סיבוב ספרי אדריכלות ותכנון לכבוד החג

מחפשים לרכוש ספר חדש לכבוד החג? מדף ספרי האדריכלות והתכנון הישראלי התרחב משמעותית בשנים האחרונות. ברשימה שלפניכם לא אתייחס לכל אותם ספרים אלבומיים שעוסקים בווילות, מפני שאלה ספרים שמבחינתי הם חסרי ערך, אם כי גם להם יש מקום אבל לא אצלי.

הרשימה בעיקר נועדה לרכז ולהציג את הספרים שיצאו בשלוש השנים האחרונות ואני חושב שראוי להזכיר את קיומם, כי אחרת אף אחד אחר לא יזכיר. בסוף הרשימה אזכיר גם כמה ספרים חשובים שיצאו גם לפני יותר משנתיים אך עדיים כדאי מאד לקרוא אותם. אין כאן רשימה ביקורתית, את זה אני משאיר לכם. כך גם סדר הופעת הספרים הוא חסר חשיבות ומתבסס על סדר הספרים ששלפתי מהארון.

בכל כותרת ספר השתדלתי להוסיף קישור לרכישה ישירה של הספר. את מרביתם ניתן לרכוש בחנויות הספרים העצמאיות, או לפחות להזמין דרכן.

.

IMG_7542

על המדף

.

-1-  

תבנית נוף – הגנים של ליפא יהלום ודן צור (עורכות נורית ליסובסקי ודיאנה דולב, הוצאת בבל)

המחיר אמנם גבוה אך שווה להשקיע בספר שכולל 583 עמודים ובהם מאות תצלומים ותריסר מאמרים, המציגים את עבודתם של שני אדריכלי הנוף החשובים ביותר שפעלו כאן במאה ה-20. גן סאקר בירושלים, גינות משותפות בגבעתיים וקרית אונו, תכנון נוף באוניברסיטת תל אביב ובבית חולים הדסה הר הצופים, יד ושם וגנים לאומיים כמו חורשת טל והסחנה (גן השלושה) – אלה רק חלק זעיר מעבודתם של יהלום וצור. כאן בבלוג כתבתי כמה פעמים על פרויקטים שיצרו השניים: גינה משותפת ברמת אביב, בקעת הקהילות וגן חסידי אומות העולם ביד ושם.

.

תבנית

תבנית נוף

.

-2-

המתכננים – השיח התכנוני בישראל לאן (עורכות טלי חתוקה וטובי פנסטר, הוצאת רסלינג)

הספר הכי טרי ברשימה כולל 18 מושגים מעולם התכנון, אליהם התייחסו 11 נשים ו-8 גברים. כמו כן לספר הקדמה ואחרית דבר ראויים לא פחות. בין המושגים המופיעים ניתן למצוא כאלה ששגורים בפי כל, אך לרוב איש לא טורח לשאול באמת מה משמעותם: "בנה ביתך", "התחדשות עירונית", "טובת הציבור", "מדיניות תכנון", "המתכוננים", ו"רפורמה" הם חלק מאותם מושגים. חלק מהמאמרים קצרים וחלקם ארוכים, חלקם קלים לקריאה וחלקם מורכבים. חלקם מעניינים ומעטים מהם משעממים. בכל מקרה הספר מעורר אצל הקורא את השאלות הבסיסיות ביותר בתחום התכנון.

.

המתכננים

המתכננים

.

-3-

חיוטין אדריכלים 2010-1980 (הוצאה עצמית)

האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין בחרו לציין 30 שנות עשייה עם הוצאתו לאור של ספר המסכם את עבודתם. בכותרת אמנם מצוינת שנת 2010, אך הספר שיצא לפני חודשים ספורים בהוצאה עצמית כולל ב-263 עמודיו גם עבודות המצויות בשלבי תכנון במשרד. כך לדוגמה מופיע בספר מגדל מגורים בעל מעטפת חדשנית לאזורנו אותם מתכננים בני הזוג להקים כאן. הספר לא באמת מציג את מכלול עבודתם של החיוטינים וחבל שחסרה בו ראייה רחבה יותר, אך זוהי הבעיה של ספרים על אדריכלים שהאדריכלים בעצמם מפרסמים. למעשה מדובר בברושור מורחב ומאד מושקע. הם בחרו להציג בספר עבודות מסוימות, כשכל פרויקט מלווה בטקסט קצר ובסיסי. בין הפרויקטים ניתן למצוא את מעונות הסטודנטים באוניברסיטת חיפה,  בניין הסנאט באוניברסיטת בן גוריון בנגב, תיאטרון גבעתיים, בית המשפט המחוזי בחיפה וכן סדרה של פרויקטים שלא בוצעו.

.

cover_front_1

חיוטין אדריכלים

.

-4-

ארכיטקסטורה – הבית הערבי כטקסט חברתי (קובי פלד, הוצאת רסלינג)

להוצאת רסלינג תרומה חשובה בהרחבת מדף ספרי האדריכלות והתכנון. ספרו של קובי פלד הוא תוצר של מחקר שערך בכפרים לאורך ואדי ערה, ובמסגרתו ניתח באופן יסודי את הבית הערבי. הספר לא רק מתייחס לאדריכלות ולעיצוב של יחידת המגורים, אלא גם לתרבות המגורים, למורשת התרבותית ולהתפתחויות פוליטיות, חברתיות ומגדריות שעוברות על המרחב המקומי. חבל שבספר שמתייחס לדירות ושנכתב על ידי בעל הכשרה של אדריכל, לא מופיעות דיאגרמות שמנתחות את המרחב הדירתי. אך חוץ מהחיסרון הזה (וכמובן שתמיד קל למצוא חסרונות בכל דבר) הספר פותח צוהר לא רק לשכנים אלא גם להבנת מרחב המגורים באשר הוא.

.

ערסי

ארכיטקסטורה

.

-5-

דוד דה מאיו A Total Designer (בתיה דונר, הוצאה עצמית)

אחד ממעצבי הפנים הבולטים והאיכותיים ביותר שפעלו כאן היה דוד דה מאיו, שעיצב בין השאר את בניין תיאטרון הבימה בגרסה הקודמת שנהרסה, את אולם רקנטי במוזיאון תל אביב, מרכז עינב על גג גן העיר, את מטוסי אל-על וטרקלין המלך דוד בנתב"ג, לשכת ראש הממשלה יצחק רבין ועוד עשרות פרויקטים, פרטי ריהוט ואביזרים. את הכריכה לספר עב הכרס הכולל 333 עמודי צבע, בחר דה מאיו בעצמו, והיא מורכבת מחומר מיוחד וחדש שמצא באחד מביקוריו האחרונים באירופה וכבר רק בשבילו שווה להניח את היד על הספר.

.

דוד

דוד דה מאיו

.

-6-

חיים היינץ פנחל – מעשה תשבץ מורכב (בעריכת אריה ברקוביץ וכרמלה רובין, הוצאה עצמית)

הספר-קטלוג שמלווה את התערוכה שמוצגת עכשיו במוזיאון בית ראובן שברחוב ביאליק בתל אביב, הוא פריט חשוב שיכול להזכיר איך בעבר עיצבו בישראל, הרבה לפני שכל מיני "אדריכליות פנים" וולגריות או מפגרות חדרו לתחום. על התערוכה ועל עבודתו של פנחל כתבתי כאן, ואת הספר ניתן להשיג בחנות המוזיאון. פנחל הירבה לתכנן דירות מגורים, מסעדות וחנויות בתל אביב של אמצע המאה ה-20. הוא תכנן את עיצוב הפנים ברב מלונות דן וגם מלון באבידג'אן שבאפריקה  – אולי עבודתו המעניינת ביותר. כמו רוב עבודות עיצוב הפנים, גם מעבודתו של פנחל לא שרד הרבה והסקיצות והתצלומים הם עדות אחרונה ושלימה יחסית לעבודתו שנהרסה והושחתה במהלך השנים. אחרי שחוזרים ומעיינים בספר, עולה השאלה לאן פונה עיצוב הפנים הישראלי שהופך להיות יותר ויותר חסר ערך תרבותי.

.

פנחל

היינץ פנחל

.

-7-

ארץ עיר – רשימות מקומיות (אסתר זנדברג, הוצאת בבל)

אור אלכסנדרוביץ' קיבץ וערך מאמרים נבחרים שפרסמה העיתונאית אסתר זנדברג החל מתחילת שנות ה-80 ועד היום, תחילה במקומון "העיר" ובהמשך בעיתון "הארץ". קולה הייחודי של זנדברג שאיננה אדריכלית בהכשרתה, מגיע מנקודת מוצא של אשה שמתבוננת במרחב בו היא משתמשת. העובדה הזו הרתיחה לא מעט אדריכלים שנפנפו בזלזול במאמריה, אך מצד שני היא קנתה לעצמה קהל קוראים שלמד להעריך את דעתה וגם אם לא קיבל את דעתה כדבר מובן מאליו, אז לפחות כנקודה למחשבה המאתגרת את המציאות שכולנו לפעמים צריכים לסבול. הספר לא ערוך בסדר כרונולוגי וגם הכותרות לא מרמזות על תוכן הרשימות כמו הפרויקטים או הנושאים שהם מסקרים, אלא הוא מחולק ל-4 חלקים: ארץ, עיר, רחוב ובניין. כמו שזנדברג מסתובבת ומסתכלת כך גם נדרש הקורא לצעוד בעקבותיה. הבת של זנדברג היא חברת הכנסת תמר זנדברג.

.

ארץ-עיר1

ארץ עיר

.

-8-

האמריקניזציה של תל אביב – פרשת הריסתה של הגימנסיה העברית "הרצליה" לטובת הקמת גורד-השחקים הישראלי הראשון "מגדל שלום מאיר" (יוסי קליין, הוצאת כרמל)

הספר כולו מתייחס אמנם לאותו מתחם בקצה רחוב הרצל, אך למעשה הוא מציג את סיפורה של התרבות הישראלית, והשינוי שעברה בתחילת שנות ה-60. יוסי קליין הוא מנחה סטודיו ותיק בבצלאל ולקראת פרסום הספר ערכתי עמו ראיון שאותו ניתן לקרוא כאן. זה היה המאמר הראשון ש-Ynet בחר לפרסם בראש העמוד שלו, דבר שהביא לא רק לחשיפה אדירה לנושא, לאדריכלות ולספר, אלא גם הראה את החשיבות והאמון שנתן (וממשיך לתת) אחד מהאתרים הנצפים בישראל בכתבות אדריכלות, כשדווקא בכתבה יחסית מקצועית וכזו שיורדת לפרטים הוא בחר ככתבה ראשונה לפרסום, ולא באיזו וילה מפגרת.

.

תאכש

האמריקניזציה של תל אביב

.

-9-

המפעל – על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה (טלי חתוקה, הוצאת רסלינג)

אין ספק שטלי חתוקה היא הכוכבת המרכזית של הספרים שיצאו בשנים האחרונות. כל שנה לפחות ספר אחד שכתבה או ערכה יוצא לאור בעברית (ולפעמים גם באנגלית) וזהו הספר שהוציאה ב-2011. בדומה לספר הקודם, מתייחס גם הוא לפרויקט מסוים אחד: מפעל ארגמן שתכנן האדריכל רם כרמי, ולטענת חתוקה זהו הפרויקט הטוב ביותר שתכנן. באמצעות עיסוק בהיבטים עיצוביים, חברתיים, ניהוליים ותפקודיים המרכיבים את סיפורו של מפעל הטקסטיל ארגמן, היא מציגה את נושא התעשייה שהיווה תשתית כלכלית חשובה בישראל בעידן מדינת הרווחה. כיום מקומו של האדריכל בדיון הנדל"ני, הכלכלי או היצרני הוא פשוט לא קיים, לעומת מה שהתרחש פה בעבר כשלאדריכלים היה מה להגיד ולכן מעמדם במערכת היה גבוה ומרכזי.

.

המפעל

המפעל

.

-10-

שכונה-מדינה (טלי חתוקה וחברי צוות המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוצאת רסלינג)

מאז 2009 אני חבר במעבדה שהקימה טלי חתוקה באוניברסיטת תל אביב וקשה לי לעזוב… הספר הראשון שהוציאה חתוקה יחד עם חברי המעבדה מתמקד במרחב המגורים בערי ישראל. את זה עשינו באמצעות הצגת 12 סביבות מגורים בבאר שבע, אום אל פאחם, יקנעם, הרצליה, רמלה, חורה, אלעד ועוד. הספר לא רק מציג את השכונות ועקרונות התכנון והחיים בהם, אלא גם שיטת עבודה וזו כנראה חשיבותו הגדולה. הספר נחתם בפרק המציג את המסקנות ובאמצעות הצעה לשכונה אידאלית.

.

שוכנ מדינהכריכה

שכונה-מדינה

.

-11-

שיחות על הדרך (עדה כרמי-מלמד ושרון הררי, דניאלה די-נור מוציאים לאור)

האדריכלית כלת פרס ישראל עדה כרמי-מלמד מוכרת במיוחד כמתכננת מבני ציבור רבים וחשובים כמו בית המשפט העליון ובית אבי חי בירושלים, קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה ומרכז המבקרים בגני הברון בזכרון יעקב. לפני שנה בדיוק השלימה את הבניין הראשון בקמפוס מכון שכטר בירושלים עליו כתבתי כאן. הבתים הפרטיים שתכננה פחות מוכרים. בספר הזה מציגה כרמי-מלמד את אותם בתים באמצעות תמונות, סקיצות ידניות וממוחשבות, תכניות וטקסטים המבוססים על שיחות שניהלה עם האדריכלית שרון הררי שעבדה במשרדה. כרמי-מלמד בדומה לאחיה, היא מהאדריכליות המוכשרות והאיכותיות ביותר שפעלו כאן ודווקא דרך פרויקטים קטנים כמו בתים פרטיים היא מצליחה לזכך את רעיונותיה הבאים לידי ביטוי בעיסוק המתמיד בנושאים כמו תאורה, מבט, שפה, זיכרון וגבולות. ספר עדין ויפה בדיוק כמו אישיותה האצילית של כרמי-מלמד.

.

שיחות

שיחות על הדרך

.

-12-

אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1948-1917 (עדה כרמי-מלמד ודן פרייס, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות)

ככל הנראה ההפקה הגדולה ביותר שמופיעה כאן ברשימה. עבודה שנמשכה שנים רבות יצאה לפני שנה לאור בספר עב כרס הכולל 471 עמודים. לבד מטקסטים ותמונות היסטוריות, גם רישומים מעולים שיצרו קבוצה של אדריכלים שעליהם ניצחה כרמי-מלמד. ברשת פורסם אמנם הפרק הראשון של הספר, שעוסק דווקא בבניין לא בריטי וזה נבי מוסא שבמדבר יהודה, אך חוץ ממנו הספר כולו עוסק במבנים שהוקמו בתקופה המצוינת בכותרת. בין המבנים המוצגים בספר ניתן למצוא את ארמון הנציב ומוזיאון רוקפלר בירושלים, חדר האוכל בקיבוץ תל יוסף, וילה ויצמן ברחובות, המשכן לאמנות בעין חרוד, שוק תלפיות בחיפה וגם את וילה זקס בשדרות בן גוריון בתל אביב שתכנן אביה של כרמי-מלמד – האדריכל דב כרמי.

.

פלשתינה

אדריכלות בפלשתינה

.

-13-

המצאת היומיום (מישל דה סרטו, תרגום: אבנר להב, הוצאת רסלינג)

אמנם לא ספר עברי אך לאחרונה הוא תורגם לשפת הקודש ובגלל חשיבותו אני בוחר להציג גם אותו כאן. לא מדובר בספר אדריכלות, אלא בספר שמנסה לסייע לקורא לכוון את המבט בקריאת המרחב. דברים שנראים שגרתיים ולרוב אנחנו לא מייחסים להם חשיבות, מקבלים אצל דה סרטו את הפרשנות המתאימה. הספר שפורסם במקור לפני 33 שנים, יצא כאן באיחור וזה בהחלט חבל שהוצאות הספרים או אלה שמממנים את אותן הוצאות, בוחרים להביא דווקא ספרים ישנים (חשובים ככל שיהיו) ולא ספרים עכשוויים. ומכאן אני עובר מיד לספר הבא הסובל מאותה הבעיה:

.

המצאת

המצאת היומיום

.

-14-

באוהאוס (פרנק ויטפורד, תרגום: רתמי אילון אורטל, הוצאת סלינג)

תרגום נוסף לספר חשוב, אך גם הוא כבר ישן ומיושן. יחד עם זאת הודות לערכים אוניברסלים שמשחררים אותו מהסיפור ההיסטורי של הבאוהאוס ומקרבים אותו גם לקורא העכשווי, הוא עדיין מעורר ולכן כדאי לקרוא אותו. את מה שיש לי לכתוב על הספר, כתבתי באריכות כולל סיפור אישי שמתאר כיצד הושפעתי מהספר בעצמי, פרסמתי כאן.

.

באוהאוס

באוהאוס

.

-15-

אבן, נייר (תומר גרדי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה)

תומר גרדי הוא בן קיבוץ דן שבמרכזו ניצב "בית אוסישקין" – מהיצירות המרשימות ביותר שתכנן האדריכל ליאופולד קרקואר. בספר מתאר גרדי באופן אישי ומקורי את סיפורו של הבניין שנבנה מאבני בתי הכפר הערבי הונין שחוסל במלחמת העצמאות. לא רבים אהבו את העובדה שגרדי חושף כאן פצע לא נעים ולכן חלק מאלו שאמורים היו לסייע לו באיתור חומרים היסטורים, בחרו לסגור בפניו את הדלת או לצנזר את החומרים שהגישו לו. גרדי מייצג דור שכבר לא מוכן שימרחו אותו או ימכרו לו זבל. לכן אני כל כך מחבב את הספר הזה שמאיר באור אחר פרויקט אדריכלי.

.

אבןניר

אבן, נייר

.

-16-

אומרים ישנה ארץ – מדריך סיורים (בעריכת תומר גרדי, נגה קדמן, עמר אלע'בארי. עריכה חזותית של אביב גרוס-אלון, פרדס הוצאה לאור וזוכרות)

אמנם לא מדובר בספר שמוזכר בו אפילו אדריכל אחד, אך הוא עוסק כולו באדריכלות של מחיקה. 18 סיורים מוצעים בו משלומי שבצפון, דרך כל מיני חורים שלא דמיינתם שהיה שם יישוב ערבי עד 1948, דרך כמובן תל אביב וירושלים ועד לבאר שבע. אפשר לצאת לשטח בעקבות הסיורים אך העריכה והתמונות המעולות מאפשרות להפוך את המדריך לספר קריאה מרתק שניתן לקרוא גם בשכיבה על הספה בבית. שני סורים כתבתי  בספר: אחד בצפון תל אביב ושני בבקעת אונו.

.

אז אומרים

אומרים ישנה ארץ

.

-17-

המשולש הירושלמי – ביוגרפיה אורבנית (דוד קרויאנקר, הוצאת כתר ספרים)

האדריכל דוד קרויאנקר הוא ככל הנראה הביוגרף החשוב ביותר של מפעל הבניה בירושלים. כבר שנים רבות שהוא מוציא ספרים על העיר וספרו האחרון עוסק במרכז העיר, בין הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ואגרון. הרבה פרטים היסטורים וקצת רכילותיים כשרובו של הספר בנוי כמו סיור לאורך רחובות המשולש. בין האתרים שסיפוריהם מובאים בספר: בית ההסתדרות וקולנוע תל-אור, מדרחוב בן-יהודה, בניין המשביר לצרכן, בניין העמודים, בניין קולנוע אוריון (היום מקדונלדס), מכללת ליפשיץ ובניין משכן הכנסת לשעבר (בניין פרומין).

.

המשולש

המשולש הירושלמי

.

-18-

נחום זולוטוב – אדריכל ומתכנן ערים (טולה עמיר, הוצאת אמה)

ביוגרפיה מקצועית קצרה ולעניין, שפרסמה האדריכלית טולה עמיר באופן עצמאי. זולוטוב הוא אחד מהאדריכלים היצירתיים ביותר שפעלו כאן, המגדל הראשון שנבנה בתל אביב ברחוב בן יהודה, בית הכנסת בנצרת עילית, ובית התרבות והזיכרון בקיבוץ ניצנים הם רק חלק מאותן עבודות חלוציות ומקוריות שעיצב ותכנן. ישנם כאלה שרק מדברים, ויש כאלה שגם עושים: העבודה הזו של טולה עמיר היא יוזמה יפה שקיבלה פרשנות מעולה מצד המעצבת מיכל סהר שנתנה כבוד לתמונות ההיסטוריות.

.

זולוטוב

נחום זולוטוב

.

-19-

לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910 (פרדי כהנא, הוצאת יד טבנקין והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)

האדריכל פרדי כהנא שהיה מהאדריכלים הבולטים בתנועה הקיבוצית עבד שנים רבות על ספר שיסכם את מפעל הבניה הקיבוצי במהלך המאה ה-20. לפני שנתיים יצא ספר יסודי ומקיף הכולל לא פחות מ-650 עמודים ומנתח את המרכיבים השונים של הקיבוץ: החל מההתייחסות הכוללת לקיבוץ וסביבתו, דרך חדר האוכל, מועדון לחבר, אולם הספורט והתרבות, מגורים, מוסדות חינוך, המשק, המגורים ולבסוף גם אחרית דבר. אני מקווה שעוד כמה שנים מישהו ישלוף צ'ק שמן וניתן יהיה להוציא את הספר בעריכה מחודשת, שתעניק למחקר שערך כהנא את המקום הראוי לו על מדף הספרים והמחקר הקיבוצי.

.

לא עיר

לא עיר לא כפר

.

-20-

הצגת הבכורה של האדריכל אריה אל-חנני – עבודות לתיאטרון משנות ה-1920 (לסיה וויסקון, המוזיאון לאמנות רוסית רמת גן)

לא מדובר בספר אדריכלות אמנם, אך חשוב לי להביא אותו כאן כי הוא מציג דרך סיפורו של אחד מבכירי האדריכלים הישראלים (שגם זכה בפרס ישראל על עבודתו), את סיפורם של רבים מהאדריכלים בני דורו, שהיגרו בראשית המאה הקודמת בעקבות החלום הציוני. ההגירה היתה מארצות עשירות בתרבות ובמסורת אל ארץ שהיתה מבחינת המהגרים אליה טאבולה ראסה. לפי התערוכה והספר-קטלוג שמלווה אותה, היה אל-חנני בראשית דרכו המקצועי, אחד מטובי מעצבי התפאורות שרק בגלל שהיגר ממרכז התרבות באוקראינה לארץ ישראל, לא זכה לפרסום הראוי לו. מתוך עיצוב התפאורות פנה בהמשך דרכו לאדריכלות אך בכך לא עוסק הספר וחבל.

אריה אל-חנני כמו אדריכלים רבים אחרים, טרם זכה למחקר רציני ועכשווי והספר הזה בהחלט לא עונה על המחקר הנדרש, אך הוא כן מאיר את ראשית דרכו ומציב אותו בחזית העשייה התיאטרלית של אותן שנים ממנה צמח מי שתכנן בהמשך דרכו את אוהל יזכור ביד ושם, ספרית ויקס במכון ויצמן ובניין הספריה המרכזית בבר אילן. הספר נמכר במחיר 100 ש"ח בכניסה למוזיאון ברמת גן.

.

20130403074032358_0001

הצגת הבכורה של האדריכל אריה אל-חנני

.

-21-

לסיום, ספרים נוספים שיצאו ב-15 השנים האחרונות וכדאי להשיג ולעיין בהם:

-8-8-8-8-

ולסיום שיר:

.

.

חג שמח

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • tula amir  On 19/03/2013 at 8:59

    מיכאל תודה רבה וחג שמח טולה

  • Dan Price  On 19/03/2013 at 9:01

    תודה רבה – חג שמח!

  • מרק טופילסקי  On 19/03/2013 at 11:06

    רשימה נהדרת, כרגיל

  • yodanr  On 19/03/2013 at 17:22

    מיכאל, תודה על הריכוז. שכחת לציין את ספרו של נחום כהן, אגדה אורבנית ראה כאן: http://tinyurl.com/cfgfa6t

  • עמרי רון  On 19/03/2013 at 22:14

    תודה על כל הקישורים מיכאל!, חג שמח וד"ש לשמואל 🙂

  • נחום זולוטוב  On 10/04/2013 at 20:00

    למיכאל, שלום מנחום.
    זה עתה גמרתי לקרוא את הספר החשוב בעיני, "שכונה-מדינה" שהשתתפת בכתיבתו.
    וכאחד הדינוזאורים שעדיין נותר מהתקופה שעדיין תכננו בקירות 22 ס"מ מלבני סיליקט, ואח"כ מעברות, ואח"כ שיכוני צריפי אזבסט על מגרשים בודדים, ואח"כ שיכונים בבתי-קומות-טוריים אחידים ודומים. אני רוצה להעיר כי מהספר יכול להתקבל הרושם שהייתה הוראה "…מוכתבת מלמעלה למטה במטרה לייצר לכידות חברתית ואחידות מרחבית של ה'יש' החדש" או "…יצירת 'זהות ישראלית' אחידה בקרב המהגרים" וכדומה, ולא היא, התכנון האחיד נבע מסיבה פשוטה אחת בלבד, ההכרח לבנות על-פי תכניות מגירה ספורות שמשרד השיכון נאלץ לבנות לפיהן, לא לטובת הארכיטקטורה, אלא כדי לבנות מהר ובמחיר ידוע מראש, עבור זרם העולים, מבלי לדעת מאין יבואו. גם בתקופה מאוחרת יותר כשתכניות הוזמנו אצל ארכיטקטים נוספים, תמיד שאלנו למי אנחנו מתכננים והתשובה הייתה, לא יודעים. ולעולם לא אשכח שבאחד הביקורים במבנים שתכננתי, כבר לאחר איכלוסם, ראיתי באחת הדירות משפחה סועדת באמצע החדר כשכולם ישובים על הרצפה סביב גיגית גדולה מעל מדורה. כמובן שלהם היה צריך לתכנן אחרת. אבל מי יכול היה לדעת מראש?
    והערה נוספת לזכותו של ראש עיריית יבנה, מאיר שיטרית. כשתכננתי את הת.ב.ע. (לא את הבניינים) בחלק הדרומי מערבי עבור 700 משפחות אנשי צבא הקבע ביבנה, הוא הנחה אותי שלא לתכנן שטחים לבתי ספר כי הוא רוצה אינטגרציה בין האוכלוסייה החדשה לוותיקה. מאוד הערכתי אותו על כך.
    ברכות על הספר. נחום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: