סיבוב בחזית העממית וכמה המלצות על ספרים

הרבה זמן רציתי להמליץ על כמה דברים שהקשר שלהם לאדריכלות הוא לא כל כך ישיר, אך עדיין יש קשר. מדובר בשלושה ספרים ובמסעדה חדשה ברחוב לבונטין בתל אביב. שלשום בדרך לפגישה ברחוב החשמל, עצרתי ב"ספר לכל" לקנות ספר ולאחר מכן המשכתי לאכול משהו טוב ואחרי שהדברים הצטברו החלטתי שהגיע הזמן לרכז את מה שמצאתי ברשימה אחת.

מה שמשותף לכל מה שמוצג כאן זה שמאחורי כל הספרים והמסעדה עומדים אנשים שרוצים לחדש משהו בתחומם ואינם רואים את המציאות באופן חד ממדי. הם רואים אותה ככזו שחוץ מהמוצר הבסיסי שהם מציעים ללקוח, הם מגישים אתו גם ערכים ותרבות ואפשרות להסתכל באופן אחר על המציאות. בסוף יש גם רובוט ממלחמת הכוכבים.

.

IMG_20130813_152046

אמנות בחזית העממית: נמרוד ראובני

.

(1) החזית העממית, רחוב לבונטין 7, תל אביב

"החזית העממית" שנפתחה בתחילת הקיץ ברחוב לבונטין היא בעיקר חומוסיה אבל יש בה עוד כל מיני דברים. בתל אביב יש הרבה מאד חומוסיות אך יש רק חומוסיה אחת שאדריכל אמיתי עיצב אותה. אופיר זינטי למד שנתיים מעלי בבצלאל ועבד במשרדים כמו אלה של רני זיס והקולקרים, אבל מעל הכל הוא חבר של אסף אמדורסקי וגם אחד הבעלים של המסעדה. מה זה קשור לכאן? בחזית העממית אמדורסקי נוהג לאכול ואפילו בחר לערוך בה את השקת אלבומו האחרון, אותו הקליט בשיתוף ישראל גוריון עם שירי הדודאים. את אלבום הזהב הוא הקדיש למסעדה והוא תלוי מעל הכניסה.

הביקור בחזית העממית הוא לא רק חוויה של תוצר קולינרי אלא גם של תוצר אדריכלי פשוט ועממי שמאחוריו עומד רעיון גבוה. הרעיון כאן היה לייצר מקום עממי כשהמודל היה מסעדה ערבית בצפון. זינטי הוא יליד העיר נצרת עילית, כך שהשראה מכל החומוסיות בנצרת בטח חלחלה לכאן.

.

IMG_20130813_154459

15:15 בחזית העממית בלבונטין

.

ישיבה: כבר בחזית הפונה לרחוב לבונטין הונחו שקי יוטה רחבים ובהם אדמה עם צמחי תבלין. השולחנות בחוץ הם סטנדרטים, אך לעומתם בפנים מוצעת לסועדים סדרה של שולחנות ארוכים שמשני הצדדים מסודרים הכיסאות. כולם פשוטים ומצופים בפורמייקה בגוון עץ טבעי. כמו פעם. גם אם באת לבד וגם אם לא, השולחנות הארוכים מאפשרים להשתלב באופן חופשי לצד שולחן ולהתקשר עם הסועדים האחרים.

.

IMG_20130813_154650

בחזית העממית 01

.

קירות: הקירות נבצעו בחלקם התחתון בצבע ירוק-טורקיז כמו במסעדות ערביות. הצבע הזה הוא גם הצבע המאפיין את המסעדה באופן כללי כמו גם בלוגו, בשמשיות בחוץ ובצמחיה שנשתלה בחוץ ובפנים.

אמנות ורצפה: על הקירות עבודות מעולות של נמרוד ראובני, בן קיבוץ שער העמקים שפועל היום בתל אביב. בסדרה שבחר זינטי לעטר איתה את קירות המסעדה הטכניקה הייחודית משתמשת בטראצו, בדיוק כמו הריצוף במסעדה. מתברר שהשינוי היחיד שערכו בעלי המסעדה בשטח היה החלפת הריצוף. הם חיפשו מרצפות טראצו פשוטות. הם בקושי מצאו כאלה ולבסוף הצליחו למצוא במחסן העודפים של "שיש אלוני" בפתח תקוה. בעבודה הראשונה של ראובני התלויה בסמוך למטבח, רואים את שלושת בעלי המסעדה מצדיעים לדגל אדום המתנפנף ברוח. בעבודה השניה קטע ממסעדה בקהיר שראובני ביקר בה. בשלישית מבני תחנת רכבת העמק בכפר יהושע.

הסועדים: בשעת צהריים מאוחרת סעדו אבא ובנו וכן שלושה אדריכלים. בחוץ ישבו גם זוג עם ילדה. חוץ מאנשים עממיים כמוני אפשר למצוא אנשים שמבינים באוכל הרבה יותר ומקפידים לפקוד את המסעדה כמו מיכל אנסקי. נראה שהמקום הוא מלכודת אדריכלים, כך תוכלו למצוא פה את צבי אפרת שמשרדו נמצא בסמוך, דן חסון ואליאור ציונוב שזכה לאחרונה לתכנן בריכת שחיה ברחוב הסמוך.

הסרוויס: צבעוניות צלחות הפלסטיק יפה. הלכו כאן על הצלחות של חברת מלמין המצרית. השולחנות מצופי הפורמייקה החומה משמשים רקע הולם לצלחות הצבעוניות ובהם החומוס, הטחינה והפלפל.

האוכל: המסעדה היא טבעונית וכך יכלו כאן להתחמק, מתוך אידאולוגיה, מלרכוש מוצרים מחברות הענק כמו תנובה ושטראוס. יצרו כאן תפריט זול מבחינה כלכלית אך איכותי ומושקע מבחינת החומרים והמנות, כך שיהווה חלופה לכל ההדוניזם שמאפיין מסעדות רבות בעיר. הזמנתי חומוס שהיה מעולה. נמנעו כאן מלשפוך מיץ לימון על החומוס. שאלתי את זינטי מה הסיפור של החומוס. הוא ענה לי שמדובר בחומוס הדס (זה שם הזן) שמכינים אותו כל בוקר במסעדה בין השעות 7:30 עד 10:30. את המתכון פיתח זינטי בעצמו במשך חצי שנה בהשראה של חומוסיות שונות שהכיר ברחבי הארץ ולדעתי יצא לו מתכון מעולה. את הטחינה מביאים לכאן ממפעל שומרוני בהר ברכה, אך זינטי עצמו ממליץ במיוחד על "המנה העממית" המורכבת מחומוס גרגרים ועליו חציל קלוי עם טחינה גולמית ובצל ירוק (25 ש"ח). אני הסתפקתי במנת החומוס הבסיסית ובלימונדה עם מי ורדים, קבלתי גם פלפל בטחינה ויצאתי שבע ומרוצה.

.

IMG_20130813_154250

בחזית העממית 02

.

IMG_20130813_154138

בחזית העממית 03

.

IMG_20130813_152151

בחזית העממית 04

.

IMG_20130813_153808

בחזית העממית 05

.

IMG_20130813_152850

בחזית העממית 06

.

IMG_20130813_154112

בחזית העממית 07: נמרוד ראובני

.

IMG_20130813_154202

בחזית העממית 08: נמרוד ראובני

.

IMG_20130813_154221

בחזית העממית 09: נמרוד ראובני

.

IMG_20130813_154551

בחזית העממית 10: אסף אמדורסקי

.

(2) ה"ק לואיס: האדון שנפל לים, מאנגלית ואחרית דבר: יהונתן דיין, הוצאת זיקית 2013

אני לא זוכר את הפעם האחרונה שקראתי ספר עם עלילה. אבל לפני כמה שבועות עברתי סמוך לחנות "ספר לכל" שברחוב ברזילי ומחלון הראווה הציץ אלי הספרון הכחול הזה. מדובר בספר שנכתב לפני כמעט 77 שנה בארה"ב אך הוא אקטואלי מאד גם היום ואין פער בין זמן כתיבתו לזמננו אנו. הספר עוסק באדם והתמודדותו עם החיים בעיר. למעשה מדובר בספר אדריכלות טהור, כזה שמזכך את המרכיבים העירוניים ומעצים אותם כשהדמות הראשית בסיפור מושלכת מסיפון אוניה באמצע האוקיינוס. אחרית דבר קצרה ומספקת מופיעה בסוף הספר וחבל שגם בשאר הספרים שיצאו בהוצאה לא טרחו והוסיפו כמוה. התרומה שלה חשובה ותמיד נחמד לשמוע דעה נוספת על הספר.

גם מאחורי הספר הזה עומד אדריכל – אוריאל קון, שבחר שלא לעסוק באדריכלות אלא להיכנס לתחום הספרות. לפני שנה הקים את הוצאת הספרים "זיקית" יחד עם חברתו שירה חפר, ומאז הספיקו להוציא כבר ששה ספרים (האחרון יצא לפני שבועיים). מהוצאת זיקית הספקתי לקרוא את "פושטקים" שגם בו אפשר למצוא התמודדות של האדם עם החיים העירוניים כאשר הוא נזרק לטבע. והשבוע חזרתי ל"ספר לכל" ורכשתי את הספר "פרנסוס על גלגלים" (אפשר לראות אותו מציץ ליד החומוס בתמונה למעלה).

ספרי זיקית נמכרים רק בחנויות ספרים פרטיות ובאתר ההוצאה. המחיר הוא אחיד: 50 שקלים.

.

1000491_650845574945028_81861835_n

על הדשא עם האדון שנפל לים (עיצוב כריכה: דוד בן הרא"ש, איור: נטע חמו)

.

(3) אסי חיים ועופר ורדי: חדרוכל – סיפורים / מתכונים / קיבוץ, הוצאת Lunch box

על חדרי אוכל כתבתי כבר הרבה פעמים. הצגתי את המעטפת האדריכלית שלהם אך לא התייחסתי לחלק העיקרי שבהם: האוכל. אסי חיים ועופר ורדי הסתובבו במשך תקופה ארוכה בין חדרי האוכל ומטבחים הרבים, וליקטו מהאנשים שהפעילו (וחלק עדיין) כמה עשרות מתכונים אותם הם מלווים בסיפורים ובתצלומים. ב-272 עמודי הספר מוצגים מתכונים כמו אלה של השניצלים (קיבוץ בית העמק), קציצות עוף ברוטב רומאי (קיבוץ סאסא), גולש בצקניות (קיבוץ בית קמה) ופשטידת תפוחי אדמה וסלט אפונה (קיבוץ יד מרדכי). עד עכשיו לא הכנתי אף מתכון מהספר, אך כספר קריאה הוא מהנה ומאז שסיימתי אותו אני שב ופותח אותו כל כמה ימים וחוזר לאחד מפרקיו.

הספר הפך כבר לאטרקציה ויש לו אתר וגם ערך בויקיפדיה. את הספר רכשתי באתר אינדיבוק ב-99 שקלים.

.

1185073_674921369204115_71482625_n

חדרוכל

.

(4) רועי "צ'יקי" ארד: החלום הישראלי, הוצאת חרגול ועם עובד2010

נכון שעברו כבר שלוש שנים מאז יצא הספר, אבל לאחרונה נתקלתי בפרסום של אינדיבוק שהציע את הספר בצרוף הנובלה "שכר הולם" במחיר 42 שקלים כולל משלוח, אז רכשתי אותו כך. צ'יקי ארד לא מתייחס באופן מיוחד לאדריכלות שמקיפה את הדמויות שלו, אך אפשר להרגיש אותה היטב בסיפוריו. זו האווירה שבה מתנהלות הדמויות ובספר "החלום הישראלי" הוא מציג רגישות גבוהה לסביבה. הרגישות הגבוהה שלו מופיעה באופן עקבי בכתבותיו ב"הארץ" שאני אוהב לקרוא. במיוחד אהבתי לאחרונה את זו שבה תיאר את ניסיונותיו להציץ לחתונה של גדעון סער וגאולה אבן.

על הכריכה תמונה שלקוחה מהספר "מתקני ספורט ונופש" שכבר אזל מזמן. באתר Public School (שלצערי כבר לא מתחדש אבל בעבר כתבתי עליו כאן) הועלו צילומי הספר. ארד ניתקל בתמונה ובחר בה לכריכה. מים, מלונות, קפיצה – החלום הישראלי.

הספר מורכב מששה סיפורים שהמרכזי מתאר בחורה מכוערת ולא משכילה מהפריפריה, שהופכת קצת במקרה וקצת הודות לדורסנות הבהמית שלה לעיתונאית. הסיפור מגולל את קורותיה של הבחורה שחושבת שהיא שולטת בעולם באמצעות המילים, אבל בתגובה זוכה לזלזול מתמיד מהסביבה אותה היא לא מצליחה לקרוא. לבסוף היא מאבדת את מעמדה, מתחתנת וגומרת בבית צמוד קרקע במודיעין עם גנב שהיא כלאה באחד מהחדרים.

סיפור אחר, "בחירות מקומיות" שמו, מתאר את החוויות של כתב במקומון בבאר שבע. הסיפור מסתיים בסצנת מין מוזרה בחדר במלון (זה שבמציאות נהרס ועליו נבנה מאוחר יותר הגרנד קניון). ארד לא מתאר את המבנה, אך באמצעות התיאורים האנושיים שלו, ניתן להרגיש את הבניין היטב. ויש גם סיפור שמסתיים בזין גדול על הכותל המערבי. בסיפור האחרון, "איש עקרונות" מנסרות שתי ילדות אנדרוגיניות איזה בחור לחלקי חלקים. "חלום ישראלי" פחות מוצלח מספריו הקודמים ונראה שהסיפורים כאן לא רחוקים בכלל מהמציאות שארד מכיר ולמעשה מדובר בסיפורים חצי אמתיים. אני מחכה לספר החדש: השקנאי.

.

578985_675037792525806_687794297_n

בריכת גורדון וברקע מלונות דיפלומט ורמאדה על כריכת החלום הישראלי

.

(5) טלי חתוקה וחברים: שכונה-מדינה, הוצאת רסלינג 2012

היות ובאותו יום הייתי בחנות הספרים שבבית ציוני אמריקה, מצאתי וצלמתי את הספר שהשתתפתי בכתיבתו אז אני מביא גם אותו. הוא נמצא שם במבצע של 3 ב-100, והמחיר המלא שלו בחנות הוא 40 שקלים.

על הספר כבר כתבתי כאן, ורק אציין בקצרה שהוא מציג 12 שכונות מגורים בישראל, מנתח אותן על שולחן הניתוחים ולבסוף מציע רעיון חדשני להתייחסות לסביבות המגורים. את הספר ניתן לרכוש גם במחיר 80 שקלים באתר הוצאת רסלינג. אני מקווה שתוך חצי שנה יצא לאור חלק נוסף במחקר שיתייחס למרכיב אחר בעיר.

.

IMG_20130812_163458

על המדף במבצע 3 ב-100, אבל אפשר גם ב-40 שקלים

.

ולסיום רובוט שמצאתי בסינמה סיטי:

.

1002848_662368320459420_186788962_n

C-3PO

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Roy Chicky Arad  On 22/08/2013 at 11:34

    תודה על הביקורת. בלי קשר, אני חושב ש'החלום הישראלי', הסיפור הראשון, הוא דווקא ספר על אדריכלות, מבניין ההסתדרות ועד חדר הכביסה בישובי הכוכבים שבו תופסים את הגנב וכמובן מחבקת שעוסקת בנדל"ן בטבריה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: