סיבוב באנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן

40 שנה חלפו מאז מלחמת יום כפור ו-45 מאז ששת הימים וזיכרון המלחמות האלו נותר גלוי ברמת הגולן. זו אולי אחת הסיבות שאני אוהב לבקר כאן. ביקור ברמה יכול להיות צלילה במנהרת הזמן אלא שבמקום מערה חשוכה תמצאו נוף יפה, מעיינות ואתרי תיירות חדשים ומוצלחים. בכל אלה לא אעסוק ברשימה אלא דווקא ביצירת אמנות שהיא גם אנדרטה.

בדרך העולה לרמת הגולן (כביש 91) נתקלתי באנדרטה ל-98 חללי מלחמת יום כיפור מחטיבה 679. כשטסים היום בדרכים, נוכחות האנדרטאות מהסוג הזה נחלשת. גם ריבוי אתרי הזיכרון וההנצחה בישראל הפכו את הישראלי הממוצע לקצת אדיש לכל הנושא הזה. לכן, אני מעוניין לעצור, לבקר ואולי גם להיזכר. במקרה של אנדרטת חללי חטיבה 679, הביקור לא היה מקרי היות וידעתי מי עיצבה את האנדרטה – הפסלת נעמי הנריק שעבודתה העסיקה אותי בעת האחרונה, ולכן כיוונתי את דרכי הישר אליה.

הרשימה הזו היא המשך של רשימה אחרת שעדיין לא פרסמתי כאן בבלוג. מדובר ברשימה על האנדרטה הכי נצפית בישראל – האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים שעיצבה הנריק בעקבות זכייה בתחרות ונחנכה ב-1967. את הרשימה אפרסם בהמשך. כמו שם, גם כאן, השתמשה הנריק במוטיב כף היד המכוונת את המבט.

הרמתי טלפון להנריק בת ה-93, המתגוררת בירושלים כדי לשוחח עימה על האנדרטה. ועל כך ברשימה שלפניכם.

.

IMG_20130613_193203

האנדרטה בשעת שקיעה

.

גם אם אתם חובבי אמנות משכילים, סביר להניח ששמה של נעמי הנריק לא יאמר לכם כלום. הנריק, האשה הצעירה והירושלמית, הצליחה פעמיים לגבור בתחרויות יוקרתיות על קבוצת אמנים שהורכבה מגברים, מבוגרים ותל אביבים ובכך למעשה היא פתחה פתח לכך שאותה קבוצה גם דאגה למחוק אותה מזירה הצרה של האמנות המקומית. הלך להם מצוין 50 שנה, אלא שאחרי שהסתקרנתי לדעת מי עיצב את האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים והתחלתי לאסוף פרטים ולנתח את היצירה, קיבלה הנריק ערך מפורט בויקיפדיה וכן מאמר בכתב עת נחשב. עכשיו רק נותר לערוך לה תערוכה מקיפה.

כביש 91 שלצידו ניצבת האנדרטה, יוצא מכביש 90 בצומת מחניים ועולה מערבה אל הרמה (במקור המשיך לקונטרה אך היום הוא מסתיים בעין זיוון ומתפצל לשני כבישים). האנדרטה שוכנת מימין לעולה. ביקור בשעת שקיעה נראה לי אידיאלי. מזרחית לאתר מתנשא הר שיפון (שהוא הר געש כבוי). דרך עפר מובילה לאנדרטה המזדקרת אל על ונצפת היטב מהכביש. במרחק של 30 מטר מהאנדרטה ניצב לו טנק גדול שנראה כאילו עצר פה רק לרגע. התחזוקה של האתר מצוינת. נראה שלאחרונה השתכללו העניינים וחוץ משלטי הסבר יש גם מערכת קול מביאה את סיפורה של החטיבה במלחמה וכוללת הקלטות ממערכת הקשר בעת הקרבות.

כמה אנשים עוצרים כאן מידי יום? לא יודע. אבל כל שנה באוקטובר מתקיים מפגש למרגלות האנדרטה המכנס לרגע אחד את משפחות החללים, מפקדים וחיילים. בעקבות חוויות המלחמה ההיא, פרסם הרב חיים סבתו שהיה חייל בחטיבה, את הספר "תיאום כוונות" שזיכה אותו בפרס ספיר בשנת 2000 וגם הפך לסרט. לא קראתי ולא ראיתי.

.

.

שיחה קצרה עם נעמי הנריק 

מיכאל יעקובסון: מתי פעם אחרונה בקרת באנדרטה?

נעמי הנריק: לפני הרבה מאד זמן. אני מאד אוהבת אותה.

מ"י: ממה היא מורכבת?

נ"ה: היא עשויה מחלקים של טנקים סורים.

מ"י: איך הגיעה אליך ההזמנה לעצב את האנדרטה?

נ"ה: אחרי המלחמה פנו אלי מהחטיבה. הם הגיעו אלי דרך קרובה שלי ואמרו לי שאין להם בכלל כסף, אבל הם מאד רוצים לעשות אנדרטה ואם אני מוכנה להתנדב לעשות את העבודה ואמרתי כן. לא היה להם כסף אפילו לחומרים, אבל היו להם חיילים והם אספו מהשטח טנקים סורים. חתכנו אותם בבסיס של החטיבה. המפקד של כל העניין היה בחור מאד נחמד שאני מתנצלת על חוסר הזיכרון שלי אבל אני לא זוכרת את שמו. הוא ארגן את כל הנושא וביליתי שם בבסיס די הרבה זמן והוא סיפק לנו מנות קרב לאכילה.

מ"י: איך יצרת את הפסל?

נ"ה: רציתי שיהיה קנה ארוך במרכז. הקנה שמצאנו לא היה מספיק ארוך בשביל מה שרציתי לעשות, אז לקחנו שניים. כשבאו חיילים וראו את מה שנוצר, הם לא הבינו מאיפה הביאו קנה כזה ארוך… העמדנו אותו וכשסיימנו בא אחד מהאבות השכולים וגייס המון כסף כך שאפשר היה לגמור את כל הסביבה בצורה יפה מאד. בחנוכת האתר הגיע גם דדו.

מ"י: כמו באנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, גם כאן מופיע מוטיב של יד.

נ"ה: כן, זה חוזר בעבודות שלי. כאן רציתי שזה יהיה צעיר. הם הרי היו כל כך צעירים החיילים. היא הרבה פחות עצובה מהאנדרטה של פורצי הדרך.

מ"י: האנדרטה נחנכה ב-1974, איך היה המפגש של המשפחות עם האתר?

נ"ה: בפתיחה באו ההורים השכולים והם ישבו שם והיו כל כך עצובים. היה כל כך קשה לראות אותם. באותו רגע עבר לי החשק לעשות אנדרטאות, כי באיזה מקום זה מפאר את המלחמה ואני לא מפארת מלחמות. זו היתה האנדרטה האחרונה שעשיתי.

(16.6.13)

.

כמה תמונות מארכיונה הפרטי של נעמי הנריק (תודה לנעמי וגם ליובל שטייניץ):

.

IMG_9647

1974 (מקור: נעמי הנריק)

.

IMG_9648

נעמי הנריק והאנדרטה, 1974 (מקור: נעמי הנריק)

.

IMG_9652

נעמי הנריק עם לוי מן שסייע לה בהקמת האנדרטה במהלך טקס חנוכת האנדרטה, 1974 (מקור: נעמי הנריק)

.

IMG_9651

דוד אלעזר מדבר בשעת חנוכת האנדרטה, 1974 (מקור: נעמי הנריק)

. . . 

את הסרט על חטיבה 679 שערך ב-2001 שלמה אבידן, פותחת וחותמת האנדרטה. לאחר מכן, מופיע הדובר הראשון, סגן מפקד פלוגה דב ריימן שאומר:

"אל תתנו לנוף היפה והפסטורלי של רמת הגולן להטעות אותנו. העשב הצהוב הזה והרוח והתלים הדוממים האלה שהמטיילים נהנים מהם הם עדים דוממים למלחמה הקשה שהיתה פה ושחיילי חטיבה 679 עברו אותה באוקטובר 1973":

. . .

. . .

וכעת לתמונות שצלמתי עכשיו:

.

IMG_1001

שלט לצד הכביש

.

IMG_0990

מראה האנדרטה

.

IMG_0982

האצבעות הן כנפיים

.

IMG_0983

שמות הנופלים

.

IMG_0968

משטח ברזל עוטף צריח טנק

.

IMG_0985

שריד מיום הזכרון

.

IMG_0986

צוהר מפקד סורי

.

IMG_0974

הסבר

.

IMG_0980

ההקלטה משלבת קטעים מרשת הקשר של החטיבה בשעת הקרב

.

IMG_0976

שקיעה

.

IMG_0992

ויש גם טנק

.

IMG_1000

גדר קטנה מלווה את הנכנס, מבעדה נשקף הטנק. הנריק לא זכרה אם גם אותה עיצבה. אני משער שכן.

. . .

אנדרטאות והיכלות זיכרון נוספים עליהם כתבתי:

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

. . .

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Noam  On 11/07/2013 at 10:29

    יפה,ממליץ להוסיף את זו שיש בכפר יהושע -של בתיה לישנסקי -מאוד מרשימה וגדולה

  • אסתר  On 11/07/2013 at 10:34

    בראש שלי רמת הגולן היא ארץ של מלחמות. כנאמר בספר ירמיהו, כי מצפון תיפתח הרעה. מקווה שלא ייבנו אנדרטאות נוספות. תודה על הפוסט שהביא לתודעה את הפסלת נעמי הנריק

  • דני  On 18/07/2013 at 17:01

    תודה על הפוסט היפה.

  • יהודה וגמן  On 12/10/2016 at 20:32

    הבחור הנחמד שעבד עם נעמי הנריק על האנדרטה היה לוי מן מבית השיטה שהיה סגן מפקד החטיבה ב1973. הוא היה מאד דומה לדדו ולכן הכותב בבלוג, שכנראה לא התעמק מדי, כתב שהנריק עומדת עם דדו. התמונות מראשית האנדרטה חשובות מאד. יהודה וגמן עמותת חטיבה 679

  • יובל שטייניץ  On 17/11/2016 at 20:32

    היה מן הראוי לעניות דעתי , לציין את שמה של נעמי הנריק שעיצבה ובנתה האנדרטה בהתנדבות
    וברצון כמובן, בשלט בצד .יובל

    • שלגיה  On 19/11/2016 at 20:39

      מה הבעיה? תדאג שיציינו. אתה שר בממשלה,לא?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: