סיבוב בהתנחלות יקיר

בכניסה ליקיר שבמרכז השומרון יש מעגל תנועה ובמרכזו "חורבה" מלאכותית. החורבה מורכבת ממדרגות אבן שלא מובילות לשום מקום, תוך שהן יוצרות קשת שגם היא לא שלימה רק נשענת בקצה שלה על עמוד בטון.

מה משמעות הפסל? מדוע בחר האמן להדגיש את חוסר התכלתיות – גם של הקשת וגם של המדרגות? האם זו בדיחה על הכיבוש או על תושבי הארץ הקודמים שעדיין חיים פה בסביבה? האם יש כאן רמז לעתיד, שכל מפעל הבנייה הנוכחי יגדע? או שמא סתם האמן ומזמיני העבודה לא העניקו מחשבה יתירה למה שהם יוצרים, וכל תושבי ואורחי יקיר חולפים על פני הפסל בשוויון נפש מבלי להשקיע מחשבה שניה על מה שהם רואים, כי לפעמים עדיף להישאר עיוור?

בדרך ל"עמנואל – עיר העתיד" עצרנו לאכול משהו לארוחת בוקר ביקיר. פספסנו את הפנייה בכביש לחומוס של הג'ינג'י בקיבוץ עינת אז המשכנו הלאה על כביש 5 עמוק לתוך השומרון. היא הוקמה ב-1981 על ידי גוש אמונים והפכה תוך זמן קצר ליישוב וילות סולידי. לפני כמה שנים הורחבה בכמה רחובות של וילות נוספות, כולן זהות.

אפשר היה לחשוב שלא נמצא כאן משהו מעניין (עצרנו רק כדי לאכול משהו), אבל גם בתוך השכפול והסתמיות אפשר ללמוד. ועל כך ברשימה זו.

תודה לשאול על טקסט קצר שכתב במיוחד לרשימה.

.

1601292_791480030881581_650245419_n

רחוב הראשונים

.

.

yakir

בדיוק באמצע הדרך בין תל אביב לירדן

.

(1) הביקור:

נכנסנו לצרכניה של יקיר ורכשנו שתי חלות (חשבנו שנטרוף את שתיהן אך בסוף הסתפקנו באחת). גבינה לבנה ושמן זית שמיוצר בקדומים – ההתנחלות הראשונה שהקים גוש אמונים בשומרון ב-1975. ראינו שלט קטן שכיוון ל"מצפה עודד" ונראה היה לנו מקום מצוין לשבת ולפתוח אתו את היום. המצפה נמצא רגע לפני שנגמר היישוב וממנו ניתן להשקיף על נחל קנה, אחת "הגבעות" הגדולות שהתפתחו באזור וכן על מה שאמור היה להיות העיר עמנואל.

המצפה עצמו עוצב ברוח הפסל שבכניסה ליקיר: אותם אבנים ואותה שפה עיצובית פחות או יותר. הכל מחופה באבן גיר מקומית, רק במקום מדרגות שלא מובילות לשום מקום, כאן האתר מחובר היטב לסביבתו. המצפה בנוי על במה קטנה וכולל ספסלי עץ מקורים וכן שילוט מפורט על מה שרואים בנוף. מהבמה ממשיכות מדרגות ויורדות אל תוך הטבע שנושק לו ומורכב מצמחייה מקומית ומסלעה שלא נגעו בהם. מתוך הצמחיה והמסלעה בולטים שתי התערבויות אנושיות: (1) אבן ריחיים עתיקה שנותרו בו מאות חריצים המהווים עדות לשימוש הרב שנעשה בה. (2) שומריה – מבנה שמירה חקלאי המתנשא כאן לגובה של כשני מטרים. השביל שיורד מהמצפה חוצה את שני השרידים ההיסטורים וממשיך אל תוך השטח, אך היות ורצינו להגיע מהר לעמנואל, העדפנו להמשיך בתכנית המקורית שלנו.

רגע לפני שהסתלקנו מיקיר, עשינו סיבוב קצר באזור החדש ובאזור הוותיק ביישוב. הבתים בכל אחד מצידי הרחוב משוכפלים ונבנו במכה אחת. מימין בתים  דו קומתיים עם גג שטוח שמנצלים את הטופוגרפיה הטבעית כשהכניסה אליהם מהמפלס העליון של הבית. משמאל שורת בתים דו-קומתיים עם גגות רעפים. שאול הסביר לי שהבתים משמאל הם המודל הישן שהיה נפוץ בהתנחלויות בעשורים הקודמים ובהם הקבלן בנה שתי קומות כשאת הקומה השנייה הוא רק בנה כמעטפת, כך שבעתיד כשהמשפחה תגדל, יוכלו דיירי הבית להשקיע ולגמור את פנים הקומה העליונה ולהרחיב את ביתם מבלי לבנות (ולרדוף אחרי אישורי בנייה שלא תמיד ניתנים כאן) ומבלי לשנות את האחידות העיצובית של המבנים והרחוב. שאול הוסיף שבשנים האחרונות הפסיקו עם המודל הזה, כי הקבלנים החליטו לנסות לחסוך עוד יותר ופשוט לא לבנות אותם ואם כבר בונים – אז עד הסוף.

.

IMG_1293

נהג! האט! שער הכניסה

.

IMG_1292

"חורבה" במרכז מעגל התנועה בכניסה ליישוב

.

(2) משולחנו של שאול:

"המאפיין העיקרי של יקיר הוא שורות הבתים צמודי קרקע, שנבנו כמקבצים של הרחבות כל מספר שנים בהתאם לאישורי הממשלה. תכנון הישוב אופייני לרוב הישובים הקהילתיים בארץ: מרכז ישוב ובו מרוכזים מבנה המזכירות, דואר, צרכניה וגני ילדים. כישוב דתי, בית הכנסת מתפקד כמבנה חשוב ביותר המשמש לתפילה ומפגש בין התושבים.

יקיר הוקמה בתוך שמורת טבע של יער אלונים – אדמה שלא עובדה על ידי תושבי הכפרים הסמוכים, אדמת "אל מוואת" – אדמה מתה ובתחומה הוקם הישוב באופן חוקי ובעידוד ממשלת ישראל. הבתים הראשונים נבנו לאורך שלוחה מתונה מעל אפיק נחל קנה (אחד מהיובלים הראשיים של נחל הירקון) "אשקוביות" בתים טרומים בגודל של כ-30 מ"ר שהובלו במשאיות, הונחו בשתי שורות לאורך כ-150 מטר ויצרו את "שדרת הראשונים". בקצה השדרה נבנה לאחרונה המצפה ולידו שריד של מבנה "שומרה" וגת – עדות לחיי ישוב מלפני אלפי שנים.

ההרחבה הראשונה של יקיר נבנתה על הגבעה הסמוכה, תוך פריצת דרך לרחוב היקפי צר. הבתים נבנו על הגבעה משני צידי הרחוב. ההרחבות הבאות בוצעו באמצעות חציבה ומילוי של ההר, תוך פגיעה קשה בחי והצומח. שיטה הנדסית מקובלת שלכאורה מאפשרת ביצוע נוח של תשתיות הביוב והמים ונגישות לבתים. האמת שזו שיטה קלה לאדריכלים ויזמים לבצע תכניות חזרתיות ומובנות לביצוע וגם קלות למדידה. מרבית עבודות ההרחבה והפיתוח נעשות בשלב מוקדם על ידי משרדי פיתוח ממשלתיים כשלאדריכל נותר רק 'לשבץ את בתי הקוביה בתוך קווי הבניין בכל מגרש.

צריך לשנות את השיטה ואפשר גם ללמוד דבר או שניים מהתכנון הכפרי של הישובים הערבים – כבר ממבט ראשון ניתן לראות כיצד הבתים יושבים  שם בהרמוניה על הקרקע ונראים צומחים באופן טבעי פשוט ונכון".

.

IMG_1294

צמוד למעגל התנועה שלט פרסומת לפרויקט מגורים המתוכנן לקום ביישוב "נופים" הסמוך, שבונה חברת הבנייה "אמנה" של גוש אמונים (נופים היא אחת ההתנחלויות החילוניות הבודדות בשומרון)

.

IMG_1257

את המצרכים לארוחת הבוקר השגנו בצרכניה המקומית

.

IMG_1255

בצרכניה

.

IMG_1256

שמן זית מקדומים – ההתנחלות הראשונה שהוקמה בשומרון ב-1975

.

IMG_1262

מקום טוב לארוחת הבוקר

.

IMG_1260

האתר נחנך ביולי 2011

.

IMG_1274

מרפסת תצפית ולצידה אבן ריחיים ושומרה עתיקים

.

IMG_1259

שאול בפוזה של מתנחל מצביע על עמנואל – אליה פנינו מועדות

.

IMG_1265

שילוט בתצפית

.

IMG_1266

שלט הסבר על השומרה

.

IMG_1267

השומרה

.

IMG_1269

אבן ריחיים שוכבת בחזית ועמנואל באופק

.

IMG_1271

ארוחת בוקר (בסוף חיסלנו רק חלה אחת). היה טעים.

.

IMG_1278

רחוב חדש ביישוב: כל הבתים זהים. מימין בתים עם גג שטוח ומשמאל בתים עם גג רעפים

.

IMG_1276

חזית

.

IMG_1281

החלונות בקומה העליונה של כל הבתים אטומה, כי מדובר רק במעטפת. ברגע שהמשפחה תגדל – יפרצו את החלונות והבית יתרחב מבלי לפגוע בחזות המבנים האחידה וללא צורך בקבלת היתר לבנייה.

.

IMG_1283

מרצפות ורודות, גדר ובית בצהוב-חום וגג אדום

.

IMG_1289

מזגן בכל חדר

.

IMG_1280

הכניסה לבית מהקומה העליונה. יש אנטנה של yes

.

IMG_1286

באופק רואים את עמנואל

.

IMG_1285

מגרש משחקים

.

IMG_1290

המשכנו לאזור הוותיק יותר שגם בו הבתים משוכפלים, כמו זה שבתמונה

.

ולסיום, שתי תמונות שצולמו ביקיר ב-1983:

.

D356-021

שער הכניסה והשילוט ב-1983 (צילום: נתי הנריק, לע"מ)

.

D356-018

אורים שהיה פה שמח לפני שהגעתי (צילום: נתי הנריק, לע"מ)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל ונטורה  On 28/02/2014 at 16:04

    חבל שלא צילמת בבית הכנסת את ארון הקודש ופריטים נוספים יפים. יצויין כי בית הכנסת הוא רב-תכלית – נדמה לי שיש בו ארבע אולמות לבתי כנסת – כל אחד לעדה אחרת

  • אביגיל  On 02/03/2014 at 13:22

    הכיכר הזו לא רק מכוערת אלא גם חסמה את החניות מחוץ לשער שהיו שם קודם. אלו בדרך כלל שימשו מבקרים לא דתיים שבאו בשבתות וחגים ופועלים פלסטינים שהגיעו לעבוד ביישוב. היום צריך לחנות על הכיכר או על המדרכה ליד השער אם רוצים לבוא לבקר את ההורים לארוחת שבת (השער היפה שצילמת נסגר בשבתות וחייבים להכנס ברגל לתוך היישוב).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: