סיבוב בבניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש רוזנברג באוניברסיטת תל אביב

בניין בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג יושב לצד השדרה המרכזית שחוצה את הקמפוס מצפון לדרום. שדרה רחבה שבקצה הצפוני שלה נמצא בניין רפואה ומשני צידיה מבנים שתכננו בכירי האדריכלים: אריה וארד שרון, שולמית ומיכאל נדלר, ורנר יוסף ויטקובר, וגם אדריכלים פחות טובים שהתאמצו ויצרו יצירות ראויות (או שלא).

מדובר במבנה לא גדול ולא בולט, יחסית לשאר המבנים לאורך השדרה. תכנן אותו האדריכל יצחק ישר (2011-1920), הידוע בעיקר הודות לקבוצה קטנה של מבנים שתכנן בשנות ה-60 במשותף עם האדריכל דן איתן: מוזיאון תל אביב (עליו הם זכו בפרס רכטר), בית תרבות בקיבוץ גבעת חיים, מבנים בקרייה למחקר גרעיני בדימונה, וכאן בקמפוס את בניין מקסיקו (עליו זכו בפרס רוקח). ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_20131224_104311

פינות המבנה

.

(2) המבנה:

בדרך חזרה מבניין סמולרש, עברתי בבניין יהדות. המבנה צנוע יחסית לשאר המבנים בשדרה, גם בעיצובו וגם במידותיו, אך האדריכל יצחק ישר דאג להעניק לו נוכחות באמצעות עיצובו החזותי. מתברר שהקשר בין פיסול ואדריכלות, העסיק את ישר. כך לדוגמה, בדיון שנערך ב-1971 עם חנוכת בניין תאטרון ירושלים, הוא אמר: "ההשתלבות של פסל-בניין צריכה להיות כמו זו של גבר ואשה השומרים כל אחד על ייחודו וזהותו העצמית, אינם מבטלים זה את זו ויוצרים על ידי כך קשר הרמוני יותר".

האדריכל העניק טיפול שונה לכל חזית, כך שהבניין נראה שונה מכל זווית שמסתכלים עליו. הכניסה אליו היא מכיוון השדרה כמובן, אך דרך פתח קטן יחסית שצמוד לקיר שמצל עליו ומסתיר אותו מעט. נכנסים לקומה נמוכה ואחרי כמה צעדים נחשף אולם הפתוח לכל גובה הבניין. תחתית האולם בקומה הנמוכה מקומת הכניסה מהשדרה, והוא מסתיים בחלקו העליון בסדרה של פתחים המחדירים אור יום טבעי ולא ישיר. במקום מסדרונות, יש כאן מעברים הפתוחים לאולם המרכזי, כך שנוצר קשר מבט לקומות אחרות ואפשרות למפגש אקראי בין המשתמשים בבניין.

בהמשך, הסבר קצר שפורסם על הבניין בכתב העת "ארכיטקטורה" וכן תכניות וחתך. תודה רבה לדוד רגב שהקדיש בהתנדבות מזמנו וסייע באיתור  וסריקת החומר שמצא בארכיון אוניברסיטת תל אביב.

.

IMG_8188

חזית מערבית, ברקע מימין בניין מדעי הטבע בתכנון ורנר יוסף ויטקובר

.

(3) האדריכל יצחק ישר:

היום כשמזכירים אדריכל ישר, עולה מיד שמו של "אדריכל המגדלים" בעל מראה סטיבן סיגל – האדריכל אבנר ישר, שהוא בנו של יצחק ישר. היתה תקופה מסוימת שהשניים גם היו שותפים, אך ללא ספק ישר הבן הצליח להותיר את חותמו הרבה מעבר למה שהצליח האב. אבל בשורה התחתונה מדובר בשני אדריכלים

יצחק ישר סיים את לימודי האדריכלות בטכניון ב-1951 והצטרף למשרדו של דב כרמי, שם השתתף בין השאר בתכנון בית הועד הפועל של ההסתדרות ואולם תאטרון נחמני בתל אביב. כאדריכל עצמאי, תכנן את מגדלי היוקרה הראשונים בתל אביב "מגדלי דוד" ברחוב דוד המלך, ובית מלון בירושלים (היום מלון דן פנורמה ברחוב קרן היסוד). יחד עם שותפים תכנן גם את בית התפוצות (עם אלי גבירצמן) ואת דיזינגוף סנטר (עם עליזה טולדו).

.

IMG_8042

בקומת המסד של החזית המערבית יש "חלקלקה" כפי שנהוג היה לבצע במצודות עתיקות

.

(4) שיחה על הבניין עם אדריכל מיכה ורטהיים:

היות וישר נפטר, פניתי לאדריכל שהיה אחראי על תכנון הפרויקט במשרדו של ישר. האדריכל מיכה ורטהיים למד תואר ראשון בטכניון ולאחר מכן תואר שני אצל לואי קאהן באוניברסיטת פנסילבניה. הוא עבד שלוש שנים אצל האדריכל דן איתן, ולאחר מכן עבר למשרדו של יצחק ישר ואצלו עבד שלוש שנים (1978-1975, ורטהיים לא ליווה לכן את ביצוע הפרויקט). לאחר מכן פתח משרד עצמאי וב-18 השנים האחרונות הוא עובד עם בתו. משרדו מתמחה בתכנון גשרים ובמסגרת זו תכנן את כל הגשרים בכביש 6.

.

מ"י: מה היה העיקרון שעל פי תכננתם את הבניין?

מ"ו: לבניין היו שלושה עקרונות מרכזיים. העיקרון הראשון היה שהבניין מתכונן כולו סביב לחלל מרכזי, שמשתנה מקומה לקומה ולכן יש תכנית שונה לכל קומה. מבחינת החוויה, אתה נכנס לבניין מבעד לכניסה צרה ונמוכה אל אולם גבוה ומרווח.  העיקרון השני היה יכולת התמצאות קלה שנעשית בעיקר הודות לעיקרון הראשון. העיקרון השלישי הוא יצירת מסה אחת גדולה שממנה מסירים חלקים. לכן המבנה כולו מטויח בטיח אחיד שלא מודגש בחזית החלוקה של הקומות. החזיתות מאד מעוצבות וזה משחק של חיתוך בגוש. זה עיקרון שמאד אופייני ליצחק ישר, שאהב לעבוד עם המסה של המבנה עצמו. למבנה יש צניעות, הוא ממוקם לצד בית התפוצות אך לא מתחרה בו.

מ"י: האם תכננתם את הבניין הזה בעזרת מודל. עם כל הגריעות האלה האם עבדתם עם מודל ראשוני מפלסטלינה?

מ"ו: לא, ישר היה חושב את זה בראש. גם ב"מגדלי דוד" שהוא תכנן, יש משהו דומה, שם אני חושב שישר היה מהאדריכלים הראשונים שחשבו שהקומה העליונה בבניין לא צריכה להיות כמו כל שאר הקומות, אלא נתן לה משהו יותר פיסולי ולכן הקומות העליונות במגדלי דוד שונות משאר הקומות. הנושא של העזה ופרופורציות היו מאד חזקים אצל ישר. המבנים פשוטים אבל ישר תפס מעולה את קנה המידה בצורה מאד בסיסית וחזקה וזה מה שנתן את הייחוד למבנים שהוא תכנן.

מ"י: האם נערכו שינויים בבניין לאחר התכנון שלך או הביצוע?

מ"ו: הבניין בוצע בדיוק כמו שתכננו אותו, ומאז לא נעשו בו שינויים.

מ"י: למה השתמשתם בריצוף בגוון אדום?

מ"ו: הבניין עצמו עם טיח שפריץ עם גוון אדמדם ולכן בגלל זה הריצוף היה בבלטות טראצו מבזלת עם פיגמנט אדום. זה היה מקובל בתקופה.

מ"י: היום הטיח כבר לא נראה אדמדם… מרכיב נוסף שבולט בבניין הם מסגרות החלונות מאלומיניום בגוון זהב.

מ"ו: אז לא היה אלומיניום כמו היום שאתה יכול לבחור איזה צבע שאתה רוצה. היתה מגבלת צבע, וישר לא רצה צבע אלומיניום ולכן הוא בחר בצבע ברונזה. זו היתה החלטה שלו, שהוא כמובן גם התייעץ עליה איתי. היה לו קו שהתאים לי מאד כאדריכל צעיר והיה לי הרבה מה ללמוד ממנו.

.

‏‏עותק של ‏‏עותק של בנין רוזנברג 1

הסבר על הבניין מאת יצחק ישר (פורסם בכתב העת "ארכיטקטורה", באדיבות ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

‏‏עותק של ‏‏עותק של בנין רוזנברג

תכנית העמדת המבנה, משמאל בניין לימודי שפות שנבנה בסוף באופן שונה (באדיבות ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

‏‏עותק (3) של בנין רוזנברג

תכניות הבניין (באדיבות ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

‏‏עותק (3) של בנין רוזנברג 1

חתך (באדיבות ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

מוצג כאן חתך, ששמור בארכיון האוניברסיטה, ומציג את הבניין בשלוש קומות ולא ארבע כפי שקיים. לטענת דוד רגב שבדק את התאריכים המופיעים על התכניות השונות, למחלקת ההנדסה באוניברסיטה הגיש יצחק ישר תכנית של שלוש קומות ובמהלך הבנייה "הופיעה" קומה רביעית:

.

‏‏עותק של חתך מקור 1

חתך מוקדם של הבניין המציג שלוש קומות בלבד (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

‏‏עותק של תוכנית מקורית

תכנית קומת הכניסה לבניין (מקור: ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

IMG_8005

מפגש חזיתות מערב וצפון

.

IMG_8026

טיח שפריץ

.

IMG_8030

חזית צפונית

.

IMG_8033

חלונות האלומיניום הזהובות (חזית צפונית)

.

IMG_8027

מפגש חזיתות צפון ומזרח

.

IMG_8035

חזית מזרחית ראשית של הבניין, הפונה לשדרה המרכזית של האוניברסיטה (שדרות דוד וציפורה פדרמן בתכנון ליפא יהלום ודן צור)

.

IMG_8038

מפגש חזיתות מזרח ודרום

.

IMG_8037

חזית מזרחית ראשית הפונה לשדרה

.

IMG_8036

הכניסה לבניין

.

IMG_8025

קרדיט לאדריכל והמבצע מופיע על קיר הבניין מוסתר מאחורי שיחים

.

IMG_8007

במרכז הבניין אולם מרכזי אליו משקיפים מסדרונות הקומות העליונות

.

IMG_8008

למעלה פתחים מחדירים אור יום טבעי רך וטוב לעיקול

.

IMG_8013

מדרגות (מנותקות מהקיר)

.

IMG_8009

אין כאן מסדרונות סגורים, אלא מעברים הפתוחים מצד אחד לכיוון האולם המרכזי

.

IMG_8017

האולם המרכזי במבט מלמעלה. תחתית האולם המרכזי נמצאת בקומת המרתף של הבניין

.

IMG_8020

בקומה העליונה פתחי התאורה בתקרה קרובים במיוחד

.

IMG_8018

ויש יציאה (נעולה) למרפסת

.

IMG_8012

כתה

.

IMG_8010

ספרייה (סגורה)

.

IMG_8023

חדר תיעוד (סגור)

.

IMG_8022

מרכז לחקר הספרות (סגור)

.

IMG_8021

ספרים בהוצאת המרכז

.

IMG_8044

ובסמוך מכסים על אתר שמשפצים

.

– לקריאה נוספת –

מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:

(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,

(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,

(8) בית הספר למינהל עסקים,  (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) בניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) סיבוב במנהרות התת-קרקעיות בקמפוס (16) אודיוטוריום סמולרש

(17) סיבוב בבניין בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר והריסת חזית בנייני הפקולטה למדעי החיים

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: