סיבוב בשרידי כפר ענא שבאור יהודה

בקעת אונו שבשולי מטרופולין דן, היא מקום עם אוכל, שירה, היסטוריה ואדריכלות. הודות לכרישי הנדל"ן ומקבלי ההחלטות הבורים, היופי והייחוד של המקום התחרבש והפך לפרבר אחד גדול וסתמי. מי שרוצה לדעת על מה אני מדבר מומלץ שיזדרז ויבקר באזור: היום עדיין ניתן לראות את הערכים שהולכים נעלמים. הפעם אני רוצה להפנות את המבט לשרידיו הממש אחרונים של כפר ענא – עיירה שהתקיימה עד 1948 בשטח שהיום נמצא במזרח אור יהודה.

 

מסגד הכפר ענא

 

יונה וולך באה מקרית אונו (את הבית והגינה הרסו), ישראל לוטן בנה שכונה מעניינת בקרית אונו (רוצים להרוס), דניאל ליבסקינד תכנן אודיטוריום בגבעת שמואל (שנראה הרוס) ובסביון יש מיליון וילות מדהימות של גדולי האדריכלים (חלקן נהרסו, בדרך לההרס או ששונו עשרות פעמים). גם באור יהודה יש פרויקט מגורים מאד מעניין של ישראל גודוביץ, היכל תרבות שתכנן אברהם יסקי שכולו צבוע בורוד ומאה מקומות מצויינים ועממיים לאכול בהם.

כפר ענא שוכן על שרידי יישובים קדומים יותר ובהם כפר אונו המוזכר בתנ"ך והוא שהעניק את שמו לבקעת אונו ולכפר אונו (היום קרית אונו) בתחילת המאה העשרים.

*

על שרידי הכפר ענא הוקמה מעברת כפר ענא לאחר קום המדינה, וכיום אין כמעט זכר לבתי הכפר שהפכו לשכונת מגדלים במזרח אור יהודה הקרויה "נוה רבין". השכונה החדשה תוכננה על פי מודל פינוי-בינוי על ידי האדריכלים ברק וגרשון צפור במהלך שנות התשעים. השכונה היום הולכת ומושלמת והמגדלים האחרונים מוקמים בה סביב גן מרכזי גדול עם דשא ירוק ומתקנים צבעוניים שכמוהם אפשר לראות בכל מקום מדן ועד אילת.

*

כאן היו עד לפני שנים מעטות בארות מים ובתי אבן שנבנו בטכנולוגיות בניה מקומיות בנות אלפי שנים. באור יהודה העדיפו למחוק את הערכים המקומיים הקיימים ולבנות מרחב סטרילי.

 

אזור כפר ענא במפה משנת 1880 (מקור: עמוד ענן)

 

מפת הכפר בשנת 1948 כפי שצוירה על ידי אחד מפליטי הכפר (מקור: palestineremembered.com)

 

את מספר הבתים שנותרו מהכפר ניתן לספור על שתי ידיים וסביר להניח שהיות ועתידם אינו מובטח, וכן בעקבות הפיתוח המואץ, כנראה גם אלה לא יישארו כאן עוד זמן רב.

דווקא מסגד הכפר נותר על תילו. מבנה בודד לצד הדרך המרכזית החוצה את השטח. אין פה רחובות או מספרים וגם בתים אין כמעט. המסגד היוא מבנה בצורת מלבן מוארך המורכב משני אגפים מתקופות שונות. האגף שקרוב לכביש הוא למעשה חצר הפתוחה לשמיים ומוקפת חומה גדולה והאגף השני הוא מבנה המסגד העתיק. שני המבנים בנויים מאבן מקומית, אך שיפוצים שנערכו במבנה במהלך השנים (ככל הנראה על ידי תושבי כפר עאנה המקוריים) שילבו בו בטון במספר מקומות. המחראב – גומחת התפילה בולטת מחזית המבנה הפונה אל המזרח באגף הישן. כיום המבנה אמנם שלם אך כל פתחיו אטומים ולא ניתן להכנס אליו. באחד הפתחים מישהו שבר את אחד הבלוקים וניתן להציץ. כתובת בערבית שמעל לכניסה לאגף הישן ניתן עדיין לראות.

*

במהלך השנים פליטי הכפר הערבי וצאצאיהם הגיעו למקום לביקור. תמונות שלהם מצאתי ברשת ואחת העליתי בהמשך. צאצאי הכפר אפילו מארגנים מידי פעם בירדן, תערוכות זיכרון לחיי היום יום שהיו בכפר. באחת מהן התארח מלך ירדן המלך עבדאללה.

 

המלך עבדאללה השני מתרשם מתצוגת בגדים ובדים מסורתיים בפתיחת תערוכה לזכר כפר ענא שהתקיימה ב-2001 (מקור: palestineremembered.com)

 

לפני כמעט שנה אורי סיפר לי שיש גם בריכת מים והוא אפילו צילם סרטון קצר, שבעקבותיו הלכתי אני בין שרידי כפר ענא – ועל כך אני מודה לו מקרב לב.

*

כשממשיכים עם דרך העפר מגיעים לאחר העיקול לבריכת השקיה, שריד נוסף מעברה של כפר עאנה שכיום ניצב נטוש בקצה שדה. הבריכה על אף הסדקים שנוצרו בה בגלל הזנחה, נשארה שלימה וניתן לטפס בקלות אל שפתה ולהתרשם משלושת המדרגות המהוות את דפנות הבריכה המטויחת בטיח ורדרד מקורי.

*

החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שביקר באזור במחצית השניה של המאה התשע-עשרה, ביקר גם בכפר עאנה. בתיאוריו מוצג הכפר כטיפוסי לכפרי הסביבה: "הבתים בנויים בנייה גסה מלבנים מיובשות בשמש, עשויות מחומר ותבן. פה ושם מיתמרים עצי תומר, שכפותיהם הירוקות מוסיפות לווית חן למצבור בתי המגורים. בחורף נקווים מי הגשמים לשתי ברכות רדודות הכרויות בקרקע בקירבת הכפר. נוסף לכך מאפשרות כמה בארות להשקות את גני הכפר באמצעות אנטיליות. ליד אחת הבארות ראיתי ניצבים עמודי שיש אחדים, עתיקים למראה".

*

לסיכום: בקעת אונו היא אחד מהמקומות המרתקים ביותר במטרופולין דן ויש בה הרבה דברים מושכים שהולכים ונעלמים. אם האדריכלים שפועלים באזור היו קצת יותר אינטליגנטים, הם היו מוצאים את הדרך כיצד לנצל את אותם ערכים ולשלב אותם בתכניות שהקבלנים מכתיבים להם. בנתיים לא נראה שזו המגמה.

 
 

קיר בודד - שריד אחרון לאחד מבתי כפר ענא ששימש כבית קפה מקומי

רק'//'קרע/ק'ר

חזית מבנה המסגד הפונה אל דרך העפר שבעבר היתה ככל הנראה הרחוב הראשי בכפר

 

ביקור של שניים מפליטי הכפר שהתקיים בשנת 1995 (מקור: palestineremembered.com)

 

חזית מערבית של האגף הקדום של הבניין (הכוללת גם עקבות מבנה מאוחר שהוצמד למבנה העתיק ולא שרד)

פינה הדרום-מזרחית של המסגד כשבחזית המזרחית ניתן לראות את המחראב

 

המחראב במרכז החזית המזרחית של האגף העתיק בבניין

 

קטע מהחזית הדרומית

 

כשמציצים פנימה ניתן לראות כי הבניין מחולק לשני אגפים: אחד (מימין) מקורה ושני פתוח לשמיים. כתובת בערבית עדיין מתנוססת על העמוד המרכזי המפריד בין שני האגפים

 

למרגלות המגדלים החדשים של שכונת "נוה רבין", באחד מהשדות החקלאיים האחרונים שנותרו באור יהודה ניתן למצוא את בריכת ההשקיה העתיקה

 

בריכת ההשקיה (חזית מזרחית)

 

קטע מחזית הבריכה

 

הבריכה מורכבת ממדרגות שנועדו לשאת את עומס ולחץ המים על הדפנות. כיום היא מלאה בצמחיה, סברס ואשפה.

 

הדופן הדרומית (משמאל) והמערבית של הבריכה

 

פינת הבריכה

 

שברי חרס ששולבו במבנה הבריכה בולטים מבעד לטיח הורדרד המקורי

 

מעבר לשדה המגדלים החדשים של אור יהודה משקיפים על השטח שבעתיד הלא רחוק גם הוא צפוי להפוך לאזור בנוי

 

ובנתיים התאילנדים עובדים את האדמה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 26/10/2011 at 8:59

    תיעוד חשוב. פוסט מצויין. שותף לכל דברי הביקורת על ההעלמה חסרת הרגישות של הבנייה העתיקה על ידי בוני הבנייה החדשה. שרון רז

  • אסתר  On 26/10/2011 at 9:28

    באתר העירייה מוזכר מקור שמו של היישוב "וּבְנֵי אֶלְפַּעַל, עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד; הוּא בָּנָה אֶת-אוֹנוֹ, וְאֶת-לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח' י"ב). כך שכפר ענא שימר את השם התנ"כי. הוריי היו מתושבי האזור בשנות ה – 40. הם גרו תחילה בגבעת שמואל (לדבריהם הבית נהרס ועומד עליו היום מחלף) ואח"כ בכפר אונו. הוריי סיפרו על חיים קשים מבחינה כלכלית, עם הרבה סולידריות חברתית שעזרה להם להתגבר על הקשיים. הגברים עבדו ביום ושמרו בלילה, אך הקהילה הקטנה התקשתה לעמוד במשימה ובשלב כלשהו קיבלו תגבורת מרמת גן. היחסים עם הכפר הערבי יהודיה היו תקינים ולדבריהם פרט לכדור תועה שפגע בביתם לא נרשמו תקריות. אחת מתושבות העיר אוספת בשקדנות תצלומים ומסמכים על המקום, לא יודעת אם זה ארכיון "רשמי" או אישי. ביהוד (הכפר יהודיה) השתמרו יותר מבנים ומרקם שלם (אזור רחוב חתוכה), אבל גם שם רוצים להרוס בשם מיצוי הפוטנציאל הנדל"ני.

  • nataliemessika  On 26/10/2011 at 9:58

    מרתק תודה! אגב, יצא לי לחפור שם לפני הרבה שנים. יש מתחת עיר ביזאנטית גדולה, שממנה כנראה נלקחו עמודי השיש בבנייה המאוחרת יותר.
    האם פינו משם את אתר הפסולת שהיה בצמוד?

  • Amitai Sandy  On 27/10/2011 at 13:03

    אחרי כל פוסט שלך אני הולך לראות את האיזור בגוגל ארת'.

  • Amitai Sandy  On 27/10/2011 at 13:07

    צריך למצוא לך מימון להוסיף לפוסט גם צילומי אוויר. או פשוט לעלות לאחד המגדלים, לדפוק בדלת ולבקש לצלם מהסלון.

    • מיכאל יעקובסון  On 28/10/2011 at 0:09

      אמיתי שלום: גוגל ארת' זו אפשרות להכיר מקום אך היא לא מהווה תחליף לביקור חוויתי באתר עצמו. לדפוק על דלת ולצלם מלמעלה דורש זמן וכוונה, ואני בסך הכל מגיע להסתכל ולנסות להבין. אין לי כוונה להשקיע בצילום מעבר לצילום לעצמי, ביקורים בדירות אני כבר עושה לפרויקט אחר. הרשימה היא תוצר לוואי למשהו שממילא ייצרתי לעצמי, והכתיבה כאן נועדה לשתף את הציבור בנקודת מבט נוספת על המרחב שבו כולנו חיים.

  • amir  On 04/12/2011 at 12:12

    בתחילת שנות ה-40 פעלה למשך זמן קצר מסילת ברזל שקישרה בין הבסיס בתל ליטוינסקי לבין שדה התעופה בלוד, המסילה ניבנתה והופעלה על ידי הצבא האמריקאי. המסילה עברה בסמוך לכפר ולאחר שתנועת הרכבות בקו זה פסקה בשלהי 1943 , אנשי כפר אנה "דאגו" לפרק חלק מקטעי המסילה ולהשתמש בהם לצרכים שונים, בעיקר יסודות וחיזוק לבתים שבנו.

  • אסף פ  On 30/09/2012 at 20:28

    חשוב להזכיר שהייתה שם במשך עשרות שנים מעברה שהיום כמעט ולא נותר לה זכר. מי שמעוניין להכיר את ההיסטוריה של המקום על בוריה ואף כותב פוסט על חשיבות ההנצחה והאינטגרציה של העבר חייב להזכיר זאת. אבל אין את זה אצלך. ולו במילה.

    • מיכאל יעקובסון  On 01/10/2012 at 20:48

      אסף: כנראה שלא קראת את הרשימה, כי כן ישנה התייחסות למעברה שהתקיימה במקום בשנות החמישים.

    • משה שפירא  On 25/02/2014 at 2:20

      אסף שלום
      במסגרת תכנית שימור לאור יהודה אנחנו מחפשים שרידים למעברה אודה לך אם תוכל לשלוח לי תמונות ו-או מיקומים של מבנים מהמעברה
      משה

  • יניב  On 02/09/2013 at 21:13

    הגעתי לפוסט במקרה – תודה על הסיור המרתק. אכן, כמו שציינה כאן למעלה אסתר, ביהוד, לשעבר יהודייה, השתמרו לא מעט מבנים מתקופת הכפר הערבי, וגם אזור שהשתמר יחסית בשלמותו – אזור סעדיה חתוכה שמשמש המרכז המסחרי של העיר. לאחרונה נהרס חלק מהאזור (שכונה בידי בני העיר "שוק אשכנזי" או "השוק התורכי"), דווקא כזה שנדמה לי שלא היו בו בתים מתקופת יהודייה, וחלקים נוספים כנראה ייהרסו בקרוב עקב תוכניתו של ראש העיר לבנות את במרכז המסחרי פארק דמוי לוגאנו. עם זאת אני מניח שהמסגד של הכפר, שהיום משמש כבניין העיריה, יישאר על כנו.
    ראיתי שאין לך פוסט על העיר – אשמח מאוד אם תבקר שם בקרוב. יהיה לי מעניין לקרוא את רשימתך בעקבות סיור כזה.

  • Benny Bedarshi  On 26/02/2014 at 1:43

    מאמרך מרתק מיכאל!
    הרשה לי לתקן את ההסבר לגבי בריכת ההשקיה/אגירה, הבירכה בערבית, שבשפת המשנה נקראה "בור סוד שאינו מאבד טיפה" גם בהקבלה לתלמיד חכם אספן ידע.
    הבור היה "סוד" כלומר מטויח בתערובת סיד ואגרגט, לרוב שברי חרס, לצורך אטימה והדירוג נועד להקטין את האיוד ממנו עם ההתקרבות לעונת הקיץ והתרוקנות הבריכה כתוצאה משימוש.
    בתל אביב נותרו שרידי בריכה כזו בחצר בית הכנסת הישן בפינת הרחובות יהודה הלוי – כרמייה.

  • משה פרנק מורה דרך וחוקר א"י  On 15/03/2015 at 2:24

    בני – הדירוג בבריכות המים נועד לאפשר לקיר לעמוד בלחץ משתנה של המים. בתחתית הבריכה יש לחץ גדול יותר מאשר בראשה, ולכן הקיר למטה עבה יותר.

  • משפחת בן עזרא  On 25/09/2015 at 22:31

    אנחנו גרים כאן וזה תיעוד חשוב ליפני שמפנים

  • ד"ר זמירה פורן-ציון  On 17/04/2017 at 9:12

    נולדתי בכפר עאנה… ובשבילי היא נמחקה כליל. התרגשתי לקרוא את הפוסט. כתבתי על הכפר רומאן סיפורים ובקרוב יצא לאור ספרי. תודה לך על השיתוף והמחקר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: