סיבוב במנהרות התת קרקעיות באוניברסיטת תל אביב

אם מחר יפגיזו את אוניברסיטת תל אביב לאן כדאי לברוח בקמפוס? נראה כי כבר חשבו על זה קודם. יש לאן לברוח ולכן כדאי לקרוא את הרשימה עד הסוף. 

אולי בהנהלת האוניברסיטה יעדיפו שלא לפרסם, אבל מתחת לאדמה חוצה מנהרה באורך של כקילומטר את הקמפוס מצפון לדרום. כשדוד רגב, איש אגף הנדסה באוניברסיטת תל אביב לשעבר סיפר לי על המנהרה, דרשתי ממנו מיד לרדת איתי למטה. הרמתי טלפון ליואב ולטל שהם חולים על מנהרות עירוניות, ויחד ירדנו אל העולם התת-קרקעי של אוניברסיטת תל אביב.

המנהרה בתל אביב היא לא מנהרת התשתית היחידה הקיימת בישראל, אך היא בהחלט אחת מהראשונות שנבנו במגזר האזרחי. בישראל כבר ישנן מספר מנהרות תשתית: כמה מהן בתל אביב (המפורסמת שבהן עוברת מתחת לרחוב הרכבת) ויש גם אחת שנחנכה לאחרונה בחיפה וישנן תכניות להאריך אותה לאורך של 50 ק"מ.

.

המנהרה שיוצאת מבניין רפואה

.

באוניברסיטת תל אביב מדובר במנהרה ארוכה שנקטעת בשתי נקודות. ראשיתה של המנהרה בצפון הקמפוס בבניין רפואה (בניין אותו תכננו האדריכלים אריה וארד שרון. רשימה עליו פרסמתי כאן), ומסתיימת בבניין המעבדות של בית הספר להנדסת חשמל (אותו תכננו משרד האדריכלים יסקי-גיל-סיון) בדרום הקמפוס. מדובר במנהרות רחבות במיוחד שנועדו בעיקר להעברת תשתיות. אילו תשתיות? מערכת צינורות מים חמים וקרים למיזוג האוויר, טלפונים, חשמל מתח נמוך ומים מטוהרים שמופקים בבית המכונות שבצפון הקמפוס סמוך לבניין רפואה.

אדריכל המנהרות היה משה הראל, המוכר יותר כמי שתכנן את מגדל המאיץ במכון ויצמן ברחובות (עליו כתבתי כאן בעבר) שהפך כבר מזמן לאחד מסמליה של העיר. גם ההליכה במגדל המאיץ מזכירה הליכה במנהרה, אלא שכאן הראל מתח מאות מטרים של מנהרות תת-קרקעיות המסתעפות לכל מיני מקומות שקשה להספיק ולראות את כולן בסיור של כמה שעות. הראל תכנן כמה מהמבנים החשובים בקמפוס האוניברסיטה: בנייני מדעים מדויקים, בניין תחזוקה וביטחון ואת בית המכונות בצפון הקמפוס שבולט הודות לארובה הגדולה שנמצאת בפינת הרחובות קלאוזנר וקלצ'קין. למעשה ישנה מנהרה נוספת שמחברת את בניין רפואה עם בניין החוג לגיאוגרפיה "יד אבנר" השוכן 250 מטר צפונה בשכונת אפקה. אך מנהרה זו קטועה במרכזה (כי על השטח הציבורי בה עברה, הוקמו לפני 5 שנים מספר וילות לאחר שהשטח נמכר ליזם פרטי). המנהרה הצפונית אינה משמשת עוד איש ולכן לא ניתן עוד לבקר בה לצערי. אפילו אב הבית של "יד אבנר" לא ידע לענות במדויק היכן הכניסה לאותה מנהרה שכנראה נאטמה.

הרעיון המרכזי שעמד בבסיס בניית המנהרות היה מתוך ראייה לטווח ארוך. במקום להטמין את המערכות בצינורות סתמיים מתחת לאדמה כך שכל פעם שיהיה צורך לבדוק או לתקן יידרשו הפועלים לחפור, תשקיע הנהלת האוניברסיטה עוד סכום של כסף ויחפרו תעלת תשתיות. העלות הכספית אמנם גבוהה, אך באמצעות המנהרה ישנה נגישות מיטבית לכל צינור וכבל, מבלי לחפור או להתאמץ.

ירדנו אל המנהרה מבניין רפואה והלכנו עד לאולמות המכונות שממזרח לבניין. המנהרה אמנם לא עוברת מתחת לפקולטה למדעי הרוח שם ישנה תכנית ללמודי נשים ומגדר, אך ההרגשה הראשונה שעולה בראש כשצועדים כאן היא על ההבדלים המגדריים באדריכלות: אם המגדלים מייצגים את הגבריות והמנהרות מייצגות את הנשיות, הרי שהליכה במערה אפלה ולחה היא חוויה מענגת.

המנהרה רחבה יחסית וצינורות מלווים אותה מצידיה. באולמות המכונות היא מתרחבת והופכת לסדרת אולמות גדולים, אך לאחר מכן חוזרת והופכת למנהרה ארוכה המתפתלת מעט מידי פעם. בדרך עברנו ליד שלוחות וחדרים חשוכים ולא עצרנו. רגב הסביר שהיתה תכנית להעביר מנהרה שתעבור מתחת למגרשי החניה הגדולים שבמזרח הקמפוס, אך לבסוף הוחלט להשתלב בהמשך עם מרתפי הבניינים, וכך כל אדריכל שבא ותכנן את הבניין שלו, תכנן את המרתף בהתאם למנהרה.

.

הנה סרטון קצר שמציג את המנהרה (הוא מתחיל בכניסה לבניין מדעי החיים):

.

.

היום המנהרות פתוחות. צריך רק לדעת איזו דלת לפתוח. הסטודנטים לא משתמשים בה, אבל עובדי האוניברסיטה כן. מעבירים בה חומרים וציוד ואנשי התחזוקה מתחזקים את כל המערכות שעוברות בה. ההליכה לאורך קילומטר מתחת לאדמה מעניינת מאד, היות והמנהרה משנה את פניה וממדיה מידי כמה עשרות מטרים. תאורה יש לכל אורכה ברב המקטעים. באחד המקטעים שהיו חשוכים, רגב ניגש למתג ניסתר ופתח את האור, וכשהגענו לקצה המקטע הוא מצא מתג אחר והשיב את העלטה לאותו מקטע. חסם נוסף הוא המעבר מתחת לאולם הרצאות לב בבניין שנקר. האולם "גנב" קצת גובה מהמנהרה, ובאזור הזה צריך קצת להתכופף, אבל לא יותר מידי.

בסוף הדרך אחרי הליכה ארוכה המנהרה מגיעה לסיומה ונפסקת בקיר, כאן עוברת גדר הקמפוס הדרומית. בעתיד אם יבנו מבנים על המגרשים שמדרום לבית הספר להנדסת חשמל, אז התכנית היא להמשיך את המנהרה, הודות ליתרון שכאן היא מתחברת לבית המכונות הדרומי של הקמפוס שגם ממנו מושכים מערכות תשתית לבניינים כפי שמושכים מזה הצפוני.

החוויה של הליכה בסביבה מוזרה כמו מנהרת האוניברסיטה מתחת למקום מאד מוכר, היא בהחלט חוויה מיוחדת. החזרה אל פני הקרקע כששבים להתערבב בין אלפי הסטודנטים והסטודנטיות מעוררת מייד תחושת הקלה, כי אחרי הכל ללכת לבד יותר מידי זמן בתעלה קצת אפלה ולחה בה שולטת הדממה היא חוויה מעייפת ואולי גם קצת מפחידה. אם אביבה מ"בתים מבפנים" תסכים (וכמובן גם האוניברסיטה) אז נארגן שם סיור עוד כמה חודשים.

.

מתחילים בירידה למנהרה מתחת לבניין רפואה. יואב שמשוגע על מנהרות עירוניות צילם לעצמו הכל בוידאו.

.

המנהרה שמתחת לבניין רפואה

.

הצצה מאחת היציאות מהמנהרה מתחת לבניין רפואה

.

דוד משקיף על בניין רפואה ומעלה זיכרונות מהימים בהם נבנה הבניין לפני 40 שנה

.

המנהרה המקשרת את בניין רפואה אל בית המכונות הצפוני

.

המנהרה

.

בית המכונות

.

בית המכונות

.

אחת מהזרועות של המנהרה

.

למרות השלט, זה המשך המנהרה

.

הזרועה הזו החשוכה תוכננה במקור להמשיך דרומה מתחת למגרשי החניה, אך מחוסר תקציב לא נבנתה ומאכלסת כל מיני מכונות של ניסויים. בשונה מהמשך המנהרה, במקור תוכננה המנהרה להיות רחבה במיוחד וגם מרוצפת.

.

דוד הכניס אותנו לאותה מנהרה שהיתה אמורה להמשיך דרומה אך בנייתה הופסקה אחרי כמה עשרות מטרים.

.

לאורך המנהרה כל מיני מכשירים

.

ניסיתי אבל לא הסתובב

.

במדעי החיים עלינו למעלה

.

ונתקלנו בדבר המוזר הזה

.

בוקר טוב

.

מתאים לי בסלון

.

המשכנו. יש כאן גם חומרים רדיואקטיבים. שאול כבר ביקש שאקח אותו לשם כדי לקחת קצת חומר לניסויים שהוא עורך במחסן שלו

.

אולי בשבוע הבא אגיע עם שאול לקחת

.

טל מצלם

.

אחד מהחדרים הרבים שמתחת לקרקע

.

ויש גם מקלחת. חסרה רק מאפרה לסגריה ויכול להיות פה אחלה חדר זיונים

.

מתחת לאולם לב התקרה יורדת וצריך קצת להתכופף

.

ולבסוף יוצאים אל האור למרגלות בניין בית הספר להנדסת חשמל

.

.

– לקריאה נוספת –

מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:

(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,

(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,

(8) בית הספר למינהל עסקים,  (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) סיבוב במנהרות התת קרקעיות באוניברסיטה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תמר  On 25/12/2013 at 14:29

    למיטב ידיעתי, יש במנהרה בית כנסת (לא מסומן) השייך לבניין הנדסה והוא משמש את הנצרכים לתפילת מנחה ואולי גם ערבית, עובדים וסטודנטים,.

  • מישהו  On 05/05/2016 at 22:10

    כתבת שהמנהרות "פתוחות", האם זה אומר שאני בתור סטודנט יכול לעבור במנהרות האלו, או שהאיזור אסור לסטודנטים?

  • vvv444  On 24/02/2017 at 0:50

    "מנהרה ארוכה שנקטעת בשתי נקודות" – היכן בדיוק? אחת אני מניח בדרך ל-יד אבנר"?
    אגב, ממש חבל שהחלק הצפוני נסגר, זה היה מקטע דיי ארוך.

  • עידו  On 12/10/2017 at 23:23

    "רגב ניגש למתג ניסתר ופתח את האור"
    איך פותחים אור?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: