שנה טובה אליסיום

.

שנה טובה לכל הקוראות והקוראים.

.

TriStar PIctures'' ELYSIUM.

אליסיום וברקע כדור הארץ

.

Looking at a part of Elysium as shown in TriStar PIctures' ELYSIUM.

אליסיום וברקע פנס תאורה

.

"כולם לאחרונה שואלים אותי מה התחזיות שלי לעתיד, אבל לא, לא, לא, זה לא מדע בדיוני, זה עכשיו, זה ההווה" – כך ענה לאחרונה ניל בלומקמפ במאי הסרט "אליסיום" (2013) ו"מחוז 9" (2009) על השאלה שחוזרים ושואלים אותו. הסרט עתיר התקציב (115 מיליון דולר) שעלה לאקרנים בתחילת החודש, סוגר סדרה של שלושה סרטי מדע בדיוני שעלו הקיץ והציגו כל אחד מהם פרשנות אחרת, אך דומה וקרובה, על העתיד של חיינו כאן. הראשון היה "אבדון" (שיצר קולנוען שבהכשרתו הוא גם אדריכל), השני היה "מלחמת העולם Z" (בכיכובו של בראד פיט שעורך כל כמה חודשים טיולי אדריכלות בעולם) וכעת "אליסיום".

"אבדון" עסק בערכה של האנושיות, "מלחמת העולם Z" עסק ביחסים אנושיים ו"אליסיום" עוסק בפערים מעמדיים, כשהאדריכלות היא כלי מרכזי להצגת הגרעין הרעיוני. כל שלושת הסרטים סובלים מחורים משמעותיים בתסריט, שגרמו למבקרי הקולנוע להסתייג מהם. היו גם מבקרים שהתעצבנו ומיהרו להספיד את הוליווד ואת כוכביה. ראיתי את הסרטים ובמקביל קראתי בעיון את מרבית הביקורות בתקשורת הישראלית, ונראה לי שמבקרי הקולנוע המלומדים לא השכילו להבין שהקולנוע השתנה. הקולנוע התקדם ונמצא במקום אחר, לעומת המבקרים שנותרו לא רלוונטיים בעולם שלהם. בהתמודדות מול גופי התקשורת המקבילים שהתפתחו משמעותית בשנים האחרונות, אני מרגיש שהקולנוע מעניק היום חוויה אחרת לצופה, ממוקדת וחזקה יותר. סוג של זבנג וגמרנו, אך את המשקעים הוא מותיר אחריו כמעט בלי להרגיש. לא נראה באופק שיהיה "שיר אשיר בגשם" או "הסנדק" כי העלילה, הדמויות והמשחק פינו את מקומם לתובנה שמופיעה בכל הז'אנרים ולא משנה אם מדובר בסרט מתח, קומדיה, אימה או מדע בדיוני.

.

Final set design for the Protocol Room

מרכז המחשוב של "אליסיום"

.

מבחינת החזון העתידי "אבדון" הולך הכי רחוק בהיבט הוויזואלי, אך המציאות אליה הוא מתייחס נמצאת ממש כאן, כפי שמתייחס לאותה נקודה במאי "אליסיום". העיסוק פה הוא במציאות אנושית ודרכה להתמודד עם קיומה בעידן הנוכחי בהיבטים שונים. גם סרטי המדע בדיוני ההוליוודים משנות החמישים עסקו בפחדים של האמריקאים, בעיקר מפני פלישת המעצמה הסובייטית, אך הפחד שם היה לאומי ולא נגע לאדם הפרטני. "אבדון" הוא יחסית החלש, הצפוי והפשוט מבין השלושה, אם כי בסופו הדמות הראשית מציגה מונולוג שמהווה באופן ברור את המפתח לכל הסרט שהסתיר עד אותה נקודה את כוונתו.

מול המדבריות שקברו את האנושות ב"אבדון", ב"אליסיום" יש הפרדה: העניים נותרו לגור ולשרוד על כדור הארץ שהפך כולו לסביבה לא נעימה בלשון המעטה. בעלי האמצעים בנו לעצמם סביבת מגורים חדשה המרחפת בספינת חלל מעל כדור הארץ במרחק קצר, עם תנאים של חמישה כוכבים.

.

.

המציאות המוצגת בסרט בשנת 2154 דומה מאד למציאות שלנו. בסרטו הראשון "מחוז 9" צילם בלומקמפ את הסרט בשכונות העוני המוזנחות של יוהנסבורג, העיר בה גדל עד גיל 18. מיוהנסבורג היגרה המשפחה לוונקובר שבקנדה, וכעת בסרטו החדש מתרחש חלק מהסרט באזור עשיר ומטופח (שנקרא אליסיום = סוג של גן עדן על פי המיתולוגיה היוונית) שצולם בעיקר בוונקובר. אך הממד הביוגרפי של הבמאי בן ה-33, שמופיע בשני הסרטים, הוא פחות מעניין. גם אליסיום עצמה פחות מעניינת: היא מלאכותית, מלוקקת ומורכבת ממבנים המשלבים סגנון בינלאומי (בינוי פלסטי בו הכל מטויח בלבן), פנטסטי (סטייל רוג'ר דין) ונאו-קלאסי – גיבוב אקלקטי לא מוזר אבל מוגזם.

כמו הבינוי ב"אליסיום", גם הבינוי שמציג בלומקמפ בכדור הארץ הוא בינוי שקיים כבר היום. החלק הזה צולם ברובע איזטפלפה שבמקסיקו סיטי, הנחשב לאחד מהאזורים הצפופים ביותר בעולם. בסרט מה שמצולם באיזטפלפה הוא למעשה מוצג כעתיד העיר לוס אנג'לס. עיר בה האנשים סובלים מאבטלה עצומה, מחלות, קריסת תשתיות, קריסה כלכלית, מגדלים שהפכו למשכנות עוני (כי משרדי התאגידים עברו לאליסיום ובכדור הארץ נותר רק הייצור), וצפיפות גדולה שלא הותירה עוד כל משאב טבעי חשוף. בלומקמפ לא נשאר במישור של מרחב המגורים, ומציג גם את מרחב התעסוקה בשני האזורים.

לכאורה נשמע שחור מול לבן, אלא שלא כך. בלומקמפ מציג היבטים חיוביים מסוימים גם בתוך המציאות השחורה, ובמקביל במציאות הלבנה מופיעים כתמים שחורים.

.

Jodie Foster plays Secretary Delacourt in TriStar Pictures' Elysium.

ג'ודי פוסטר משחק בסרט אחת מבכירות תושבי "אליסיום": לבושה בלבן אך היא למעשה הכתם השחור בעיר

.

Matt Damon stars in Columbia Pictures' ELYSIUM.

מט דיימון עם חברתו לבושים בשחור. רק הבת שאולי מסמלת את העתיד לבושה בצבע ורוד חם.

.

גם בישראל. לא צריך להרחיק עד למקסיקו סיטי כדי להתרשם מכאלה מראות. מי שנוסע לערד או דימונה מכיר את הנוף. מספיק גם לחלוף על כביש 6 ולהשקיף על ים הבתים שממלא את מזרח השרון באזור המשולש. ומעבר לגבולותינו מתפתחות סביבות דומות ברשות הפלסטינית, ובירדן ערים כמו עמאן ואירביד הגדולות מושכות אחריהם ערים קטנות יותר שמתפתחות עם אותם מאפיינים.

כ-924 מיליון בני אדם מתגוררים היום בשכונות עוני בעולם. מחצית מהם ביבשת אסיה, 17% בדרום אמריקה. ב"אליסיום" לוס אנג'לס היא כבר מזמן עיר של היספנים ושחורים ומט דיימון הבלונדיני הוא שריד לאדם הלבן שהיה ונעלם. היום לוס אנג'לס עדיין לא ברשימה, אבל 78% מהאוכלוסיה העירונית במדינות נחשלות מתגוררים בשכונות עוני, כך שנראה שגם יומה של לוס אנג'לס (אולי) יגיע. את הנתונים אני מביא מתוך דו"ח של האו"ם בנושא משכנות עוני שפורסם בעשור הקודם, כך שהמספרים עכשיו הרבה יותר גדולים. כיום מדברים החוקרים על מגה-סלמס (mega-slums) וכמוהם יש יותר מ-30 בכל רחבי העולם, כשחלק גדול מהם מקיף אותנו (מייק דיוויס מרחיב בנושא בספרו Planet of Slums).

המגה-סלמס במתכונת הנוכחית התפתחו מהר מאד בשנים האחרונות. הממשלות לא הצליחו להשתלט עליהם וכיום מתקיים בהם שלטון מקביל לשלטון המוכר והוותיק. לא מדובר בתוצאה של פיצוץ אוכלוסין או שינויים דמוגרפים, אלא בכישלון במדיניות דיור ושאר חוקים לאומיים ועירוניים שהביאו להיווצרותה של תופעה בקנה מידה שאינו נשלט עוד. מובן שלתופעה היבטים שליליים רבים (כמו תנאי מגורים נמוכים, חוסר ביטחון, מחסור בשירותים בסיסיים, בניה לקויה, משפחות הרוסות, אבטלה, מחלות, פשע, ריכוז של עוני ומחסור), אך בתופעה יש גם היבטים חיוביים כמו תחנת עגינה לכל מהגר, יוזמות מקומיות, אוכלוסיה הגונה ומתפרנסת, סולידריות ופיתוח פתרונות הגנה עצמאיים. כך, שלא הכל שחור ויש מה ללמוד.

.

Life on Elysium

הדמיה של סביבת מגורים ב"אליסיום" הלבנה והנקיה. בסרט לא רואים כאלה מבנים אלא יותר מבנים נאו-קלאסיים שמזכירים את "הבית בלבן" מאשר את "וילה סבואה".

.

elysiumla

בתי אליסיום של בעלי האמצעים: מרווח, ירוק, מלבלב, לבן ונקי

.

elysium

הנוף של לוס אנג'לס בסרט: צפוף, שרוף, הרוס, שחור, מוזנח

.

ב"איליסיום" מופיע נוף עם מגדלים שהפכו לסלמס. לא מדובר בפנטזיה. סרטון קצר של 7 דקות שפורסם לאחרונה, מציג את "מגדל דוד" – מגדל תאגידי בוונצואלה שהפך לשכונת עוני:

.

.

בסרט המרוקאי God's Horses יש סצנה באה רואים סביבה דומה (החל מדקה 0:34):

.

.

לאחרונה עסקו בנושא בישראל שניים מהגאוגרפים הבולטים בתחום: ארז צפדיה ואורן יפתחאל. הם הגדירו את התופעה  בשם "המרחב האפור" – מקום שמתחמק משליטת המדינה. הוא נמצא לתפיסתם בכל מקום ומופיע בעוצמות שונות, חזק מאד ביישובים הבדואים וחלש יותר במגדלי היוקרה בשיכון צמרת. מי שמתעניין יכול לקרוא את אחד המאמרים שלהם שמופיע כעת ברשת. האנשים המתגוררים במרחב האפור, כמו גם החרדים, ממשיכים להנות מתשלומי ביטוח לאומי ולהישען על מערכת הרווחה הישראלית. מה יקרה, שהביטוח הלאומי והבריאות כבר לא יוכלו לסבסד את אותן אוכלוסיות מכיסם של אלה שיוצאים לעבוד ומשלמים מסים כחוק? שלשום פורסם כי אחד מכל חמישה תושבים בישראל מעל לגיל 65 נמצא מתחת לקו העוני. במקביל, תפסה ישראל את המקום הראשון בדירוג העוני של ה-OECD כשבדירוג האי-שיוויון אנחנו במקום חמישי.  גם פורסם בגלובס כי התחזיות מצביעות על כך שעד 2020 יזנקו מחירי הדירות בעשרות אחוזים. איפה נהיה בעוד 5 שנים?

ישבתי ביום רביעי האחרון בסוג של וועדת היגוי לתכנית "ירושלים 2050", תכנית שמתיימרת לחזות עתיד לירושלים לשנת 2050. היו שם כל מיני קאליברים משנות ה-90: בהם עמירם גונן, אריה בר, גדעון בן דרור – דמויות עם הישגים. הייתי שם היחיד מתחת לגיל פנסיה. הם דברו על עתיד בלי סכסוך, עתיד של תיירות, בתי מלון, אטרקציות. שאלתי מה עם תעשייה, מה עם אוסף הקונפליקטים והפערים החברתיים-הכלכליים-הפוליטיים שיש בעיר הזו ובסביבתה, אך הם העדיפו להמשיך בחלום הוורוד של עיר תיירות עם שדה תעופה בין-לאומי במדבר יהודה. מיותר לציין שלתכנית האב הזו אין יועץ חברתי והיא כולה מוטה לתיירות. למרות שרוב המשתתפים נוהגים לחלוף כמעט מידי יום על כביש שחוצה את משכנות העוני, נראה שהם לא רואים אותם. כדאי להם לצפות ב"אליסיום".

.

.

ושתהיה לכולנו שנה טובה ופוריה.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: