סיבוב בבית העם באלוני אבא

את בית העם הטמפלרי בולדהיים (אלוני אבא) שבעמק יזרעאל רבים מכירים, אך את בית העם הישראלי השוכן כמה עשרות מטרים ממנו מעטים יודעים. כמו רבים מהמבנים שהצגתי כאן בבלוג, גם על המבנה הזה לא ידעתי כלום קודם ורק מפני שהסתובבתי קצת במושב מצאתי אותו.

בשביל זה אני כאן.

.

חזית הכניסה הדרומית לאולם בית העם

.

בית העם הטמפלרי

.

באלוני אבא הייתי בסך הכל פעמיים או שלוש. בפעם הראשונה התלהבתי כמו כל אחד אחר מבניין בית העם או הכנסיה שהקימו במרכז היישוב הטמפלרים. מפתיע לגלות שאלוני אבא לא הוקם על ידי חלוצים יהודים, אלא קבוצת גרמנים נוצרים בני תנועת הטמפלרים. למעשה, היה זה היישוב האחרון שהקימה התנועה באזור. ב-1860 הם התחילו כאן בעמק בכמה נקודות שלא שרדו וב-1907 הקימו את ולדהיים (בגרמנית: נוה יער) אחרי שהתיישבו בחיפה, ירושלים, יפו ובעוד יישובים נוספים שהקימו כמו שרונה (מתחם הקירייה), וילהלמה (בני עטרות) ובית לחם (בית לחם הגלילית). מלחמת העולם השניה חיסלה את נוכחותם בארץ, אך תרומתם לפיתוח ההתיישבות, החקלאות והתעשיה  מוזכרת במחקרים רבים.

בית העם הטמפלרי באלוני אבא הוא מבנה אבן מרשים שנחנך ב-1921 ועומד כיום נטוש ועזוב בלב המושב. הפעם הוא פחות עניין אותי (כי כבר ראיתי אותו) ובחרתי לעשות סיבוב במושב אולי אמצא משהו אחר מעניין. וברור שמצאתי.

בית העם של אלוני אבא הוקם ככל הנראה בשנות ה-60 המאוחרות או תחילת ה-70, והוא ההפך הגמור מבית האבן הטמפלרי. בחלקו פועל כיום גן ילדים אך האולם המרכזי נותר כמו שהיה ביום חנוכתו ולא עבר שינויים. עצרתי את הרכב בכניסה לגן ועליתי לבניין.

לבניין שתי כניסות: אחת עם מדרגות ממזרח המודגשת באמצעות ארובה וצמודה לגן הילדים, שניה מדרום עם רחבה גדולה ומרוצפת המקשרת ישירות לאולם המרכזי. לשמחתי הדלת היתה פתוחה וניתן היה לבקר בפנים. בכניסה יש כתובת: "מרכז קהילתי חינוכי ע"ש י. סטון". חוץ מהגן שאר המבנה היה ריק מאדם. באולם לא היו מושבים ולא ריהוט, נראה יותר כמו אולם לריקודים. למרות שהתקרה הישנה נראית כמו תקרה אקוסטית אני חושד שדווקא בהיבט הזה האולם הזה הוא גיהינום אקוסטי. גשם התחיל לרדת, לא היה עם מי לדבר, אז הזדרזתי לחזור למכונית.

מי תכנן את המבנה? ניסיתי לברר בכמה דרכים, אך למרות המאמצים לא הצלחתי לגלות.

.

.

קודם שהגעתי לבית העם, נתקלתי באדריכלות המגורים של אלוני אבא. אז והיום.

.

בית מגורים חדש

.

בית מגורים וותיק

.

בית העם:

.

הכניסה מהחזית המזרחית ולצידה ארובה

.

הארובה

.

הכניסה מודגשת באמצעות גגון בטון מעוגל

.

בחזית המערבית (מימין) בדופן הבמה החלונות זעירים, משמאל מבנה הכניסה למקלט התת-קרקעי

.

הכניסה מהחזית הדרומית המודגשת באמצעות גגון בטון ורחבת כניסה מרוצפת וגדולה

.

בחדר המבואה: "מרכז קהילתי חינוכי ע"ש י. סטון"

.

