סיבוב בכפר כמא / אחד משני הכפרים הצ'רקסים בגליל

לפני כמה שבועות בקרתי עם רועי בכפר כמא הסמוך להר תבור. הביקור היה לקראת הכנת הצעה לתכנית מתאר. בסוף לא זכינו במכרז למרות שהקמנו צוות מצוין. ההתמודדות לא היתה על איכות או ניסיון אלא על כסף, והפסדנו לאדריכלית אלמונית ורעבה שהיתה מוכנה לרדת עם המחיר לרצפה. עם כאלה דברים לא ניתן להתמודד. בכל מקרה, מכל העסק הזה יצא שהכרתי את כפר כמא.

לצ'רקסים יש בישראל שני יישובים: כפר כמא וריחנייה. את ריחנייה אני טרם מכיר אבל מהביקור בכפר כמא בולטים חיי הקהילה והמערך הפיסי של היישוב.

.

הכניסה לכפר

.

כמה שנים לאחר הקמת כפר כמא, במהלך טיול מראשון לציון למרג' עיון שהתקיים ב-1908, חלפה כאן נחמה פוחצ'בסקי. כך היא מתארת את היישוב: "הנה עוברים אנחנו את כפר כמא. העיירה הצ'רקסית העשירה. פה הינך פוגש הרבה נטיעות של עצי תות ושל גפנים, ובתוך העירה הנך רואה בתים גדולים ומרווחים. עברנו את שדותיה הרחבים, המשתרעים עד קצה העמק, ומתחילים אנו לעלות על הרי נפתלי" (בתוך: "אעברה נא בארץ, מסעות אנשי העליה הראשונה", משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1992).

.

מפת התמצאות

.

קהילה: מדובר באוכלוסיה צ'רקסית, שהוזמנה להתגורר כאן לפני 130 שנה על ידי השלטון העות'מאני. ראשי המשפחות שהוזמנו היו לוחמים מיומנים, וזו היתה הסיבה העיקרית שהעות'מאנים ביקשו באמצעותם לחזק את שלטונם באזור. ב-1878 הגיעו המשפחות היגרו מהרי הקווקז והקימו את הכפר. הצ'רקסים הם מוסלמים ודוברים כאן עברית וערבית וביניהם מדברים בעיקר קווקזית בניב מיוחד. היישוב היום מזדקן היות ורבים מבני הדור הצעיר נתקלים בחסמים מצד החברה הישראלית, מה שמונע מהם להתקדם מקצועית ומעמדית ולכן הם עוזבים לחו"ל.

פיסי: מדובר אמנם ביישוב בבנייה כפרית שמשמעותה נמוכה ומסביב לכל בית חצר, אך יש כאן גרעין עתיק שעבר חידוש ופיתוח לפני כמה שנים. קצת נראה כמו גרסה חלשה של שיפוץ עכו העתיקה או זכרון יעקב, אלא שבשונה מהם, כאן חוץ משיפוץ הרחוב אין ייעוד מעניין. יש אמנם את המסגד שהוא מבנה ציבור בולט וחשוב בעיר, אך בשורה התחתונה הוא כמו כל מסגד אחר. יש גם מוזיאון אך הוא בשוליים ובמהלך הביקור בכלל לא מצאנו אותו, וזאת למרות ששטח גרעין הכפר קטן יחסית. מרבית בתי גרעין הכפר בנויים מאבן בזלת, מה שיוצר שפה אחידה בבינוי. ועל כך ברשימה זו.

.

הדגל הצ'רקסי נבחר ב-1860 אחרי שעיצב אותו דיפלומט סקוטי: הצבע הירוק מסמל את אדמת קווקז, 12 הכוכבים מייצגים את 12 השבטים המרכיבים את החברה הצ'רקסית ו-3 החיצים מייצגים את 3 השבטים שנלחמו אחרונים ברוסים.

.

הזהות התרבותית בכפר כמא חשובה לתושבים והדבר בא לידי ביטוי לא רק באורחות החיים אלא גם במרחב הפיסי. השמירה על המורשת הבנויה חשובה ליישוב ורואים שהרחובות נקיים ומאורגנים, דבר חריג ביישובים כפריים שאינם יהודים. בין השאר ניתן למצוא שפה של סמלים המשתלבת בבינוי. אחד הסמלים הוא הדגל הצ'רקסי, המורכב משלוש חיצים וסדרה של כוכבים המייצגים את השבטים השונים שהרכיבו את הצ'רקסים בקווקז.

מבחינה קולינרית יש כאן מספר מסעדות. אחת מתבססת כולה על המטבח הצ'רקסי אך היא נפתחת רק ב-12 בצהריים והיא גם קצת יקרה. מסעדה שניה היא סתם מסעדה מזרחית והאוכל הצ'רקסי הוא לא העיקר בה. אני הסתפקתי במאפה צ'רקסי שנמכר ב"מאפיית בונז'ור" הממוקמת ממש בכניסה ליישוב. נכנסתי למאפייה ומצאתי שתי מוכרות שעמדו מאחורי הדלפק, אמא ובת. הבת לא היתה נחמדה ובקושי הסכימה לתת שירות, האמא היתה אדיבה. התייעצתי איתה מה לקחת והיא המליצה על חלוז – מאפה ממולא בגבינה מסורתית. בנוסף, לקחתי לחמניה פשוטה עם חתיכה גדולה של גבינה צ'רקסית מעושנת. לא משהו שהייתי רוצה לאכול שוב. רועי העדיף פלפל במסעדה ממול, גם הוא לא התלהב.

נכנסנו לכפר רגלית. כל מרחקי ההליכה פה קצרים ונוחים. בניין המועצה הוא מבנה סתמי אך מעמדו ברור. על החזית בכניסה אליו תלויה מפת הכפר. השילוט מיושן, דהוי וחלקי. השקיעו אמנם במעגל התנועה המרכזי ובמרכזו הציבו שער סימבולי עשוי ממתכת, אבל הוא כבר דהוי, לא יפה ואין בו שום תרומה להתנהלות או לחזות המקומית. לכפר כמא יש נקודת ההתחלה טובה שבאה לה מהייחוד החברתי והפיסי שלה, אבל מביקור עצמאי בה עולה שביקור לא דורש עצירה של יותר מ-10 דקות ולכן הפוטנציאל טרם התממש. בכל מקרה שווה לעצור גם לכמה דקות, לראות ולטעום משהו.

.

פיוטר ניקולאיביץ גרוזינסקי (1872): ציור המתאר את נדידת השבטים בקווקז במאה ה-19, שחלק מהם באו לכאן

. . .

וכעת לכפר:

. . .

שלט בכניסה לכפר

.

הכיכר המרכזית של כפר קמא היא למעשה מעגל תנועה סואן, סביבו שועטים זקני הכפר בקלנועיות חשמליות. במרכז שער מתכת גדול ועצי דקל

.

בניין המועצה המקומית בכיכר המרכזית של הכפר. היום מדובר במעגל תנועה סואן ומסוכן.

.

בחזית בניין המועצה מפת הכפר דהויה ומתפוררת, רוב המקרא חסר

.

בבניין המועצה מנהל אגף ספורט מסביר לרועי על קווקז

.

הכניסה לאזור גרעין הכפר עם מכולת

.

ילד מנקה טרקטורון באחד מרחובות גרעין הכפר

.

מסגד הכפר ובחזיתו רחבה גדולה המתפקדת כחניון

.

המסגד

.

מצא את ההבדלים: מסגד אבו דרוויש בעמאן דומה מאד למסגד כפר כמא (צילום של David Bjorgen, 2005)

.

מגדל המואזין

.

הכניסה לאולם התפילה

.

.

המפלס העליון באולם התפילה

.

אולם התפילה

.

גג הבניין מורכב מסדרה של כיפות ובמרכז כיפה גדולה במיוחד

.

כיפות קטנות יותר

.

על מדף בצד סלסלה עם מחרוזות

.

על סטנדר

.

חלון עם מחרוזות

.

מחרוזות

.

מבנה סגור סמוך למסגד, בחזית הפונה לרחבה יש מזגן ופח אשפה ירוק

.

סמלים קווקזים על חזיתות בתים

.

רחוב

.

רועי ברחוב

.

פתח לאחד הבתים. ברקע צריח המסגד

.

עץ הלימון

.

בזלת

.

בית עם עץ לימון

.

בית נטוש

.

חצר נטושה

.

הכניסה לחצר הנטושה

.

בית

.

רחוב

.

רחוב

.

זהו להיום. להתראות.

.