סיבוב במוזיאון תל אביב

.

שבוע שעבר נוצר לי חלון אותו בחרתי לנצל ולבקר במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה של נפתלי בזם נשמעה לי סיבה מספיק טובה לביקור. גם התערוכה של דאגלס גורדון שזכתה להרבה כתבות עשתה את שלה. במציאות הציפייה הפכה לאכזבה. חוץ מדאגלס גורדון שלא מעניין אותי ונהנה בעיקר מיחסי ציבור מצוינים, לא יצאתי עם משהו מהשעתיים בהן חלפתי בין אולמות המוזיאון. בשונה מחוויית הביקור במוזיאון תל אביב אליה הייתי מורגל בעבר, הפעם החוויה היתה מתישה ובעיקר ריקה מתוכן. בידור ולא תרבות.

התערוכות היו מביכות. תערוכת מחווה למנהל המוזיאון שמת, או תערוכה על גלגלים שלא מתפקדת באגף הנוער ועוד… השיא היה באגף ציורי השמן הבארוקים, שם שילבו לאחרונה ציור של אספן האמנות רוני פורר. לא ברור לי האם הדבר נעשה בהומור או ברצינות. פניתי לד"ר דורון לוריא, אוצר בכיר במוזיאון שאצר גם את החדר עם הציור של פורר ופניתי גם לסוזן לנדאו, אוצרת ראשית ומנכ"לית המוזיאון – שניהם לא ענו לפנייתי. פניתי שוב, וגם הפעם לא ענו לי.

יצאתי עם תחושה של החמצה, אכזבה ובושה מכל אותם תיירים ותלמידים שבאים לראות מוזיאון לאמנות בישראל, שעשו לו יחצ"נות מכאן ועד הונולולו. הם באים ומקבלים מחסן מעופש ומיושן שהפך ללא רלוונטי. בשלב זה, אני לא ממליץ לבקר כאן. עדיף את הזמן להשקיע במוזיאון הרצליה או במשכן לאמנות בעין חרוד, שם לא שכחו מה זו תערוכה איכותית.

.

IMG_5425

למרות הבניין החדש והמרהיב, אני עדיין מעדיף את הרמפות הנוחות והיפות שעיצבו דן איתן ויצחק ישר

.

האגף החדש הלהיב בביקור הראשון. אך בביקור השני מצאתי בו מקום סתמי. הבניין החדש מייצג ראוותנות והתבדלות כשהמאמץ של המתכננים ניכר מכל פינה. לעומתו, הבניין הוותיק מייצג בדיוק ההפך: צניעות ופשטות, שנראים כאילו נעשו כלאחר יד על ידי המתכננים. האולם המרכזי בבניין הוותיק מעוצב כמו כיכר עירונית שמשמשת הן למעבר והן לשהייה. אלה העומדים בקומות העליונות יכולים להשתתף במתרחש בכיכר, אפילו על השקט כבר לא שומרים כאן יותר, וטוב שכך. הבניין החדש לא מייצר מקום כזה ואלה העומדים במעברים בקומות השונות ומביטים אל החלל המרכזי, נותרים רק כמשקיפים ואינם חלק מהמתרחש, גם מפני שלא מתרחש שם כלום וגם בגלל קנה המידה המעוות שנוצר בו.

אבל נעזוב בצד את הקנקן ונעבור למה שיש בתוכו:

בחרתי להיכנס הפעם למוזיאון מהאגף החדש. לא ידעתי האם לעלות או לרדת, אז בחרתי ללכת לספריה. לא פתחתי אף ספר, פשוט נהניתי מהאולם היחיד בבניין הזה ששווה ביקור ומרגישים בו קצת נח. כשפתחו את המוזיאון לחצו עלי לכתוב משהו על הפתיחה, לא רציתי כי חשבתי שמוקדם מידי, ואני צריך עוד זמן. לחצו ולחצו אז כתבתי על הספריה, היא מצאה חן בעיני מהרגע הראשון. נראה שדווקא כאן האדריכלים והמעצבים נהנו מהעבודה בלי יותר מידי תרגילי אקרובטיקה (למרות שגם לספריה הזו לא חסר…).

עכשיו בעת הביקור המוזיאון היה מלא בקבוצות, בעיקר של מבוגרים שקבלו הדרכה שבהאזנה חופשית נשמעה טובה. אבל העבודות עצמן לא, כך שלא יעזור שום הסבר שבעולם. תערוכה למנהל המוזיאון שמת? את מי זה מעניין?

הבניין מתוכנן באופן מגוחך ונוצרו חללים מוזרים בהם מוצגות תערוכות לא פחות מוזרות שנראה שאף אחד לא ידע לאן לדחוף את העבודות ומצאו את "חדר הארונות" לפזר סדרה של הדפסים או תצלומים בשחור לבן. השיא הוא כמובן דווקא בבניין הישן. שם בין אוסף הפורטרטים הבארוקים, העז המוזיאון לתלות פורטרט חדש אך מנוון של אספן אמנות עשיר. העזה היא דבר טוב, אך הפעם התמונה לא משתלבת בין שאר העבודות, תלויה על קיר "מקושט" בסדקים גדולים וזה נראה רע.

"האם מספיק להיות עשיר כדי שדיוקן שלך יוצג במוזיאון תל אביב?" שאלה הכותרת במאמרה של גליה יהב, שפורסם במוסף גלריה בעיתון הארץ לפני חודשיים. 

אז התשובה היא כן. אבל הקהל לא טיפש, ובזלזול הזה אני כבר מעדיף שלא להיפגש שוב, ולכן אקח (שוב) הפסקה ממוזיאון תל אביב לשנה או שנתיים.

.

IMG_5426

אחת מפינות הבניין החדש

.

IMG_5397

.

IMG_5396

העדפתי ללכת לספריה, האולם היפה ביותר בבניין החדש

.

IMG_5392

מדפי הספרים השחורים משתלבים היטב עם התקרה הלבנה הנחצית מעל כל שתי שורות בפס תאורה דק

.

IMG_5394

בחלקו השני של אולם הספריה נמצא אזור העיון ושם בניגוד לפסי התאורה שבאזור המדפים, גופי התאורה מעוצבים כשדה של כדורי אור

.

IMG_5408

תערוכה משעממת, אפילו את האור לא טרחו להדליק

.

IMG_5409

אולי, על יד אבל לא

.

IMG_5415

מדרגות נעות שמובילות למזון המהיר. למטה האולם הגדול נמצא בשיפוץ וכך גם תחתית החלל המקשר בין המפלסים, כך שלא ניתן לחוות את "ארובת האור" שתכנן האדריכל

.

IMG_5417

ובנתיים בבניין הישן עולם כמנהגו נוהג. הכל מתפקד, מואר ובעיקר חי

.

IMG_5424

ושוב הרמפות

.

IMG_5423

אחת משלושת דלתות עץ האלון האקוסטיות בכניסה לאודיטוריום (אולם רקנאטי), בעיצוב דוד דה-מאיו

.

IMG_5422

בין ציורי השמן הבארוקים בחר המוזיאון לתלות פורטרט חדש של אספן אמנות עשיר

.

IMG_5418

רוני פורר

.

IMG_5419

הוא עייף כמו האוצרים והמנהלים של המוזיאון

.

IMG_5420

אחד מהסדקים. אולי הוא יהיה מוכן לתת כסף לתקן את הסדקים?

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חן משגב  On 08/02/2013 at 0:38

    תודה מיכאל. אני חשוב שכן צריך לדבר על הקנקן ו ג ם על מה שיש בתוכו…חבל שזו אחריתו של המוזאון. כדאי גם להכנס מדי פעם למוזאון ישראל, לרוב גם שם יש משהו מעניין. ומתחבר בהחלט להמלצות האחרות שלך. השמועה אומרת שגם מוזאון בת ים זוכה לעדנה תחת הניהול החדש והרענן.

  • דורית מלין  On 08/02/2013 at 1:09

    מיכאל, מילים כדורבנות (לצערי.) שנונות מאוד. מתחברת לתחושות הבטן. בפעם שעברה שביקרתי ביקור קצר אולי מידי' הלכתי לי לבדוק ככה את התאורה בחלק החדש… כל כך הרבה בעיות מצאתי גם ברמות עקרוניות אוצרות ומחשבה תכנונית שחבל על הזמן. חוץ מזה בניין חדש ומספיק בעיות החזקה, תחזוקה, מיקום ותפקוד ..
    מהו מוזיאון? (אוסף, ממין, משמר ,מציג). מה תפקידו בעיר, למי המוזיאון מיועד. מתחת לאיזה כובע/ים הוא יושב (מקום לימוד וחינוך? מקום בילוי, פנאי). מי ממן את החזקתו.
    "תערוכה משעממת, אפילו את האור לא טרחו להדליק": א. הבעיות יותר עמוקות ממה שהאור היה מציל. אין הבנה או יכולת להתעמק בקשר אור-הצג. לא בהקשר כללי ולא בהקשר ספציפי לתערוכה.. דיבור דווקא היה ויש לי הרגשה שיש עניין אבל בניתיים זה עוד לא התממש. בשל בעיות שלא מהעניין עצמו. ייקח כנראה עוד זמן בארצנו שיופנם תפקיד מעצב התאורה למוזיאונים ויש לחשוב על כך בהמון מישורים מקבילים. ב. בעיות של אקלים ואור במקומותינו יותר עמוקות מרק לקבל יעוץ של מישהו מבחוץ לא בטוח בכלל שאור דולק במשך היום היה מספק עניין שאתה מבקש. ואולי בעידן של קיימות צריך לחשוב אחרת על חלוקת אור. העוצמות שיש לנו בחוץ מקשות על אפשרויות לאזן ואז אולי נכון לא להפעיל אור נוסף ביום, אולי צריך דווקא להשתמש בסינון נוסף או במחשבה אחרת על פתחים . בטוחה שבלילה הקונטראסט בחלל יותר הגיוני.
    אז על רגע אחד ובתמצית….
    בזמנו היתה תערוכה של צדוק בן דויד שהיתה משמעותית למוזיאון ועדיין היה כול כך ברור שמשהו חסר ושגוי בקשר בין תערוכה לחלל והארה שהתחלתי לחשוב על כול העניניים האילו לעומק. ישנם מוזיאונים גם בארץ שלאור יש תפקיד משמעותי אם ביצירת מקום, ערך אדריכלי חשוב (עין חרוד). ואם כמסייע במוזיאון ישראל המחודש, ועדיין יש כול כך הרבה יותר מרק פונקציוניליות (גם ברמת ההארה לעבודות) שנחוץ לנו ב"מוזיאון" היום. ים רחב עד אין קץ של ידע ויצירתיות… וזה אולי המעודד במבט מאמין לעתיד.
    דורית

  • avivamishmari  On 08/02/2013 at 22:43

    בהחלט ננסה להיכנס לספרייה פעם. אם רק נצליח למצוא באיזו קומה היא, במבוך האומלל המתקרא האגף החדש (לדעתי היא בין קומות, או לפחות כל פעם שיצאנו מהמעלית ראיתי אותה חצי קומה מעלינו או מתחתינו).

  • שביט  On 09/02/2013 at 14:10

    היה לי העונג להכיר את המנוע מאחורי המוזיאון ומי שקדם ועמל קשות כדי שהבניין ה"ישן" יקום ויהיה ד"ר חיים גמזו. האיש הזה, שכל כך אהבו לשנוא בגלל הביקורות המושחזות (והנכונות) שכתב הארץ במשך שנים, הצליח להביא למוזיאון עשרות תערוכות בינלאומיות לתל אביב הפרובינציאלית של שנות הששים והשבעים ולהעשיר את אוספי המוזיאון מכל טוב.
    והיום, כשהמוזיאון המפואר הזה התעשר באגף נוסף – לא תמצאו את שמו מוזכר במילה אחת בעמוד העלוב שהמוזיאון הקדיש ל"אודות". אבל בעמוד הפונקציונרים כל פקידה ומנהל בטחון מקבל אזכור וכתוב מייל. בושה וחרפה – וזו רק דוגמא לכבוד שחולקים במדינתנו לאנשים שעשו רבות למען הציבור.

  • makomshamur  On 09/02/2013 at 16:06

    כל כך נכון וכואב מה שכתבת. החלק החדש הוא קניון ראוותני והירידה הכי חשובה היא לקפטריה החשוכה והלא מזמינה ובלי שום מפל אור, כשמתסכלים על החיבור לחלק הישן שם יש אור צהוב רך ומזמין נראה שהכל נבנה כדי להקטין את החלק הישן והטוב

  • ג׳סי  On 12/02/2013 at 23:37

    מטריד לקרוא את זה אחרי הביקור שלי שם אמש. הלכתי לנצל את היום האחרון של המנוי השנתי ויצאתי בתחושה קשה. אוספים הזויים הזויים הזויים. במוזיאון ישראל זה אף פעם לא קרה לי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: