סיבוב בתחנה המרכזית עם פתיחת תערוכת בוגרי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב

הצגת תערוכת 61 בוגרי בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב בתחנה המרכזית, נשמע היה לי גימיק מעניין. שלושה היבטים סיקרנו אותי:

(1) בהיבט התחנתי (מלשון תחנה): כיצד התמודדו הסטודנטים עם החנויות.

(2) בהיבט הכרמיי (מלשון רם כרמי): מה וכיצד מוצגת התחנה בתערוכה הנוספת שעוסקת בתכניות של רם כרמי לתחנה המרכזית החדשה.

(3) בהיבט החדשותי (מלשון חדש): מה יש לדור הבוגרים הטרי לחדש בתחום האדריכלות ומחשבת התכנון.

ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_3361

עבודה יפה בתערוכה

.

להלן המסקנות נכון לרגע זה. יכול להיות שבביקור שני, ואני מתכונן לחזור ולבקר בה, אחשוב אחרת. נהניתי מהתערוכה ואני רוצה לחזור אליה.

(1) ההיבט התחנתי:

יותר משהסטודנטים התמודדו עם המקום, הצליחו אוצרי התערוכה (ערן נוימן, יונתן קנטי ותם שקד) להשתמש היטב בתחנה ולארגן אותה במבוך האינסופי של חנויות נטושות. הארגון התבסס על אמצעי אחד פשוט: פס צהוב זוהר שהודבק לרצפה וסימן נתיב ברור למבקרים. כמו עיוורים הלכו המבקרים תוך שהם עוקבים אחרי הפס הצהוב שליווה אותם בביקורם כבר מהכניסה לתחנה ואחר כך מחנות לחנות שם הוצגו העבודות. הפס מופיע כבר בקומה 4, כשהוא מתחיל בכניסות וביציאות ל/מהתחנה המרכזית. שטח רחב בקומה הרביעית עליו משקיפים מהקומה החמישית שימש למיצב ארכיטקטוני ובערב הפתיחה הוצעו למבקרים גם שתיה וחטיפים. ברקע התנגנה מוסיקה אלקטרונית ועל המדרגות הנעות שחצו את האולם הגבוה הוקרנו דימויים מתחום הגרפיטי, מה שהוביל אותי אחר כך לתערוכה נוספת בתחנה, שנפתחה לפני כחודש בקומה ה-7 ומוקדשת כולה לאמנות רחוב.

העיצוב הגרפי שיצר את המסגרת לתערוכה מוצלח גם הוא וכולל עלון הכוונה, קטלוג, צמיד (לא היה ברור לשם מה), ושילוט בפתח כל חנות – כולם בצהוב שתופס מיד את העין במרחב התחנתי. על עבודה זו הופקד סטודיו קובי פרנקו (בוגר בצלאל).

כל שניים או שלושה סטודנטים קבלו חנות והתמודדו איתה בדרכם. היו שהשקיעו ועשו שיפוץ לכל החנות כך שתתאים להצגת עבודתם וכן יצרו מתקני תצוגה ייחודיים. היו שהסתפקו בקירות לבנים כדי לתלות לוחות פשוטים. נעמה אמרה לי שמרוב רעש היא לא מצליחה לראות את העבודות. היא לא התכוונה לרעש שעלה משיחות הקהל הרב שביקר בתערוכה, אלא מעודף ההשקעה בתצוגות ובמסמכים בחלק מהעבודות שהוצגו.

בסופו של דבר אני חושב שהבחירה להציג בתחנה וההתמודדות של האוצרים איתה, גנבו את ההצגה מהסטודנטים. אבל זה לא כל כך נורא, היות וכל סטודנט או שניים קבלו חנות משלהם ונוצרה כאן חוויה מאד חזקה. האם יש פה גם עמדה לכאלה מקומות נטושים ונכשלים? זה מוזר כשהעמדה באה מבית ספר הקרוי על שמו של מחריב הרחובות המסחריים בישראל וגנרל הקניונים המיליארדר דוד עזריאלי. ואולי הוא דווקא מתאים לתחנה המרכזית שנקראה בעבר גם "קניון תל אביב".

בשלב מסוים שמתי לב שמרבית המציגים הם בכלל מציגות. פתחתי את העלון שכלל את שמות הסטודנטים ומצאתי בספירה מהירה שהיחס הוא 46 סטודנטיות מול 14 סטודנטים. גם בקהל חוץ מההורים והמשפחה הקרובה, הסתובבו הרבה מאד בחורות צעירות שהראו עניין רב בעבודות. אני לא יודע אם אלו היו הבוגרות עצמן (מה שלא נראה לי) או חברות או סטודנטיות בשנים נמוכות יותר. בכל מקרה את נוכחותן אפשר גם לראות בתמונות שצלמתי.

.

IMG_3405

.

(2) ההיבט הכרמיי:

התערוכה "הלבירינט: רם כרמי ותכנון התחנה המרכזית החדשה" תופסת שטח של חנות גדולה וריקה. התערוכה מתבססת ברובה על חומרים ארכיוניים שנאספו מגורמים שונים וכן כמה מרכיבים חדשים כמו ראיון עם כרמי שתועד בוידאו, מסכי מגע למידע, רישומים של יגאל תומרקין ועבודות דיגיטליות של בנו של כרמי. המרכיב המשמעותי הוא הפרספקטיבות העצומות שליוו כנראה את שיווק התחנה.

אחר כך פגשתי אדריכל ותיק שאמר לי שעד התערוכה הוא חשב שכרמי יצר בניין מלא בשנאה לבני אדם, אבל עכשיו אחרי שצפה בתערוכה "נפתח לו משהו" והוא מתחיל להבין את החזון של כרמי. אלא שכרמי התעניין בלב של הבניין כשמעבר לזה, כל השאר פחות עניין אותו ולמעשה כרמי לא היה שם בכלל.

את התערוכה מלווה קטלוג הנמכר במחיר 80 ש"ח. על כך יש לי שתי הערות: (א) המחיר גבוה. אפשר היה להפיק קטלוג במחיר נמוך יותר ללא צורך בהדפסה צבעונית. (ב) מדוע בתערוכת בוגרים מפרסמים קטלוג לרם כרמי? למה לא פרסמו לעבודות הסטודנטים? נכון שהסטודנטים עובדים על הפרויקט עד הרגע האחרון ולכן קשה להפיק קטלוג מראש, אך אני חושב שהסטודנטים כן יודעים לנסח את הרעיונות שלהם והחומרים גם אם לא לגמרי מעובדים כבר קיימים וניתן היה להפיק קטלוג שיציג את החדשנות ברעיונות התלמידים. אלא אם כן אין חדשנות ועדיף להתמקד באדם מת שהיה לו חזון אוטופי לא כל כך מוצלח, אבל היה.

(3) ההיבט החדשותי:

נעמה טענה שהיא התאכזבה מהעבודות. "לא התלהבתי מאף אחת מהן. מדהים כמה הצגת הפרויקטים התפתחה בעשור האחרון, רואים כאן דברים שלא היו אז, אבל האדריכלות עצמה צפויה ורגילה". אני מצאתי שהמגמה החברתית ממשיכה לזחול לעבודות הסטודנטים. זו התקדמות משמעותית וחשובה לכשעצמה. גם הרצון לחזק את החוויה העירונית ממשיך להתפתח ללא פשטנות כפי שהייתי מצפה למצוא. קשה בתערוכה כל כך גדולה ובאירוע פתיחה הומה אדם ובלי מיזוג אוויר להתעכב ולהתעמק בעבודות. כדי להתעמק נדרש לבא שלא בשעת ההמולה.

בשלב מסוים אמרתי לנעמה שמוזר שאין פה בוגרים ערבים או אתיופים והופ הגענו לחנות פינתית שהיתה ריקה ממבקרים ובה הציגו שלושת הערבים של השנתון שלוש עבודות. מעניין אם הם העדיפו לבנות לעצמם את הטריטוריה המוגדרת או שמא מלמעלה בחרו לרכז אותם בפינה. במה עוסקות שלושת העבודות? העבודה הבולטת (בעיקר בגלל ההדמיות) עסקה בשיח' מוניס (מרכז תרבות המתבסס על הרחוב הראשי של הכפר שנמחק על ידי אוניברסיטת תל אביב). עבודה אחרת התמקדה בנצרת (הקמת אוניברסיטה במבנים מסורתיים נטושים וישנים במרכז העיר) ועבודה שלישית בואדי סליב בחיפה (חידוש השטח ההרוס עם התייחסות לבינוי הערבי ההיסטורי).

לא מצאתי עבודה שהתייחסה לתחנה המרכזית, אך כן בלטה עבודתה של מיכל אורן שהפכה את החנות הריקה שקיבלה לחנות (קראתי לה "חנות 08" בתמונות שבהמשך). היא לא מכרה בה כלום, אבל הציגה את הפרויקט שלה ("תכנון 20 אובייקטים בחמישה מוקדים לאורך רחוב אלנבי") באופן שמדמה חנות באופן מוצלח למדי בלי לגלוש לגימיקים.

60 עבודות זה הרבה. הסתובבתי שעתיים בין עבודות התלמידים והרגשתי שאני רוצה להתמקד אבל בארוע פתיחה עמוס אנשים קשה לעמוד במטרה. לכן אעשה בהמשך סיבוב שני.

.

IMG_3406

הפס הצהוב

.

IMG_3317

הפס הצהוב

.

IMG_3304

התחנה המרכזית חיה

.

IMG_3311

באחת הקומות הריקות אפילו אפשר למצוא קבוצת צעירים רוקדת

.

IMG_3312

(או מנסה לרקוד)

.

IMG_3316

חנות 01: אני מתנצל שלא רשמתי בכל חנות מי הסטודנט המציג.

.

IMG_3318

חנות 02

.

IMG_3320

חנות 03

.

IMG_3323

חנות 04: עבודה מעניינת

.

IMG_3324

חנות 05: עוד עבודה מעניינת

.

IMG_3326

חנות 06

.

IMG_3328

חנות 06

.

IMG_3329

חנות 06

.

IMG_3330

חנות 06

.

IMG_3333

חנות 07 – שיר מרגולין: אחרי סדרה של חנויות מושקעות בעיצובן, כאן נתקלתי בעבודה רגועה ורצינית (בלי לפסול את העבודות הקודמות), בה בחרה הסטודנטית להשקיע בתכנון

.

IMG_3334

חנות 07 – שיר מרגולין

.

IMG_3335

חנות 07 – שיר מרגולין

.

IMG_3337

חנות 08: מיכל אורן

.

IMG_3336

חנות 08 – מיכל אורן: חלון הראווה של החנות

.

IMG_3340

חנות 08 – מיכל אורן: בחלון ראווה

.

IMG_3338

חנות 08 – מיכל אורן

.

IMG_3339

חנות 08 – מיכל אורן

.

IMG_3341

החלל המרכזי

.

המסלול מתחיל אמנם בתערוכה על התחנה המרכזית החדשה, אך אני נכנסתי לתחנה מכיוון אחר ולכן פספסתי את ההתחלה. אחרי כמה חנויות החלטתי לעשות הפסקה מעבודות סטודנטים ולראות את התערוכה על התחנה:

.

IMG_3358

התערוכה על התחנה המרכזית החדשה

.

IMG_3344

הסבר בכניסה

.

IMG_3348

הקטלוג: 80 ש"ח

.

IMG_3346

בתערוכה על התחנה 01

.

IMG_3347

בתערוכה על התחנה 02

.

IMG_3345

בתערוכה על התחנה 03

.

IMG_3349

בתערוכה על התחנה 04

.

IMG_3350

בתערוכה על התחנה 05

.

IMG_3351

בתערוכה על התחנה 06

.

IMG_3352

בתערוכה על התחנה 07

.

IMG_3354

בתערוכה על התחנה 08

.

IMG_3355

בתערוכה על התחנה 09

.

IMG_3357

בתערוכה על התחנה 10

.

IMG_3370

חנות 09: חזרתי לעבודות הסטודנטים ומצאתי מתקן כליאה למסתננים

IMG_3368

חנות 09

.

IMG_3366

חנות 09

.

IMG_3365

חנות 09

.

IMG_3367

חנות 09

.

IMG_3384

חנות 10: שלושה פרויקטים של סטודנטים ערבים שבחרו לעסוק בנושאים הקרובים למורשת הערבית בישראל

.

IMG_3372

חנות 10

.

IMG_3374

חנות 10

.

IMG_3382

חנות 10: שיח' מוניס

.

IMG_3380

חנות 10: שיח' מוניס

.

IMG_3389

חנות 10: ואדי סאליב, חיפה

.

IMG_3392

החלל המרכזי עם מיצב ארכיטקטוני שיצר תמיר לביא

. . . 

. . . 

IMG_3393

המשכתי לקומה 7 לעבודות האמנות על הקירות

.

IMG_3395

על המעקה

.

IMG_3400

גם האמם והאדריכל עדי סנד מציג את הקופסונים בסדרה מוצלחת במיוחד

.

IMG_3399

קופסונים במאבקים קטנים

.

IMG_3397

קופסונים

.

IMG_3404

קופסונים שטים אל מעבר לים

.

IMG_3402

קופסון פתוי

.

IMG_3401

יד

.

IMG_20130725_222440

בתערוכה בקומה 7

. . .

‏‏עותק של IMG_3407

עד עכשיו לא התייחסתי לתושבי התחנה שנמצאים בכל פינה (הולכים/ישובים/שוכבים/זרוקים), אך משום מה לא היו בכל שטח התערוכה. אולי היא לא עניינה אותם.

.

לא הרחק משם, בגלריה אינדי שברחוב יהודה לוי 57, פתח טל ניסים, אחד מצלמי האדריכלות הפעילים היום בארץ וצלם קבוע ב-Xnet, את תערוכת היחיד שלו "טוקטה" המורכבת מסדרה של עבודות וידאו המוקרנים על ששה מסכים בחדר חשוך. בגלל החושך לא הצלחתי לצלם.

. . .

IMG_3408

הגלריה על הרחוב

IMG_3302

טל ניסים | טוקטה

.

IMG_3301

טל ניסים חושב לפני שהוא מדבר (וגם מצלם)

.

IMG_3300

זה מה שהצלחתי לצלם בחדר החשוך

.

(-;

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 26/07/2013 at 8:32

    לסטודנטים קשה לחדש ואני חושבת שגם לא צריך לצפות לכך. כן צריך לצפות שהם יודעים להשתמש בטכניקות שהם רכשו במהלך הלימודים, שיש להם דרך חשיבה ברורה. בטרמינל בבאר שבע כבר ביקרת?
    פולו דה ליין. בתל אביבית זה: עקוב אחרי הקו. למה קשה להם כל כך לדבר עברית?

  • redline  On 26/07/2013 at 15:56

    אם היית מתמקד מתקן הכליאה עליו כתבת זה בדיוק הפוך ממה שהסטודנטית תכננה, נוסף היו יותר מ3 עבודות של ערבים, וניתנה בחירה חופשית לכל אחד עם מי הוא מעוניים להציג. מעבר לזה יש לי עוד המון ביקורת על הכתוב, אבל אחכה לסיבוב השני שלך לפני שאמשיך, כי נכון לעכשיו אמרת הרבה- אבל כיאה לדור האינטרנט- לא חקרת לעומק. המילים הם נשק, תכוון טוב אל תירה סתם!

    • מיכאל יעקובסון  On 26/07/2013 at 17:23

      קראתי את הטקסט שהוצג לצד העבודה של מתקן הכליאה אותו הגדירה הסטודנטית כ"מרכז שהייה זמני למבקשי מקלט… בו יתבצע הליך ברור הליך מעמדו שלה אדם". אפשר לקרוא לזה גם לונה פארק אבל זה עדיין מתקן כליאה וגם התכנון המוצע פועל בהתאם.
      לגבי השלישייה – אז הריכוז שלהם מקרי ומבוסס על חברות ורעות בלבד?
      "כיאה לדור האינטרנט"? תני לי לנחש שאת עוד אשה מתוסכלת אפורת שיער שמעודכנת היטב לשנת 1993, מדברת כל הזמן על איזו שכונה שתכננת לערבים (כשלמעשה הרסת להם את החיים, קיבעת אותם כאזרחים סוג ב' ועד היום הם מקללים אותך) אבל חושבת שאת יפת נפש ונועזת?

      • אהוד  On 28/07/2013 at 1:10

        אמנם אינך מסתובב עם עורך לשוני, אבל היעדרו לצידך איננו סיבה מספקת לגסות רוח. זכותך לחשוב על הפרויקט שאתה מכנה אותו "מתקן כליאה" כל דבר, ושהפתרון המוצע איננו עונה על ההגדרה כפי שמוצגת בטקסט, אבל זכותה של הכותבת – ואולי זה כותב בכלל? – לא נופלת מזכותך למחשבה חופשית, ומותר לה (לו?) לכתוב שלא חקרת לעומק לפני שכתבת את מה שכתבת. לא ברור לי מהיכן אתה יודע לייחס לכותבת (או הכותב?) את התכונות שאתה מייחס לה: מתוסכלת, שיער אפור וכיו"ב דברי הבל. אתה בסגנונך הגס והלא סובלני בוודאי לא היית זוכה לאות "יפה הנפש".

  • ירון  On 03/08/2013 at 7:29

    היי מיכאל,
    אני חושב שירדת נמוך מדי בתגובה שלך (ל- redline). נדמה שזו ממש שליפת ציפורניים אל מול ביקורת חוזרת (לגיטימית בעיניי) על כתבתך שלך.
    לא לעניין.
    ירון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: