סיבוב רועש בדירות מול מרכז פרס לשלום

מסיבת ענק ביפו? זה קורה שעל יד הבית מתקיימת מסיבה ויש קצת רעש, אבל כאן זה סיפור אחר. אתמול בערב השתתפתי בסקר דיירים לצורך בחינה למימוש פרויקט התחדשות עירונית באחת מהשכונות המאתגרות ביותר ביפו, ואולי בישראל כולה. לשמחתי הסקר בוצע ביעילות ולכן כל אחד ממשקי הבית במקום ענה על הסקר (שלא היה קצר). למרות זאת ניתקלתי בקשיים לא צפויים. מעבר לכביש נערכה מסיבת ענק בחצר של "מרכז פרס לשלום". הווליום האדיר בקושי איפשר לי לשמוע את תשובות הדיירים.
  
למסיבה לא הוזמן איש מדיירי הבית (כי הרי כולם שהו בבתים והודות זה ענו לי על הסקר). כשעמדתי לבחון את הבאים והיוצאים לאירוע הנוצץ, ראיתי מכוניות מפוארות עוצרות בחזית מרכז פרס, ומהן ירדו אנשים לבושים בחליפות יקרות ומלווים בבנות זוגן המגונדרות והמאופרות בכבדות, היו גם לא מעט דתיים שהתבלטו בכך שהיו שמנים, ומסרו את מפתחות הלקסוס שלהם לשירותי חניה ונכנסו מייד למתחם המקושט. במתחם נערכו שולחנות יפים והוצבה במה גדולה עם תאורה וציוד הגברה שלא היו מביישים אף הופעה של שרית חדד או קובי פרץ. והווליום היה בהתאם. כאן אפשר לראות באופן הבולט ביותר מי השחור ומי הלבן.  
 

מרכז פרס לשלום במבט מאחת מדירות המגורים שממולו

 
 
בכל אחת מהדירות שעברתי בהן, שאלתי את השאלה מה מפריע להם במתחם בו הם גרים. שני נושאים עלו באופן עקבי אצל כל המגיבים: הניקיון ומרכז פרס שחסם להם את הים.
  
זהו סיפורם של דיירי המתחם: בשנות השמונים הוציאה חברת חלמיש עשרות משפחות מבתיהן שבשכונת עג'מי בטענה כי הבתים מסוכנים למגורים. החברה נתנה לדיירים ערבות כי הם ישובו לבתיהם לאחר שאלה ישופצו, ובנתיים שיכנה אותם במתחם מגורים בהמשך רחוב קדם, אזור המכונה ג'בליה וסמוך לבית הקברות של יפו. מייד לאחר שיצאו כל אותם דיירים מבתיהם, נמכרו הבתים ליהודים עמידים וכך נוצר "סיפור ההצלחה המטאורי" של עג'מי שהפכה לשכונת נובורישים ופיבקואים למיניהם. זה לא סיפור חדש, גם סבתא שלי לפני 63 שנה נאלצה לעזוב את דירתה המפוארת במרכז ברלין עם הבטחה שהיא תשוב… (היא הועברה למתחם בשולי העיר). התושבים שמצאו את עצמם תקועים בדירת שיכון שהחליפה את הבית הערבי בו גרו חלק מהם במשך דורות נכנסו למרמור וייאוש גדול. המילים שחזרו בכל השיחות שקיימתי עם תשובים היו "ייאוש" ו"השרדות". הפער החברתי-כלכלי בין תושבי המתחם לשאר תושבי תל אביב ואף לתושבי יפו הוא גדול ומשמעותי והדבר בא לידי ביטוי גם במרחב הפיסי.
   
הקליניקה לתכנון יזמות ומשפט בקהילה החליטה להירתם ולנסות וליצור מנגנון צודק שיפתור כמה מהאתגרים שמעמיד המקום. הקליניקה היא גוף הפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב ופועלים בו לצד אנשי אקדמיה בכירים קבוצת סטודנטים ממשפטים, כלכלה ותכנון, כך ששלושת הדיסיפלינות האלה יכולים יחד לרקום את הפתרון האידיאלי להתחדשות עירונית, כזו שלא תמחזר כלים מוכרים ולא תמיד מתאימים לקמום, אלא תמציא את הכלים המתאימים לאופי המקום, באופן שניתן יהיה ניתן להרחיב את הידע בתחום גם לפרויקטים אחרים.
הפרויקט במתחם זה בו אני נוטל חלק, נעשה בשיתוף פעולה עם מרכז פרס לשלום שהבין באיחור, את מעמדו וחשיבותו במקום. אבל אתמול בערב היה כזה רעש שלכל דירה שנכנסנו הטלויזיה פעלה בעוצמת קול מלאה כי אי אפשר היה לשמוע אחרת.
   
מרכז פרס לשלום שנפתח לפני פחות משנתיים, שוכן על "שטח חום" שמשמעותו מבנה ציבור. אכן מדובר במבנה ציבור, שעל פי מתכנן תכנית בניין עיר למקום, הכוונה היתה שהשטח הזה על פי חישובי שטחים ישרת את תושבי המקום, אך בסוף יצא שמשרת אנשים הנמצאים הרחק מהמקום. כך נותרו תושבי המקום ללא שטחים חומים וכתוצאה מזה לא ניתן היום למצוא להם קרקע פנויה להקמת מועדונית לילדים המסתובבים ללא מעש אחרי הצהריים ובחופשים, ומרוב שעמום משחיתים את המקום. את העובדה שהבניין שוכן במרחק של 100 מטרים בלבד מקו המים, וזאת בניגוד לתכנית המתאר הארצית לחופים האוסרת בנייה במרחק של פחות מ-300 מטרים מקו המים, היא גם כן דבר שפגע לא רק בציבור המקומי אלא גם בכלל המדינה ובדורות הבאים. נכון שהבניין קיבל את כל האישורים על פי חוק קודם שנחקק החוק של 300 המטרים, אך כשהבניין נבנה החוק כבר היה, ולכן אני מרגיש שיש פה בעיה מוסרית אף יותר קשה. אבל ככה זה במדינה בה גם מקימים בעיר הבירה, מרכז סבלנות על בית קברות של מנוצחים.
  
תושבי המתחם הם אנשים קשי יום אחרת כבר מזמן היו מבעירים את המקום שלא רק חסם להם את המבט לים, אלא גם הדגיש את הפער העצום בו הם יושבים על הקצה. במרכז ידעו על ההתמרמרות ודאגו לגייס משפחה מקומית שתהווה את כח המשמר על הבניין ובכך פתרו את בעיות הונדליזים. עדיין, אתמול בערב כשניסיתי לראיין את אחת הדיירות, עלה איזה ד"ר שטיין או שטרן על הבמה ודיקלם נאום שלא איפשר לי לבצע את הראיון.
 
ולפני סיום מילה לרון, שטרח בפעם שעברה שכתבתי כאן על מרכז פרס לשלום לקרוא את הרשימה ולהגיב בעקיפין: מרכז פרס לשלום הוא עובדה מוגמרת במקום. מכאן הוא לא יזוז ואסור לו לעזוב כי זהו מקומו. הכוונה שלי בדברים היא לנסות ולהעמיד מראה שתשקף את המציאות מנקודת מבטי מביקור במקום. קיימת חשיבות עצומה להימצאותכם במקום. ניתן להסתכל על כך באופן מצוצמם ופשטני כבעיה, אך ניתן גם לקרוא את המציאות הזו כהזדמנות. הבעיה במקום נוצרה לפני שנים ובלי כל קשר למרכז פרס לשלום, אך כעת עם הצטרפותו של המרכז כשחקן בולט, ניתן לראות במרכז גוף שבכוחו למנף את המקום באופן צודק ואמיתי, ולנסות לפתור בעיה היסטורית קשה. אלא אם כן כמובן בוחרים להשלים את תכנית ד' של דוד בן גוריון ולשוב ולאמץ את רעיון הטרנספר. קפיש?
 

מסיבה גדולה בין בית קברות למרכז לשלוםמהמסיבה "נהנים" לא רק האורחים, אלא גם המתים (שלא מתלוננים) והשכנים

 

שכנה שנאלצה להשתתף במסיבה

 

חדר המדרגות בבניין המגורים שממול: טיח מתקלף, זיונים חשופים

 

מדרגות שבורות

 

הרבה מדרגות שבורות

 

אחר כך המשכתי אל כיכר אתרים. אבל זה כבר סיפור אחר.

    
***
רשימות נוספות על מרכז פרס לשלום וסביבתו הקרובה ניתן למצוא כאן
   
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 17/05/2011 at 8:35

    אתה מסתובב במקומות קורנים וזורחים…
    אכן מראות קשים, מזל שאנחנו לא צריכים לשמוע את הקולות, אבל אני מתאר לעצמי. דיכאון. זה מרגיז ומקומם. וגם מייאש. אכן במקום איזה מתנ"ס או מועדונית לילדים תקעו שם, דווקא שם, את המבנה הזה. והסיפור עם "ההצלחה" של עג'מי כפי שתיארת, מקומם. כל מילה שלך בסלע כמו שאומרים. תודה שהבאת.

  • יפה  On 17/05/2011 at 8:35

    בנין מכעיס! לא מרכז, לא שלום אולי פרס.הבנין שקוטע את רצף הטיילת, תקוע כמו עצם סגנונית, עירונית ותרבותית.

    • מיכאל יעקובסון  On 17/05/2011 at 8:43

      שרון: תודה. אני לא חושב שזה מכעיס אלא יש לראות במציאות החדשה הזדמנות. ככה לימדו אותי.
      יפה: הבניין מכעיס כי הוא מייצג את מערך הכוחות בישראל. הבניין אינו קוטע לחלוטין את רצף הטיילת. היות וישנו בינוי היסטורי מימינו ומשמאלו (קודם בתי קברות ולאחר מכן בתי מגורים ששימשו במקור את הקוצה הבריטית ואחרי 1948 השתכן שם בין השאר מפקד הפלמ"ח יצחק שדה).

  • אסתר  On 17/05/2011 at 14:11

    הבנין מכעיס אותי ואני נמנעת מלהגיע לכנסים במקום. למה אי אפשר להקצות שם מקום לפעילות הילדים בשכונה? למה מה? כל כך מתאים לפרס. אוף כמה שזה מרגיז!!!

    • מיכאל יעקובסון  On 17/05/2011 at 16:17

      ברגע הראשון הבניין מלהיב, ברגע השני הוא מכעיס אבל ברגע השלישי הוא מציב אתגר. אני היום נמצא בשלב השלישי ואני אפילו אוהב אותו.
      הסיבה שאין בו פעילות לילדים זה מפני שהוא לא תוכנן לכך. בהיבט הבטיחותי אי אפשר להכניס אליו ילדים, וכדי שניתן יהיה להכניס אותם לשם ידרשו שינויים מרחיקי לכת. לכן, יהיה צורך בתכנון מספר חלופות לחלל שיתאים לילדים. ככל הידוע לי לא נעשה כל ניסיון רציני ובשיתוף כל הגורמים הנוגעים לדבר, לאיתור החלל המתאים.

  • דורית מלין  On 17/05/2011 at 21:59

    פעם כשהיו מופיעים רישומים סאטירים אירונים ביקורתיים החזקים שבהם הופיעו עם הכותרת "ללא מילים".
    משום מה נראה לי שללא מילים הזה יש המון עוצמה…

  • רון פונדק  On 18/05/2011 at 12:15

    17 במאי 2011

    מיכאל שלום,

    שוב דרכנו מצטלבות, בעקבות דברים שכתבת על מרכז פרס לשלום,

    לפני כשלוש וחצי שנים, עוד לפני שהעביר מרכז פרס לשלום את משכנו ליפו בסוף שנת 2009, הוא שם לעצמו למטרה להשתלב באופן מלא במקום ולרתום את ניסיונו וחלק ממשאביו לקידום הקהילה המתגוררת בסמוך לבית פרס לשלום; במתחמי המגורים "שם הגדולים" ו"קדם" הנמצאים בשכונת ג'בליה, בצמוד לשכונת עג'מי ביפו. לשם כך מעסיק המרכז במשרה מלאה עורכת דין שפועלת מטעמנו בשכונה ובין היתר גם איתכם ואצלכם בקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב.

    המרכז פועל בשני מישורים בו זמנית: ברמה הקהילתית – איתור מנהיגות מקומית ומתן כלים לקהילה לשם חיזוקה, מיפוי צרכים קהילתיים ועבודה על כל צורך וצורך בנפרד. ברמה הפרטנית – הושטת סיוע אינדיווידואלי למשפחות מוחלשות במיוחד בשכונה בכל הקשור לסיוע בטיפול בנושאי משפט, רווחה וקשר עם רשויות.
    לבסוף, המרכז דוגל בעבודת שטח הנעשית כתהליך למידה המפרה הן את התושבים והן את המרכז. כך, במקום להכתיב לתושבים "מגבוה" את דרכי הפעילות, אנו עובדים עמם בשיתוף פעולה יום-יומי במטרה ליצור שינוי "מלמטה" ולהעצים את יכולתם לפעול בעצמם בטווח הארוך. פעילות זו כוללת:

    במסגרת הארגון הקהילתי – הוקם ביוזמתנו ועד שכונה הכולל כ-12 נציגים מקרב התושבים, לרבות הסדרת פעילותו וליווי פגישות שבועיות המתקיימות במתחם .

    במסגרת סיוע פרטני וסיוע משפטי – אנו מסייעים באופן אינדיווידואלי למשפחות חלשות מתוך מטרה להביא למיצוי זכויותיהם של התושבים מול חלמיש, העירייה, גופי הרווחה וכו'. עבודה זו נעשית בשיתוף פעולה עם הקליניקה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, יזם מרכז פרס התקשרות עם הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים לצורך הקמת תחנה של הלשכה לסיוע משפטי בבית פרס לשלום, מתוך מטרה להנגיש את השירותים המשפטיים לתושבי יפו, וכך בחדר מיוחד שהוקצה לכך מתקיימות באופן רציף פגישות בין עורכי הדין לבין התושבים הנזקקים לכך. גם זה לא היה קורה בלעדינו.

    במסגרת טיפוח סביבתי – ייזום והובלת פרויקט של גינון קהילתי בו התושבים פועלים יחדיו להקמת גינה קהילתית וטיפוחה. בנוסף לפרויקט ייחודי זה, המרכז פועל לסייע מול הרשויות בשיפוץ חיצוני שוטף של המתחמים הסובלים מתשתיות רעועות כך שיותקנו דלתות אינטרקום ותיבות דואר, ישופצו חדרי מדרגות, ועוד.

    עבודה עם ילדים ונוער – אנחנו מממנים פרויקט של העמותה לקידום חינוך ביפו, במסגרתו מקבלים 18 ילדים מהמתחמים המדוברים, סיוע המאפשר להם להשתתף במועדונית החל מהשעה 12 ועד השעה 18. כמו כן, המרכז מארגן אירועים חברתיים לרווחת המשפחות במתחמים, כגון ערבי סרטים אצלנו באודיטוריום ( בין היתר צפייה משותפת של ילדי המתחם בהקרנה חגיגית בסינמטק ת"א, במסגרת פסטיבל הקולנוע לילדים ולנוער), הפעלות לילדים (כגון השתתפות בסדנא שהעביר שחקן הכדורסל עמרי כספי לילדי הפרויקט "בתי הספר התאומים לכדורסל ולשלום" ולילדי יפו. הסדנא נערכה במרכז הקהילתי הערבי – יהודי ביפו), וטיולים מאורגנים. אירועי יום השלום הבינלאומי אשר ציינו במרכז פרס לשלום במתכונת הפנינג לכל המשפחה ובו לקחו חלק גם ילדי יפו, ועוד פעילויות שונות לילדים ונוער.

    לגבי השטח החום, בעוד מספר שבועות יתחילו עבודות הגן הציבורי והפתוח שישרת את כלל התושבים באזור כולל תושבי המתחם. אלו גם משתמשים מידי פעם בדק העץ הפתוח שבצמוד לבניין.

    לאחר שהצגתי את עשייתנו בשכונה וביפו, תרשה לי להבהיר מספר דברים לגבי האירוע שנערך בבית פרס לשלום.

    השבוע התקיים בבית פרס לשלום, במהלך כל היום כנס של קונגרס יוצאי יהדות גיאורגיה בנושא טכנולוגיה, מדע ויהדות. בערב ערכו מארגני הכנס את ערב הגאלה של הכינוס, אליו הוזמנו אורחים וחברים של הקונגרס. הם בחרו להקדיש את הערב להקמת קרן בית פרס לשלום – קרן שתפעל למימוש פעילויות של שלום ודו קיום בין כתלי הבית וגם תסייע לנו להמשיך בפעילות עם שם הגדולים וקדם. מה לעשות- גם עבודה חשובה מסוג זה זקוקה לתורמים ומזומנים.

    לאורך כל הדרך הדגשנו בפני מארגני האירוע וראשיו, כפי שאנו עושים תמיד, את המגבלות הקיימות בקיום האירוע אצלנו, בין היתר, את נושא הרעש השעות והשמירה על הסדר הציבורי. לצערנו (ובאופן יוצא מן הכלל, דבר שלא אירע בעבר) מצאנו את עצמנו בעת האירוע – שכאמור במידה מסויימת היינו אנו אורחיו – מול מארגנים שפעלו אחרת. אגב המשטרה הגיע למקום והם נקנסו על כך.

    לסיום אני מבקש לנצל במה זו ולהתנצל בפני תושבי השכונה על הרעש וההפרעה שנגרמה להם כתוצאה מכך. אנו נשתדל בכל מאודנו שמקרה זה לא יחזור על עצמו.

    בברכה,

    ד"ר רון פונדק
    מנכ"ל
    מרכז פרס לשלום

    • מיכאל יעקובסון  On 18/05/2011 at 20:11

      רון שלום,
      תודה רבה על תגובתך המפורטת!

      לגבי הגינון הקהילתי שהזכרת: אכן יוזמה ברוכה! הפרויקט בוצע בשיתוף הקליניקה ולא זכה להצלחה ככל הנראה מאחר והוא בא מלמעלה למטה ולא כפי שנהוג בפרויקטים מסוג של גינות קהילתיות המבוצעות מלמטה למעלה.
      לגבי הגינה הציבורית שאותה הזכרת גם: האם בוצעה התייעצות עם התושבים לגבי התכנון שלה, כך שהיא תעניק מענה לתושבים? או שמא (שוב) הגינה תוכננה מלמעלה למטה ותשרת בעיקר את המבט האסתטי של המבקרים במרכז פרס לשלום?
      מיכאל

  • דניאל ונטורה  On 18/05/2011 at 16:00

    התגובה "המפאייניק" מעניינת אפילו יותר מהכתבה. דני

  • מיכל  On 01/06/2011 at 20:57

    רון היקר,

    תודה רבה על תגובתך המפורטת. מעל הכל שמחתי לראות שבראש המרכז נמצא אדם שבוחר לא להמשיך לשבת במגדל השן, אלא לענות באריכות וברצינות לתלונות. בנוסף, ניכר שאתה אדם שאכפת לו ושאתה ואנשיך משקיעים בקהילה שסביבכם, על אף שאני מניחה שעל כל אחת מהפעילויות (שציינת שנעשות על ידי המרכז שבראשו אתה עומד) ניתן להגיב בסקפטיות, ובהחלט ייתכן שיש מספר צדדים לכל נושא ומספר פתרונות.
    על האכפתיות וההקשבה ובעיקר על העשייה הטובה,ישר כוח ואני מאחלת לך ולכל השכונה שתצליחו.

    אני רוצה לא להתייחס לרוב הנושאים שהועלו בפוסט ובתגובה שלך ולגעת רק בנושא הרעש באירוע הגיאורגי.
    אמנם מארגני האירוע פעלו על דעת עצמם ואמנם אתם זקוקים לאירועים כאלו למען המשך פעילותכם, אבל לדעתי עליכם לגלות עקשנות אל מול מארגני אירועים עתידיים שכאלו ולא לאפשר, אפילו במחיר של הורדת החשמל במהלך האירוע, למצבים כאלה להישנות.
    אתם יכולים לעשות המון למען הקהילה כל השנה ולתרום את מיטב מרצכם, זמנכם וכספכם. אלא שמספיק שפעמיים-שלוש במהלך השנה תמנעו שלווה מהדיירים, בצורה שלדעתי היא כה בלתי סבירה, בשביל להכתים ואף לקלקל לחלוטין את כל הדעות והרגשות החיוביים שיהיו לדיירי השכונה כלפיכם ולמרר להם את החיים.

    אין מדובר באירועים המתקיימים ביום העצמאות או פורים, כאשר כל דיירי הבתים בכל הארץ מקבלים בעל כורחם, אם כי ברוב המקרים בהבנה טובה, מסיבות רועשות מהגג של השכן או רעשים מהרחוב במהלך כל הלילה. כמו כן, אין מדובר במועדון או פאב תל אביבי שבעליו מעוניינים רק ברווחים ולעיתים נדירות מתחשבים בדיירים מסביב (וגם הם נקנסים פעמים רבות על ידי העירייה).
    מדובר במרכז האמור לגשר ולחזק את הקהילות השונות, אשר מנהליו שואפים תמיד לעשייה טובה ושימור הערכים הללו וכך אכן התרשמתי מסגנון דבריך. חבל, כאמור, שעקב מספר מסיבות רועשות (שמהוות הפגנה של חוסר התחשבות) תרד לטמיון עבודה רבה וטובה כל כך, ולכן אסיים בבקשה להקפיד בעתיד לא לתת למארגנים להתפרע מעבר לגבולות המותרים (בחוק ו/או באופי השכונה) ובברכת הצלחה נוספת ועשייה טובה לכל הצדדים!

    תודה רבה,
    מיכל

  • משה  On 20/06/2011 at 9:05

    לאן נעלמת, בנאדם? מאז שהתחלת לכתוב בסמקא כבר לא רואים אותך פה.

    • מיכאל יעקובסון  On 20/06/2011 at 9:15

      אני ממשיך לכתוב הרבה מאד ל-xnet וגם אני כותב תיזה באוניברסיטה שתופסת לי חלק גדול מהזמן. לצערי לא נותר לי זמן לבלוג (בנתיים). אבל תמיד יש מפלט ואני ממשיך לתחזק כבר קרוב לשנה בלוג אישי אחר ומשעשע (לפחות לדעתי) בעילום שם, אבל לא נראה לי שקשה לזהות בו את טביעות אצבעותי.

  • תודה מיכאל

    • דתי שמן עם כסף  On 16/07/2011 at 19:26

      "היו גם לא מעט דתיים שהתבלטו בכך שהיו שמנים, ומסרו את מפתחות הלקסוס שלהם לשירותי חניה ונכנסו מייד למתחם המקושט"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: