סיבוב בתי ספר 13: שניים חדשים בישובים ערביים בגליל

השבוע מלאו חמש שנים לבלוג.

חשבתי שיהיה מעניין להביא שני בתי ספר שנפתחו השנה בסביבת העיר נצרת: יסודי בכפר כנא ותיכון ביפיע. את שני בתי הספר תכנן האדריכל איאד אבו-גאנם, תושב יפיע, הפעיל בעיקר במגזר הערבי בצפון. חשבתי ששני בתי הספר האלה יעמדו במרכזו של מדור קבוע שאני כותב כבר ארבע שנים בכתב העת הד החינוך. בשני בתי הספר נבנה רק השלב הראשון.

כבר בביקור עצמו הבנתי שאלה אמנם מתקנים נאים שעונים על הצורך בקורת גג לתלמידים ולמורים, אבל הם לא הרבה יותר מזה. האדריכל לא התלווה אלי אבל מנהלי בתי הספר כן. בשניהם למדתי על הטעויות התכנוניות ועל הנתק בין האדריכל ובין המשתמשים בבניין. המנהלים סיפרו שמעולם לא פגשו או דברו עם האדריכל, מפגש שיכול היה לפתור כל מיני בעיות ושינויים נדרשים שצומחים מתוך הפעילות בבניין. למשל: בבית הספר היסודי חסרים סביבות לימוד פרטניות, וחוץ מהכיתות הרגילות אין מקום אחר לשבת. בכתות גובה החלון מצוי כך שהיושבים בכתה לא יכולים לצפות בנוף. בחצר לא נשתל אפילו עץ אחד ואין גם הכנה לשתילה של צמחיה.  הכל מרוצף במרצפות בטון אפור.

בתיכון חזרו כמה מהטעויות שראיתי ביסודי, וכאן הצטרפו דלתות שאמורות לקשר לחצרות קטנות שמקיפות את בית הספר ונועדו לתלמידים בשעות ההפסקה, אלא שבגלל בחירה לא נכונה של דלתות, מנהל בית הספר נעל בשרשראות את כל הדלתות וכך הכניסה והיציאה היחידה מהבניין היא דרך הכניסה הראשית.

בסוף קיבלו בתי הספר האלה עמוד אחד בפתח הגיליון, ואת המדור הקדשתי להצגת דוגמאות לטיפול בחזיתות בתי ספר, אבל זה לא לכאן.

.

1526820_759315537431364_1878511494_n

בינתיים רק שלב א': מבנה הכניסה לתיכון ע"ש דרוויש ביפיע

.

(1) בית הספר היסודי ה' / כפר כנא:

בית הספר היסודי החדש שהוקם בקצה השכונה החדשה בכפר כנא, ההולכת ומתמלאת בבתי מידות מפוארים, הוא גולת הכותרת של השכונה. עד עתה נבנה שלב ראשון בלבד, הכולל שש כיתות לימוד (א' עד ו') ומאכלס 168 תלמידים.

ג'והינה עואודה, מנהלת בית הספר ותושבת כפר כנא, מספרת שהבניין עדיין לא נותן לה מענה לצרכי בית הספר, בעיקר לא לאזורי לימוד פרטניים הנדרשים בעקבות תכנית "אופק חדש". גם הפיתוח של החצר מוגבל וכולל רק רחבה מרוצפת ללא כל צמחיה או צל. ללא תקציב למתקנים, יזמה עואודה משחקי חצר באמצעות צביעת המרצפות. כך יכולים הילדים לשחק במשחקים כמו דמקה או סולמות וחבלים כשהם עצמם כלי המשחק. יוזמה נוספת היא ניצול אחת מפינות החצר שהפכה תוך זמן קצר לחלקת ערוגות חקלאיות. הערוגות הפכו לא רק למרכיב בלתי נפרד מהלימודים, אלא גם כפינת נוי.

.

IMG_7060

גם כאן רק שלב א': בית ספר יסודי ה' בכפר כנא

.

IMG_7069

בהפסקה: אין מתקנים או מגרש משחקים ולכן צבעו מגרשי משחק על המרצפות

.

IMG_7073

סולמות וחבלים

.

IMG_7076

בית הספר ממוקם בקצה היישוב ומעבר לגדר נותר המדרון הטבעי

.

IMG_7082

את החצר לא פיתחו (למעט ריצוף), אז המנהלת יזמה גינה בה כל תלמיד משקיע שעה בשבוע. הגינה מחולקת לפי כתות

.

IMG_7092

בכניסה לבניין: ג'והינה עואודה מנהלת בית הספר היסודי ה' בכפר כנא

.

IMG_7089

מסדרון בבית הספר: החלונות מרוחקים מהמעבר וכך מנתקים את המבט מהנוף

.

IMG_7086

הנוף

.

IMG_7040

גם בכתה החלון מעל גובה הראשים של התלמידים, מה שמונע מבט לנוף

.

(2) שלד, שלט וכנסייה בדרך ליפיע:

בדרך מכפר כנא ליפיע ה-waze הוביל אותי באזורים שמעולם לא עברתי בהם. הנה כמה מקומות על הדרך:

.

IMG_7094

שלד

.

IMG_7095

כנסייה 01

.

IMG_7099

כנסייה 02

.

IMG_7106

כנסייה 03

.

IMG_7107

מול הכנסייה שלט על בית ספר עתידי

.

IMG_7108

ויש גם הדמייה

.

(3) תיכון ע"ש מחמוד דרוויש, יפיע:

בדומה לבית הספר היסודי בכפר כנא, התיכון ביפיע  נבנה גם הוא בשלבים ובימים אלה מתחילות העבודות לקראת הקמת שלב ב' של הפרויקט. עד עתה נבנה רק שלב ראשון והוא מאכלס 153 תלמידים מבין 500 המתוכננים לאכלסו בשלב הסופי.

הכניסה לתיכון היא דרך חצר פנימית עגולה, הפתוחה בחלקה לשמיים וחלק ממנה פתוח לכיכר קטנה הממוקמת בחזית בית הספר. הכיכר העגולה מושכת באופן טבעי את התלמידים לעמוד במרכזה וחבל שהיא כל כך קטנה, כי נראה לי שאם היתה יותר גדולה אז כל התלמידים בהפסקה היו ממלאים אותה. במקום, עמדו בה שתי קבוצות, אחת של בנים ושנייה של בנות ובצד פתח אחד התלמידים דוכן ומכר שתייה וחטיפים (המנהל הסביר לי שהרווחים מופנים לטובת פעילויות מיוחדות).

הבניין נראה כאן יותר מושקע מהיסודי שראיתי קודם לכן: גם בעיצוב החללים וגם בפרטים כמו גגונים, סורגים, תקרות גבס וחיפוי קירות. אך גם כאן נעדרת הצמחייה: "הייתי דואג כבר בשלב התכנון לצמחייה, לעצים ולספסלים" אומר רג'א אחמד, מנהל בית הספר, "חסר כאן מקום מוצל לתלמידים ועכשיו מתחילים לחפש כל מיני פתרונות של גגונים". בינתיים, התלמידים נאלצים לעמוד בהפסקות במסדרונות או לשבת בכיכר הקטנה שבחזית בית הספר.

.

IMG_7178

שלב א' של בית הספר מורכבת ממבנה המנהלה המקיף את החצר העגולה ומבניין כיתות

.

IMG_7182

עכשיו מתחילים את שלב ב' ויהיה גם שלב ג'

.

IMG_7151

חרבת הכניסה לבית הספר משמשת כחצר בהפסקות כי מגרשי הספורט והחצר תוכננו כחלק משלב ב' וג'

.

IMG_7156

וברקע הנוף

.

IMG_7116

הכניסה לבית ספר

.

IMG_7149

מבט על רחבת הכניסה החיצונית שמשמשת כחצר (זמנית) לתלמידים בהפסקות

.

IMG_7117

יושבים בשורה על הטריבונות בקבוצות

.

IMG_7122

החצר העגולה הפנימית היתה יכולה להיות הזדמנות לפורום שמעודד דו-שיח, אבל היא קטנה מידי ואין מקום ישיבה

.

IMG_7164

מפגש עמוד וקורה

.

IMG_7167

רג'א אחמד מנהל בית הספר במסדרון ובצמוד לדיוקן מחמוד דרוויש – המשורר שעל שמו בית הספר

.

IMG_7130

מסדרון חצי פתוח

.

IMG_7136

השקעה בפרטים: קומה עליונה באגף כתות

.

IMG_7141

חצר לא נגישה (הדלתות ננעלו) ולכן לא שמישה

.

IMG_7114

חזית מזרחית

.

IMG_7110

קשתות וחיפוי אבן 01

.

IMG_7111

קשתות וחיפוי אבן 02

.

IMG_7109

קשתות בסורגים

.

רשימות נוספות בתחום מוסדות החינוך בישראל:
(4) אורט יד לבוביץ' נתניה (מרדכי בן חורין)
(8) בית הספר הירוק בהוד השרון (תגית כלימור) ואחרים
(10) חצרות מתחדשות (יעל בר מאור)
(12) בית הספר בשכונת אגמים (לרמן אדריכלים)
.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניש  On 08/01/2014 at 5:13

    מזל טוב לרגל 5 שנים לבלוג! כיף לקרוא ולצפות בתמונות.

    כמה מילים לגבי פונקציונליות: אינני אדריכל, ובמרוצת השנים אני מקבל את הרושם שתמיד ישנו פער גדול מדי בין התכנית לבין הצורך השימושי. האמנם? התוכל להפנות אותי לכתבות בהן מתוארים בניינים חדשים (כלומר, לא האקרופוליס וכיוב') בהם התכנית משרתת את השימוש באופן טוב ואף נאה?

    אדריכלות של בתי ספר, כנראה, יונקת השראה מאדריכלות של בתי כלא, ולא בכדי. אני ממליץ על ביקור בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים (אותו אני מאוד אוהב, את התיכון אני מתכוון, לא את המבנה), שבנוי בזיקה לארכיטקטורה המקורית של קמפוס גבעת רם. תהה הכוונה אשר תהה, אני מתבונן בבתי הספר שהזכרת בפוסט הנוכחי ומתקנא.

  • אילן ספיר  On 10/01/2014 at 8:22

    לדעתי, יש משום יומרנות למתוח ביקורת בלי לראיין את המבוקר ולשמוע גם אותו.
    ממרומי שנותי ומנסיוני למדתי , את שכולנו מכירים: האדריכל אינו הקובע הבלעדי. השותפים העקריים בתכנון הם שלושה: – המזמין, הרשות והמתכנן. במשולש זה – פעמים רבות המתכנן
    א י נ נ ו ה'צלע' הגדולה.
    פעמים רבות אנו בוחנים את ה'תוצאה' – התבע או המבנה המוגמר, מבחינים בנקל בשגיאות – ואז מתברר כי הפגם הוא תוצאה של ויכוח – או עם המזמין ( לרב -ענייני תקציב. ברור לגיטימי .) או עם ב'כ הרשות . ייסלח לי – כולנו נתקלים במקרים של – שילוב: חוסר נסיון-בורות-יומרה-שתלטנות.
    אתה מוצא את עצמך, לאחר חדשים (וגם שנים) של טיפול, עומד "על סף" קבלת אישור – להפקדה, למתן תוקף, לקבלת היתר – ואז השיקול – האם למשוך ולנסות לתקן, או – לותר. וזו התוצאה.
    גם מימד הזמן משחק תפקיד. כמה זמן עבר מאז שהאדריכל התחיל לתכנן ועד שמונה אותה מנהלת-אותו מנהל בי'ס?
    אילן ספיר .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: