סיבוב במרכז הקהילתי במזרח תלפיות

"במזרח תלפיות הולך ומוקם מרכז קהילתי אטום, חסר פתחים, העושה רושם של אנדרטה ולא של מבנה שנכנסים לתוכו", כתב האדריכל מיכאל קון במאמר שכותרתו "ברבריות מודרנית" ופורסם ב-1980. "בניין זה עוצב על ידי אחד הקורא לעצמו 'אמן' שנעזר על ידי שני אדריכלים צעירים, מי ירצה להיכנס למערה זו?".

כשהגעתי סופסוף לירושלים, לא היתה לי דקה פנויה ומיהרתי להגיע לפגישה, אבל היות ומאד רציתי לראות את המרכז הקהילתי במזרח תלפיות, החלטתי לאחר לפגישה בעשור דקות ולעצור ולבקר באחד המבנים המיוחדים שתוכננו בישראל. ייחודו של הבניין בא לו משתי סיבות עיקריות:

(1) צורתו הפיסולית והמראה האטום שלו שמזכיר חלק מכוכב קריפטון אחרי שעבר גם הוא את תסמונת ירושלים.

(2) שיתוף הפעולה שבוצע בו בין הפסל הגרמני-מקסיקני מתיאס גוריץ (Mathias Goeritz) ובין צמד האדריכלים הישראלים ארתור ספקטור ומיכאל עמישר.

.

IMG_20131124_155718

מבנה המתנ"ס מבעד המדרגות העולות למבוך

.

(1) השכונה:

שכונת תלפיות מזרח (או שכונת ארמון הנציב) תוכננה בתחילת שנות השבעים על ידי האדריכל דוד בסט מחוץ לקו הירוק ובתוך שטח שהיה מפורז עד 1967. את המבנים עצמם בשכונה תכננו אדריכלים כמו יעקב רכטר ומאיר לוי. לא אכנס כאן לנושא התכנון השכונתי, את זה אשאיר לפעם אחרת. המרכז הקהילתי ממוקם בקצה הצפוני של השכונה, כשבינו ובין מטה האו"ם בארמון הנציב, משתרע גן שעיצב אדריכל הנוף שלמה אהרונסון.

.

talpiyot

מפת התמצאות: מיקום המרכז הקהילתי תלפיות מזרח בירושלים

.

(2) הבניין:

המרכז הקהילתי תוכנן ונבנה בין השנים 1980-1973, הופיע בספרים ובכתבי עת ישראלים, אך עד היום לא הזדמן לי לבקר בו. גם בתמונות שראיתי וגם כשעמדתי למרגלותיו הוא נראה אטום מאד. הביקורות שהוטחו בו, נראה לי ניתנו על ידי אנשים שניזונו מתמונות ולא באמת ביקרו בו. רק ביקור בו מגלה בניין פתוח לסביבה, מואר בחלקו הגדול בתאורה טבעית וישנה זרימה נוחה ונעימה בין החדרים והקומות השונות. יש מעלית אבל נעים לעלות בין הקומות ברגל והמאמץ כמעט בלתי מורגש כי כל בכל קומה מגלים משהו חדש.

מרכיב נוסף הוא הצבע: מבחוץ הוא נראה כולו גוש מחופה באבן ירושלמית, אך לא כך הוא: מדרום ישנן שתי מגלשות ארוכות בעלות שיפוע מטורף, הצבועות בצבע צהוב ומצפון רחבה עגולה שרצפתה מורכבת מאיור המתאר מבוך. באתר עיריית ירושלים מופיע טקסט שכתבה ד"ר רונית שטיינברג, בו היא טוענת כי גוריץ טען שהאדריכלות במאה העשרים הפכה למנוכרת, וכזו המדגישה היבטים שימושיים וכבר אינה מרגשת ומעוררת. את הפתרון גוריץ ניסה למצוא בעיצוב הצורני של המבנה, היות וגוריץ לא היה אדריכל והמבנה היה צריך להיות לא רק פסל אלא גם מרכז קהילתי, שידכו לו את צמד האדריכלים ספקטור-עמישר.

וכך כותבת שטייינרג על המבוך: "במקור תכנן גריץ את המבנה כמבוך מורכב וצבעוני מלא במשחקי ילדים אך מה שנותר מכך הם אלמנטים ספורים בלבד. אחת מהם היא הרחבה העגולה שלצד המבנה, הממוקמת מעל האולם הפנימי. היא מרוצפת כמבוך שחור-לבן שסמליהן של שלושת הדתות: מגן דוד, צלב וחצי סהר משולבים בו. המגלשה הצבועה צהוב מהווה גם היא חלק מהתכנון המקורי וכך גם ה"פרה" שעוצבה על ידי הפסל אלכסנדר קאלדר במיוחד עבור מבנה זה. תנועת ראש הפרה ועטיניה מתאימה לעיסוקו של קאלדר בדינמיות ובו בזמן מעידה גם על מידת התחברותו לרעיונותיו של גריץ".

אני לא יודע מהיכן היו לשטיינברג מקורות לדברים שכתבה. בהמשך הטקסט היא מספרת ש"לולא הגבילה אותו עיריית ירושלים ביחס לגובה המבנה הוא היה ממשיכו אל על". באתר המרכז הקהילתי מסופר שגוריץ הגיע לכאן בהזמנת "הקרן לירושלים". הוא רצה ליצור פסל שיהווה תגובה עכשווית לצורתו של מבנה "ארמון הנציב" הבריטי שנמצא ממש בסמוך. הוא לא רצה ליצור מתנ"ס אלא "מתקן משחק לילדים מעוצב כמבוך לשעשועים ומשחקים ושיהיה תת קרקעי בחלקו. היה על כך מאבק בינו ובין העירייה ובסוף הוא ויתר. גוריץ "רצה לבנות את הבניין בבטון צבוע, אך חוק העזר העירוני חייב אותו לצפות את הבניין באבן, ולכן העדיף אבנים ריבועיות ולא מלבניות כמקובל. על ידי שימוש בריבועי אבן נוצר דגם של קוים מצטלבים, הנוצרים על ידי פסי בטון צרים בין האבנים, המונחות האחת מעל השנייה במקביל ובקו ישר. עיצוב זה מדגיש את העובדה שהאבן משמשת רק כציפוי והבניין אינו בניין רגיל".

ניסיתי כמה פעמים לדבר עם ספקטור ועמישר, אבל הם התחמקו ולא הגיבו.

.

IMG_6967

מראה הבניין מהרחוב ומימין פסל הפרה של אלכסנדר קלדר

.

(3) היוצרים:

מתיאס גוריץ (1990-1915) הוא אמן יליד גרמניה שהיגר במהלך מלחמת העולם השנייה למרוקו, אחר כך עבר לספרד ולבסוף השתקע במקסיקו שם הפך לאמן מוביל. לאורך שנים הוא הירבה לעבוד עם אדריכלים, חלקם בכירים מאד כמו לואיס ברגאן (ביצירה Torres de Satélite), ג'ון לאוטנר וגם עם ריקרדו לגורטה (ב-Camino Real Hotel) . הוא יצר ויטראז'ים למבני דת ובהם גם לבית כנסת במקסיקו סיטי. בירושלים חוץ מהמרכז הקהילתי יצר גם פסל בטיילת ארמון הנציב.

ארתור ספקטור ומיכאל עמישר הם אדריכלים ירושלמים וותיקים: השניים אחראים לשינוי חזית "בניני האומה" שעיצב במקור זאב רכטר. הם ערכו את התב"ע של פרויקט הולילנד, תכננו את מוזיאון מנחם בגין וגם את הבניין הענק שנחנך לפני שנתיים בהדסה עין כרם, והביא בין השאר את ארגון נשות הדסה לקשיים כלכליים. לפני שנתיים רציתי לכתוב על בית החולים לילדים שתכננו במרכז רפואי קפלן, אבל בסוף התמקדתי רק בעיצוב הפנים שהיה לדעתי מוצלח ועליו היתה אחראית מעצבת פנים אחרת.

.

475px-Torres_de_Satélite_-_2

"מגדלי הלויין" (Torres de Satélite) במקסיקו שגוריץ השתתף בעיצובם ב-1957 (צילום: Protoplasma Kid/WikimediaCommons)

.

(4) דעת צבי אלחייני:

אמיתי סנדי בטח יגיב שזה בניין מחורבן שמייצג אדריכלים דפוקים, ולכן כדי לבדוק אם אכן כך הדבר, שלחתי SMS לצבי אלחייני שמחזיק ב"ארכיון אדריכלות ישראל" ומכיר היטב את הנושא, כדי לשמוע את דעתו. להלן התכתובת:

מ"י: מה אתה חושב על הבניין הזה?

צ"א: הגיע הזמן לחזור לדעות ולשיפוטים פשוטים ופשטניים על ארכיטקטורה. הבניין מכוער וזהו. לא "מונוליתי", לא "אטום", לא "מאובן", לא "מבטא את רוח זמנו" (למרות שאולי כן), לא "פוסט 1967" ולא "חסר צורה", פשוט מכוער ומדכא וזהו.

מ"י: תודה רבה

צ"א: בכיף. נשבר הזין מתיאוריה של ארכיטקטורה וממש בגדול.

מ"י: ברור

צ"א: מילים גבוהות וריקות לחלוטין שרק בונות אזור בטחון ברוחב עשרות קילומטרים בין הארכיטקט לבין המשתמש ושנועדו למצב את המשתמש כהדיוט אידיוט שאמור לקדש את האגו של הארכיטקטים והאמנים, למרות שארכיטקטורה בשנות הקמת הבניין הזה נטתה כבר להטות אוזן לצרכיו של המשתמש ולחשוב על המקצוע בעיניים ביקורתיות. המתנ"ס הזה הוא כל מה שארכיטקטורה אמורה לא להיות, מאלץ דורות של ילדים ומתבגרים לכלות את שנות הפנאי שלהם בתוך אגו של אדריכלים שהביאו לעולם עשרים שנה לאחר מכן את התב"ע של הולילנד, ועוד כמה מפגעים אדריכליים.

מ"י: האם פעם בקרת במרכז הקהילתי הזה?

צ"א: לא ואתה יכול לצטט אותי שלא צריך להיות בבניין בשביל לחוות עליו דעה.

מ"י: יש סיכוי שתשנה את דעתך אם תבקר בו?

צ"א: הסיכוי קלוש, אבל תמיד יש סיכוי להתאהב במבנים ולאו דווקא בארכיטקטורה שלהם.

.

IMG_6968

מראה הבניין מכיוון הרחוב: אטום לחלוטין אפילו יותר ממבצר

.

IMG_6972

קובייה בכניסה לבניין

.

IMG_6973

פסל הפרה שיצר אלכסנדר קלדר מציץ מעל שם הבניין ותורמיו

.

IMG_6974

הפרה האדומה והבניין

.

IMG_6988

הפרה מאחור ומקרוב

.

IMG_6975

קובייה נוספת שקועה באדמה

.

IMG_6976

הבניין עם עץ זית

.

IMG_6978

וגם מגלשה וחלון שמתגלים לפתע מאחורי העץ

.

IMG_6980

מבט על הבניין מדרום

.

IMG_6982

מגלשת בטון צבוע צהוב וקיר מחופה לוחות מרובעים של אבן ירושלמית

.

IMG_6983

מדרגות לולייניות מטפסות לראש המגלשה

.

IMG_6986

מבט מלמעלה

.

IMG_6984

החיפוי

.

IMG_6987

מבט מלמטה

.

IMG_7004

אולם המבואה לבניין

.

IMG_7005

ציור קיר ולוח מודעות

.

IMG_6998

מבט לפיר שבחדר המדרגות המרכזי אליו מתנקז הבניין כולו

.

IMG_6999

בכל קומה מגלים משהו חדש, גם בחדרים וגם במבטים החוצה

.

IMG_7003

בקומה העליונה יש פתחים גם בתקרה להחדרת אור טבעי

.

IMG_6997

את חדר המדרגות המרווח מלווה מרכיב מבטון צבוע אדום (עמוד או מרזב)

.

IMG_6996

בקומה העליונה יש חלון דרכו ניתן להביט על מנגנון המעלית

.

IMG_6993

על הגג פתחים המחדירים אור טבעי לכתה שמתחת

.

IMG_6994

הפתחים וברקע נוף שכונת תלפיות מזרח

.

IMG_6992

רחוב עולי הגרדום ובתי צפון שכונת תלפיות מזרח

.

IMG_7012

בשעת הביקור התקיים ברחבה העגולה שלמרגלות הבניין אירוע חברתי ושמח של קבוצת צעירים

.

IMG_7010

הרחבה העגולה מרוצפת בצורת מבוך

.

IMG_7016

מראה כללי של המבנה עם רחבת המבוך

.

IMG_20131124_172244

בסוף הערב הייתי רעב אז קפצתי לחומוסיה חדשה שנפתחה בדרך חברון בבניין שנראה לי שווה רשימה נפרדת

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איש אחד עצבן  On 07/12/2013 at 20:52

    חוץ מהשילוב הנורא של צבע וחיפוי אבן והביקורת הרצחנית על המונומנט – האם המבנה פעיל, מתאים למטרותיו, האם היה צורך להכניס שינויים במשך השנים ומה יש לעובדים בו לאמר עליו ?

  • דניאל ונטורה  On 07/12/2013 at 20:56

    נכון, המבנה לא נראה טוב (לא מצאתי ביטוי יותר נטרלי). הייתי רוצה לראות צילום של לוח המודעות או לוח הופעות, אולי הוא ממלא את תפקידו למרות הביקורת המוצדקת על צורתו. שבוע טוב, דני

    • מיכאל יעקובסון  On 07/12/2013 at 23:06

      איש: המבנה פעיל. בעת הביקור בסביבות השעה 16:00 מרבית החדרים היו ריקים ולא פעילים.
      דניאל: נראה לי שהוא ממלא את תפקידו. הבעיה היא שהוא לא ממוקם במרכז השכונה אלא בקצה שלה. בנוסף כדי להגיע אליו צריך לחצות את הכביש הראשי של השכונה שזו לכשעצמה סכנה כי נוסעים עליו מהר.

  • Shaul Rind  On 07/12/2013 at 23:23

    לא הייתי רוצה לקבור את הנעורים שלי בתוך כזו אנדרטה….והמגלשות פחד אימים…מתאים לגיבוש לצנחנים

  • Baruch Gonen  On 08/12/2013 at 1:26

    המבנה די נאה בעיניי מה עוד שמבפנים הוא ממש בסדר. כנראה שקנאת ארכיטקטים היא כמו קנאת סופרים.אבל כל המקטרגים יכולים להתנחם שהרי צירפת מפה נשכחת שעל פיה הבניין נמצא בשטחים הכבושים שיחזרו בקרוב לידיהם של שכנינו…..

  • gerson  On 08/12/2013 at 9:41

    היות ונסעתי בעקבות הפרויקט הנ"ל ל-UNAM במקסיקו סיטי מדובר על אמן יהודי למחצה, שברח ב-1941 מגרמניה לטטואן במרוקו ומשם למדריד ובסופו של דבר למקסיקו, עבד עם LUIS BARRAGAN שהוא הפריצקר הראשון לזכרוני וכתב, בהיותו במקסיקו, את האמנה לאדריכלות האמוטיבית (חוויתית), איש אשכולות ורב כישרון, מעניין וחברי למדי, כשהטקסטורה והחומר מדברים אליוף טהאדריכלות הינה חוויה מרכזית בהוויתו.
    מרכז שאלתיאל בירושלים, שקשור לשגרירנו במקסיקו ובעצם הוזמן על ידי התורמים (דוד שאלתיאל, אגב…)
    לגבי המבנה התמונות, במקרה זה, אינן מדברות בעד עצמן.

  • amitaisandy  On 08/12/2013 at 23:16

    ברוך, אני לא ארכיטקט כך שאצלי אין חשש לקנאת ארכיטקטים. מדובר בעוד מבצר, כפי שרוב אדריכלי ארצנו אוהבים לבנות. מיכאל: שלחתי אליך בעבר אנשים, שגילו לי שגם מי שמתיימר לדבר גבוה גבוה בעניין של קשב לציבור המשתמשים הוא עוד אדריכל פלצן שחושב שבני האדם המשתמשים ב"יצירותיהם" של האדרכילים הם בורים ולא ראויים ליחס רציני. תמשיך להיות פלצן מסריח ולהתבשם בריח הנודים של עצמך.

  • 1haam  On 09/12/2013 at 0:54

    יואו, החזרת אותי למחוזות ילדותי. הריח של המתנ"ס עדיין עומד לי בנחיריים. ריח חומר ניקוי עם ריח ספרים וריח…קהילתי כזה. הייתי נוסעת אליו לבד באוטובוס כבר בגיל 6, שני שקלים לכרטיס ביד (שלא ילכו לאיבוד!). תודה.

  • 1haam  On 09/12/2013 at 0:58

    והמגלשות, אם לא ניסית, מסריחות בראשן תמיד משתן של אנשים (?) שמגיעים לשם בלילה, השד יודע למה. הסריחו משתן כבר באייטיז.

  • דוד  On 01/06/2014 at 1:47

    האם אפשר שתסכמי קצת זיכרונות חווייתיים מילדותך במבנה הנל?
    ביקרתי בו היום ולחלוטין פקח את עיניי. פשוט מבנה מסקרן. מה שקןרא סביבו זו זוועות הנורמה.

  • yaronimus  On 02/04/2017 at 1:30

    מאוד מזכיר את הבניין של בצלאל בהר הצופים. יפה ונותן השראה כפסל, אבל כבניין פונקציונאלי….

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: