סיבוב ליד הבית של חנוך לוין, התחנה המרכזית הישנה ודירות בעיר

לכבוד חג הפסח אני מציע סיור קצר בתל אביב.

"העיר הלבנה" של תל אביב מוכרת לרוב בשטח שסמוך לשדרות רוטשילד ומערבה. במציאות הבתים שנבנו בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי מצויים גם מעבר לשטח הזה. נווה שאנן לדוגמה מלאה במבנים שהאיכות שלהם אינה נופלת מאלה שבאזור המוכרז על ידי עיריית תל אביב ואונסק"ו. המקבץ שיש בקצה המזרחי של נווה שאנן נראה לי אפילו חסר תקדים בכל העיר כולה בכמות וביצירתיות שהביעו האדריכלים באמצעות הבניינים שתכננו. לפני שלוש שנים השתתפתי בעריכת סקר מבנים לשימור לעיריית תל אביב (תחת שרביטו של אדריכל נאור מימר). בהתחלה חשבתי שנמצא 30-25 מבנים ובסוף גילינו למעלה מ-200 מבנים בעלי ערך כזה או אחר. בעירייה לא אהבו את הגילוי הזה ולפי מה שהבנתי העבודה נזרקה לפח.

ברשימה הזו לא אכנס יותר מייד לנווה שאנן, אלא רק אציג שני מבנים בעלי ערך אבל לא אדריכלי.

ביום ששי ערכתי סיור עם עוד כמה בלוגרים בעקבות דירות שניתן לשהות בהן במסגרת airbnb. אבל עד שהסיור התחיל ביקרתי בנווה שאנן לראות מה חדש עם שני מבנים שאני אוהב במיוחד באזור: הבית בו גדל חנוך לוין בנווה שאנן והתחנה המרכזית הישנה. אחר כך המשכתי לדירות.

-תחנה 1-

אני חושב שמי שרוצה להבין טוב יותר את הכוראוגרפיה של הדמויות במחזות של חנוך לוין, בעיקר אלה השכונתיות (להבדיל מהמחזות המיתיים כמו המדמה או כריתת ראש), כדאי לו להכיר את המרכיבים שיוצרים את המפגשים בין אנשים כפי שמופיעים במחזותיו ונראה לי שמהמקום הזה הוא קיבל את ההשראה: (1) הבדלי המפלסים בין הרחוב לכניסה לבניין, בין הרחוב והמרפסת, בין מרפסת למרפסת ולחלון, וכמובן בין הקומות השונות. (2) אזורי הביניים בין הבניין לרחוב, המרפסות והחצרות האחוריות.

.

הבית בו התגורר חנוך לוין ואימו בשכונת נווה שאנן. מבנה בסגנון הבינלאומי, במרפסת אפשר לראות את דובה.

.

צומת הרחובות איגר וראש פינה בנווה שאנן הוא חלק מ"תכנית המנורה" שעל פיה תוכננה השכונה. בדרך כלל רחובות מתוכננים על פי רשת מסוימת כזו שתוכננה ישר על הנייר או כזו שמתבססת על שבילים קדומים, בנווה שאנן בחר האדריכל לקחת את הסמל של המנורה ולהפוך אותה לשכונה. השמש הוא רחוב לוינסקי ורחוב איגר הוא אחד מהקנים.

הבית של חנוך לוין הוא לא אחד מהמבנים הבולטים באזור שנבנה בסגנון הבינלאומי, ומשתבח באיזה עיצוב מיוחד. מדובר במבנה פינתי שכל חשיבותו באה מהדייר שהתגורר כאן בשנות אלמוניותו. כיום מועלים מחזותיו בכל העולם ורק ביוני הקרוב יערוך תאטרון הקאמרי "פסטיבל חנוך לוין" קטן, אליו הוזמנו הפקות למחזותיו מחו"ל (פולין, צרפת, רוסיה והונגריה). אפשר להנות מלוין כמו שהוא, אך הכרות עם סביבת המגורים בה היה חי, ממנה קיבל השראה ושאב רעיונות ועליה (לדעתי) הלביש חלק ממחזותיו, יכולה להעשיר ברובד חדש את הקריאה והצפיה במחזותיו. מבחינתי כל הצומת הזו של איגר וראש פינה היא זירה למחזות של לוין וראוי לחשוב כיצד ניתן לפתח אותה בהתאם. אחרי הכל מדובר במחזאי הישראלי המצליח ביותר ולדעתי גם האיכותי ביותר (את עדנה מזי"א, גוב ומיטלפונקט אף אחד לא יזכור עוד 10 שנים).

שוחחתי עם הבחור שעמד בכניסה לבניין, אולי הבעלים ואולי רק מנהל את הבניין. הוא סיפר לי שכיום בבניין מתגוררות פיליפיניות. הסביבה כולה "נכבשה" על ידי סודאנים ואריתראים והפיליפיניות מפחדות כאן לבד ולכן רק פיליפיניות מתגוררות בבניין ומסתגרות מאחורי דלת ברזל כבדה המחליפה את דלת העץ וזכוכית שהיתה כאן משנות ה-30. גם בדירה של גברת לוין גרות פיליפיניות.

.

היום גרים כאן רק פיליפינים

.

לאחרונה שופץ הבניין

.

הכתובת: רחוב איגר 17 פינת ראש פינה 18

.

שני אריתראים שמחפשים דירה.

.

חדר המדרגות. דלת הברזל הגדולה נעולה ולא ניתן להיכנס לבניין.

.

משפחת לוין התגוררה בקומת הקרקע, זו המרפסת שהיתה שלה.

.

החזית הדרומית והמערבית של הבניין

.

בפינה ממול הרסו בניין חד קומתי ואת מקומו תפס בניין חדש שעוצב ברוח הסגנון הבינלאומי

.

בפינה אחרת בניין מקורי שטרם עבר שיפוץ

.

המשכתי ברחוב איגר. אמנם המקום באמת "נכבש" על ידי מהגרים אפריקאים, אך נראה שיש כאן במקביל התעוררת נדל"נית. בנייני משרדים ומגורים חדשים הולכים ונבנים, כמו זה שכאן. דירות קטנות של 2 חדרים.

.

מורגשת התעוררות בנווה שאנן. בניין חדש ברחוב איגר 12

.

ההדמיה

.

-תחנה 2-

מדרחוב נווה שאנן מתפקד כבר עשרים שנה כמו צ'יינה טאון בערים אחרות בעולם. קודם היו פה הרומנים והמולדביות  והיום אלה אריתראים וסודנים. הקבוצות האלה השתלבו/השתלטו על המקום אבל לא שינו הביאו לשינוי עיצובו. שתי סיבות לדבר: (1) שהות קצרה מידי. (2) העירייה לא מסייעת. אם היינו מדינה נורמאלית, ואנחנו לא, אז העירייה יחד עם מנהל הרובע במינהל ההנדסה, היו מקימים צוות תכנון ונותנים למקום הזה את המראה והתפקוד הראוי.

האריתראים והסודנים עשו כבר חלק מהעבודה: הקימו בתי קפה, מסעדות, ברים ואינטרנט קפה שעונה על חלק בסיסי של חייהם. לכן אם אתם מסתובבים פה, אני ממליץ להיכנס לאחד מאותם מקומות ולנסות ללמוד את האוכל שלהם. זו חוויה שאני בטוח שלא תשכחו הרבה שנים. לא בטוח שתרצו לחזור עליה, אך לא זו המטרה אלא ההיכרות עם אותה קבוצה שנתפסת כל כך מאיימת. לפני שנתיים פעלו פה רק שתי מסעדות אך היום יש בכל פינה. את החוויה שלי במסעדה אריתראית (עם רוני) אפשר לקרוא כאן והיתה עוד אחת ממש כאן במדרחוב שעליה אפשר לקרוא כאן.

.

מדרחוב נווה שאנן בבוקר יום ששי שטוף זהב אור וריח שתן

.

-תחנה 3-

התחנה המרכזית הישנה היא אחד ממערך המוקדים בנווה שאנן, לצד מדרחוב נווה שאנן והתחנה המרכזית החדשה. שטח התחנה יושב על בסך הכל 6 דונם. 20% נרכש לפני שנתיים על ידי חברת לוינשטיין, אך בינתיים הם לא מתכוננים לבנות בו. בניין הטרמינל מוקף גדר פח ונראה שעבר לאחרונה שיפוץ קוסמטי. אזור רציפים גולח ורק נותרו בו קוביות בטון שנבנו מעל לפתחי הכניסה ויציאה למעברים תת-קרקעיים שקישרו בין הרציפים למבנה הטרמינל, כדי שהנוסעים לא יאלצו להסתכן בחציית דרכם של האוטובוסים.

בזמן הביקור המקום היה ריק מאדם, חוץ מגבר בודד שבדיוק נפרד מחבר שהלך והתרחק ממנו והראשון נותר עומד בצל של אחת מקוביות הבטון. ריח השתן והבחור שנראה שולט בטריטוריה בדיוק כמו השתן, לא הפריעו לי לראות מה חדש.

.

כמה מילים על ההיסטוריה של התחנה הישנה:

• הוקמה על שטח פרדס בבעלות השותפים שפיר וקליין שעבר לידי העירייה ב-1937.
• בינואר 1940 החלה הבנייה באתר, אך היא נפסקה למשך חמשה חודשים והושלמה ביולי 1941.
• בשלב הראשון כללה התחנה ארבעה רציפים ליוצאים ורציף אחד לבאים, מחסני שירות, בניין משרדים, מסעדה, קיוסקים, תאי קופות וחדרי שירות.
• ב"ידיעות עיריית תל אביב" כתב מהנדס העיר יעקב שיפמן (בן סירה) ש"התחנה המרכזית תשמש מכשיר רב-תוצאות לשיפור תנאי התנועה בעיר. כיום מפוזרים מרכזי היציאה והכניסה לעיר, התנועה הבין-עירונית מכבידה ללא צורך על התנועה המקומית שברחובות העיר. התחנה המרכזית תאפשר כמו כן תחבורה רצופה מדרום הארץ לצפונה וחזרה, או מאחת המושבות אשר בקרבת תל אביב ירושלימה וחזרה. ריכוזן של חברות האוטובוסים בתחנה אחת תאפשר הסדרה ופקוח, אשר סופם להיות ברכה לרבבות נוסעים".
• עוד על תחנות מרכזיות ניתן לקרוא במאמר שפרסמתי לפני שבועות ספורים, תחנה סופית: האם ישראל מוכנה לוותר על התחנות המרכזיות?

.

מה שנותר מהתחנה המרכזית הישנה. ברקע מגדלים שתכנן יסקי עם אלכסנדרוני (משמאל) וסיון (מימין)

.

קוביות הבטון שנותרו מהתחנה מסתירות מעברים תת-קרקעיים שקישרו בין מבנה הטרמינל לרציפים שנמחקו כבר מזמן מהשטח

.

איור על אחת מקוביות הבטון

.

בניין הטרמינל בתכנון ויטקובר-זלקינד (שזכו בתחרות אדריכלים במקום ראשון על הצעתם) עובר היום שיפוץ

.

בקומה העליונה משרדים. יש גם קומת מרתף דרכה שם היו שירותים ציבוריים ומעבר לרציפים

.

חזית דרומית

.

כניסה למבנה הטרמינל

.

מבט ממבנה הטרמינל אל אזור הרציפים שנהרסו

.

חלק מחזית צפונית

.

חזית צפונית של מבנה הטרמינל

.

ברחוב הגליל סדרת מבנים שתוכננו כמתחם מסחר ומלאכה

.

סורג בסניף בנק לאומי (בל"ל) בקצה רחוב הגליל

.

-תחנה 4-

הסיור עצמו התחיל בבית אנגל שתכנן זאב רכטר בפינת הרחובות מזא"ה ורוטשילד. משם המשכנו לכמה דירות  בבניינים בסגנון הבינלאומי. הפטנט הוא כזה: עם התפתחות התיירות האלטרנטיבית החלו לצוץ גופים שונים שמטרתם לתת מענה לאותם כיוונים. כך לדוגמה במקרה הזה התגלה שיש תיירים שמעדיפים שלא לשהות בחדר סטרילי בבית מלון, אלא בדירת מגורים אמתית. כך הם מנסים כאילו להשתלב במקום למשך כמה ימים של שהיה ולחסוך קצת כסף כי לרוב הדירות יותר זולות ממלון במרכז העיר.

אתר האינטרנט airbnb הוקם במטרה להציג את אותן דירות, גם בישראל. כפי שמופיע בעמוד הראשי של האתר, מוצעות בו דירות ב-37,521 ערים ב-192 מדינות שונות. לא רק בתל אביב מוצעות דירות, אלא גם בירושלים, אילת או אשדוד אלא גם ישיובים קטנים כמו עילבון, עיזוז, כפר ורדים, ערד ועין הוד.

כל אחד יכול להעמיד את הדירה שלו להשכרה קצרת מועד לתיירים. airbnb ידאגו לשלוח אליו צלם לדירה שיקח תמונות, בעל הדירה יקבע את המחיר וינסח את הטקסט שילווה את הפרסום וגם יוכל להציג את עצמו (מה שהופל את החוויה למשהו יותר אישי מאשר הקשר מול פקיד מלון) ולבסוף ישלם אחוזים מסוימים לאתר.

כשנכנסנו לדירה הראשונה הופתעתי לגלות שבעלת הדירה היא קדם שנער, אדריכלית ומעצבת שלמדה איתי בשנה א' בבצלאל. היא עברה ליפן שם למדה באוניברסיטת מוסשינו לאמנויות, ואחר כך לאוניברסיטת תל אביב. היא שיפצה לבד את הדירה והפכה את התיירות לענף מכניס (ולא צפוי) לחייה. אחרי ששומעים אותה מדברת על airbnb אפשר לחשוב שהיא פרזנטורית שלהם, לטענתה העסק הזה ממש שיפר לה את החיים, עד כדי כך שאחרים קבלו ממנה השראה ושוקלים להיכנס לעסק.

בדירה של קדם אפשר לזהות יד של מעצבת ומוכשרת ועכשיו יש לה גם חנות.

.

Airbnb: דירה מספר 1 ברחוב ביל"ו

.

קדם מסבירה

.

הרצועה תלויה על קיר בכניסה

.

המחיצה מצאה חן בעיניי אז צילמתי, אבל עכשיו בתמונה כשאני רואה אותה עם הקיר החשוף והריצוף ברקע זה אפילו יותר

.

חדר המדרגות במבט מלמטה

.

התחנה הבאה היתה בדירה נוספת של זוג שבדיוק שהגענו אז בחדר התגורר לתקופה קצרצרה תייר. הדירה בבניין פינתי באזור שקט ברחוב גולדברג היתה גם היא מעוצבת הודות לכשרונם של בעלי הדירה.

.

דירה 2 ברחוב גולדברג (ליד יהודה לוי)

.

חדר המגורים

.

חדר המגורים

.

המטבח

.

מה שמזכיר לי את מר הולו (את הקטע הזה, כמו כל שאר הסרט הציג בפני לראשונה שרון רוטברד במסגרת הסטודיו שהנחה בבצלאל ועסק בבית טוב ובית רע):

.

.

.

ראיראי