האולם המרכזי מחולק לשני מפלסים

.

העליה מהמפלס התחתון אל העליון

.

כמעט ואין פינות, מרבית מפגשי הקירות מסתיימים בהתעגלות והמשכיות, גם בפתחי החלונות

.

פתחי החלונות פונים לצפון

.

תקרת עץ מודולורית הופכת לרהיט משמעותי באולם, אך האקוסטיקה גרועה

.

התקרה

.

בתי עם אחרים שכתבתי עליהם כאן:

בית העם בכפר שמואל (בתכנון אבא אלחנני)

בית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד (בתכנון יצחק ישר ודן איתן)

בית העם בירדנה (בתכנון דן איתן)

בית העם ברשפון (בתכנון דן ועמנואלה גת)

בית התרבות בקיבוץ ניצנים (בתכנון נחום זולוטוב)

בית התרבות בקיבוץ עין גדי (בתכנון שמואל ויוסי מסטצ'קין)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • prilpi  On 05/02/2013 at 1:35

    היי מיכאל, תודה על הסקירה המעניינת. סחטיין על העשייה שלך והמאמץ אותו אתה מקדיש להביא בפנינו פנינות נחבאות ולהוציא מאלמוניותם מבנים ומתכנניהם. לעניין זה, מביא בפניך עוד מבנה ראוי (לטעמי) לחשיפה שנדמה לי שכמעט מעולם לא סוקר. בית "דוידקה" בקיבוצי (אשדות יעקב מאוחד) – אולם מופעים ובית תרבות שבתקופותיו היפות אירח על בימתו את גדולי האמנים והיום לצערי, מלבד לנמנם ולארח גגות סולארים (שוודאי שמחים על שמש הבקעה), אני לא חושב שקורה שם משהו. בכל מקרה, לבניין תמונה בדף של אשדות מאוחד בויקיפדיה (בחירה ראויה) והוא כנראה ישמח אם תעשה בו סיבוב ותפרגן לו קצת. אגב, אשמח לחבר אותך לארכיון הקיבוץ ולאנשים שיוכלו לספר את סיפורו טוב ממני.
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93

    ואם תהיה שם, דלג גם למוזיאון בית אורי ורמי ולבניין הספרייה.

    ושוב, עשייתך מבורכת.
    תודה,
    עפרי

    • מיכאל יעקובסון  On 05/02/2013 at 8:51

      תודה עפרי, אזכור זאת. לרוב למקומות האלה אני מגיע במקרה כי הם על הדרך לאנשהו ואני לא מגיע במיוחד. הקיבוצים בסביבה של אשדות יעקב מלאים במבנים מעניינים שאני מזמן מעוניין לבקר בהם אבל פשוט עד עכשיו לא הזדמן. נקווה בהמשך.

  • יובל  On 05/02/2013 at 10:14

    ארובה? למה הארובה?

    • מיכאל יעקובסון  On 05/02/2013 at 10:16

      ניסיתי לברר, אך כנראה שזה נותר כאן מהגרמנים. אולי רצו להקים כאן מאפיה גדולה, כי אחרת לא ברור למה גרמנים צריכים ארובה כזו גדולה

      • יובל  On 05/02/2013 at 10:21

        תסתלבט עלי, למה לא.
        (-:

        אבל השאלה נשארה… זאת לא נראית ארובה שיש לה הגיון תפקודי כלשהו… אולי היא באמת נולדה בתור סימן ולא מצורך תפקודי?

  • נאווה. ברנע  On 05/02/2013 at 12:35

    היי מיכאל, בנין באמת מדהים. חושבת שראיתי צילום שלו באחד מעיתוני האדריכלות של אותה תקופה. .אבדוק ואחזור אליך . הארובה,באם הינה ארובה , מן הסתם סימבולית, אולי כי המושב הוקם על ידי יוצאי השואה והינה איזכור לכך .

    • מיכאל יעקובסון  On 05/02/2013 at 21:24

      נאווה שלום. אשמח מאד אם תגלי מיה אדריכל.
      ולגבי הארובה: תמיד נחמד להעלות זיכרונות מהעבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: