סיבוב בשיכון זולוטוב ובספריה בבית שמש

בית שמש היא ככל הנראה עיר הפיתוח הבעייתית ביותר בישראל. התנסחתי בעדינות. הייתי בטוח שאופקים תופסת את הבכורה הלא מכובדת, אך אחרי הביקור ביום רביעי האחרון אני חושב שבית שמש עוקפת אותה בהליכה. לכן מאד כדאי לבקר בה.

שווה גם לבקר במרכז העיר שם תמצאו את שיכון זולוטוב עם הספריה העירונית – שני מבנים צמודים שתכנן האדריכל זוכה (פעמיים) פרס רוקח, פרס רכטר ולאחרונה זכה גם באות יקיר עמותת האדריכלים (כתבתי על הזכיה כאן ב-Xnet). הפרויקט קצת נשכח ולכן הרמתי טלפון לזולוטוב.

במהלך השנה וחצי אחרונות ביקרתי בכל ערי הפיתוח בישראל. אני מעדיף לקרוא להן במונח "ערים חדשות" שמוציא אותן מההקשר הישראלי-מקומי וקושר אותן לגל של ערים שהוקמו בכל רחבי העולם, אחרי מלחמת העולם השניה בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים. אלה היו ערים חדשות שכמעט ולא הוקמו על בסיס יישובים ותיקים, אלא קמו מאפס וכך תוכננו.

גם בית שמש הוקמה באותה מסגרת. ערים נוספות לדוגמא: שדרות, נתיבות, אופקים, דימונה, יבנה, קרית מלאכי, אור יהודה, יקנעם עילית, מגדל העמק, נצרת עילית ובקצה הצפוני – קרית שמונה. ערים כמו כרמיאל וערד הוקמו כבר בשנות הששים, בגל השני של ערי הפיתוח ולכן הן לא דומות לאלה מהגל הראשון. מבחינה גיאוגרפית בית שמש נמצאת במקום טוב באמצע, במרכז המדינה, ייתרון שככל הנראה הוא גם זה שדפק אותה: בין בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית וירושלים עיה"ק.

משמאל מבנה הספריה. מימין מבנה המגורים. בין השניים גשר בטון.

.

 

אין פלא שהבניינים נראים רע: אחרי 50 שנה שלא טיפלו בהם ורק ניצלו אותם, נשארה חורבה. באקלים הים-תיכוני שמתאפיין בלחות גבוהה וכשהכל נאכל על ידי קרני השמש החזקות, דיירים לא מבינים שבניין חייב שיפוץ וחידוש לפחות כל עשר שנים. קל מאד להגיד שעדיף לפנות ולהרוס, אבל הבעיה כאן היא בעיקר שיטת ניהול. במקומות אחרים במערב (ובמיוחד בצרפת ובהולנד) מבנים מהסוג הזה הפכו לסביבות המגורים המבוקשות ביותר.

*

מבנה הספריה תוכנן במקור כמועדון קטן לתושבי השכונה הקרובה. הוא ממוקם בקצה המרכז העירוני של בית שמש, לצד מבנה בית הקולנוע המשמש היום כאולם אירועים וסניף של בנק. בין הקולנוע, הספריה ומבנה המגורים הצמוד, יש כיכר אזרחית גדולה, ריקה ומוזנחת, כמו כל דבר אחר כאן.

ישנן שמועות שראש העירייה החרדי מעוניין לסלק מהמבנה את הספריה, ולשכן במקומה ישיבה. החרדים בבית שמש מתרכזים בשכונות החדשות שמדרום לאזור, ולכן השמועה אומרת שהוא משתוקק לתקוע כאן יתד – שכונה חילונית באופייה.

כיום השכונה הוותיקה מאוכלסת ברובה בעולים מאתיופיה ומחבר העמים וכן אוכלוסיה ותיקה אך חלשה, כזו שלא הצליחה להימלט בזמן ולשפר את מעמדה. עובדה זו מעצימה את חשיבותה של הספריה ותרומתה לחברה ולאיכות החיים במקום. נקווה שהדיבור על כך שישיבה תחליף את הספריה היא רק שמועה, וראש העירייה לא באמת מתכונן לכך.

במהלך הביקור הספקתי לשוחח עם אחת הדיירות ולבקר בדירתה. היא סיפרה שאת הבניין מכנים "שיכון זולוטוב". היא לא ידעה על שם מי. היא גם סיפרה שאביה היה מהראשונים בעיר, ובצעירותו היה בצוות העבודה שהקים את היסודות לבניין. הדירות יחסית גדולות וכוללות 3.5 עד 4 חדרים, אך הדיירים הרחיבו את הדירות על חשבון מרפסות והדירות גדלו.

הבניין יושב על מגרש ארוך עם מדרון: בקצה הדרומי הוא בן 4 קומות ובקצה הצפוני הוא מגיע ל-7 קומות, כשהקומה האמצעית מפולשת. בשיטה הזו נחסך הצורך להוסיף מעלית לבניין. היום כל המתחם מוזנח. כל דייר עשה בנכס שברשותו מה שרצה והתוצאה בהתאם. המרחב המשותף לא טופל כבר עשרות שנים, אם בכלל, ונוצר מצב שהבניין שוכן בלב מזבלה. גם המעקות, תיבות הדואר והמדרגות נשחקו והתפוררו ואני משער שתוך שנים ספורות הבניין יחשב למבנה מסוכן. אם דייריו לא יעשו דבר, הם יאלצו לפנות אותו, יבצעו פינוי-בינוי, ואת מקומם של התושבים יתפסו משפחות חרדיות.

* * *

לספריה יש פייסבוק

* * *

חוץ מתמונות יש כאן שני סרטונים קצרים שצילמתי במקום. הראשון מציג את הספריה והשני ממשיך אל בניין המגורים.

.

* * *

התקשרתי לנחום זולוטוב בן ה-86 כדי לקבל פרטים נוספים שזכורים לו מהפרויקט שהושלם בשנת 1964:

מ"י: איך קבלת את העבודה?

נ"ז: "פשוט מאד. במגרש הזה משרד השיכון לא יכול היה להשתמש בתכניות מגירה, תכניות שהיו מוכנות ובנו איתן בכל מקום. המגרש היה קצת מסובך, ושמוליק שקד שהיה האדריכל הראשי במשרד השיכון הזמין ממני בית מגורים על פי הפרוגרמה של משרד השיכון".

מ"י: מה היה מיוחד במגרש?

נ"ז: "המגרש היה גדול ונמתח בין שני רחובות ואי אפשר היה לחלק אותו לשני מגרשים. בצמוד לו תכננתי גם בית עם קטן וחמוד עם חצר פנימית. כשהחליטו להפוך אותו לספריה אז התרחבו על חשבון החצר".

מ"י: למה השתמשת באבן בשני המבנים?

נ"ז: "בגלל המיקום של בית שמש בהרי ירושלים חשבתי שיתאים לעשות שימוש באבן. כדי לחסוך שימוש באבן מסותתת, בחרתי באבן לקט. האבן היא חומר מבודד מצוין. בספריה יש שתי שכבות של אבן גם חיצונית וגם פנימית וביניהן בטון. בבניין המגורים יש שכבה חיצונית של אבן – כמו בבנייה בירושלים".

מ"י: מה דעתך על מצבו של הבניין היום?

נ"ז: "אוי לבניין איך שהוא נראה. אבל זה גורלם של כל הבתים ה'משותפים' בהם כל בעל דירה הוא גם 'בעל-בית' ויכול לעשות בביתו כרצונו. ולכן כבר אמרתי וכתבתי ששיטת ה'בית המשותף' הוא האסון של הארכיטקטורה. הנושא ראוי למחקר רציני. לא רק מה השפעתו על הארכיטקטורה, אלא גם על הכלכלה בגלל בעיה של ניידות עובדים, והגדלת נפח התחבורה בגלל זה, ועל המחאה ש'אין לי אפשרות לקנות דירה'. לו היו רק דירות להשכרה, כל אחד יכול היה לשכור דירה. אבל כל אחד רוצה להיות 'בעל בית' ואין לו כסף, נשאר לו רק למחות. כל הבתים המשותפים נראים כך, וכך נראים גם רחובותינו. אולי מישהו פעם יחשוב על זה…"

*

בסיום השיחה, זולוטוב מזכיר טקסט שחיבר ובו הוא יוצא נגד הבית המשותף אותו הוא מכנה כ"שואה אדריכלית". באחת הרשימות הבאות אפרסם ברשותו את הטקסט.

החזית הדרומית של מבנה הספריה (ברקע מציץ השיכון)

.

קירות אבן וגג בטון

.

שתי שכבות של אבן מקומית כפיתרון זול ויעיל לבידוד. גם יש אמירה אסתטית.

.

חזית צפונית. הכניסה פונה לגינה וכיכר אזרחית שראו ימים יפים יותר, או שלא.

.

כמות יחידות הדיור הגדולה במבנה המגורים הארוך יוצרת תנועה בלתי פוסקת כמעט של עוברי אורח בחזית הספריה

.

הספריה מורכבת מאולם קריאה גדול ופתוח (בתמונה) ואולם שני בו ניצבים מדפי הספרים

.

אבן הלקט מופיעה כמובן גם בקיר הפנימי. אין צורך בטיח או בצבע. הקיר עצמו לא צריך מסכות.

.

מדפי הספרים

.

גשר הבטון. מבנה המגורים עבר שינויים גדולים. כל דייר סגר מרפסת איך שבא לו. בגג עיטורי בטון (בצורת האות U) שהושאלו מהאדריכלות הבינלאומית, כמו זו של לה-קורבוזיה.

.

גם מבנה המגורים בדומה לספריה, מורכב מאבן מקומית ובטון חשוף

.

מבט על השיכון (חזית צפונית וקטע מחזית מזרחית) מכיוון הרחוב הראשי. שלושה מפלסים למטה ושלושה למעלה ובאמצע מפלס ביניים בצורת קומה מפולשת.

.

מבט על מפגש המעקות בקומה המפולשת

.

סגירת מרפסות מאסיבית בוצעה בעיקר בקומה העליונה שהיתה שונה משאר הקומות בבניין. ולמעלה המחווה לאדריכלות של לה-קורבוזיה.

.

החזית הדרומית של המבנה. בשונה מהחזית הצפונית בה רואים 7 מפלסים, כאן יש רק 4.

.

לא רק אבן צהובה ובטון אפור: גם צבע (מקורי). כן, האדריכלות הברוטליסטית היתה צבעונית (אבל הצטלמה נהדר בשחור לבן).

.

קטע מהחזית המזרחית הפונה אל הכיכר האזרחית הריקה (ובחלקה גם מתפוררת)

.

למבנה יש כל מיני כניסות שחלקן נסתמו וחלקן התפוררו עד כדי כך שאי אפשר להגיע אליהן

.

הקומה המפולשת נסגרה במהלך השנים ונותר בעיקר מסדרון חצי פתוח המלווה את החזית המזרחית. למטה חצר משותפת שכנראה מעולם לא נראתה גרוע יותר

.

המסדרון הוא כמו מרפסת משותפת

.

לא את הכל הקומה סתמו וסגרו

.

מבט מהקומה המפולשת אל הרי יהודה

.

מבט על מפגש המעקות בקומה המפולשת

.

החצר המשותפת

.

אחת מהכניסות

.

תיבות דואר

.

פעם היו כאן תיבות דואר

.

דירה לדוגמה

.

גג מבנה הספריה: כדי לחסוך בפלדה לזיון הגג נוצקו הקשתות

.

מבט מדירה בבניין: כיכר אזרחית בצמוד לבניין ששימש במקור בית קולנוע והיום הוא אולם אירועים וסניף של בנק לאומי. ברקע הרי יהודה.

.

רעבים? 'פלפל ישראל' במרכז הסמוך הוא פתרון טוב

.

רשימות נוספות על ערים חדשות בישראל:

סיבוב במרכז העיר של אופקים / קולנוע כוכב

סיבוב ליד מרכז ספיר באופקים / אדריכלות ללא אדריכלים

סיבוב בשרידי כפר ענא שבאור יהודה 

סיבוב בכיכר הרצל בדימונה

סיבוב במה שנותר ממפעל ארגמן (בקרוב הספר) / אדריכל רם כרמי

סיבוב ביוקנעם – מקום בו איש לא היה

סיבוב במרכז רוחני בית אלכסנדר ביקנעם

סיבוב בשכונה החדשה שכולה עם גגות ירוקים

סיבוב בקרית גת / פה ושם בין השיכונים  [1]

סיבוב בקרית גת / שיכוני יסקי רגע לפני הריסתם [2]

סיבוב בקרית גת / מפעל בגיר הנטוש [3]

סיבוב במה שנותר מהמרכז האזרחי של קרית גת אחרי שהצבא הרס הכל

סיבוב במרכז העיר של קרית מלאכי

כיצד נוסדה שדרות?

סיבוב בפרויקט מיגון מבני מגורים בעיר שדרות

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  On 12/06/2012 at 11:02

    איזה כיף שחזרת מאיכסנט לבלוג! גם שם היה נחמד לקרוא אותך, אבל פה יותר.
    נתתי פעם הרצאה בספרייה הזאת. הגיעו בני נוער חילונים והרבה ילדים דתיים.

  • אמנון  On 12/06/2012 at 11:15

    לא כל בעיות הארכיטקטורה ייפתרו בין רגע אם יחילו את שיטת ההשכרה בכל מקום במקום בית משותף. כדי שבעל בית יתחזק את הבית, הוא צריך גם לחץ משוק השכירות שיכריח אותו להשקיע בבית אחרת אף אחד לא יגור שם. לחץ שלא קיים היום בגלל הביקוש הגדול להשכרת דירות בכל הארץ (שנובע מכך שהרבה ישראלים לא מסוגלים לקנות דירה). המחאה לא התחילה כי אנשים רצו בית פרטי ולא להשכיר, אלא כי מחירי השכירות היו גבוהים מידי ולא אפשרו להם "לסגור את החודש".

  • פדרו א.  On 12/06/2012 at 11:27

    ככה נראית עיר שמתפוררת. הדתיים -חרדים יהרסו את כל מה שנותר כי אין להם כסף לתחזוקה והכל יתפורר ויירקב במהירות העירהשבלח לאל שיש עוד יהודים שומרי מצוות. הספריה היא עוד נדבך לשפיות של הילדים החילוניים השפויים האחרונים שעוד נותרו בסביבה המורעלת שחורי מגבעות ועטופות סמרטוטים ופאות הזו. לתפארת מדינת ישראל ביגון שאולה

  • שווארמה  On 12/06/2012 at 14:09

    הפלאפל באמת טוב ?

    • מיכאל יעקובסון  On 12/06/2012 at 16:12

      הפלפל עצמו מפתיע כי הוא באמת היה טעים יותר ממה שאני רגיל (פלפל אציר), אבל הצ'יפס היה שמנוני ומדובלל.

  • nachum  On 13/06/2012 at 9:50

    bless be you. that you go and visits this places. is there a list of all ari pituach somewhere?

    • מיכאל יעקובסון  On 13/06/2012 at 9:57

      תודה. פירוט על ערי הפיתוח יש בערך "עיירת פיתוח" בויקיפדיה העברית או בערך "Development town" בויקיפדיה האנגלית.

  • אסתר  On 13/06/2012 at 13:36

    ברוך שובך ולא משנה מה הסיבה. בית שמש נמצאת במרכז קדרת החמין ומושכת חרדים. אינני חושבת שזו הסיבה להזנחה וללכלוך. בעבודותיי עם החרדים נתקלתי במגורים צנועים עד דלים ובשמירה קפדנית על חדרי המדרגות. מפתיע שמתחם זולוטוב מוזנח למרות שעוברים בו הרבה אנשים. מה מושך אותך בשילוב של אבני לקט ובטון? אגב, יש מתחם זולוטוב גם בבאר שבע, נדמה לי שבשכונה ה לדוגמה, אך אינני בטוחה.

  • א  On 13/06/2012 at 20:40

    גם באשקלון יש בניין של זולוטוב. כתושבת אשקלון לשעבר הבניין זכור לי. כתבה יפה.

    • מיכאל יעקובסון  On 13/06/2012 at 20:46

      למי שטרם גלש לרשימות ישנות יותר, אז על שיכוני זולוטוב באשקלון כתבתי כבר כאן: http://wp.me/pS9cH-hKv

      על שיכוני זולוטוב בבאר שבע יפורסם בקרוב פרק בספר בו השתתפתי, לכן נמנעתי מלפרסם את השיכון הזה פה.

  • ליאור כ.  On 18/06/2012 at 21:08

    בית שמש על פי תכנון משרד השיכון הייתה אמורה לעלות על דרך המלך בשנות התשעים של המאה הקודמת. מחדל במכרזי האזורים הדרומיים אפשר לאחים גולובנציץ להשתלט לא רק על השטחים שזכו בהם בדין, אלא גם להביא לבריחת קבלנים חילוניים למהדרין מהשטחים שבהם זכו. עיסקאות מתחת לשולחן שהמשרד העלים מהן עין (במקום להחזיר את המתחמים למנהל) הניבו רווחים מהירים לקבלנים שנטשו, חיזקו את זרימת החרדים, וביצרו את יעודה של העיר כמעוז מתחרד. משרד השיכון בגד ביעודו ובעיר בית שמש, העדיף על פניהם את פיתוח מודיעין ושוהם, והתוצאה הטרגית מגלה פניה הכעורים בכתבה העצובה שלך. גם קריסת חפציבה תרמה את שלה בצפון מזרח הישוב. ראש עיר שהוא מחדל מתמשך, הביא לקריסת תשתיות רבתי ורק עכשיו התפנה לטפל באזור התעשיה הצפוני. אולם, בניגוד לרושם הכללי שנוצר, התושבים החילוניים דווקא נותנים פייט לא רע בשולי העיר, במתחם הביג המתרחב, ובאיזור המסחרי המתעורר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: