סיבוב באולם הספורט בקיבוץ נען [1]

כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען. הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר "להיפגש" כאן עם חנן הברון, שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, גדעון שריג, ריכארד קאופמן וזלמן עינב. רשימה מאד מכובדת בשביל יישוב כל כך קטן.

יומני היקר, היות וישנם כל כך הרבה מבנים ורציתי להאריך בכל אחד מהם, בחרתי לחלק את הביקור ל-3 רשימות שכל אחת מהן תתייחס למבנה אחד מרכזי.

את הראשונה אני מקדיש לאולם הספורט בתכנון האדריכל חנן הברון, שעמד בראש מחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד במשך שנים רבות. הברון היה ממקימי וחברי קיבוץ רעים, תכנן בין השאר את בית הקיבוץ המאוחד (יחד עם זיוה ארמוני), הספריה הלאומית (שוב עם ארמוני ועוד כמה אדריכלים מובילים), מוזיאון יגאל אלון בגנוסר ומבנים אחרים בתנועה הקיבוצית.

כאן בבלוג סיקרתי כבר כמה מהמבנים שתכנן חנן הברון, כמו קיבוץ רעים, קיבוץ גנוסר, קיבוץ חולדה, אולם המופעים באשכול, ולאחרונה גם על מועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה. הפעם כאמור אולם הספורט בנען.

.

אולם הספורט

.

היות ונען נמצאת לא הרחק מרמלה, בחרנו לפתוח את היום בחומוס חליל בעיר העתיקה של רמלה. החומוסיה עוברת עכשיו שיפוץ מאסיבי, אבל החומוס המעולה מוגש כמו תמיד לשולחן ולכן הפעם לא התלוננו. אחר כך המשכנו לכביש 40 ישר לנען.

קודם נתחיל עם החומוס ואחר כך נמשיך אל הקיבוץ.

.

בפתח של מסעדת חליל ברמלה

.

התפריט

.

ניגוב ראשון

.

לפני

.

אחרי

.

בכנסיה שסמוכה לחומוס חליל התגורר על פי המסורת נפוליון וגם תלוי בה ציור של אמן הרנסאנס טיציאן

.

קיבוץ נען הוקם ב-1930 בין רחובות ובין העיירה אל-נעני (النعاني) שחוסלה ב-1948 ואדמותיה חולקו בין נען למושב רמות מאיר. זה היה הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חניכי תנועת "הנוער הועבד", הרבה לפני שהתנועה הפכה לשירותי בייביסיטר. היום נען הוא אחד מהקיבוצים הגדולים ביותר ומתגוררים בו כ-1,400 איש ואשה. רועי סיפר לי שגיסו, בן לחברי קיבוץ שעזב את נען לפני עשור, ביקש לאחרונה לחזור אליו ונאלץ להכנס לרשימת המתנה ומקומו בתור הוא 2,000.

אחרי שפנינו לקיבוץ, נסענו ישר, ואז פנינו לפני מגדל המים שמאלה ועצרנו אחרי 200 מטרים בצמוד לגדר בית קברות ישן. אני חושב שנען הוא הקיבוץ היחיד בו יש בית קברות בשטח הקיבוץ. לאחר מכן, ניתקלנו בהיסטוריון ד"ר עמוס שיפריס (שכתב לפני כמה שנים מונוגרפיה על נען) שהסביר לנו שבעבר בית הקברות היה מחוץ לשטח הקיבוץ, ובמהלך השנים התרחב היישוב ובלע אל קירבו את בית הקברות, אך הוא כבר כמעט ואינו פעיל עוד.

הקבר הראשון שניצב מולנו היה של "דליה בכורת נען", שנספתה בתאונת דרכים. הקבר השני היה של דבורה מוסנזון שנפטרה ממלריה ב-1914. על שמה קרויה נכדתה ולימים הסופרת כלת פרס ישראל דבורה עומר.

כמות הסלבס שגרו, חלפו, התאמנו או מתו בנען הוא עצום בכל קנה מידה. אני לא חושב שלראשון לציון יש כל כך הרבה אנשי תרבות והנהגה שיצאו ממנה. הנה רשימה חלקית של אלה שאני גם מכיר: דוד זהבי (שהלחין בין השאר את "יצאנו אט", "הן אפשר" ו"הליכה לקיסריה"), הסופר מרדכי טביב, חיים בר-לב, יגאל מוסנזון וורד מוסנזון, נחום היימן, אהרון (ג'ימי) שמי, ישראל גלילי ועינב גלילי, שמואל מסט'צקין, סטף ורטהיימר, משה כרמל, הציירים אבשלום עוקשי וחיים קיוה (יוסף זריצקי לימד כאן ציור), הארכיאולוגים צבי אילן ושמריה גוטמן וגם מיכל נגרין.

.

בית הקברות הישן של נען

.

בכורת נען

.

דבורה מוסנזון ניפטרה ממלריה, על שמה נקראה נכדתה הסופרת דבורה עומר

.

מול בית הקברות ניצב המבנה הזה שכמוהו ניתן למצוא בקיבוצים רבים. שאול התלהב וביקש שאצלם אותו. העץ קצת הפריע.

.

שאול אהב את המבנה הזה

.

ישראל היא לא רק שיאנית בכמות האנדרטאות המפוזרות בה, אלא גם בנוכחות הצבאית ביישובים. אני לא מכיר יישוב בו לא תמצאו באיזו גינה תותח, טנק או משוריין. גם לנען יש משוריין שמתוחזק מצוין וניצב בין בתי החברים.

בסמוך למשוריין שמשמש היום כמקום משחק ומנוחה אינטימי יש גם שלט הסבר: "משוריין זה נבנה במסגריית נען במאורעות 1938. שימש לאבטחת עובדי השדות והסעות מנען החוצה דרך כפרים עוינים. היה מונח שנים בגן הילדים. שוחזר לקראת חג ה-60 לנען 1990".

.

בנען לא רק קם הפלמ"ח אלא גם ייצרו משוריינים

.

באופן עקרוני מדובר במבנה פשוט: תיבה מלבנית שמורכבת מקונסטרוקצית פלדה חשופה, קירות סיליקט ופס חלונות מקיף את המבנה בחלקו העליון. גג האסבסט נתמך במערכת קורות. המבנה נחנך ב-1961 ולאחר תקופה קצרה הוחלט להרחיב אותו והברון הוסיף לו אגף חדש שהאריך את התיבה והמשיך בשפה הזהה לזו שהיתה, כך שלא ניתן לזהות כמעט את החלק החדש.

המבנה מתוחזק היום מצוין. כשנכנסנו עסקו שני פועלים בחידוש מדבקות גבולות מגרש המשחק. בחור צעיר שנראה כמו מי שמנהל את המקום, שמח להסביר לנו על תפקודו של האולם. לילות הסדר הענקיים של הקיבוץ נערכים באולם הזה, והטריבונות תוכננו ברוחב מספיק שיאפשר לערוך גם עליהם שולחנות. בחיי היום יום משמש אולם הספורט את חברי הקיבוץ למשחקי כדורסל ב-1974 הקבוצה המקומית אפילו ניצחה כאן במסגרת משחק בליגה את מכבי תל אביב.

כששאלתי את הבחור איך זה לשחק כאן, הוא סיפר שהחלונות תמיד סגורים, כי ברגע שפותחים אותם נכנסים יונים. לכן נוצר מצב שבקיץ לוהט ובחורף קפוא. בנוסף, אלא ניתן לשחק במגרש בזמן שהשמש עומדת בשמיים בקו ישיר לחלונות והמגרש, כי אז לא ניתן לשחק לכיוון מערב בגלל סינוור. בקיצור, אולי האולם מרשים אך מבחינה פונקציונאלית יש כאן פאשלה לא נורמאלית.

כדי להכיר את חנן הברון שתכנן את אולם הספורט בנען, כדאי להכיר את הבניינים שתכנן ולבקר בהם. בחלקם אכן ביקרתי, אבל הפעם בחרתי להרחיב את הידע ולשוחח עם שניים מעמיתיו הקרובים: ויטוריו קורינלדי ופרדי כהנא (לשניהם כבר כתבתי ערכים בויקיפדיה).

האדריכל ויטוריו קורינלדי היה חברו של חנן הברון במשך כמעט חצי מאה. השניים החלו לעבוד יחד ב-1958 על תערוכת הקיבוץ שהתקיימה במסגרת "תערוכות העשור" למדינת ישראל. קורינלדי היה במחלקת התכנון של איחוד הקבוצות והקיבוצים והברון בקיבוץ המאוחד והפער האידיאולוגי היה עצום, אך החברות היתה ועם איחוד מחלקות התכנון כמה שנים טובות לאחר מכן, החלו לעבוד יחד באופן קבוע. קורינלדי שהיה חבר עשרות שנים בקיבוץ ברור חיל וכיום מתגורר בתל אביב, ניזכר: "חנן היה אדם מצד אחד מאד מינימליסט, כמעט סגפן בתכנון שלו. מצד שני היה לו חן ורכות כך שהבניינים שלו ככל שיהיו פשוטים וצנועים, היה בהם סוג של דגש מאד אישי".

קורינלדי כתב כמה מילים על אולם הספורט בנען, שהתפרסמו בספר "בקו נקי" שיצא ב-2003 (הוצאת 'מערכת' קיבוץ דליה) לזכרו של הברון. וכך כתב קורינלדי: "האולם בנען הוא חלוץ האולמות הרב שימושיים בתנועה הקיבוצית – מגרש ספורט עם יציע לקהל, המשמש גם כאולם תרבות אשר שיאו הוא ליל הסדר הקיבוצי. מדרגות מושבי הקהל הופכות למשטחים עבור שולחנות הסבה ארוכים. המבנה עשוי שלד פלדה ומילואות אבני סיליקט, מדרגות וגגוני בטון מרחפים. מעוצב במיטב הסגנון הבין-לאומי".

האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק, פרסם לפני כשנה את ספרו החשוב "לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910" (הוצאת יד טבנקין והמועצה לשימור אתרים, ספריית יהודה דקל), ובדומה לקורינלדי הכיר את הברון שנים רבות, עבד לצידו והעריך אותו באופן יוצא מן הכלל. כהנא מספר שתכנון אולם הספורט נעשה מייד לאחר שהברון חזר מהשתלמות בלונדון, שם עבד תקופה מסוימת במשרד York שהיה לדבריו "היסקי של אנגליה באותה תקופה". כשכהנא ביקר את הברון במשרדו וראה את תכניות אולם הספורט, הוא מייד זיהה את ההשפעה שהיתה מבית הספר התיכון שתכננו אליסון ופיטר סמיתסון בהנסטנטון שנחנך ב-1954 והברון ביקר בו במהלך שהותו באנגליה. כהנא ניזכר שהעיר על כך להברון, והברון מייד הודה בהשפעה והיה גאה מאד ביצירה שיצאה תחת ידיו. מבנה בית הספר של הסמיתסונים נראה דומה מאד לאולם הספורט בנען: מושפע מתפיסתו של האדריכל הגרמני מיס ון דר רוה ומורכב מקונסטרוקציה פלדה חשופה, וקירות לבני סיליקט עם פסי חלונות זכוכית או קירות מסך מודולרים. כהנא שלח לי סריקה מתוך כתב-עת שברשותו, בו פורסם בשעתו בית הספר של הסמיתסונים. מעיון בתמונות רואים מייד שההשפעה היא אכן משמעותית על אולם הספורט בנען, שנראה למעשה בדיוק כמו אגף נוסף בבית הספר.

כששאלתי את פרדי מה היה ייחודו של חנן הברון כאדריכל, הוא ענה כי הברון לא היה ידוע כמתכנן יישובים והיכולת המשמעותית שלו היתה לתכנן מבנים טובים ויפים. "הוא היה מאד עקבי בקו שלו ובסגנון שלו" הוא מציין ומפרט: "היה 'סגנון חנן הברון' שהתבסס על קו נקי ובטון חשוף. אם אתה משווה בין כל המבנים שתכנן הברון תמצא שהם כולם באותה השפה. מעניין שהציורים שהוא צייר במהלך הישיבות הארוכות, היו ניגוד מוחלט לאדריכלות שלו. אם באדריכלות היו קווים ישרים וצורות גיאומטריות נקיות שיצרו סגנון יבש, בציורים שלו לא היית מוצא קווים ישרים והיו בהם כל מיני דימויים כפריים, פנטזיות, וזה בעצמו היה תמיד מעניין. האדריכלות שלו היתה יבשה וזאת לעומת האדריכלות של ויטוריו שהיתה יותר אקספרסיוניסטית ובאה מהבטן, אבל השילוב של שלושתנו יחד היה מעניין".

עדיין לא ראיתי את כל המבנים החשובים שתכנן חנן הברון, אבל אין לי ספק שאולם הספורט בנען הוא אחד מהמרשימים שבהם.

.

תצלום בית הספר התיכון בתכנון פיטר ואליסון סמיתסון כפי שהופיע בכתב העת מאוסף פרדי כהנא

.

צילום משנת 2008 של בית הספר התיכון של הסמיתסונים. קונסטרוקצית הפלדה בולטת בשחור עם קירות הסיליקט וחלונות הזכוכית (צילום: Xavier de Jauréguiberry, מקור: http://www.flickr.com/photos/25831000@N08/3007464075/)

.

והנה סרטון הכולל גם הסבר מפתיע של שאול על המבנה:

.

.

30 שנה לאחר הקמת נען, הוקם אולם הספורט בתכנון האדריכל חנן הברון

.

ההשראה לבניית המבנה הן בהיבט העיצובי והן הטכנולוגי באה מהאדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה שהיה מנהל הבאוהאוס בגרמניה

.

עוד על מיס ון דר רוה ניתן למצוא ברשימה היחידה בבלוג שהביאה משהו מחוץ לגבולות ישראל.

.

עמודי הפלדה השחורים הנושאים את תקרת האולם יוצרים מקצב בחזית המורכבת מלבני סיליקט וחלונות זכוכית

.

הבניין מתוחזק היטב: הקירות צבועים לבן ועמודי הפלדה בשחור

.

למבנה זוג כניסות בשתי החזיתות הנגדיות

.

הכסף מהנאצים

.

הגג מאסבסט

.

שאול מתרשם

.

שאול מסביר

.

שאול מצביע

.

שאול מצלם

.

בזמן שהגענו שני פועלים החליפו את המדבקות על משטח המשחק

.

הטריבונות אמנם מבטון, אך הן תוכננו ברוחב שיתאים לערוך שולחן לליל ההסדר למשל

.

שאול התלהב ממערכת הקורות הנושאת את תקרת האסבסט

.

על הקיר תלויות תמונות היסטוריות מהווי החיים בקיבוץ ובאולם הספורט. אמרתי לשאול שאני רוצה את התמונות.

.

וזו גם כן

.

מדיבורים למעשה.

.

מתחת לטריבונות מנוצל השטח למלתחות, משרדים ושטחי אחסון

.

מראה כללי של הטריבונות

.

בחלק התחתון של מעטפת הבניין תריסים לאוורור. בתכלס הם לא עובדים בכלל. בחורף קר ובקיץ לוהט

.

במקור סימון המגרש היה באמצעות הריצוף עצמו (בתמונה), אך לאחר הרחבת האולם והזזת המגרש כוסה משטח המשחק ברצפת לינוליאום והסימון בוצע באמצעות מדבקות

.

רשימות נוספות על קיבוץ נען:

סיבוב בחדר האוכל, בית גלילי וגן הזיכרון

סיבוב בבית ברל ובתאטרון הפתוח

* * *

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 24/09/2012 at 12:30

    שום קיבוץ לא ייקח את הבכורה מגבעת ברנר, 2,500 תושבים בסוף 2011.
    בקשר לבית העלמין, יש שם מצבה נחמדה (?) של חבר שהיה אופה וצאצאיו רשמו מתכון על המצבה… http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3108422,00.html
    מעניין אם הברון היה במקום לפני שתכנן את האולם כי מוזר שהוא לא התחשב בכיווני האור.
    תמשיך לטייל ולספר.

  • ענת 81  On 24/09/2012 at 20:32

    קודם כל ישנה טעות בשם, צריך להיות ד"ר עמוס שיפריס ולא שיפליס.
    ובאשר לתגובה של בת גבעת ברנר… כן 2500 תושבים – כולל הרחבה – אצלנו בקיבוץ (נען) ישנם כ- 1500 איש רק מהקיבוץ!!! אצלנו אין הרחבה!!! יחי ההבדל הקטן.

  • תומר  On 25/09/2012 at 8:06

    אני עוד זוכר את המשוריין בחצר גן הילדים שלי.
    חבל שלא ביקרת ליד האולם בגנים שליד עם המקלטים המחוברים, ומצד שני בבית החמרה. שניהם סמוכים לאולם מאוד.

    כתוב יפה ומעניין, אני בטוח שמרבית אנשי נען לא מכירים את כל הסיפור.

  • (-:  On 26/09/2012 at 16:14

    אולם הספורט שימש כקולנוע והקרינו בו סרטים. ניתן בתמונות לראות את המסך הענק המגולגל הנמצא סמוך לתקרה. זה היה ה"סינמה פרדיסו" שלנו. בחורף הקפוא צפינו בסרטים כשתנורי גז רבים דולקים סמוך לגג מעל כסאות הצופים.

  • יוסי אשד  On 26/09/2012 at 17:59

    הידד לכתבה והאח לכותב!! מידע משלים על משחק הכדורסל ההסטורי בו ניצחה הפועל גבעת ברנר נען את מכבי תל אביב. זה היה בחנוכה 1972 [1.12.72]. 95-85 היתה התוצאה בסיום והיא קטעה רצף של 66 נצחנות רצופים של מכבי תל אביב. גיבור המשחק היה עודד גינדין שקלע 36 נקודות במשחק [בתקופה בו עוד לא היו סלים של 3 נקודות….]. בתור ילד אני זוכר את ההישג הסנסציוני כאירוע מרגש ביותר. מחכה להמשך הכתבה. שנה טובה לכל בית נען והשכנים.

  • mharpaz  On 01/10/2012 at 11:21

    גם בקיבוץ נגבה יש משוריין, טנק ותותח…

  • אפרת יושע  On 02/10/2012 at 11:31

    מעטות הפעמים 'ואולי מעולם לא היו שכמותן…' בהן הוצפתי בתחושות, בהתרגשות, ברגשות-התפעמות וב"וואו!!!" ענקי, מהסוג שהמילים לא תוכלנה לו!!! כפי שחשתי וחוויתי נוכח, תוך-כדי ולאחר הצפייה בעושר, בעוצמה וב"המון הנעני" הקסום, אשר גלומים בכתבה זו.
    אשרי המקום, אשרייך נען! שכאלה הם פניך וכאלה הם פני העושים בך – שכה משכילים ומיטיבים לשמר את העבר ולטפח את ההווה (הקשור…המחובר!) בדרכים בהן אכן נעשים הדברים.
    היו גאים בעשייה המדהימה הזאת ובהפצתה, למען יראו ויחוו (רבים ככל האפשר) את אשר היא מותירה בלב-כל מי שזכה, זוכה ויזכה לצפות בה!!!

    *בתחושה ש…איך שלא יהיה וכמה (המון) שנים וזמן שכבר עברו… פינת-'בית' חמה תמיד תמיד שמורה בלב – למכורה, למולדת…לנען!!!
    אפרת יושע
    כפר-עזה.

  • סשה  On 07/11/2012 at 14:21

    מה עם העיירה ההיא שנקראת נענה ואדמותיה פוזרו? ואם זה בסדר לעשות ככה – למה במקומות אחרים שעשו הרבה פחות, נחשבים הישראלים שם לפשיסטים, משיחיים וקיצונים? האין זה מוסר כפול מתנשא ומטופש? כמאמר ברנרד שאו ״…מה שאתם – אנחנו כבר יודעים… בואו נתווכח על המחיר״

  • הלל חכלילי  On 10/12/2016 at 12:46

    מה שלא מוזכר היא טעות ענקית של האדריכל. הוא לא התיחס לאורך החוקי של מגרש כדור סל, ולהפתעת כולם נותר רק מטר אחד מקצה המגרש לקיר. שחקנים התנגשו בקיר כאשר קפצו לסל. טעות זאת תוקנה ע"י הריסת קיר שלם של כל המבנה, קורה אדירה לתמוך בגג במקום הקיר שהוסר, ובנית הרחבה גדולה של כל האולם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: