סיבוב במרכז צים החדש

ביקרתי במרכז צים שנפתח לאחרונה באזור התעשיה של ערד. המרכז נפתח מחוץ לעיר, על כביש 31 המקשר את ערד עם באר שבע במערב ועם ים המלח במזרח.

אחרי שחוצים את יישובי הבדואים במשך שעה ארוכה, לפתע מתנשא לצד הדרך עמוד גבוה וצבעוני שמכוון את הנהג אל נווה המדבר הצרכני, אל הציביליזציה, אל המערב, אל העולם החדש, אל הקידמה, אל המקום ממנו נתבקש להיפרד בשמחה מכספנו הדל בעבור מוצר מהונדס כזה או אחר. לעומתו, עמוד הבולבוסים שניצב כבר 50 שנה כמה עשרות מטרים בהמשך, הפך לצל חלש שמייצג עבר מפואר של עיר מדברית ומיוחדת, ששרידיה מרשימים גם היום. את מעמדו של עמוד הבולבוסים מנסה עכשיו לתפוס העמוד של צים. רני צים – הבעלים של החברה, מתגורר בכפר מעש, ליד פתח תקוה.

מרכז צים יש גם בבית שאן, מעלות ונתיבות וכמה נוספים נמצאים בתכנון. המחנה המשותף: יישובים חלשים שכנראה לא ראו שם את הסרט "הנוסע השמיני".

מה המטרה של המרכז הזה? רווח כספי מרבי. ומה עם תושב שרוצה מקום של תרבות? מקום של פנאי? בשביל זה הוא יצטרך להסתפק בערוץ 2 בבית, או במרכז הוותיק של ערד, שם הוא ייצלה כמו עוף בגריל בכיכר הריקה והחשופה לשמש, עוד פרויקט גרוע שנוצר כאן באזור. לכן, אין פלא שמקומות כמו קניונים ומרכזי צים למיניהם מצליחים.

יש גם אדריכלים מאחורי הפרויקטים האלה. שבוע שעבר שוחחתי עם שם-טוב צרויה שסיפר לי בגאווה איך הוא מפורר את החברה והעסקים העירוניים בבאר שבע באמצעות הגרנד קניון שתכנן ונפתח בעיר. הוא גם סיפר לי שהוא מלמד כבר הרבה שנים במחלקה לאדריכלות  הקרויה ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב… גם את מרכז צים תכנן משרד אדריכלים, כזה הנושא את השם האנונימי והמסתורי: א. פ. אדריכלים. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_9853

ציון דרך באזור

.

רשימת מכולת על תכולת מרכז צים ערד: (1) 45 חנויות (2) שטח כולל של 40 דונם (3) שטח מסחרי 9,000 מ"ר (4) 600 מקומות חניה לרכבים (5) 10 מקומות חניה לאוטובוסים.

בכניסה משמאל תחנה של בטר פלייס ז"ל. מעניין מה יעשו איתה עכשיו. בשעת בוקר המרכז כמעט ריק. בארומה דווקא כמעט כל השולחנות תפוסים, כשמכל כיסא יש נוף למגרש החניה.

המתכננים בחרו שלא לבנות גוש אחד גדול אלא לחלק את שטחי המסחר למספר מבנים בגדלים שונים. מדרכה רחבה נמתחת כמו סרגל לצד כל אחד מהמבנים, וחוצצת בין משטח האספלט של החניה ובין הויטרינות הענקיות של החנויות. המדרכה ריקה, חשופה לשמש ולא נעים לשהות בה. העצים ששתלו לאורכה הם עצי דקל שלא נותנים טיפת צל, כך שלעולם לא יהיה פה צל ולא יהיה נעים לשבת על ספסלי הבטון שזרקו פה. אבל אחרי הכל זה ברור שאף אחד לא באמת רוצה שאסתובב פה בחוץ, אלא שאכנס כמה שיותר מהר לחנות הממוזגת ואקנה משהו במבצע.

כמו בכל המרכזים מהסוג הזה, הגישה היא ברכב פרטי והקהל בהתאם. לא תמצאו פה זקנים או מיעוטי יכולת שלא מסוגלים להחזיק רכב אלא אם כן הם מוכנים לתפוס טרמפים. אוטובוס אין תמיד וגם אם יש, לא ראיתי תחנה קרובה. אמא ובת, שתי חברות מבוגרות, מוכרת בהפסקה עם סיגריה ביד אחת וטלפון נייד ביד שניה וגם שתי בדואיות (אחת עם כיסוי ראש) הרכיבו ברגע נתון את אוכלוסיית המדרכה.

החנויות גדולות ועם תקרה גבוהה. נכנסתי לחנות נעליים ריקה מלקוחות של איזו רשת, ואחריה המשכתי ל"עידן 2000" – חנות צעצועים שגם היא היתה ריקה. חנות נוספת יש ל"עידן 2000" בקניון שבמרכז ערד. המוכרת בחורה צעירה, סיפרה לי שעבדה תקופה קצרה בקניון ועכשיו היא פה. שאלתי אותה איפה היא מעדיפה לעבוד: בקניון או בצים. היא ענתה בהחלטיות שכאן, והסבירה שאמנם למרכז צים פחות קל לה להגיע אבל במקום להיות סגור כל היום בקניון, פה רואים שמיים, מכוניות ונכנס אור יום.

מה המטרה של חנות הצעצועים? נכנסתי לאתר רשת "עידן 2000" ושם כתוב במפורש: "מטרת רשת עידן 2000, היא להפיץ ולהגדיל את מספר זכייניה בארץ ובכך לעזור לכלל זכייניה ליהנות מפרסום מכירות ורווחים גדולים". אף מילה על צעצועים או על הלקוחות הקטנים והתמימים, הם לא המטרה אלא הכיס של ההורים.

עצרתי בצד ונכנסתי לפיסבוק לראות מה הולך בפרופיל של מרכז צים ערד. תושבת וותיקה שואלת "שלום צים סנטר. מתי יש הסעות היום?". אין תגובה. תושבת אחרת כתבה: "חברים יקרים….. ערד מרימה את הכפפה ומתחילה בבלגאן, ערים אחרות מוזמנות להצטרףףףף. אם אתם מחליטים להמשיך לשבת ולקטר ולבכות על איך וכמה שדפקו אתכם…….. אבל להמשיך לשבת בחיבוק ידיים – סבבה! אם אתם מחליטים לצרוח לממשלה ולאוצר שיוציאו את הידיים המטונפות שלהם מהארנק שלכם/שלנו אז זה הזמן……. היום בשעה 6 בערד כולנו נפגשים בדשא בכניסה לעיר "הבולבוסים" …. זה הזמן. ואל תגידו "זה לא יעזור" לשבת בבית ולבכות זה יותר לא יעזור". גם על הפוסט הזה אין תגובה. תשובת אחרת כותבת: "איזה כייף לנו שיש לנו כזה מקום כמו צים סנטר!!! היה חסר בערד כמו אוויר לנשימה , סוף סוף יש אחלה מקום לקניות ובילוי. מאחלת מכל הלב בהצלחה לכולםםםםם!!!".

.

המשרד שתכנן את הפרויקט נקרא "א. פ. אדריכלים". בניסיון לגלות מה עומד מאחורי השם האנונימי הזה, מצאתי כי מדובר באות הראשונה של שמו ושם משפחתו של האדריכל העומד בראש המשרד: אילן פרץ. הוא מתכנן מרכזים דומים גם בכפר סבא, רחובות וכן מרכזים לוגיסטים. האתר שלו אינו פעיל ולא מצאתי עליו מידע ברשת.

.

IMG_9852

המיתוג הוא הדבר הראשון שרואים: עמוד עם סמל ומתחתיו הסמלים של החנויות

.

הרחובות המסחריים בישראל לא עובדים, גם כי הם מוזנחים, גם כי הכלכלה השתנתה וגם כי בעלי העסקים והרשויות לא השכילו להתעדכן. הם מעוצבים ומתוכננים כמו לפני חמישים שנה. לא רלוונטיים. הקניונים שהצליחו להיכנס לוואקום שנוצר הם לא פתרון. בכל שיחה עם אדריכלים שמתכננים את המרכזים החדשים האלה, מבינים שמדובר באנשים חסרי חזון, חסרי ערכים, כאלה שרואים בקופסאות הפח והשיש שלהם יצירה אדריכלית שתורמת לתושבים ולעיר. אנשים חסרי יצירתיות שאין להם כל עניין בשיפור המציאות בה אנו חיים, אלא רק לשפר את מעמדו הכלכלי של בעל ההון. חלק מהאדריכלים יסתירו את העבודה האחרונה וחלק יודו בה.

שוב היזמים והשליחים שלהם אומרים שהמקומות האלה מספקים עבודה. נכון הם באמת מספקים עבודה, אבל היות וכל בעלי הרשתות גרים בתל אביב, הרצליה פיתוח, הוד השרון וכפר מעש, בערד וכל אותן ערים שהן השוליים של מטרופולין תל אביב יקבלו סניפים של שכר מינימום. השכר המשולם לעובדים הוא שכר מינימום, ובאופן הזה בדיוק מקבעים את המעמד החלש של תושבי הפריפריה. מי שמחזיק חנות בבעלותו (וכמעט כל החנויות במרכז הוותיק הן בבעלות), הוא זה שמוכר ולכן משתכר בהתאם למה שמכר ואין שכר מינימום, אבל בסניפים המציאות היא שונה. בעסק פרטי יש נאמנות, בקסטרו או פוקס אין שום קשרי נאמנות בין העובד הקטן מערד ובין אתי רוטר מבעלי קסטרו שגרה במגדלי בזל בתל אביב, או הראל ויזל הבעלים ומנכ"ל פוקס שגר בוילה בסביון.

אומרים שעושים כאן הצגות לפעמים אחרי הצהריים. זה אך ורק כדי שיבואו לקנות. הרי אם הגעת עד לכאן להפעלה לילדים, אז למה שלא תאכל משהו בארומה או בשניצליה ותקנה עוד חולצה בתמנון עכשיו כשי מבצע (ומתי אין מבצע)?

היות ואני מצלם כל דבר אז נראה לי שיש אצלי את התיעוד המקיף ביותר למרכזי המסחר בארץ בשש השנים האחרונות. כאן בבלוג משום מה כמעט ולא נגעתי בהם, אבל אחרי ששבוע שעבר כתבתי על הקניון החדש בבאר שבע, חשבתי שיהיה נחמד להביא גם את מרכז צים בו בקרתי לאחרונה בדרכי לים המלח.

.

IMG_9877

בלונדינית עם חיוך נצמדת לבחור אדיש

.

IMG_9855

בעיקר מכוניות לבנות

.

IMG_9857

אור/צל. בתוך החנות יש מיזוג אויר.

.

IMG_9829

ספסל, פח אשפה ודקל. מאחור מכוניות.

.

IMG_9861

חמש נערות ארוכות שיער וקצרות בבגדים מתופפות

.

IMG_9816

מושבי בטון בגווני המדבר

.

IMG_9818

במרכז קסטרו, משמאל השירותים

.

IMG_9820

באופן חריג הוציאו מחנות הצעצועים סחורה למעבר המשותף

.

IMG_9828

בחנות הצעצועים: רצפה מבהיקה, מיזוג אוויר וקצת אפל

.

IMG_9821

צעצועים

.

IMG_9822

בובות

.

IMG_9824

גמלים

.

IMG_9825

צלוחיות

.

IMG_9854

במטרה שלא תפספסו, באופן חריג קסטרו קבלה רשות לשנות את כל החזית

.

IMG_9859

אף אחד לא יושב כאן

.

IMG_9863

שממון

.

IMG_9866

שמעון ופיצה האט

.

IMG_9867

שתי בחורות נכנסות לפוקס

.

IMG_9864

כאן ריק. רק המוכרת בודדה.

.

IMG_9878

2 ב-149

.

IMG_9874

יש כאן גם קהל בדואי

.

IMG_9876

הריצוף.

.

IMG_9875

השניצליה וברקע בתי השכונה הדרומית של ערד

.

IMG_9883

ארומה

.

IMG_9879

אחד משלטי הפרסומת באחת הויטרינות. משהי הדביקה נשיקה לדוגמן

.

IMG_9882

שלום

.

רשימות נוספות על ערד:

סיבוב בפסל הבולבוסים בכניסה לערד

סיבוב בחדר אשפה ברובע אבישור

סיבוב על הצעה לבול 50 שנה לערד

סיבוב בבניין עיריית ערד

סיבוב מוזר בפסל של תומרקין (הרשימה הראשונה שפרסמתי בבלוג)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל ונטורה  On 14/06/2013 at 18:49

    אם הבנתי טוב אין לזה כל קשר עם חברת הספנות "צים", האמנם?
    זה כמו שתפוזי מרוקו קנו את המותג של התפוזים JAFFA. שבת שלום, דני

    • מיכאל יעקובסון  On 14/06/2013 at 19:00

      "מרכז צים" קרוי על שמו של בעל החברה – רני צים. חברת הספנות הוקמה על ידי הסוכנות היהודית וקרויה כך בעקבות פסוק מהתורה וגם ראשי תיבות "צי ימי מסחרי".

  • bddaba  On 14/06/2013 at 20:36

    כל הביקורת, הסרקזם, האירוניה, הציניות, השאלות והתהיות- הכל נכון בפוסט הזה. וחוץ מזה די קרעת אותי מצחוק הפעם. בכל מקרה, עניין הצל והשמש, החום והמחסה או אי המחסה הם נושאים קריטיים כאן במדבר הישראלי וחוסר הפתרונות קשור כנראה לחוסר הרצון להשקיע בזה כסף, כי למה להשקיע כסף עבור נוחות האזרח הקטן, כל מה שרוצים זה לגזול את כספו המועט. שרון

  • אסתר  On 14/06/2013 at 21:56

    הסטארט אפ הבא יהיה לעקור את הדקלים מהתוכנות של האדריכלים ואולי אז ישתלו עצים עם נוף רחב שנותנים צל בשמש הקופחת.

  • מוטי פנחסי  On 14/06/2013 at 23:33

    תיקון קטן: בטר פלייס אולי ז"ל אך תחנת החלפת הסוללה חיה, קיימת ופעילה ביותר, למרות שלא נראה כך בגלל התריסים המוגפים – הם נפתחים כאשר רכב חשמלי מתקרב למחסום.

  • Baruch Gonen  On 15/06/2013 at 2:36

    מאד כואב להודות אבל אנו מאד חלשים מול זוועת הגלובליזציה. במקום רחובות עירוניים יש קניונים ובקניונים יש רק חנויות של מותגים. זו תרבות ההמונים הנבובה של העדר שסוחטים את כספו . אינני רואה איזה סוג של כוח או התנהלות של הצרכן הקטן יכולים לעצור את "האלימות " הזו. מה שהיה כבר לא יהיה. רוב האנשים הם "עוילם גוילם " כמו שאומרים ביידיש. אני עצמי משתדל לקנות רק במכולת השכונתית, אצל הירקן ואצל הקצב ואצל חנות צרכי הבית בשכונה שלי. לעומת זאת בגדים ונעליים אני נאלץ לקנות בקניונים כי אלה שנמצאות ברחוב הן חנויות בוטיק יקרות מאד ולכן בגדים אני משתדל לקנות רק בחו"ל. אם הרחובות בארץ היו נראים כמו רחוב אבן-גבירול בתל-אביב שמוסתר בחלקו מהשמש הקופחת על ידי מרפסות הבתים של הקומות העליונות זה היה מקל להחזיר את האנשים לרחוב העירוני . אין ספק שמיזוג האוויר בקניונים מושך אליו את ההמונים. הקניונים הפכו למקום בלוי בין השאר בגלל מיזוג האוויר בחינם. אבל אולי לא רק בגלל מיזוג האוויר.
    סליחה אם קצת נסחפתי אבל מה לעשות שתרבות הקניונים דוחה אותי ?

  • דור  On 15/06/2013 at 18:10

    הרבה אמת, אך לא כל הנתונים נכונים, בנסיוני המקצועי יצא לי גם לתכנן מרכזים מסחריים, אכן ברמה האורבנית מדובר בנושא כאוב, אך כמתכנן עלייך להתמודד הן עם רצון המזמין והן עם ההבנה הרחבה של המרחב התכנוני, המשימה אינה פשוטה ודורשת כישורים רבים, בגלל הרעיון שעומד מאחורי המרכז המסחרי המודרני, הרצון לטפל במרכז כחלק מהמרקם העירוני ולהתמודד עם מבנים בקנ"מ עצום דורש כישורים רבים,
    מאחר ואנחנו האדריכלים מעורבים בשלבים שונים של הפרויקטים, עלינו לעמוד לעתים מול המציאות ולשאול, מה עלינו לעשות, כיצד נתמודד עם האחריות העצומה שמוטלת עלינו, הרי את כוחות השוק אין אנו יכולים לשנות, אך לקחת את האתגר ולנסות להפיק ממנו את המיטב זו חובתנו,
    אכן ישנם מרכזים חסרי מעוף, ישנם גם כאלו שהתמודדו עם המשימה באופן לא רע בכלל, הן בחיבור לעיר והן במראה הכללי, אני ממליץ לך לבקר במרכז שתכננתי ביקנעם ובזה שבעפולה ולהבחין בתוצאות, בהרצליה ישנם מרכזים אחרים שעובדים יפה ובכפר סבא ישנו מרכז מסחרי מעולה, על הרחוב הראשי כחלק מהמרקם העירוני,
    החששות שמרכזים אלו ירוקנו את הערים כבר התבדו מזמן, סיכוי סביר יותר שחלקם יסגרו ויהפכו למשהו אחר, או פשוט יהרסו, הערים המתוכננות נכון נשארות חזקות. ופעילות, ראה את עפולה, עיר קטנה והרחובות בה הומים, למרות המרכז הענק שתכננו ליד בית החולים העמק,
    עם זאת אני מעריך את העשייה שלך ואת התיעוד הרב שאתה עושה, ואת הנושאים אותם אתה מעלה לדיון, ישר כח,
    דור

  • מתי ישפה  On 15/06/2013 at 23:55

    קנה המידה לדעתי הוא הערך המהותי לבחינת מרכזי הקניות שסמוכים לעיר – הם מתוכננים בגדול ויוצרים את תחושת הקטנות ואובדן האינטימיות של מרכזי הערים- ההאנגרים שמתאימים לאחסנת מטוסים וטנקים וצריכים להיות הומים אדם כדי להשרות תחושת אנושיות. חבל שלא מחייבים את יזמי המרכזים האלו לדאוג לשטחים ציבורים הולמים למבקרים- מישחקיה ופארק ירוק והצללה לפינות הישיבה שבחוץ
    כל זאת מתוך ראיה לעתיד מהיר מאוד בו העיר מתקדמת ונבנית סביב מרכזים אלו המחייבים את העיר סביבם בקנה מידה מוגזם ולא אנושי
    מרכזי הקניות המוצלחים שצוינו והובאו בביקורות נבנו בקנה המידה המתאים גם הקניונים העירוניים מרבית החנויות הינם בגודל סביר השומר על היחס אדם- סחורה

    • מיכאל יעקובסון  On 16/06/2013 at 6:47

      קנה המידה הוא עניין זניח והוא בעיקר תוצאה של היבט כלכלי ושימושי (שתלויים זה בזה במקרה של מרכזי הקניות). ההיבטים המהותיים הם הקישוריות (ממשקים), הנגישות, המודל העסקי, וגם היחס למישורים כמו מרחב הפנאי ומרחב התרבות.

  • ד"ר בתיה רודד  On 16/06/2013 at 16:34

    כמה נכון וכמה עצוב לתושבי ערד שאינם מבינים את הרע ומרגישים דווקא שניתן להם לטעום מן הטוב. ריקון העיר מחייה המסחריים-חברתיים-תרבותיים הופך אותה לפרבר לינה – אז מה עשינו? כל הרעיון הוא שערד תהיה עיר ובכך יתרונה על פני הפרברים הסינתטיים סביב באר שבע.

  • Baruch Gonen  On 16/06/2013 at 23:11

    אחת הבעיות היא שמודל החיקוי של המתכננים בארץ הוא ארה"ב. יתכן ששם יש ל MALLS הענקיים הצדקה. מחוץ לערים הגדולות בארה"ב רוב השטחים המיושבים הם רחבי ידיים ואין ריכוזים אורבניים צפופים, הכול מאד מפוזר ולכן יש שם הצדקה מסוימת למיקום מרכזי קניות ענקיים בנקודות מסוימות. אבל באירופה או בכלל בערים גדולות אפילו בארה"ב מרכזי הקניות הן בתוך העיר ולהרגשתי כבר נוצר איזה שהוא שיווי משקל בין הרחוב לבין המרכז המסחרי שבתוכו. אני חושב, למשל, שיש איזון בין דיזנגוף-סנטר לבין רחוב דיזנגוף וקינג-ג'ורג'. אבל מרכזי מסחר כמו בילו-סנטר או שפיים הם מכוערים ואותי הם מגעילים. הם מחוץ לעיר, הם מיועדים לקהל צרכני ממונע ופחות מתאימים/נגישים לאוכלוסיות כמו אנשים מבוגרים נוער וכולי. בעיה נוספת מבחינת תפיסת העולם שלי היא כל הרשתות המונופוליסטיות כמו: FOX. גולף, הומסנטר, אופיס-דיפו, סופר -פארם ועוד ועוד ועוד, מרכזי הקניות האלה מעודדים את הגלובליזציה וגם זה דוחה. חנויות קטנות אישיות בעלות אופי ייחודי לא יכולות להתקיים במקומות כאלה וזה מאד חבל.
    אני עצמי לא ארכיטקט וגם לא "זקן", אינני איש מקצוע בתחום הזה אבל זו ההתרשמות שלי. נראה לי שהקרב אבוד.

  • Orit  On 27/06/2013 at 22:34

    מרכז צים אינו מרוקן את המרכז המסחרי מתושבי ערד. מרכז צים הוא אתר עקר שאין בו מעגליות. אין בו מקום לשהות, והמפלט היחיד הוא כניסה לחנויות. לעומתו, המרכז המסחרי, על כל מגרעותיו, נבנה ככיכר מרכזית, יש בו כיום. מזרקה (שוב, גם עליה אפשר לדון) המשעשעת את הילדים, ואפשר לבלות בו ללא צריכת מותגים. מיקומו שונה לחלוטין מזה של מרכז צים. המתבונן מביט מבחוץ פנימה, ולא ממבטו של המתגורר בעיר.

  • laksi  On 14/12/2013 at 0:14

    מגרש חנייה וחנויות סביב לו.
    כבר נאמר – אולי במלים אחרות – אני קונה משמע אני קיים, אני קונה יותר קיומי "מסודר" יותר.
    ערד תוכננה ונבנתה, כמו ערים ושכונות חדשות רבות, לפי צרכי המכוניות ומבלי דעת בשרות יצרני המכוניות ומוכרי הדלק.
    אין לנו רחובות עירוניים במשמעותם הפשוטה יש לנו "צירי תנועה" (צבא?).
    בתכנון הראשוני (פייטלסון) נבנה מרכז מסחרי סביב כיכר גדולה וללא צל. היה מושבת בימים ותוסס למדי בערבים הקרירים. בפסטיבלים היה גדוש צעירים ומופעים. עדיין יש בו פעילות בערבי הקיץ, תלוי בתקציב העיריה שהוא כיס נקוב.
    ואז באו הטלויזיה – שהשאירה את האנשים בבתים – והקניון, מקדש צריכה ותחליף בילוי, שגרם לאנשים להדיר את רגליהם מהחנויות הישנות אל חללי מקדש הצריכה הממוזגים.
    לצד השלילה, מעט מהחיובי. היו בו בקניון שלושה בתי קולנוע קטנים והיו סרטים ואנשים באו עד שחדלו ונשארו לשבת מול תיבות השוטים וכיום מי שרוצה לראות סרט מרחיק לעומר (40 ק"מ הלוך ו-40 בחזרה).
    עכשו משנבנה אותו מגרש וחנויות סביב לו החשש (שיש לו רגלים, עמודי הבימה…) הוא שייתמו הקונים וחנויות תיעלמנה ויהיו חלונות ראווה שמאחריהם אבק נערם בחללים. ובין לבין בעלי חנויות המכולת הם הניזוקים הראשונים מעודף המסחר יחסית למספר התושבים וליכולת הקנייה.
    חבל, אולי היה לו מקום למרכז הזה לו היו בערד חמישים אלף תושבים אבל לפי המרבים אנחנו רק 28 אלפים, זה גדול עלינו ומסכן אותנו.

    • מיכאל יעקובסון  On 14/12/2013 at 18:34

      יונה פיטלסון אמנם תכנן את תכנית האב של ערד והשגיח על הקמתה בתחילת שנות ה-60, אך את המרכז המסחרי תכנן מנחם כהן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: