הטעם הרע של הפקולטה למדעי האמנויות באוניברסיטת תל אביב

דווקא הפקולטה לאמנויות היא זו שבחרה להשחית את אחת מהיצירות החשובות באדריכלות הישראלית עליה היא מופקדת. לפקולטה לאמנויות ולחנה נוה העומדת בראשה יש רק בניין אחד שהם מופקדים עליו בקמפוס והבוקר ראיתי, כמו כל שאר הסטודנטים, כיצד מתייחסים שם לנכס שברשותם. בחזית הצפונית והראשית של בניין מקסיקו שזיכה את מתכנניו בפרס רוקח לאדריכלות, בחרה הנהלת הפקולטה לתלות שלט כחול ענק שלא רק שאינו משתלב בחומריות הבניין האפור, אלא גם תלוי ברישול. שלט דומה משתלשל גם על חזית הבניין הצפונית. בישראל רגילים לחשוב שכל מקום הוא הסטריפ של לאס וגאס, וניתן לכסות את הכל בשלטים ותמרורים, עכשיו זה גם מגיע לחזית הפקולטה לאמנויות.

לפני שנתיים פרסמתי כאן רשימה על בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב. המטרה בפרסום היתה בעיקר מכוונת לאלה שמשתמשים בבניין או חולפים על פניו, שיכירו אותו ויבינו את ההקשר הרחב בו נבנה. כנראה שלא התלמידים, לא המרצים, לא ההנהלה ולא העומדת בראש הפקולטה הבינו שלבניין שהם משתכנים בו יש ערך. אבל מעבר לערך, אם הפקולטה לאמנויות באוניברסיטה הגדולה בישראל מתייחסת ככה ליצירת אמנות, איזו אמנות תצמח כאן.

אני לא מתפלא. מי שיושב בבניין ששוכן על אדמה ממנה גורשו אזרחים ואת בתיו הרס ונפשו שקטה, יבוא היום וישחית את נכסיו שלו. אז כמו שאריק שרון בנה התנחלויות ואחר כך גרש את התושבים והרס הכל, כך יהיה גם סופה של תרבות שמתנהלת כך.

אסור לעבור לסדר היום על כזו פעולה וחובה להגיב.

.

השלט בחזית הצפונית הראשית של בניין מקסיקו

.

לתלמידי הפקולטה, למורים ולראש הפקולטה, להרחבת הידע שלכם: בניין מקסיקו, הקרוי כך על שם הקהילה שתרמה את הקמת הבניין, תוכנן תוך לילה אחד במסגרת השותפות המיתולוגית הקצרה והפוריה של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר. השניים תכננו כמה מהפרויקטים הבולטים בשנות ה-60, שזכו כל אחד מהם לפרסום רב ובהם מוזיאון תל אביב לאמנות (זכיה בתחרות מקום ראשון), מבנים בקרייה למחקר גרעיני בדימונה ובית התרבות בקיבוץ גבעת חיים.

בניין מקסיקו מייצג היטב את אדריכלות הסגנון הברוטליסטי, וברוח הסגנון נבנה מבטון חשוף ומשתלב היטב עם שאר המבנים המקיפים את הכיכר המרכזית של הקמפוס שתוכננו כולם בסגנון זה.

באולם המבואה רחב הידיים, יצרו השניים מקום של התרחשות (גרסה פשוטה יותר לזו שפיתחו מאוחר יותר במוזיאון תל אביב לאמנות), מקום שמעודד מפגש הן של מבטים והן של קשר פיסי. במהלך השנים מילאו את האולם בכל מיני רהיטים ויצירות אמנות שפגעו בו ויצרו חסמים ו"רעש חזותי" שלא היטיבו עמו. שינויים נוספים התבצעו בכיתות, דבר שפגע בחזות ובתפקוד הבניין לאורך השנים.

הבניין בצורתו המלבנית הפשוטה, בחומרי הבנייה והגמר הזמינים לתקופתו (בעיקר בטון וזכוכית) שיקף את הרוח הישראלית של פשטות, צניעות וכנות – כזו שמוסתרת כעת מאחורי שלט ברזנט כחול עליו מתנוססות באותיות ענק שם הפקולטה והתורמים – אבל לא התורמים של הבניין. יתכן ויולנדה כץ בקושי ידעה לקרוא והיתה מכורה לאופרות סבון, אבל העיקר שהיא נתנה כסף.

אני מקווה שהנהלת הפקולטה תתפוס את עצמה ותסיר את שני השלטים.

.

יולנדה כץ

.

יולנדה כץ + התרחשות

.

הסיבה להימצאותי באזור הזה של הקמפוס היתה סדנה שארגן איגוד המתכננים והתקיימה בבניין בית הספר לאדריכלות. הנה כמה תמונות (הדיונים יעובדו ויפורסמו בהמשך):

.

ד"ר יודן רופא

.

אדר' הלל שוקן, אדר' רוני בר, ד"ר מירב אהרן, אדר' ארי כהן, ד"ר טלי חתוקה ופרופ' רוברט לו יון

.

פרופ' איריס ערבות, אדר' ירון טוראל, אדר' נוף יעל מוריה, הכלכלן רן חקלאי ואדר' שמאי אסיף

.

פרופ' יוברט לו יון ואדר' רפי לרמן

.

בין יעל מוריה לרן חקלאי: דיון בנושא עירוניות

.

– לקריאה נוספת –

מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:

(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,

(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,

(8) בית הספר למינהל עסקים,  (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) סיבוב במנהרות התת קרקעיות באוניברסיטה