סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ צאלים

בדרך חזרה נראה היה לי מסקרן לעצור בקיבוץ צאלים שבצפון הנגב ולראות איך נראה חדר האוכל שלהם (מיקום במפה כאן). לא ידעתי מי תכנן אותו, אבל בכניסה אליו היה שלט ובו צוין שאת הבניין תכננו האדריכלים דוד בסט ויצחק חשמן. את חשמן אני לא מכיר אבל על בסט כתבתי כבר ערך בויקיפדיה בעקבות זכייתו באות יקיר עמותת האדריכלים ולאחר שגיליתי שהוא כתב אוטוביוגרפיה תרגמתי ממנה את הפרק על תכנון קיבוץ גונן. אז בצאלים מתברר הוא תכנן את חדר האוכל השני, 20 שנה אחרי תכנון גונן.

בסט נולד ב-1928 בליברפול וגדל בסמטה שזכתה לפרסום הגדול ביותר בעולם הודות לשיר שכתב פול מקרטני, כמחווה לסמטה בה התגורר שותפו ללהקה ג'ון לנון ואותה הכיר היטב מילדותו. הם גם למדו באותו בית ספר אך בין השניים היה פער של 12 שנים, כך שלא היה קשר. את בסט הכרתי כשכתבתי פעם איזה טקסט על התריסול, ואז הוא סיפר לי את ניתוח האישי שלו לשיר Penny Lane. על פועלו של בסט כאדריכל ניתן ללמוד באתר של משרדו.

היות ובקרתי בחדר האוכל ובסט כבר כתב טקסט העוסק בבניין, בחרתי להביא אותו כאן, לאחר שתרגמתי אותו לעברית.

.

IMG_20140128_232956

חדר האוכל

.

ספרי אדריכלות: דוד בסט כתב לפני כ-15 שנה ספר זיכרונות בשפת האם שלו, באנגלית והוא שוכב ומעלה אבק מבלי שפורסם. אין הרבה ספרי זיכרונות של אדריכלים ישראלים וזה אחד מהבודדים שאני מכיר שהוא גם איכותי. קהל הקוראים של ספרי אדריכלות מצומצם ולדעתי במרבית המקרים בקושי מגיע ל-250 קוראים. לכן, המאמץ בהוצאת ספר (זמן+כסף) נמצא על הגבול בין מותרות לבזבוז זמן. מצד שני ספרים כאלה נותנים מבט מעמיק על המקצוע ומאפשרים התמקדות בהיבט כזה או אחר. כך הם מרחיבים את גוף הידע הקיים ולכן קיומם חשוב ומשמעותי. או שלא.

על התרגום: לנוחיות הקריאה בלבד חילקתי את הטקסט שכתב בסט לחמישה חלקים. תודה לאדריכל אהוד בסט (בנו וממשיכו של דוד בסט) על הרשות להשתמש בטקסט ועל המסמכים מאוסף המשרד. תודה גם על הערותיו והמידע הנוסף. אגב, השותף "המסתורי" של חשמן הוא האדריכל אלי גבירצמן והריב היה על המגדל השני שהם תכננו במתחם הבורסה ברמת גן.

על חדר האוכל היום: הרמתי טלפון למנהל הקהילה של צאלים (מה שפעם היה מכונה "מזכיר הקיבוץ"). תפסתי אותו בשעה 12:30, בדיוק בסיגריה שאחרי ארוחת הצהריים בחדר האוכל. ברקע נשמעו קולות, כך שאני משער שחדר האוכל היה פעיל למדי. הוא סיפר שחדר האוכל נחנך ב-7 לאוקטובר 1980 וכיום הוא פתוח לסועדים מידי יום בצהריים. בבקרים לאורחי האורחן ובערבים יש ארוחות רק בימי שלישי וששי. האם הוא עדיין עובד טוב? "האמת היא שלא. הוא היה פונקציונלי וטוב בזמנו, אך בקיבוץ מתבגר הוא פחות טוב. רק לאחרונה השקענו 200 אלף שקל במעלון לחברים, כי הרמפה לא מתאימה לקלנועית וגם המבוגרים מתקשים לעלות בה. לא חשבנו על זה ב-1980. האקונום [=אחראי מטבח, מ"י] כל הזמן מקלל את הבניין ואת המתכנן כי יש בעיות קשות שנובעות בעיקר בגלל תחזוקה. למשל בקומה השניה יש ברצפה מערכות שונות ויש מלא נזילות בקומת הקרקע ולכן צריך להשקיע באיטום ובטיפול. אבל אחרי 35 שנה עם צנרת שתקועה ברצפה בין שתי קומות טבעי שיש בעיות. המבנה עדיין מאד פונקציונלי ומרכזי וכולם יודעים שזה מקום הכינוס של החברים. לא בטוח שאם היינו מתכננים היום, אז היינו מתכננים אותו הדבר". מה הייתם משנים? "לא היינו בונים בניין של שתי קומות, אלא מתכננים חד-קומתי כי היום אנחנו יותר רגישים לאנשים המבוגרים".

.

david best (1)

אדריכל דוד בסט במשרדו בגבעתיים (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

(1)

המשרד שלי היה כעת קומפקטי. היינו כעשרה עובדים במשרד ולכן התאפשר לי להקדיש זמן רב יותר לתכנון. ארנה יעקובסון הזהיר אותי לפני שנים רבות שאם אני רוצה להישאר אדריכל יצירתי, שלא אעסיק יותר משמונה אנשים במשרד. הוא צדק, אך רק עכשיו התחלתי להעריך את כוונתו. בכל הכנות, זו לא הייתה כוונתי להחזיק במשרד כל כך גדול כפי שהובלתי במהלך שנות ה-70. המצב הזה נוצר בעקבות מספר גדול של פרויקטים מרתקים שקבלתי בבת אחת. למרבה המזל השגשוג התרחש בתקופה בה היתה לי אנרגיה להתמודד במקביל עם עבודה יצירתית, ניהול שוטף והתרוצצות מפרויקט לפרויקט.

כעת, עשרים שנה לאחר שערכתי את התכנית לקיבוץ גונן, הזמין אותי אחד מחברי קיבוץ צאלים שבנגב כדי שאראה את האופן בו תוכנן הקיבוץ. באופן מפתיע הבעיות של צאלים היו דומות בהיבטים רבים לאלה שהיו בזמנו בקיבוץ גונן. המבנים הקיימים שתוכננו בראשית שנות ה-50 על ידי המחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית, היו מאותו סוג שמאפיין בנייה ופריסה צבאית. כמו כן, נעדר הקיבוץ מרכז חברתי פיסי ברור, ובצאלים האמינו שניתן לפתור באמצעות הקמתו של בניין חדר אוכל חדש את הבעיה.

.

D619-069

ליל הסדר בחדר האוכל בשנת 2000 (צילום: גפן יעקב, לע"מ)

.

(2)

באותה עת, עבד במשרדי אדריכל שעבר קודם לכן התמוטטות עצבים רצינית שבאה לו בעקבות מאבק עם שותפו למשרד אדריכלים. הסיפור היה שהשותף לקח על עצמו את הקרדיט המקצועי לתכנון מגדל משרדים, בזמן שהאדריכל הרגיש שזו יצירתו הבלעדית. חבר משותף פנה אלי וביקש להעסיק את אותו אדריכל לתקופה קצרה, בתקווה שכך הוא ישוב לשגרה. שמו של אותו אדריכל היה יצחק חשמן. הוא מצא אצלנו, אני מקווה, קבוצה חמה וחברותית של אנשים שבאה לעבוד יחד. לשמחתנו גישתו האדריכלית היתה קרובה לגישה שלנו והתקופה הקצרה שהוא שהה אתנו היתה אחת התקופות המקצועיות וההרמוניות שעברו על המשרד. לצערי, לא הצלחתי לשכנע אותו "להיפרד" מהמאבק עם אותו שותף שהיה כבר באותה עת בידיהם של עורכי דין. בכל מקרה, אני מאמין, שכאשר הוא עזב אותנו כדי להקים משרד עצמאי הוא עשה את הצעד אחרי שהגיע להבנה וביטחון מקצועי שאותם הוא צבר בזמן שעבד במשרדנו.

כמה חודשים לאחר שהוא חזר לדרך עצמאית, הזדעזענו לשמוע את הבשורה שהוא ניפטר מהתקפת לב. הוא היה רק בן 49. אני מאמין בכנות שהוא מת משברון לב על כך שלא קיבל את הקרדיט שהוא חש שמגיע לו על תכנון אותו מגדל משרדים. שהייתו במשרדנו היתה מקבילה לתקופה בה ערכנו את העבודה על קיבוץ צאלים ולכן הוא ראוי לקרדיט על תרומתו לפרויקט.

.

ze'elim_14

תכנית גגות – חדר האוכל מודגש באדום (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

(3)

בשונה מקיבוץ גונן, האתר של קיבוץ צאלים היה שטוח לחלוטין. לא היה כאן הנוף היפה של עמק החולה שנפרס למרגלות המיקום בו היה גונן. נדרשנו לייצר נוף בצאלים והפתרון היה באמצעות לימוד מערכת שבילי הולכי הרגל הקיימת שקישרה בין בתי המגורים וחדר האוכל הישן. זיהינו גם כמה שבילים היקפיים שנעלמו עם השנים ובחרנו לשקם אותם כדי ליצור מערכת שבילים יעילה וברורה יותר. נוסף לשבילים אלה, הוספנו קבוצות קטנות של בתי מגורים טוריים בתצורת "שלד דג", ובמרכזה של המערכת כולה מיקמנו את בניין חדר האוכל החדש.

ישנם שני ייעודים מובהקים לבינוי שעיצבנו, כפי שהגדיר זאת האדריכל לואיס קאהן: "המשרת והמשורת" (The server and the served). המטבח ושטחי האחסנה בצד אחד ואולם האכילה בצד אחר. מעצם תפקודו מתאפיין המטבח בזויות ישרות, ולעומתו אולם האכילה יכול להתאים עצמו לרעיון של רשת שבילי ההליכה שמקיפים בגיאומטריה רדיאלית את בניין חדר האוכל.

במהלך לימוד מערך השבילים בקיבוץ, זיהינו את האופן בו החברים משתמשים בחדר האוכל הישן: מוקדם בבוקר קבוצה מצומצמת יחסית של חברים מגיעה ומתיישבת לארוחת בוקר, אך בשעת צהריים חדר האוכל יהיה כמעט מלא ובערב כשחלק מהמשפחות יאכלו בביתן חדר האוכל יהיה רק חצי מלא. כשנקבע מפגש או צורת בידור אחרת שתתקיים בחדר האוכל, הוא ישוב ויתמלא אך צורת הישיבה תידרש לסידור וארגון שונה. שטח מלבני גדול היה מעניק לקבוצה קטנה בחדר האוכל תחושה של ישיבה במקום ריק, ואילו בשעה שהאולם מלא בארוחת הצהריים היתה נוצרת המולה המונית. לכן, בחרנו לחלק את האולם לשטחים בצורת על בסיס צורת משולש ובגדלים שונים, כשכל חלק מקורה בגובה תקרה שונה. צורת האולם הרדיאלית, העניקה לו אופי תיאטרלי, בו היה קל לארגן את הכיסאות לאירועים תרבותיים ובמקביל ליצור תתי-אזורים המתאימים לקבוצות שונות בהתאם לגודלן. במרכז האולם מיקמנו עמוד בטון בצורת תורן שממנו יצאו קורות הפלדה באורכים ועוביים שונים שנשאו את הגג. מנקודה זו, כפי שקורה במקרים אחרים שבהם יש קונספט עם רעיון אחד טוב, הבניין עיצב את עצמו.

את הגג המשופע חיפינו מבחוץ בלוחות אסבסט גליים בגוון אפור בהיר. בחלק הפנימי חופה הגג בלוחות עץ בגוון חום, שהונחו על חומר אקוסטי בצבע שחור. כך נוצרה אווירה חמימה ויפה לאולם האכילה והאקוסטיקה היתה מושלמת כך שאפשרה לנהל שיחה שקטה סביב שולחן אוכל, הישג נדיר לעומת מרבית חדרי האוכל.

.

ze'elim_16

תכנית מפלס קרקע: שימושים ציבוריים (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

Untitled-1

תכנית מפלס עליון: אולם האכילה ומטבח (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

(4)

בפרוגרמה של הבניין נדרשנו לשלב מספר שימושים חברתיים, כמו כיתות, ספרייה, חנות ומרפאה קטנה. כדי לשלב ביניהם וליצור מוקד פעילות מרכזי, בנקודת ההצטלבות של השבילים הגבהנו את רצפת חדר האוכל והמטבח למפלס עליון מעל לכל אותם שימושים חברתיים שנותרו במפלס הקרקע, כדי לא לפגוע בזרם תנועת הולכי הרגל. לבד ממדרגות רחבות שמוקמו במרכז הבניין, רמפה חיצונית ארוכה ומפותלת אפשרה לאמהות עם עגלות ילדים או אנשים מבוגרים ונכים גישה קלה מקומת הקרקע אל אולם האכילה שבמפלס העליון. במקרים רבים קורה שהדבר הכי שגרתי וחסר ייחוד הופך לדבר הכי חדשני והרמפה היתה כזו, כשהעניקה ממד דינאמי לחזית הבניין.

מצידו האחורי של הבניין, אגף המטבח מתאפיין בקווים ישרים ורגועים כפי שהתאפיינו חדרי האוכל בעבר, כשלעומתו אולם האכילה הפונה למדשאה המרכזית נראה כמו אוהל קרקס גדול כשהוא עטוף בקבוצת צמרות עצים גבוהים.

.

Untitled-4

למעלה חזית דרומית. למטה חזית צפונית (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

Untitled-3

למעלה חזית מערבית, למטה חזית מזרחית (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

(5)

חנוכת חדר האוכל היתה אירוע מר-מתוק. יצחק חשמן ניפטר זמן קצר לאחר הנחת אבן הפינה. שמו מצוין על לוח שנקבע לצד דלתות הכניסה.

בדרכי חזרה מטקס החנוכה, חשתי עד כמה אדריכל יכול להיות קשור ליצירתו. בתהליך התכנון, בניין מקבל אישיות משל עצמו, כשבנייתו מסתיימת, מסירתו ללקוח יכולה לעתים להיות אירוע טראומתי. אופן השימוש בו שיכול להיות גרוע ולהביא להזנחה פוגעת, עשוי לגרום לאדריכל כאב אמיתי… לשמחתי, חדר האוכל בצאלים, בדומה לפרויקטים אחרים שתכננתי התגלה כבניין שנשמר היטב לאורך השנים. לפני ימים ספורים קבלתי "דרישת שלום" ממנו בזמן ששוחחתי עם מזכירה צעירה ויפה במשרד השיכון כשהמתנתי לתחילתה של פגישה. במקרה ציינתי במהלך השיחה שתכננתי את חדר האוכל של צאלים ולפתע עיניה נצצו. התברר שהיא היתה במקור מקיבוץ צאלים.

"הו… איזה חדר אוכל יפה. אני זוכרת אותו מאז שהייתי ילדה קטנה. אתה באמת תכננת אותו?", "כן" עניתי בצניעות, "האם הוא יפה גם היום?" שאלתי אותה כדי להוציא ממנה מחמאה נוספת. "הוא מקסים כמו תמיד" היא ענתה, אך מבטה היה הרחק מעבר למשרד בו שוחחנו וכנראה שהיא צללה לזיכרון נעורים רומנטי.

.

Untitled-2

חתך (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

IMG_9495

בניין חדר האוכל הישן

.

IMG_9429

את מפת הקיבוץ שבכניסה יצרו ילדי הקיבוץ לפני 24 שנה

.

ze'elim_10

בניין חדר האוכל בין העצים ובקצה המדשאה (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

ze'elim_8

כמו קרקס: חזית חדר האוכל הפונה למדשאה, שנות ה-80 (מקור: משרד בסט אדריכלים)

.

IMG_9430

והיום – נראה אותו דבר

.

IMG_9431

הכניסה לבניין חדר האוכל מכיוון החניה והמדשאה: במפלס התחתון שימושים חברתיים ולמעלה אולם האוכל והמטבח

.

IMG_9432

אגף המטבח

.

IMG_9433

פתחי חלונות באגף המטבח

.

IMG_9434

עמוד

.

IMG_20140128_233254

שלט בכניסה לבניין חדר האוכל

.

IMG_9490

בכניסה לבניין לוח עם שמות האדריכלים

.

IMG_9478

בקומת הקרקע אולם מרכזי המנקז אליו את שבילי ההליכה החוצים את הקיבוץ ודרכו נכנסים לחדרים השונים בבניין. משמאל יורד העמוד המרכזי הנושא את הגג, כשבתקרה האולם פתח שקוף לאולם חדר האוכל המאפשר קשר עין מיוחד

.

IMG_9480

את קיר העץ הדקורטיבי הביא אחד מחברי הקיבוץ מהאיטי (אי במרכז אמריקה)

.

IMG_9481

לוח העץ מורכב מסצנות יומיומיות

.

IMG_9484

עובדים

.

IMG_9485

ובצד יש גם את תיבות הדואר של החברים

.

IMG_9486

תיבות דואר

.

IMG_9488

במפלס הקרקע ממוקם בין השאר מועדון לחבר שבאותו זמן למדו בו נגינה

/

IMG_9475

ויש גם ספרייה עם חלון ויטרינה (היה סגור)

.

IMG_9476

בספרייה אין רק ספרים

.

IMG_9477

המדרגות העולות לקומה השניה שם אולם האכילה והמטבח

.

IMG_9460

עולה במדרגות, כשאת העלייה מלווה עבודת עץ אמנותית

.

IMG_9437

עבודת העץ

.

IMG_9459

בקצה המדרגות שעון – מתנת המתנחלים

.

IMG_9436

מראה כללי של אולם האכילה מקצה המדרגות

.

המצב בקיבוץ: חדר האוכל היה ריק מאנשים ולא היה עם מי לשוחח, אך על אחד השולחנות היה מונח קובץ דפים שיצאו לאור לכבוד "יום המשק" שנחגג פה כמה ימים קודם לבואי. באחד מהם נכתב תחת הכותרת "צאלים חוגגת 65 שנים לקיומה", חתום עליו דוד וכך הוא נפתח: "לכבוד חג המשק מוטב להביט קדימה עם תקווה למחר מבטיח. עומדים בפנינו אתגרים חיוניים (צמיחה דמוגרפית ובניה חדשה, התאמת הדפוסים והנהלים למאה ה-21, חיזוק החוסן הכלכלי ועוד…) וחייבים לשים בצד את מצבי הרוח, הביקורת בפרטים הטפלים. לפתוח אופקים ולהירתם לעשייה משותפת. אין לי ספק שאנחנו מסוגלים להתמודד עם אותם אתגרים ולחזק את הצמיחה הכלכלית והחברתית. זה אפשרי לו כל אחד יירתם על פי יכולותיו למאמץ המשותף ולא נבזבז אנרגיות במאבקי כוח על אינטרסים קטנים".

בהמשך, מופיעים גם בטקסט הזה וגם באלה שבאים אחריו תלונות על המתלוננים ועל אלה שאינם נושאים בנטל הקבוצתי. קיבוץ צאלים כמו כל שאר הקיבוצים נמצא היום בעיצומו של תהליך שינוי. אך כשרואים את מצוקת הדיור ואיכותו הנמוכה בשאר חלקי הארץ, אני רואה בדשא של צאלים דשא ירוק יותר. הרבה אנשים יכולים לקנא בתנאי החיים שיש לאנשי הקיבוצים בכלל וצאלים בפרט. אחרי שראיתי את מה שיש להם בספא, אז בכלל הקנאה אכלה אותי.

.

IMG_9456

מבט מכיוון המטבח

.

IMG_9466

עמוד הבטון המרכזי שנושא את הגג

.

IMG_9441

קורות הפלדה מחלקים את הגג למשולשים

.

IMG_9440

שיר

.

IMG_9439

במרכז האולם פתח זכוכית דרכו ניתן להשקיף אל קומת הקרקע

.

IMG_9451

נחמד

.

סרטון קצר שצלמתי בחדר האוכל:

.

.

IMG_9449

לצערי התאורה היתה כבויה

.

IMG_9464

כמו בשאר חדרי האוכל בקיבוצים – גם כאן נוף הקיבוץ הוא העיקר

.

IMG_9445

חלון ושלחן

.

IMG_9446

המדשאה המרכזית

.

IMG_9462

מבט מהחלון: המדשאה, במה וגגון חדר האוכל

.

IMG_9447

גופי תאורה תלויים על התקרה המורכבת מלוחות עץ הצמודים ליריעות אקוסטיות שחורות

.

IMG_9452

התפריט

.

IMG_9463

תעודת כשרות

.

D677-028

מחכה לי בספא צאלים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

חמאם צאלים

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 30/01/2014 at 23:44

    פגשתי פעם את דויד בסט. הוא סיפר לי שבעבר תכנן שכונה בדימונה "התושבים קוראים לה שכונת בסט למרות שאני בחיים" אמר וצחק. זה נשמע לו מאוד משונה. שנינו לא ידענו אז שהנורמות ישתנו בישראל והמגלומניה תשתלט על כל חלקה טובה. פארק פרס, כיכר אשכנזי וכיו"ב.

  • amitaisandy  On 31/01/2014 at 1:05

    בניין מעניין ורווי גימיקים אדריכליים. אני מחבב גימיקים כאלה. בעסה על האסבסט. בעסה על החלונות הזעירים במטבח. חבל שאדריכלים לא מבינים שחלונות ענק שקרועים אל הנוף אהובים לא רק על הסועדים אלא גם על עובדי המטבח, שמבלים בו הרבה יותר שעות משמבלים הסועדים באולם ההסעדה. אבל ככה זה, חושבים על המבלים ולא חושבים על העובדים.

  • amirtlv  On 31/01/2014 at 5:16

    בניין מיוחד ומקסים. יש בו משהו דרום אמריקאי \ אפריקאי, בעיני. נראה כמו סוכת השבט.

  • נחום זולוטוב  On 02/02/2014 at 22:17

    למיכאל, שלום מנחום זולוטוב,
    קראתי את הכתבה ששלחת לי על קיבוץ צאלים, והזכרת שם את ה"תריסול". אז הנה
    הסיפור מתחילתו ובאריכות: רם בלט (בן-טל), היה חבר שלי, גמרנו באותו מחזור את
    הטכניון, הוא בניין ואני ארכ', היינו באותה פלוגה במלחמת השחרור.
    בשנת 1956-7, תכננתי בית בנהריה, לבת דודתי שבעלה, בן-עמי פרידריך, היה מנהל
    ביח"ר ישאזבסט, ולכן הוחלט שהבית ייבנה ברובו, פנים וחוץ, בלוחות אזבסט-צמנט
    כפרסומת למוצר, וזה הצליח. לאחר מכן גם בניתי בנהריה, בית לרודי ברטא, עוזרו
    של פדרמן, בעל המפעל, כמובן שאף הוא מאזבסט-צמנט. בין לבין, עלה בדעתי הפתרון
    איך לבנות בתי אזבסט-צמנט למעברות, מפנלים טרומיים, בתים שיוקמו ביום אחד,
    במקום הצריפים שנבנו אז ע"י הסוכנות ומשרד-השיכון, בשיטות המקובלות לבניית
    צריפים, שלד מעץ וציפוי "אזבסט-צמנט" מבחוץ, ובפנים לוחות צלוטקס (?) שכנעתי
    את פרידריך כי כך הוא ימכור כפליים לוחות, פנים וחוץ. רשמתי שני פטנטים, האחד
    על פרטי הפנל והשני על פרטי החיבורים וההקמה. וכך הפכתי ל"מומחה"
    לאזבסט-צמנט. כל ההקדמה חשובה להמשך הסיפור.
    רם היה בא מדי פעם למשרדי להתייעץ איתי "המומחה", מה עוד אפשר לעשות ולייצר
    מאזבסט-צמנט, אולי שלבים לתריסים נגללים במקום שלבי העץ, הסברתי לו שהחומר לא
    מתאים למטרה הזאת כי הוא מתעקם. אבל…זו הייתה התקופה שהתפרסם ה"בריסוליי"
    שהיה בשימוש בברזיל, ולכן אמרתי לו שאם הוא מתכוון לייצר מאזבסט-צמנט, כדאי
    שייצר את ה"בריסוליי" ואם יצליח לפתור שניתן יהיה לקפל אותו כמו הרמוניקה,
    אז יש לו את מה שהוא מחפש לייצר. כי לזה החומר מתאים יותר מה"בריסוליי" שהיה
    מבטון. רם פתר את הבעיה, הקים מפעל והתחיל לייצר. השתמשתי ב"תריסול" בבניין
    הסופרמרקט בחזית המערבית, (רח' רופין). ופתרתי את בעיית ההסתרה מהשמש,
    והאוורור, וקיפול ההרמוניקה כשאין צורך בה. הצלחנו. המשך הסיפור ידוע. מעניין
    שלפני שבועיים היה אצלי חוקר מטעם איזה משרד עו"ד, לשמוע מה אני יודע על
    ה"תריסול" כי המשפטים עדיין נמשכים. למה? אני לא יודע.
    דוד בסט הגיע ל"ישאזבסט" כי זכה בהתחרות לבית המשרדים לחברה, ב-1960, הייתי
    בין השופטים, עם מוניו וינראוב כיו"ר.
    אני לא יודע אם הסיפור מעניין אותך, בכל אופן זה הסיפור, סיפור. תמשיך לשלוח
    לי חלון אחורי על הבניינים ועל והחומוסים. את שניהם אני אוהב… כל
    טוב, נחום.

    • מיכאל יעקובסון  On 02/02/2014 at 22:22

      נחום: בטח שמעניין! תודה על התגובה המפורטת ותמיד אני שמח לשמוע ממך. כל טוב גם לכם, מיכאל

  • עופר בור  On 03/02/2014 at 14:04

    מיכאל שאפו על הכבוד שאתה עושה לאדריכלים העלומים ולאפשרות להתבונן שוב בעבודתם ולגלות את מה שנראה מובן מאליו והוא רלבנטי ובעל ערך
    ע

  • אלכס כהן  On 06/02/2015 at 14:36

    שלום מיכאל, היכרתי היטב את אדר' יצחק חשמן המנוח שותפו של דוד בסט בתקופת תכנון חדר האוכל בצאלים היה אחד האדריכלים היותר פוריים, מקוריים וויחודיים בתקופתו, עבד תקופה ארוכה במשרד רכטר זרחי פרי והיה בין השאר אחראי על תכנון ועיצוב הקונסבטוריון בבאר שבע, חזיתות מלון הילטון, במשרד צוות של ירמיצקי תכנון מלון ענק מדהים וייחודי בלאס וגאס,במשרד גבירצמן תכנן את בנין בורסת היהלומים מכבי עם החזיתות המיוחדות בחיפוי אלומיניום לראשונה בישראל , כל הפרויקטים שבהם היה מעורב היו יחודיים ומקוריים היה אדריכל גדול ובן אדם הכי חכם מקסים ואהוב, השפיע על הרבה אדריכלים צעירים בתקופתו ואני אחד מהם, אם תרצה לשמוע יותר פרטים ולראות צילומי פרויקטים שלו אנא התקשר איתי 054-4450429, בברכה
    אליק כהן

  • שרון גורמן  On 30/07/2016 at 13:45

    לעניות דעתי כיום, בשנת 2016, ניתן לראות על קירות המטבח מבחוץ כי יש חדירה אולי מאסיבית של מים ולחות לרצפת המטבח של חדר האוכל, וזה עוד פעם לעניות דעתי פגם בתכנון או בביצוע או בתחזוקה שבהחלט נמצא בטווח שבין פגם אסטטי (קיר שחור) ועד סיכון לקריסה של הקומה. ישנה גם נזילה של מים מקומת המטבח אל קומת הקרקע היוצאת מן הבטון של הרצפה ממספר מקומות שאינם סמוכים אחד לשני (קשה לדעת את המיקום בשל החיפוי על הבטון).
    אני רואה בזה סיכון פוטנציאלי שלא זוכה לתשומת לב ראויה מזה מספר שנים, מאחר ויתכן והמים חדרו גם לרשתות הברזל של קומת המטבח במשך השנים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: