סיבוב בקבר האחים של חללי נירים, בקבר של דן צור ובאנדרטת דנגור

כשנסעתי דרומה החלטתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לפתוח את הבוקר ואת השבוע בסיבוב בבית קברות. לא סתם בית קברות, אלא בית הקברות של קיבוץ נירים שנמצא כמה מאות מטרים בודדים מרצועת עזה ומחאן יונס. כאן טמונים שמונת חללי קרב נירים מתחת לאתר שעיצב ב-1950 אדריכל הנוף דן צור (חתן פרס ישראל). גם דן צור עצמו קבור כאן מאז 2012. מכאן המשכתי לקבר האחים המקורי ולאנדרטה הגדולה ("אנדרטת דנגור") שהוקמה לצידו ב-1985, ועוצבה על ידי האדריכל חיליק ערד והאמן אריה סרטני. יחד הם יצרו עבודת בטון מרשימה.

קל לשכוח את מגש הכסף. בזמן שמשפחות הפשע רוצחות אחת את השניה במשולש שבין אשדוד, נתניה ופתח תקוה, יש אנשים שקמים כל בוקר וחורשים את השדה שצמוד לגבול עם רצועת עזה. צור, ערד וסרטני הם שלושתם קשורים לתנועה הקיבוצית: צור היה חבר מייסד בנירים וקבור בה, ערד חבר מייסד קיבוץ סער וסרטני חבר קיבוץ מרחביה. ועל כך ברשימה זו.

.

1797479_779540302075554_1187190951_n

האדם מבטון

.

nirim

מפת התמצאות

.

(1) אנדרטת דנגור:

האנדרטה או אתר הזיכרון בדנגור שוכן בסמוך לקיבוץ סופה, באתר בו עמד עד 1948 קיבוץ נירים המקורי. רגע לפני שנכנסים לקיבוץ סופה פונים שמאלה עד שמגיעים לקצה חורשת העצים ושם בפינה נמצא האתר. עד מאי 1948 התקיים פה קיבוץ נירים. כך מתאר את הקרב שהתחולל פה, ההיסטוריון בני מוריס בספרו "1948 – תולדות המלחמה הערבית-הישראלית הראשונה" (עם עובד, 2010): "נירים (בפי הערבים דנגור) הוגנה בידי 45 לוחמי 'הגנה' מחופרים היטב, בהם 12 נשים, שברשותם היה נשק קל בלבד. הגדר ההיקפית של היישוב היתה רחבה וממוקשת היטב. התושבים הבדווים הסתלקו מן האזור ימים מספר לפני כן בפקודת המצרים, הש"י [שירות הידיעות של ההגנה, לימים חיל המודיעין של צה"ל, מ"י] כמו הבדווים ידע שהקיבוץ יותקף. הגדוד המצרי השישי תקף עם בוקר [15 במאי 1948, מ"י], תחילה בפגזי תותחים ומרגמות ואחר כך בהסתערות רגלים".

מוריס מספר כי המצרים שנכנסו לקרב היו חסרים מודיעין ועל אף שהכוח שלהם מנה קרוב ל-500 חיילים שנעזרו בשתי סוללות תותחים, סוללת מרגמות, 20 זחלים נושאי מקלעי ברן ושש שיריוניות – ההתקפה נבלמה והכוחות המצריים נסוגו. "אחרי ההתקפה ישבו הרגלים המצרים לארוחת צהריים במרחק כ-600 מטר משם, בטווח הראייה של היישוב. אחר כך הם חידשו את ההפגזה ונסוגו לרפיח, שם ערכו 'עצרת ניצחון'. הרדיו המצרי הודיע שדנגור נכבשה". מההתקפה הגדולה נהרגו שבעה ו"המשק נהרס כליל". מוריס מציין כי בתום היום של המערכה בנירים הגיע חיים בר לב, אחד מקציני חטיבת הנגב ולימים רמטכ"ל וציין כי "בקרב נירים הוכרעה בעצם המלחמה, שכן אם עמדו ארבעים וחמישה המגינים מול כאלף מצרים שהסתייעו במטוסי קרב, תותחים ושריון ויכלו להם – יעמוד כל היישוב העברי במלחמה".

החרבת הקיבוץ במהלך ההפגזה, הביאה את חבריו לבחור אתר אחר ליישובם. הם נדדו כ-10 ק"מ לכיוון צפון-מזרח, שם הקימו את קיבוץ נירים מחדש.

את האנדרטה בדנגור תכנן האדריכל חיליק ערד בתחילת שנות ה-80. אבן הפינה הונחה במאי 1983 ובתאריך 15 למאי 1985 נחנך האתר. כמה ימים לפני כן כתב עליו ארנון לפיד ב"דף הירוק": "יש כאן כל מה שמבקש ערד להביע ולממש: מוטיביציה של אנשים, סמל, איזכור הימים ההם והמקום הזה ומתקן שאפשר לחוש, לגעת ולהרגיש ולא לראותו בלבד".

.

D285-044

בית הביטחון ההרוס, 1948 (מקור: לע"מ)

.

(2) חיליק ערד מספר:

על אתרי הנצחה שתכנן ערד כתבתי כאן כבר כמה פעמים (קישורים תמצאו בסוף הרשימה). ובכל זאת אפתח בכמה משפטים על חיליק ערד: הוא נולד ב-1927 בעיר קוטנו שבפולין. עלה ארצה בגיל 7, הצטרף לגרעין שייסד את קיבוץ סער ולאחר תקופה שעבד במחלקה הטכנית תחת השגחתו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, פנה ללימודי אדריכלות בטכניון ולאחר מכן התמקד בתחום התכנון בתנועה הקיבוצית. חוץ מחדרי אוכל, בתי ספר, מגורים, מבני תעשייה, משרדים, מועדונים ומרפאות, תכנן ערד גם 12 אתרי זיכרון. ב-2013 יצא הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" בעריכת מוקי צור ויובל דניאלי (הוצאת יד יערי).

הרמתי טלפון לערד כדי לשאול אותו כמה שאלות:

מ"י: קודם רציתי לשאול אותך שאלה שכל פעם שכחתי לשאול, למה שינית את שם משפחתך מפלוצר לערד?

ח"ע: רציתי להיות קרוב יותר למקום שאני חי בו. שיניתי את השם כשכבר הייתי נשוי ואחרי שערד הוקמה.

מ"י: איך נולד שיתוף הפעולה שלך עם אריה סרטני?

ח"ע: היתה תחרות של המועצה האזורית [אשכול] ואני זכיתי. אחרי הזכייה בקשתי מסרטני שיבוא וישים משהו. שיתוף הפעולה לא היה בפסל עצמו אלא בקיר שסובב אותו. הפסל עצמו בא בעקבות בית הביטחון שהיה כאן ונהרס בהפגזות המצרים ועל הקיר נותרה הכתובת "לא הטנק ינצח כי אם האדם" – אותה כתובת שמופיע על הקיר החלק של הפסל. אבל לפני הפסל יש חצר גדורה בקיר נמוך ועליה התבליט של סרטני. החצר היא לא לגמרי מלבנית, אלא יש באחת הפינות שלה התעקלות בגלל שרציתי לשתול שם עץ צל. באחד המכתבים של החבר'ה שהגנו על נירים, הלוחמים שלחמו שם, כתב אחד שהם מקבלים שתי חביות מים כל כמה ימים, ובמכתב הוא מספר שחבית אחת הם שותים ועם החבית השניה הם משקים שני עצים ששתלו. זה עשה לי משהו בלב ורציתי להכניס את זה לעבודה ונראה לי שיצא מוצלח.

מ"י: איך הכרתם?

ח"ע: הכרנו עוד כשהיינו מאד צעירים בתנועת השומר הצעיר. חוץ מזה אמא שלי סיפרה לי בזמנו שהוא בא מאותה עיירה, קוטנו, שאנחנו באנו ממנה. הוא היה בשכבה הבוגרת בתנועה ואני הייתי בצעירה. אחר כך תכננתי לו את האטילייה במרחביה. [חיליק ערד הזמין את סרטני גם ליצור תבליט בטון בחזית חדר האוכל שתכנן בקיבוץ גזית, מ"י].

.

nirim 3

רישום של בית הביטחון (מתוך הספר "הבית, המקום: מתיקיו של המתכנן חיליק ערד", באדיבות נעמי מורג)

.

(3) אריה סרטני מספר:

הרמתי טלפון לאריה סרטני כדי לשמוע ממנו על העבודה. תחילה קבלתי מאשתו אמירה, כמה פרטים ביוגרפיים: אריה סרטני יליד 1919 וכמו ערד גם הוא נולד בעיר קוטנו שבפולין. ב-1936 עלה לבד לארץ ישראל והצטרף לאחיו שכבר הקדימו ועלו ארצה לפניו. הוא למד ב"סטודיה" של אבני ושטרייכמן (כיון נקרא "כמון אבני"). ב-1941 הצטרף לקיבוץ מרחביה בעמק יזרעאל, שם שימש במשך שנים רבות כרכז הבניין. מאוחר יותר ב-1950 נסע לפריס ולמד בגרנד שומייר (שם למדו בין השאר האדריכל לואי קאהן ודני קרוון). סרטני הוא קודם כל צייר, התמחה בתבליטי בטון, מרביתם מרוכזים בקיבוץ מרחביה, אחרים מצויים במפעל סולתם ביקנעם, במכללת עמק יזרעאל, בחדר האוכל בקיבוץ גזית, במתנ"ס בקרית שמונה.

א"ס: עשיתי הרבה קירות כאלה בארץ וזה התקבל אצל רבים בשמחה רבה.

מ"י: האם קודם הכנת סקיצה?

א"ס: המזמין חייב לראות את מה שאני הולך לבצע ולכן קודם אני עושה סקיצה.

מ"י: כיצד יצרת את התבליט?

א"ס: זו טכניקה מיוחדת. תחילה יש לגייס מספר אנשים והם חייבים להיות כולם תחת השגחתי. אני עושה את האוריגינל מקלקר ומדביק אותו במקום. מכין בדליים בטון דליל אך חזק, ומוזג אל תוך הקלקר לא בבת-אחת כדי שהתבנית לא תינזק. אם אתה יוצק לא טוב, זה לא נעים ולכן אני משתדל להיות נוכח בזמן הרכבת התבנית. אחרי יומיים מפרקים את התבנית ונותר תבליט הבטון.

. . .

(4) יובל דניאלי מספר:

דניאלי הוא לא רק חבר קיבוץ המעפיל, אלא גם חוקר אמנות בקיבוץ ואמן בפני עצמו. הוא זה שכתב את הספר על ערד וגם על מסטצ'קין בשיתוף מוקי צור. היות ויש לו ראייה רחבה על אמני הקיבוץ, הסתקרנתי לשמוע מה יש לו לומר על סרטני:

י"ד: הוא מדור המייסדים וממרחביה, שם היו עוד כמה אמנים כמו אברהם בוז'יק תלמי, מאיר לבבי, גיורא נובק שאחר כך עזב, סידון רוטנברג שעבר לירושלים, עזרא צמרי שנפטר לא מזמן, אבל כולם פעלו בשנות ה-40 וה-50. חשיבותו של סרטני בכך שלמרות שהיה בחצרו של מאיר יערי, הוא תמיד שמר על הניגון היהודי, תמיד שמר על הקשר היהודי, בעיקר בציור שלו: נרות שבת, דג מלוח.

. . .

(5) דרורה דומיני מספרת:

היות ודרורה היא ילידת מרחביה, חשבתי שמעניין יהיה לשמוע גם מה לה יש לומר על סרטני:

ד"ד: כשהייתי ילדה קטנה בת 6, אשתו שהיתה הגננת שלי עשתה לנו סיור בסטודיו שלו, שקראו לו 'אטילייה'. אני זוכרת שהיה שם ציור של קוצים. סרטני היה אמן של קיבוץ, ובמפעל צינורות הפלסטיק במרחביה למשל יש עבודה מופשטת, סוציאליסטית שלו. בשלב מסוים הוא נהייה דקורטיבי ויש לו ציורים בסגנון ירושלים של זהב, סגנון ארדון, עם ציפורים וענפים. הוא הציג במסגרות לוקליות ולא בתערוכות מוכרות או מוזאליות. יש לו סטודיו מאד יפה.

.

הדף_הירוק

הצעתו של חיליק ערד שהוגשה לתחרות וזכתה (מקור: ארכיון נירים)

.

nirim 4

חזית האתר (מתוך הספר "הבית, המקום: מתיקיו של המתכנן חיליק ערד", באדיבות נעמי מורג)

.

(6) על קבר האחים

חוץ מהאנדרטה שעיצב ערד בדנגור, יש שם גם מצבה המציינת את מקום קבר האחים המקורי שהיה כאן. "בלילה של ההתקפה חפרו בור וקברו אותם", מספר חיים שילה, חבר מייסד קיבוץ נירים וגיסו של אדריכל הנוף דן צור שהיה חבר נירים גם הוא באותן שנים. שילה מספר שאת המצבה המכסה היום על קבר האחים המקורי בדנגור עיצב דן צור. לאחר המלחמה כשחברי נירים החליטו לשנות את מיקום קיבוצם כ-10 ק"מ מאתר דנגור, הוציאו את גופות האחים וחפרו קבר אחים חדש בבית הקברות בנירים החדשה. על עיצוב בית הקברות הופקד דן צור ולכן היה זה הוא שעיצב את קבר האחים החדש, וניתן למצוא את הדמיון בין שתי המצבות הקיימות באתרי קברי האחים (הריק בדנגור והנוכחי בנירים).

בגלל מחסור בעבודה כמחצית מחברי נירים עבדו מחוץ לקיבוץ בראשון לציון. שילה וצור היו בין אלה שעבדו בראשון וכך לא השתתפו בקרב ההיסטורי. מדוע קוראים לאתר דנגור? את האדמה רכש הרב שלום דנגור, רבה של עיראק ומצריים, על שמו נקראה האדמה שרכש והקק"ל קבלה ממשפחתו את האדמה עליה הוקמה נירים. באתר הקימו החברים שלושה צריפים ובית ביטחון, "אבל הם כולם התפוררו בהפגזה הראשונה", מספר שילה. "היו תעלות חפורות ואדמת החול היתה מכסה אותן כל יום מחדש. יום העבודה שלנו בנירים היה לפנות את החול שכיסה את התעלות ושמירה והשקיה על עצי הקק"ל בסביבה".

 בין שמונת ההרוגים שהוטמנו בקבר האחים, "אחת היתה בחורה ואחד היה צח פרידלנדר שהגיע לנירים בתור תגבורת, ובלילה אחרי ההתקפה יצא להניח מוקשים מעבר לגדר. כנראה מעייפות הוא עשה תנועה לא נכונה, התפוצץ לו מוקש ונהרג".

בשנות ה-60 החלו בנירים לערוך טקס לקראת תום יום הזיכרון. באופן סמלי את הטקס ערכו בסמוך לאתר קבר האחים הישן בדנגור. לאחר הקמת האנדרטה בתכנון חיליק ערד עבר הטקס לאנדרטה. על הטקס שמתקיים גם היום, כתב לי טקסט דוד לב טקסט קצר שמופיע בהמשך.

. . .

(7) על קבר דן צור

במהלך השנים, תכנן צור במשותף עם ליפה יהלום את קברי דוד ופולה בן גוריון בשדה בוקר, את בקעת הקהילות ואת גן חסידי אומות העולם ביד ושם וכן אתר זיכרון בעין גדי להרוגי אסון טיול תנועת השומר הצעיר בו נהרג גם אחיו – מיכאל. בשנת 1951 תכננו את גן הזיכרון בכפר סבא. ב-1954 תכננו את כיכר הזיכרון וגם אביעזר גסטטנר במכון ויצמן ברחובות וכן החלו לעבוד על פרויקט יד ושם. ב-1955 תכננו את גן הזיכרון בצמח, וכמה שנים לאחר מכן את גן הזיכרון והפיתוח לאתר ההנצחה לשואה ולגבורה (שתכננו אריה ואלדר שרון) בקיבוץ יד מרדכי.

בבית העלמין בנירים תכנן את מצבות הורי אשתו (בלהה וירמיהו שילה), ולאחר שצור נפטר ביקש מיכה צור, בנו, להקים לו מצבת קבורה בדומה למצבה שעיצב להוריו. במקרה בחיפושיו אחרי בונה מצבות מתאים, הגיע לאותו בונה מצבות אליו פנה דן צור כדי שיבנה את מצבות הוריו. הצמחיה במצבה היא זמנית.

.

nirim01

כתת יורים ביום האזכרה, 1949 (מקור: ארכיון נירים)

.

(8) תודות

הרבה אנשים סייעו ליצירת הרשימה ואני רוצה להודות להם:

נירית צור (בתו של דן צור) שמצאה תמונות ישנות שצור צילם באתרים ושיתפה אותי במידע והידע שלה. מיכה צור (בנו של דן צור) על המידע שמסר בנושא מצבת הקבר של אביו. מיכאל גורדון ששלח תמונות מהספר "תבנית נוף" אותו הוא עיצב והפיק. לחיים שילה (סולו) – חבר נירים וגיסו של דן צור על המידע ששיתף איתי. לדוד לב – חבר נירים, בוגר בצלאל ומנהל ארכיון קיבוץ נירים ששמח לסייע באיתור וסריקת תמונות היסטוריות של אתר דנגור. לדרורה דומיני – בת קיבוץ מרחביה, אמנית ומורה במחלקה לאמנות בבצלאל, ששיתפה אותי בזיכרונותיה על אריה סרטני. ליובל דניאלי רכז חטיבת אומני התנועה הקיבוצית בארכיון השומר הצעיר, המתמחה באמני הקיבוץ והשתתף יחד עם מוקי צור בכתיבת ועריכת הספר "הבית המקום, מתיקו של המתכנן חיליק ערד", שהודות לו הכרתי את האתר בדנגור. לנעמי מורג מעצבת ומפיקת ספרו של ערד על שני הדימויים ששלחה לרשימה. וכמובן גם לאריה ואמירה סרטני חברי קיבוץ מרחביה ולחיליק ערד חבר קיבוץ סער – על המידע ששיתפו ועל יצירתם. וגם לנירית ליסובסקי ודיאנה דולב שערכו את הספר "תבנית נוף" שבלעדיו לא הייתי יודע על קיומו של קבר האחים בנירים.

.

‏‏עותק של דנגור_1

קבר האחים המקורי בדנגור לאחר הקרב ועליו מצבה מאולתרת: הבחור האמצעי עם כובע טמבל הוא חיים שילה – גיסו של דן צור, מאי 1948 (מקור: ארכיון נירים)

.

המצבה_המאולתרת_

המצבה המאולתרת, מאי 1948 (מקור: ארכיון נירים)

.

גלעד_שהוקם_בשנת_1951

הגלעד על אתר קבר האחים המקורי בדנגור לאחר חנוכתו ב-1951 (מקור: ארכיון נירים)

.

nirim02

המצבה שהוקמה באתר קבר האחים המקורי בדנגור בעת מפקד ביום הזכרון, 1979 (מקור: ארכיון נירים)

.

DANGUR1

צילום של דן צור לפני פיתוח השטח (שנה לא ידועה, אוסף דן צור, באדיבות נירית צור)

.

IMG_9401

בכניסה לאתר מצויה חלקת קבר האחים המקורית שעיצב אדריכל הנוף דן צור

.

IMG_9334

קבר האחים עבר לבית הקברות של קיבוץ נירים וכאן הציב דן צור מצבת זיכרון בלב גינה קטנה

.

סרטון קצר שצלמתי באתר:

.

.

IMG_9332

שלט בכניסה לאתר 01

.

IMG_9331

שלט בכניסה לאתר 02

.

IMG_9393

מראה כללי של האתר

.

IMG_9385

כשמתקרבים מגלים שהשביל הופך להיות חפירה צרה

.

IMG_9387

החפירה מדופנת משני צידיה בבטון חשוף

.

IMG_9384

לרגע מתנתקים מהסביבה ולא יודעים לאן תוביל הדרך

.

IMG_9388

לא רואים את הקצה

.

IMG_9390

ובסוף נחשף המבנה

.

IMG_9368

ועליו יצוקה בבטון הכתובת "לא הטנק ינצח כי אם האדם"

.

IMG_9379

בחצר השקועה שבחזית המבנה יש תבליט הממפה את קרב נירים, לוח עם שמות הנופלים ומקום להדלקת אש

.

IMG_9362

חללי דנגור

.

IMG_9357

הכל בטון (כמעט): הריצוף, הקירות. הדגם הוא דמוי בטון.

.

IMG_9377

מודל קרב נירים 01

.

IMG_9374

מודל קרב נירים 02

.

IMG_9372

את דפנות החצר השקועה מקיף תבליט מופשט בבטון שמתאר את תולדות האתר ואנשיו

.

IMG_9371

פרט בתבליט הבטון 01

.

IMG_9365

פרט בתבליט הבטון 02

.

IMG_9366

פרט בתבליט הבטון 03

.

IMG_9367

פרט בתבליט הבטון 04

.

IMG_9363

פרט בתבליט הבטון 05

.

IMG_9364

פרט בתבליט הבטון 06

.

IMG_9373

פרט בתבליט הבטון 07: חתימת האמן – סרטני

.

IMG_9391

מדרגות עולות למרפסת התצפית

.

IMG_9392

מרפסת התצפית מלמטה כמחווה לעמדה הפינתית בבית הביטחון

.

IMG_9346

בטון אפור מעקה כחול

.

IMG_9344

את קיר הבטון הארוך מלווה מרפסת שלכיוון מערב מפנה קיר אטום ובו חורי הצצה המאזכרים את פגיעות ההפגזה על נירים

.

IMG_9343

מבעד לחור מבט לכיוון רצועת עזה

.

IMG_9338

מבט ממרפסת התצפית

.

IMG_9337

הקיר המחזיק את המדרגות מתרומם מעל לגובה המבנה

.

IMG_9340

מבט ממרפסת התצפית לכיוון הרחבה ובה המודל המתאר את קרב נירים מול צבא מצרים

.

IMG_9347

המבנה כולו יצוק מבטון ועליו טבועים לוחות העץ מעת היציקה

.

IMG_9353

מבט על האתר מכיוון צפון-מזרח

.

IMG_9354

המדרגות

.

IMG_9350

הקיר הארוך ובו אזכור להפגזה שחיסלה את הקיבוץ ב-1948

.

IMG_9400

מבט ממזרח

.

IMG_9396

מבט מדרום

.

IMG_9378

יציאה לשוחה מהרחבה

.

IMG_9380

היציאה החוצה דרך שוחה נוספת

.

(9) מרוץ הלפיד דנגור-נירים:

דוד לב חבר נירים שעם חיים בורשטיין (חיימקה) ייסד את מרוץ הלפיד המתקיים כבר יותר מ-40 שנה בין דנגור לנירים, כתב לי את הדברים הבאים:

"כפי שציינתי בשיחתנו, אנו נוהגים לקיים מפקד בדנגור ביום הזיכרון. כ-18 שנה קיימנו אותו מול הגלעד. לאחר הקמת האנדרטה העברנו את הטקס אל מולה. בטקס, דגל הלאום ודגל הקיבוץ מצויים בחצי התורן, במהלך הטקס מודלקת אבוקה ממנה בסיום הטקס יודלק לפיד שמובל עד לנירים. בנירים הלפיד מדליק את מפקד האש, הדגלים מונפים לראש התורן ובכך מסתיים יום הזיכרון ואפשר לעבור לחגיגת העצמאות.

בארצנו הקטנה יש קושי במעבר מיום הזיכרון לחגיגת העצמאות, והמרוץ הזה משמש גשר בין שני האירועים וכמובן את המשך הקשר בין דנגור לנירים בבחינת 'והגדת לבנך'. התמונות שצירפתי, גם אם לא תמונות טובות, הן כדי להראות לך את האבוקה ואת הלפיד. מה שמתועד כאן הוא שהחל מ-1996, הנהגנו את הבאתו של הלפיד על ידי קבוצת הבר-מצווה של אותה שנה. וכך, חנה'לה ממייסדות הקיבוץ מעבירה את הלפיד שהדליקה לנכדתה שמתחילה את המרוץ לנירים. לאירוע הזה מגיעים גם בני הקיבוץ שלא גרים עוד בנירים וכבר שלושה דורות רצים אותו. בשביל הקוריוז צירפתי את אחת הרשימות שפרסמה את סדר הרצים. מנהג שעבר מן העולם מאז קבוצות הבר-מצווה מריצות את הלפיד.

חברים רבים רצים את כל הדרך, וכמו כן אופניים של המעוניינים בכך מובלים לדנגור באופן מרוכז ולאחר הטקס הם מדוושים כל הדרך הביתה".

.

מפקד_בדנגור_

מיפקד ביום הזיכרון באתר דנגור, 1996 (מקור: ארכיון נירים)

.

חנהלה_והדס_1996

הלפיד עובר מידיה של חנה'לה – ממייסדות קיבוץ נירים אל נכדתה (מקור: ארכיון נירים)

.

קבוצת_דבש__צילמה_לילך_אבן_צור2000

הדלקת הלפיד בשנת 2000 (מקור: ארכיון נירים)

.

קבוצת_דבש_2000_2

הדלקת הלפיד בשנת 2000 (מקור: ארכיון נירים)

.

סדר_הרצים_1977

סדר הרצים ביום הזיכרון 1977 (מקור: ארכיון נירים)

.

סדר_הרצים_1_

סדר הרצים ביום הזיכרון 1977 (מקור: ארכיון נירים)

.

בית הקברות בנירים ובו קבר האחים הנוכחי וכן קברו של אדריכל הנוף דן צור:

.

קבר_האחים_בשנים_הראשונות

קבר האחים בנירים לפני הפיתוח בתכנון דן צור (מקור: ארכיון נירים)

.

YZ_509A

קבר האחים בבית העלמין בנירים עם הקמתו (צילום: דן צור, באדיבות נירית צור)

.

קבר_האחים

שנות ה-60 (מקור: ארכיון נירים)

.

הקבר_1975_צילם_גבי_וולפסון

1975 (מקור: ארכיון נירים)

.

קבר_האחים_השמות

1975 (מקור: ארכיון נירים)

.

YZ_509B

קבר האחים בשנות ה-80 (צילום: דן צור, באדיבות נירית צור)

.

סרטון קצר שצלמתי באתר:

.

.

IMG_9330

שלט על כביש הגישה לקיבוץ נירים

.

IMG_9329

שער הכניסה לבית הקברות

.

IMG_9325

שביל אספלט וברושים

.

IMG_9323

בקצה השביל רחבה מרוצפת בראש גבעה ובמרכזה אבן זיכרון

.

IMG_9322

השביל מהרחבה ממשיך אל מקום נסתר מאחורי קבוצת שיחים

.

IMG_9321

השביל ממשיך כשמימין השיחים ומשמאל נוף השדות המעובדים

.

IMG_9320

השביל ממשיך ויורד מראש הגבעה

.

IMG_9319

השביל נפתח לרחבה ובה ספסל וכמה עצים

.

IMG_9318

בקצה השביל אנדרטה נמוכה מכסה על קבר האחים של חללי קרב נירים

.

IMG_9310

האנדרטה מכוסה ומוקפת בצמחייה

.

IMG_9312

מצבת האבן על הקבר

.

IMG_9315

לוחות אבן גיר מרכיבים את הקיר המקיף את מצבת האבן

.

IMG_9316

ריצוף הרחבה

.

IMG_9303

חזרה למעלה לבית הקברות: קברו של אדריכל הנוף דו צור מתכנן האתר

.

. . .

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

קברי צדיקים בגליל

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

נבי מוסא

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

קבר האחים בנירים (יהלום-צור)

. . .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד לב  On 20/02/2014 at 11:06

    מרשים ביותר, אם כי למען האמת טרם קראתי כראוי. לא הערכתי שדברי ההסבר שלי על מרוץ הלפיד יפורסמו, ולכן תגובה ראשונית זו – בלא שותפי לייסוד המרוץ חיים בורשטיין (חיימקה) הדבר לא היה קורה. לכן אני רואה חובה קודם כל לעדכן את הנושא. מבטיח לשוב ולהגיב לאחר ביקור חוזר (נראה לי שיותר מאחד).

    דוד לב, נירים

  • נמרוד  On 20/02/2014 at 16:15

    פוסט מעניין בבלוג על נירים ודנגור. אני מצרף קישור לדף של "בית המגן" בפייסבוק
    https://www.facebook.com/pages/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%9F/770923506254349?ref=hl

  • דוד לב  On 20/02/2014 at 22:15

    הבטחתי לחזור.

    כשקוראים אודות אתרי הנצחה נתקלים לא פעם בשפה מליצית כאומרים הרואי חייב שפה הרואית. לזכותך מיכאל, השפה ישירה, נהירה מספרת את סיפור המקום, הקרב וההנצחה בקצרה ונותנת כבוד לכל מי שנתן ידו.
    שני חברים ממייסדי נירים, אמנון דגיאלי ז"ל (בצילום של קבר האחים המקורי, יושב על האבן) ואבינעם אבני ז"ל אמנם אינם נזכרים בפוסט, אך הם היו הדוחפים העיקריים להקמת האנדרטה ועליה היתה גאוותם.
    רצף הצילומים שהעלית נותן תחושה של ביקור במקום ומעביר אף את התחושה החזקה של החומר ממנו עשויה האנדרטה. אמנם זהו החלק העצוב של "נלבישך שלמת בטון ומלט.." אבל יש בתמונות כדי לאשש את הציטוט שהבאת מדברי ארנון לפיד בקטע 1.
    תודה על הפוסט הזה. כחבר נירים אינני יכול להגזים בחשיבותו.

  • אילן ספיר  On 24/02/2014 at 0:07

    תודה על כתבה מעולה : – מקצועית, מעניינת ונוגעת ללב. אילן ספיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: