סיבוב בקולנוע אורות בבאר שבע בתכנון יעקב רכטר

יומני היקר, ככל הידוע לי האדריכל יעקב רכטר תכנן בית קולנוע אחד: קולנוע אורות בבאר שבע (מפת מיקום כאן). אמנם בככר אתרים בתל אביב תכנן רכטר את קולנוע שחף, אך לא כבניין ייעודי אלא סתם אולם ריק בתוך מכלול שלם ללא ייחודיות חזותית. היום קולנוע אורות (כמו גם קולנוע שחף) נטוש ולכן לא פלא שגם הוא נכלל בעבודה המקיפה שערך שרון רז בעקבות כל אותם בתי קולנוע נטושים. גם נועם דביר כתב עליו בעבר, ועוד כתבו בעיקר במקומונים היות והקרקע נמכרה ליזם שרצה להרוס ולבנות והיו התנגדויות. שבוע שעבר בדרך מכאן לשם, החלטתי לסטות מדרך המלך ולבקר בקולנוע או יותר מה שנותר ממנו.

קולנוע בשם "אורות" היה גם בקרית מוצקין וברעננה, אך זה בבאר שבע נקרא היה במקור "אורות הנגב" והיה מיוחד הודות לעיצוב החזיתות שלו שבהם כמו תמיד, רכטר בחר להשקיע ולשחק בצורות בסיסיות. אמנם על תחילת העבודה חתום האדריכל זאב רכטר (1960-1899), אביו של יעקב שנפטר חודשים ספורים לאחר חנוכת הקולנוע, אך נראה כי חתימת ידו של יעקב רכטר בולטת בעבודה וככל הנראה זו עבודה שלו.

יעקב רכטר החל לעבוד במשרד של אביו בשנת 1949. שלוש שנים לאחר מכן הפך לשותף. ב-1960 הצטרף לשותפות גם המהנדס מיכה פרי, שעבד כבר שלוש שנים במשרד. פרי היה מהנדס הבניין (כפי שמאשרת לי בתו, תמי פורת), ותרומתו לעבודות המשרד ניכרת החל מאותה עת. גם בעבודה זו הוא שאיפשר כנראה את הפתרון של חזית המתפקדת כעמודים הנושאים את גג הבניין בעל המפתח הגדול.

חזית קולנוע אורות מצטרפת לעבודות נוספות של רכטר שבאו בהמשך אותו עשור ובהם ניתן טיפול משמעותי בחזית. מלון הילטון תל אביב ובית הבראה מבטחים בזכרון יעקב הם הבולטים שבהם. באורות השתמש רכטר במשחק של מעוינים תלת-ממדיים שהעניקו למבנה נוכחות בסביבה, ובאופן זה הדגישו את מעמדו כמרכז תרבות ופנאי בבאר שבע בכלל ובשכונה ג' בפרט. ועל כך ברשימה זו.

.

IMG_9791

אורות

.

(1) הביקור:

הודות לגוגל ידעתי מראש איפה בניין בית הקולנוע וגם יכולתי לדעת שיש מעקה שווה בגבול אחת החצרות שבסביבה (ראו תמונה בהמשך הרשימה). קודם כל עניין אותי המרכז המסחרי שרובו לא פעיל. חלק גדול מהעסקים משולט בשלטים המתהדרים בכיתוב צפוף בכתב קירילי, מה שמעיד על מאפייני ומצב האוכלוסיה (עולים מרוסיה שמסרבים להבין שהם הגיעו ללבנט).

"מינימרקט אורות" שומר עדיין על השם של הקולנוע שנסגר לפני כמעט חצי יובל שנים, סניף דואר, שיפוצניק ("כל סוגי עבודות האלומיניום"), "שירותי רמי – שירות ותיקון מוצרי חשמל", "אוטו-למד", וגם "בית מאפה וקונדיטורית יניב" היא המקום הכי פעיל במרכז. כל השאר נראה כמו עסקים סגורים שמשמשים למחסנים או סתם סגורים בגלל ריבים של יורשים.

המראה הכללי של המרכז עלוב ומיושן, קשה לדמיין שכאן היה מוקד שמשך אליו את כל תושבי העיר לסרטים, הצגות ומופעים. מקום שאיבד את מעמדו כמרכז מסחרי לפני שנים רבות. מגרשי החניה המקיפים אותו ומאפשרים לנהגים המקומיים לדהור בהם, מהווים סכנה מוחשית לתנועת הולכי רגל. אין צל, אין ברזייה ונורא חם. הגן שמפריד בין המרכז ובין רחוב השלום מטופח אך ריק. אף אחד לא חשב שחוץ מדשא צריך ליצור משהו שימשוך אנשים לשהות בגן בנוחות. הקולנוע הענק נטוש וריק ונראה כמו נדבך מרכזי בכל שרשרת המפגעים כאן.

החזית הדרומית והצפונית דומות הודות לשימוש בצורניות של המעויינים מבטון חשוף. בחזיתות הצד ממזרח וממערב ארגן האדריכל יעקב רכטר את הפתחים הקטנים שנועדו כנראה בעיקר לאוורור, בהשראת הפתחים בכנסיית רונשאן בצרפת שתכנן האדריכל לה קורבוזיה ב-1954. ההשראה הזו הופיעה בבניין נוסף בבאר שבע, אותו תכננו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני – השוק הקימעונאי ונחנך ב-1962. גם ברונשאן וגם בשוק נעשה שימוש בזכוכית צבעונית בפתחים, מעניין אם גם כאן היה שימוש בצבעוניות ולא הכל היה אפור-לבן.

הקולנוע אטום ברובו אך אחד החלונות פרוץ וניתן לחדור פנימה עם קצת מאמץ. אני בחרתי שלא להתאמץ אלא רק לעמוד בכניסה. האווירה העצובה בסביבה יצרה אקלים לא נעים ורק רציתי להסתלק מכאן ולהמשיך בדרכי.

.

06358

קולנוע אורות בשנות ה-60, בלי מדשאה ועצי דקל אבל עם חיי תרבות וחברה (מקור: הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו)

.

IMG_9764

חזית בית הקולנוע הראשית היום – עם דשא ודקלים ופתחים סגורים בלוחות אטומים

.

(2) על השכונה והבניין:

שכונה ג' היא אחת מהשכונות הראשונות שהוקמו בבאר שבע אחרי שעברה לידיים ישראליות.  בשכונה שהתבססה בעיקר על אוכלוסיית מהגרים היו מההתחלה בעיות. תכנון השכונה התבסס על מודל "יחידת השכנות" והורכב מבלוקים של דירות משותפות בדיור ציבורי כשכל בלוק מוקף גינה משותפת. רחוב מרכזי חצה את השכונה, רחוב השלום, ובצמוד לו הוקם מרכז אזרחי שכלל את מרחבי המסחר, הפנאי והתרבות.

תחילה רצו היזמים להקים את בית הקולנוע בשכונה א. היו כבר תכניות לבניין ואפילו שם: "ערבה". דוד טוביהו שהיה ראש העיר ראה את הנולד, וביקש לפתח דווקא את שכונה ג' שהיתה בחיתוליה ולכן פנה ליזמים וביקש להעביר את התכנית לשכונה ג'. היזמים החליפו תכניות וגם שינו את שם בית הקולנוע ל"אורות הנגב" שהתקצר מייד ל"אורות".

הקולנוע נחנך בינואר 1960 עם הקרנתו של הסרט "הגשר על הנהר קוויי" – סרט מלחמה בריטי מ-1957 שהפיק סם שפיגל. הקולנוע הוקם כיוזמה של מספר משקיעים מתושבי העיר, האחים הלל ושמעון פלצ'נסקי, ומוקמו בו 800 מושבים. בטקס חנוכת בית הקולנוע נשאו דברים ראש העיר דוד טוביהו, חבר הכנסת גדעון בן ישראל והממונה על מחוז דרום יצחק ורדימון. אשתו של ראש העירייה קיבלה את הכבוד לגזור את הסרט. מהתכניות שקבלתי מאריאל שרעבי אפשר ללמוד שבתכנית הבניין היה מורכב משני גופים מחוברים בצורת מניפות כשבפועל הוקמה מבנה קופסתי פשוט. הקולנוע הצליח ומפעיליו החליטו להקים תוך זמן קצר, בית קולנוע נוסף בעיר – קולנוע אמפי שהיה קולנוע פתוח וללא גג. קולנוע אמפי נפתח ב-1963.

.

913204_10200520416626905_2063953676_n

תכנית סביבה בה תכנית הבניין היא בצורת טרפז שווה שוקיים (מקור: ארכיון עיריית באר שבע)

.

908281_10200520415866886_1366687999_n

חזית צפונית (מקור: ארכיון עיריית באר שבע)

.

911783_10200520415986889_1026468366_n

חזית דרומית (מקור: ארכיון עיריית באר שבע)

.

907650_10200520416506902_1680263090_n

תכנית מוקדמת של הבניין כשצורתו לא היתה קופסתית כמו שבוצעה (מקור: ארכיון עיריית באר שבע)

.

907907_10200520416186894_1309429885_n

חתך (מקור: ארכיון עיריית באר שבע)

.

.

הבניין בעל החזות הייחודית בנוף השיכונים והמדבר היה אמנם שונה מסביבתו והדגיש את קולנוע אורות בין הבלוקים הסתמיים, אך השימוש בבטון היה אופייני.

שרון רוטברד שהיה מורה שלי בבצלאל (והסטודיו שהעביר במשותף עם האדריכל דן חסון היה הסטודיו הראשון האיכותי שהשתתפתי בו בבצלאל), פרסם אתמול בבלוג שלו "חלל וכו' וכו'" רשימה שמוקדשת כולה לבטון. במסגרת הרשימה הוא מתייחס כמובן למעמדו של הבטון באדריכלות הישראלית ובין השאר הוא מציין ש"המונוליתיות של הבטון החשוף נמשכה גם אל המוסדות אותן הוא עטף, והחגיגיות הלא-פורמלית של מסות הבטון הסמכותיות בצירוף משטחי הבטון העצומים, הגדירה לטוב ולרע את הציבוריות הצברית ואת הדימוי העצמי של הישראליות הרשמית ושל ערכיה – כנות, דוגריות, ישירות וישרנות אבל גם יובש, חספוס, כוחנות ואטימות. הערכים של ארכיטקטורת הבטון היו הערכים הרשמיים של העולם החדש, הכן והאמיץ שניסו לבנות כאן. יותר משביטאו איזה "אנחנו" ישראלי, הם ביטאו את מה שה"אנחנו" הזה רצה להיות, את האופן שבו רצינו לראות את עצמנו ואת מה שרצינו שנהיה: חשופים, אמיתיים, ישירים, חזקים, ויותר מכול – בלתי הפיכים". עד כאן דברי קודשו.

אורות פעל 30 שנה פחות שבוע. ב-31 לדצמבר 1989 התקיימה בו ההקרנה האחרונה. כפעולה סמלית, ביקשו מפעיליו להקרין בו את הסרט שפתח אותו "הגשר על נהר קוויי" אך לא הצליחו להשיג עותק בזמן והקולנוע נסגר.

והבניין נמכר בסכום המגוכח של 400 אלף דולר ליזם שרצה לבצע כאן פרויקט "פינוי-בינוי" כדי להקים מגדלי מגורים וקניון, אך בינתיים ללא הצלחה. לאחרונה ישנה התעוררות חדשה במאבק לשמירה על הבניין, שעדות לו ניתן למצוא בדף הפייסבוק שמוקדש כולו למאבק והרצון להחזיר לבניין את מעמדו כמוקד תרבותי בשכונה.

.

.

ברשת יש מכתב לראש העירייה שפרסמה לפני שנתיים תמנה עורב (בתה של לוחמת הפלמ"ח נעמי עורב) תחת הכותרת "באר שבע בלי אורות?", וכך היא כותבת לראש העירייה:

"רוביק שלום, אני כותבת לך כדי שלא אצטער שלא עשיתי כלום. מדובר בקולנוע אורות. ילדותי עברה עלי בשכונה ג'. ברח' השלום 56 היה ביתי. אבי, יעקב (בודה) עורב בנה אותו במו ידיו. ה"וילה" הראשונה של באר שבע. בית שהיה בנוי מלבני איטונג עוד לפני שמישהו ידע מה הם הלבנים האלה. בכל ששי בצהריים, בשעה 16, היינו הולכים לקולנוע אורות לראות סרט. בדרך כלל מערבון. כל ילדותי שזורה בקולנוע הזה.

חזרתי לבאר שבע בשנת 2006, לאחר כמעט 30 שנים שבהם גרתי לסרוגין בלוס אנג'לס, תל אביב וירושלים. אחי, איל עורב, לא עזב מעולם את העיר. אבי נפטר לפני כ- 15 שנים, וגם הוא לא עזב מעולם את העיר. אמא שלי, נעמי עורב, תבל"א, עדיין גרה בבאר שבע. כשחזרתי, לפני כ- 6 שנים, נדהמתי לראות את השינוי שחל בעיר. לטובה וגם לרעה. קולנוע קרן נהרס ועליו קמו מגדלים. הבריכה בג' נהרסה ועליה נבנה מלון שמשנה את שמו כל כמה שנים. כיום קוראים לו "לאונרדו". הבריכה הלימודית בשכונה א' ששם היו לנו שיעורי שחייה מבית הספר נהרסה אף היא ועל חורבותיה נבנתה המכללה סמי שמעון.

את קולנוע אורות ניתן להציל. ניתן לשמור עליו. עם קצת רצון, וגיוס כספים אפשר להחזיר עטרה ליושנה. השאלה אם אתה רוצה. השאלה אם אתה מוכן לגייס כספים כדי לשמור על המבנה המדהים הזה. ידוע לי שמשה ינאי מחזיק בזכויות בקרקע. ידוע לי שמשה ינאי מעוניין להקים מגדלים על הקרקע. האם תאפשר לו את זה? האם המחיר שווה? האם תחזור על השגיאה שבהריסת קולנוע קרן ותוותר על קולנוע אורות? אני מקווה שלא. אני מפצירה בך לפעול כדי שבקולנוע אורות יוקם סינמטק, מוזיאון לתולדות באר שבע, מוזיאון להיסטוריה של באר שבע, מתנ"ס… אני מאמינה שניתן לעשות זאת".

בקבוצת הפייסבוק להצלת "אורות", מופיעות מספר הצעות מה לעשות עם בניין בית הקולנוע: (1) מוזיאון (2) בית קולנוע בטעם של פעם (3) מתנ"ס (4) מקום לאמנות חברתית בשיתוף תושבי השכונה (5) סינמטק (6) מתחם תרבות-גלריה-בית קפה (7) בית לדו קיום בין יהודים וערבים (8) שוק איכרים…

.

02981 (1)

קולנוע אורות והמרכז המסחרי בתמונה משנות ה-60 (מקור: הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו)

.

(3) דעתי בנושא: 

לטפל בבניין בית הקולנוע ולמצוא לו פתרון זה נחמד אבל רק בטווח הקצר, כך גם הטיפול במרכז המסחרי שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. לדעתי צריך לתת את הדעת על כל השכונה כולה. לבדוק מה יש בה ומהם המרכיבים שלה בהיבטים השונים ורק לאחר מכן לחתור לכיוון הטיפול במרכז השכונתי. לא צריך כאן שיתוף ציבור כי הוא ממילא מייצג רק קבוצות מסוימות ולא תמיד ברורות בשכונה כך שכל מיני כנסים, סקרים ושארטים הם עבודה בעיניים. בזבוז של זמן וכסף ואשליה יקרה.

מי שירצה דוגמה לתהליך העבודה יכול ללמוד מההצעה שהוגשה לעיריית חולון לחידוש שכונת נאות שושנים וגם מההצעה לחידוש שכונה דומה שמופיעה בסוף הספר "שכונה מדינה" שבימים אלה חלק מההצעה מתממש בקרית גת.

המרכז הזה לא צריך ולדעתי לא יכול להיות קניון, אבל הוא כן צריך להתעצב כמרכז שכונתי עם ערכים שייחודיים רק לו. אני לא מכיר מספיק טוב את השכונה אז אני לא יכול לקבוע מה צריך לעשות עם הקולנוע, אבל אני חושב שכן צריך לשמור על הבניין שהוא בסך הכל מעטפת חיצונית שמאפשרת גמישות בחלוקת החדרים והאולם הפנימי שלו וגם בחזיתות המשניות – המזרחית והמערבית. לא צריך לקפוץ ולדרוש בית קפה עם גלריות או שוק איכרים שהם רעיונות טובים, אך קודם נדרשת בדיקה מקיפה ויסודית לשכונה כולה, בשיתוף העירייה וגופים נוספים כמו גופים ממשלתיים ואקדמים.

.

902930_10200458818806998_1126493672_o

אריאל שרעבי: מודל הצעה לחידוש מרכז שכונה ג' ובניין קולנוע אורות (מקור: אריאל שרעבי)

.

(5) הצעתו של אריאל שרעבי, סטודנט לאדריכלות:

אריאל שרעבי הוא סטודנט במחלקה לאדריכלות במרכז האוניברסיטאי באריאל שבמסגרת קורס למחזור מבנים בהנחיית האדריכל מיכה רונן, הכין הצעה לחידוש מרכז שכונה ג' כולל בניין קולנוע אורות. הרמתי אליו טלפון כדי לשמוע ממנו קצת על הפרויקט שהציע.

ש: למה בחרת דווקא בבניין הזה?

ת: "הכרתי אותו דרך האתר של שרון רז ומשם התעניינתי בתופעה של בתי קולנוע נטושים בארץ. הם בדרך כלל יושבים במרכזי ערים וחיפשתי בית קולנוע כזה. בדקתי קודם בחדרה אך הוא לא היה כל כך מעניין מבחינה צורנית. ב'אורות' מצאתי צורניות מיוחדת מאד".

ש: מה היה חשוב לך לשמור בהצעה לחידוש המתחם?

ת: "היתה חשובה לי הצורניות הייחודית שלו ואותה רציתי לשמור ובתפקוד רציתי אותו כחלק מפיתוח הכיכר. חלק ממנו הפכתי למסך שפתוח לכיוון המרכז, סוג של קולנוע פתוח. כמו שהאדריכל I.M.P. כשהוזמן לתכנן מחדש את מוזיאון הלוברה בפריס, הוא הוסיף פירמידה ששימשה בסך הכל ככניסה למתחם וארגנה אותו מחדש, כך גם אני הפכתי את בניין הקולנוע למבנה הכניסה לכל ההתרחשות במקום, שכוללת מגורי סטודנטים, אמפי עם מועדון וקולנוע סגור, חדרי סטודיו וטיילת עם חנויות. הבניין של 'אורות' לפי ההצעה מלווה את המבקר פנימה אל כל ההתרחשויות היותר גדולות שבהמשך".

את הפרויקט שרעבי הגיש לפני שנה וחצי. היום כשהוא בשנה חמישית וממוקד בפרויקט הגמר שלו, הוא רואה את הפרויקט שלו על 'אורות' כהצעה מוגזמת בצורניות שלה. הוא טוען שהיום היה ממתן את כל הרעש שיצר בהשראת אותם מעויינים או משולשים של 'אורות'. לדעתי, הפתרון הפשטני של מעונות סטודנטים, גלריות, בתי קפה וחדרי סטודיו ששרעבי מציע הוא פתרון פשטני מידי וחבל שהוא לא חשב כיצד להפוך את המרכז למרכז שכונתי שמתאים לחיי היום יום העכשוויים בשכונה, ולמלא חוסרים בשירותים המקומיים ולא להמשיך ולרוקן אותו ולצקת אליו ייעודים שונים בתכלית. כך גם לא הייתי מתחפר באדמה אלא מחייה את מפלס הקרקע.

בכל מקרה, ההצעה שלו מעניינת, מוגשת מצוין (כאן הבאתי רק חלק זעיר מהחומרים שהכין) ולכן יהיה מעניין לעקוב אחרי עבודתו בהמשך. אלא אם כן יחליט לעבוד אצל טיפוסים כמו משה צור או רני זיס וכמו כל האחרים יעבור תהליך סירוס.

(6) תודות:

לסיום ברצוני להודות למירה וזאנה מארכיון טוביהו באוניברסיטת בן גוריון, לאריאל שרעבי מהמרכז האוניברסיטאי באריאל על שהתיר לי להציג את הצעתו לחידוש המתחם וכן את העתקי התכניות שהשיג בעירייה, וכמובן לכם קוראים יקרים שטרחתם לקרוא עד כאן. אחרי שהרשימה עלתה, הגיב גם בנו של מייסד הקולנוע, צביקה פלצ'נסקי, שאשיר את הפרטים ונתן כמה אנקדוטות נוספות ששילבתי ברשימה ולכן תודה גם לו.

.

914003_10200458840967552_1713477395_o

אריאל שרעבי: חתך בבניין קולנוע אורות על פי הצעה לחידוש המרכז (מקור: אריאל שרעבי)

.

920999_10200458831367312_518471123_o

מודל לחידוש מרכז שכונה ג'. את המרכז המסחרי מחליף בניין חדש למעונות סטודנטים ומרכז לסטודנט עם תאטרון פתוח כשבניין קולנוע אורות משמש שער כניסה למערכת תת-קרקעית לשירות הסטודנטים (מקור: אריאל שרעבי)

.

וכעת לתמונות שצלמתי בקולנוע והסביבה:

.

IMG_9808

הגן הגדול שבחזית הקולנוע והמרכז המסחרי אמנם ירוקה ומטופחת אבל לחלוטין לא מפותחת. סתם דשא בלי הרבה מחשבה מה יעשו פה

.

IMG_9812

מול המרכז ניצב בניין מגורים עם גדר מיוחדת בדוגמה שטרם נתקלתי בה

.

IMG_9813

אולי ההשראה לגדר הוא סמל משרד השיכון?

.

IMG_9757

אחת מהכניסות למרכז המסחרי. ברקע בית הקולנוע

IMG_9758

מיושן ועלוב

.

IMG_9759

ספסלים מבונים דווקא יש אך אין צל. וגם כשיושבים כאן על הספסל הנוף הוא הויטרינות המלוכלכות והמסורגות של החנויות

.

IMG_9760

מינימרקט אורות – זיכרון אחרון לאורות שהיו פה

.

IMG_9807

חניות וחנויות

.

IMG_9789

חזית צד של אחד משני מבני המסחר במרכז

.

IMG_9761

חזית מזרחית של קולנוע אורות פונה למרכז המסחרי

.

IMG_9762

חזית מזרחית פונה למרכז וחזית צפונית בה היתה הכניסה לקולנוע אטומה היום

.

IMG_9765

חזית הכניסה הצפונית

.

IMG_9779

תנועה דלה של זוגות ובודדים, כולם מדברים וממלמלים ברוסית

.

IMG_9773

פעם עמדו פה בתור לכרטיסים

.

IMG_9774

סורג הקופות מעוצב כמו החזית

.

IMG_9770

הקופות

.

IMG_9771

חדר הקופאי

.

IMG_9780

המבנה היה מטויח בטיח לבן ובחלקו מחופה באבן גיר

.

IMG_9800

קטע מחזית מזרחית

.

IMG_9785

במת האולם

.

IMG_9784

סידור החלונות בהשראת כנסיית רונשאן בצרפת שתכנן לה קורבוזיה ב-1954

.

IMG_9783

אחורי האולם

.

IMG_9804

מושבים

.

IMG_9788

תקרת בטון בצורת אקורדיון נמתחת בין שתי החזיתות. המעויינים הם למעשה חלק ממערכת קונסטרוקטיבית החוסכת שימוש בזיונים

.

IMG_9790

חזית דרומית אחורית

.

IMG_9794

מלמטה 01

.

IMG_9799

מלמטה 02

.

IMG_9797

בטון

.

IMG_9796

ובלוקים

.

IMG_9806

בחזית בית הקולנוע רחבה המורכבת היום מכביש גישה חד סטרי לחניון רכבים המשרת את הבאים למרכז המסחרי (בעיקר לדואר ולמאפיה)

.

IMG_9811

חנות סגורה ותושבת השכונה המחזיקה שקית של קופת חולים

. . .

רשימות נוספות על מקומות בבאר שבע:

בניין הפקולטה למדעים באוניברסיטת בן גוריון

יד לבנים באר שבע

הפירמידה בשכונה ד'

ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון

הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב

בית הכנסת המרכזי של העדה הבבלית ע"ש אליהו חלאסצ'י

כיכר דייכמן באוניברסיטת בן גוריון

* * *

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל ונטורה  On 06/05/2013 at 14:19

    כדאי להקים כאן ישיבה

  • bddaba  On 06/05/2013 at 14:27

    כן, יפה, סיפור טוב, הייתי כאן יחסית לאחרונה שוב, לפני כחודשיים אני חושב, צילמתי שוב, גם אני לא התאמצתי להיכנס דרך החור בקיר כי אם הייתי מתאמץ הייתי נתקע שם בקיר כמו פו הדוב… קולנוע מיתולוגי בבאר שבע שעומד נטוש שנים רבות וגורלו לא ברור, כדאי לדאוג, וכמובן שאפשר לעשות כאן שימוש חוזר חכם, כמרכז תרבות, מתנ"ס, מרכז אמנות והופעות, וכמובן שזה לא יוצא לפועל למרות היוזמות במהלך השנים, והיו יוזמות שונות, בניין מאוד מיוחד מבחינה ארכיטקטונית, אוהב אותו
    שרון רז

  • אסתר  On 06/05/2013 at 14:44

    כתושבת שכונה ג' לשעבר אני יכולה להוסיף שהמרכז הזה היה עלוב לפחות מאז שהכרתי אותו בתחילת שנות ה 70. בחורף היה בוץ ובקיץ השמש יקדה ועלה שם הרבה אבק. העסק היחיד שמחזיק מעמד הוא סוכנות / סניף הדואר. תושבי ב"ש מכנים את מרכזי השכונות על שם בתי הקולנוע שהיו בהם ולכן מרכז שכונה ג' כונה מרכז אורות. לגבי הגדר, פרויקט שיקום שכונות פעל בשכונה במשך שנות דור ויתכן בהחלט שהגדר הוקמה במסגרת שיפוץ הבניין. מול הקולנוע ברחוב המעפילים ניצב בניין ריק של קופ"ח כללית מחופה באבנים.

  • דודי  On 07/05/2013 at 10:40

    השם והאיזור מזכירים לי את קולנוע אורון בערד, שלהבנתי עדיין פעיל

  • poochys  On 07/05/2013 at 10:43

    תודה מיכאל, כילידת באר שבע, שגרה ליד הקולנוע – המקום הוא אחד מזיכרונות הילדות שלי. הבניין מדהים, תמיד היה – ונשאר.
    אני מקווה שרוביק דנילוביץ ראש העיר, יוכל לעמוד בפני הלחצים הכלכליים שמופעלים עליו, וישמר בניינים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי, ולא רק את אלה שבנו הטורקים.

  • שולי מנספלד  On 07/05/2013 at 12:03

    נורא. בניין יפיפה ונראה לי יחיד במינו בארץ ואולי גם בחו"ל. למה לא לשמור?! במקום לטפח שכונות קיימות זזים וכובשים עוד קרקע בתולה עבור שכונות חדשות א-לה ראשון, נס ציונה, רחובות, צפון ת"א. הכל נהיה אותו דבר ושום דבר.

  • מיכאל יעקובסון  On 07/05/2013 at 12:17

    דניאל: נראה שזה הכיוון בכל הארץ, בעיקר עם הגזרות הכלכליות החדשות, שווה להיות בחור בישיבה מלצאת ולעבוד.
    שרון: בבאר שבע כמו בכל שאר ארצנו היפה לא מכירים כל כך את המונח "שימוש חוזר".
    אסתר: הוא היה מוזנח מההתחלה כי כבר מתחילתו הוא תוכנן באופן מנוכר לסביבה, בלי מחשבה כיצד הוא יתפקד ביום יום ויעניק לתושבים מרחב של פנאי ותנועה. אני חושב שמכאן צריך לצאת כשרוצים לחדש את הבניין וסביבתו.
    דודי: את קולנוע אורון בערד תכנן האדריכל מנחם כהן למעלה מעשור לאחר מכן ושם המרכז הוא הרבה יותר מבונה ומרכזי בעיר, אך סובל גם הוא מבעיות דומות המאפיינות את המרכז הזה.
    פוחי: אני מקווה שראש העירייה לא רק יסתפק בטיפול בבניין עצמו, אלא בסביבה כולה. הבניין הוא רק הדובדבן.
    שולי: את צודקת אבל כבר מלמעלה, ממינהל התכנון, מונחתת על המתכננים וקמבלי ההחלטות אווירה שדוגלת בהפרדה מודגשת בין מוקדי הכח של תל אביב (ואולי גם ירושלים) והותרת הפריפריה כאזור סוג ב' שנועד לאכלס רק את אלה שאין להם ברירה.

  • אהוד  On 07/05/2013 at 15:33

    רשימה יפה מאוד אבל לומר שאין טעם בשיתוף ציבור?! אז למי מיועד המרכז המסחרי והבניין לשימור? למימוש פנטזיות של אדריכל כזה או אחר? זו גישה מעט מתנשאת שבאה מנקודת מבט שמאפיינת הרבה מאוד מהעוסקים באדריכלות. ע"מ שהמרכז יתפקד כמכלול עם חיבור לשכונה ולעיר הוא צריך לשרת קודם כל את אוכלוסיית השכונה וגם למשוך אנשים מבחוץ כמו שעושה הקונדיטוריה המוצלחת במקום. זו שכונה מגוונת מאוד עם עולים מברה"מ, אסיה וצ. אפריקה, אתיופיה, סטודנטים מהמרכז ומשתפ"ים ויש צורך להביא לשיתוף פעולה מלא בין הצד המפתח לצד המשתמש.

    • מיכאל יעקובסון  On 07/05/2013 at 15:41

      יש שיטות אחרות כדי לגלות את צרכי התושבים והמקום. השיטה של שיתוף ציבור כפי שנהוגה בישראל מבוססת על מודל מסוף שנות ה-60. לארץ הביאה אותו ארזה צ'רצ'מן מהטכניון שלמה באותה עת בחו"ל. היא לא דאגה להתעדכן ולגלות שהשיטה הזו בעייתית ומיושנת אך המשיכה ללמד אותה ולמחזר ידע לא רלוונטי מלפני 40 שנה. דווקא השיטה של שיתוף הציבור יוצרת התנשאות וחסרה את הבחינה האמיתית שאכן מה שיבוצע יתפקד טוב ויענה על צרכי הציבור כולו (אם השתתפת פעם בתהליך אתה ודאי יודע שלאירועים האלה מגיעים רק אלה שיש להם עמדה ורוצים להגיד את מה שעומד להם בראש, ולאו דווקא קשור להצלחת הפרויקט). ברור שחובה על המתכננים לדעת מה הציבור רוצה, אבל לכך יש שיטות אחרות ולא כאן המקום להאריך.

  • יהודית קלמנוביץ  On 08/05/2013 at 7:55

    הגיע הזמן

  • Ariel Sharabi  On 08/05/2013 at 11:27

    מה עדיף? רכבת מהירה מבאר שבע לת"א, רכבת שתקצר את המרחק מהפריפריה לעיר הגדולה.. אך בה בעת תקבע את מעמדה של באר-שבע כעיר פריפריה לת"א, או השקעה ביצירת זהות תרבותית מקומית, משהו אחר. מיוחד.
    לבאר שבע קיימים מאפיינים ייחודיים וזהות מקומית המורכבים הן מהסביבה הגיאוגרפית בה העיר שוכנת – אדריכלות מדברית, אדריכלות המקדשת את הצל, כפי שניתן לראות בקסבאות ומרכזי הערים המזרחיות, ולאו דווקא את האור כמו בכיכרות האירופאיות, נושא שכמעט ולא בא לידי ביטוי בתרבות ה"בין-לאומית" – מערבית – מודרנית (העיר הלבנה), המרכזת כיום את השיח האדריכלי והתרבותי בישראל. בנוסף באר-שבע מקיימת מפגש בין תרבויות. ושם, על קצה המדבר צומח מרכז סטודנטיאלי צעיר ובועט (עמותת אשלים).
    אני מאמין בחיזוק העיר ע"י פיתוח הגרעינים הקיימים בה כבר. לאור זאת, אני בהחלט מברך את מיכאל על הרשימה הנהדרת, המוסיפה נדבך מעניין לנוף המרתק הנשקף מ"החלון האחורי", ואני מקווה שהרשימה תשפיע ותוביל להבנת האיכויות הקיימות בעיר.
    בפרוייקט שהצעתי, ע"י שימוש בהפרשים המפלסיים במקום, נוצרה הזדמנות ליצירת מרכז תרבותי-מסחרי מונמך , מוצל, הנע בין סמטאות פנימיות ובמרכזו מזרקה, כחלק מהתכנון האקלימי (לדוגמה ניתן לראות תכנונים של חסן – פת'חי). כמובן שמבחינה צורנית, הפרוייקט שימש כמצע ל"יהלום" – מבנה קולנוע אורות, שעל גביו.
    לעניות דעתי, העקרונות האלה חשובים וראויים ליישום בכל תכנון עתידי, ולאו דווקא בדרך הביטוי שניסיתי לתת להם בפרוייקט המוצע, אני מקווה שההתעסקות במקום תלך ותגדל ונזכה לראות הצעות נוספות לפיתוח המקום. הצעות הבאות מתוך המקום.

  • צביקה  On 16/05/2013 at 14:44

    הפרטים נכונים מאוד. כל הכבוד על הדיוק, למעט פרט אחד, בית הקולנוע פתח את שעריו בשנת 1963
    אני בנו של שמעון פלצ'נסקי.

    • מיכאל יעקובסון  On 16/05/2013 at 15:30

      צביקה שלום, תודה על תגובתך. ברשותי עדות לכך שהקולנוע נחנך ב-7 לינואר 1960.

      • צביקה  On 16/05/2013 at 15:50

        תודה על התגובה המהירה והפרט המפתיע. אני אשמח מאוד לראות את העדות. אין לי עדות כתובה לכך אלא רק מסיפוריו של אבי.
        תודה רבה על כתבה מרתקת ומרגשת, כמובן גם במישור האישי, היות שלמעשה נולדתי בקולנוע וזכרון הילדות הראשון שלי הוא משם. צביקה.

        • מיכאל יעקובסון  On 16/05/2013 at 15:51

          שלחתי לך את העדות למייל.

          • צביקה  On 16/05/2013 at 22:06

            שלום מיכאל
            בדקתי והמסמך של שינוי שם בית הקולנוע נכתב ב- 22 לינואר 1960 , בתקופת פתיחתו לקהל.
            שמו המקורי היה קולנוע "ערבה" והוא שונה ל"אורות הנגב" שם שנשאר עד לסגירתו.

            אני מבלבל כנראה עם הקולנוע השני שהמשפחה ושותפיה הקימו
            הקולנוע השני נקרא אמפי והוא היה קולנוע בלי גג
            כנראה שהוא נפתח בשנת 1963
            ממה ששמעתי המבנה של אמפי עדיין קיים ונמצא לא רחוק מהאיצטדיון העירוני.

            • מיכאל יעקובסון  On 16/05/2013 at 22:21

              תודה צביקה על המידע! מיכאל

            • שרון רז  On 16/05/2013 at 22:34

              אני לא מצאתי את אמפי באיזור אצטדיון וסרמיל, הוא כנראה נהרס, לצערי. אם יתברר בכל זאת שהוא עדיין קיים אשמח לדעת היכן, אבל הוא כנראה כבר מזמן לא.

  • צרפתי יעקב  On 12/06/2013 at 19:16

    הגיע הזמן להרוס את בניין הקולנוע ואת שני בניני המרכז המסחרי שהם ישנים ומיושנים ואז נוצר שטח ענק המספיק להקמת קניון יפה לרווחת התושבים ואז יהיה מקום להרבה יותר חנויות וגם קולנוע שמאוד חסר בשכונה כוונתי לקניון צנוע ותכליתי לא יותר מידי מפואר אלא כזה שיתאים לשכונה ויכיל את החנויות הבסיסיות שעונות על צרכי התושבים וקולנוע ? למה לא ??? כשיהיה בעזרת ה' קולנוע תראה כמה יבואו אליו הרי חנויות ובתי קולנוע מקימים לפי צרכי התושבים וכולנו רואים שיש חנויות שמתפקדות אז למה לא להרוס ולבנות חדש ??? להחליף את שני המרכזים המכוערים והמגעילים וקולנוע אורות בקניון חדש שגם יפתח את השכונה בצורה מדהימה ויעלה את ערכה ואת הרמה שלה

  • Yaara Fried  On 17/10/2013 at 15:53

    שלום! אני סטודנטית שנה 5 במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ואני עושה פרוייקט גמר ונחוצות לי בדחיפות התוכניות של הקולנוע עדיף בקבצי אוטוקד…אשמח לכל עזרה שהיא! תודה!

  • שרונה  On 06/12/2013 at 2:54

    נולדתי בבאר שבע להורי שעלו לארץ והתיישבו בה ב1957. גרנו בשיכונים ברח' בצלאל מרחק צעדים מבניין "הפועל" בו התקיימו חוגי התעמלות ל"ילדי העשירים" (בעיננו,אנחנו הצצנו מהחלונות). מגרש המשחקים שלנו היה חורבות קולנוע אמפי הפתוח נדמה לי שהורי הספיקו לראות בו סרט לפני שנסגר. אני זוכרת איך ישרו את כל השטח ובנו בנייני מגורים שמשקיפים על האצטדיון. זוכרת את הצגות הילדים שראינו בקולנוע קרן בחנוכה ובפורים בכרטיסים המוזלים שקנה אבי בחברת "סולל בונה" בה עבד, גם שם עומד היום בניין מגורים גבוה.
    כרבים בעיר גם אני בנערותי ביליתי במרכז קולנוע אורות וראיתי סרטים רבים במיוחד לאור העובדה שחברי החייל ולימים בעלי גר ברח' מעפילים הסמוך והכיר את הצוות המתפעל. מקווה מאוד שהמבנה ישמר ולא בגלל הזכרונות והנוסטלגיה לעיל אלא בגלל שפשוט נמאס. נמאס שהורסים את העבר, את אבני הדרך של התפתחות עיר, את האדריכלות יוצאת הדופן והכעורה לכאורה שזה דווקא מה שעושה אותה מיוחדת ויפה. אנשים שם למעלה מחליטים להעיף את הברווזון המכוער כי הוא לא מתאים לפס הייצור של בובות הברבי המנוכרות שלהם ולא נותנים לו צ'אנס להפוך לברבור מלא אופי. יש מספיק אדריכלים ש טובים שיודעים לשמר, לשדרג לימינו ולהתאים לקהילה מבנים ישנים וקולנוע אורות הוא מבנה שכזה ששווה להילחם על חייו.
    מבט בתכנית האדריכלית של אריאל שרעבי והלב מתרחב. באר שבע צריכה גם שימור ופיתוח אדריכלי שכזה לצד שימור מבנים טורקים, גראנד קניון וסינמה סיטי. אינשללה שנצליח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: