סיבוב בגבעות מודיעין / ערכים בשטח הגבעות הדרומיות המיועדות לפיתוח בשלב ב'

לפני זמן קצר סיימתי עם רוני לכתוב מחקר חביב על פרויקט עליו ממעטים לדבר. המשך הרחבת העיר מודיעין, או בשם הזמני "מודיעין שלב ב'". לא הרבה יודעים, אבל השאיפה של משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל היא לאכלס בעיר רבע מיליון תושבים, ולמעשה יותר מלשלש את המצב הקיים.

הפנטזיה הלא הגיונית הזו, כמספר הפעמים שהורדה מהפרק – כך גם שבה ועלתה. בסופו של דבר זה הרי ברור שכל אותם מתנגדים יקבלו את השוחד המתאים לתעריף הישראלי המוכר, והתכנית תאושר. המחקר הציג את התמונה הרחבה של התכנית וגם של המצב הקיים והתבססה לבד מסיורי שטח, סקר ספרות וסקר תושבים גם סדרה של ראיונות עומק עם מרבית השחקנים המעורבים בנושא. חלקם בעד, חלקם נגד וחלק באמצע. בסופו של המחקר העלינו גם רעיון לפתרון הקונפליקט שנוצר כאן, אבל ברשימה זו אני רוצה דווקא להביא את אותו חלק במחקר שהציג את אותם ערכים פיסיים הקיימים בחלק הדרומי של אותה תכנית.

שטח זה המכונה "הגבעות הדרומיות" הוא פנינת טבע, מורשת ותרבות שקשה להאמין שמשהו העלה בדעתו למחוק אותו מעל לפני האדמה. במצב בו ישראל מנוהלת כמו באסטה בשוק, אז זה המצב. אני חושב שהרשימה הזו מציגה רק חלק קטן מאד מהערכים שסקרנו במקום אבל עדיין יש בה מספיק בשר כדי להראות כמה האזור הזה חשוב וראוי לפתח אותו בדרך יותר חכמה וצודקת מאשר בינוי מאסיבי, ועוד על חשבון  ערים שכנות ומאתגרות כמו רמלה ולוד

הרשימה היא כאמור חלק מהעבודה שהתפרסה על פני קרוב ל-100 עמודים. התמונות נלקחו מסיור שטח שערכנו בגבעות הדרומיות וגם קצת בעיר מודיעין.

   

חורבה בגבעות כשברקע בתי מודיעין

 

כבכל עיר, במודיעין ניתן למצוא קונפליקטים סביבתיים שונים הנובעים מקרבה בין שימושי קרקע  ומהתנגשות בין אינטרסים מנוגדים. עם זאת, הקונפליקט נובע מכך שמודיעין הינה עיר חדשה שדמותה ואף תכניתה טרם קובעו. תכנית המתאר של מודיעין קובעת כי העיר תגדל בשני שלבים: שלב א' אשר יושם כמעט במלואו, ושלב ב' אשר משתרע על שני אזורים, מצפון-מערבית לעיר ומדרום לה. כיום, כאשר שלב א' של מודיעין קרוב למימוש מלא והעיר מאכלסת כ-74,000 איש, מתעוררת השאלה האם וכיצד על מודיעין לגדול. שאלה זו הינה סוגיה מורכבת, שמערבת שורה ארוכה של בעלי עניין בקרב אנשי מקצוע, ארגונים סביבתיים, פעילים ותושבים. כמו כן, הוויכוח אינו נפרד משאלות רחבות יותר לגבי דמותה העתידית של העיר ולגבי היחסים בין מוסדות התכנון, הרשות המקומית וציבור התושבים.

בשל הביקוש הגבוה ליחידות דיור פועל משרד הבינוי והשיכון למימוש שלב ב' של מודיעין, אך תכנית נתקלת בהתנגדות מצד תושבים, פעילים וארגונים סביבתיים. מוקד הקונפליקט הינו סביב הגבעות הדרומיות, בהן רמת הרגישות הסביבתית הינה הגבוהה ביותר בשל ריכוז של ערכי טבע, נוף ומורשת. מצד אחד של המתרס נמצאים גופי התכנון ברמה הארצית אשר מקדמים את יישום שלב ב' עם התאמות מינימליות. מצידו השני של המתרס עומדים ארגונים ירוקים, פעילים סביבתיים ואנשי מקצוע ואקדמיה, אשר מתנגדים למימוש התכנית. דרגת ההתנגדות אינה קבועה: בעוד חלק מבעלי העניין מביעים התנגדות עקרונית נגד הרחבה של מודיעין, אחרים מוכנים להרחבה אך באתר חלופי, ופעילים נוספים אף מוכנים להסכים לבנייה על הגבעות הדרומיות אך תוך תנאים מגבילים.

 

רקע כללי

כחלק מתנאי תכנית המתאר למודיעין המתנה את המשך פיתוח העיר, הוגש בשנת 2007 על ידי איחוד של מספר גופים סביבתיים (החברה להגנת הטבע, קק"ל ורשות הטבע והגנים) סקר נוף וסביבה לשטחים הסובבים את העיר מודיעין. מסמך זה הוגש לקראת השלמת שלב א' של תכנון העיר והמעבר לקראת שלב ב', העתיד לקום על שטחים פתוחים הנדרשים לסקר עדכני לגבי הערכים המצויים בתחומם.

יחידת הנוף של גבעות מודיעין הדרומיות מתפרסת על שטח של כ-6,000 דונם ומורכבת מסדרה של כ-20 ראשי גבעות הממוקמות מדרום למודיעין, על חלק מגבעות אלה מצויים שרידי התיישבות קדומים וריכוזים ארכיאולוגים לא מבוטלים, ובכלל זה: מבנים, מתקנים חקלאיים, טרסות, גדרות אבן, בורות מים, בארות, כנסיות ביזנטיות וכדומה. האזור מאופיין בגבעות המנקזות את מי הנגר לנחל שעלבים וכן ישירות לנחל איילון.

גבולות השטח הינם כביש הגישה הדרומי למודיעין ממערב, העיר מודיעין מצפון, עמק איילון (נחל בית חורון) ממזרח ועמק איילון (נחל איילון) מדרום. פני השטח המורכבים מגבעות, שלוחות, גאיות וערוצים – יוצרים את הנוף האופייני והמייצג את אזור מודיעין. התכסית הצמחית הינה מגוונת ומורכבת מצמחיית בתה טבעית על מגוון מיניה וצמחית בוסתן. בחורף מתכסים הגבעות במרבדי פריחה, המהווים יעד למטיילים.

אתרים מרכזיים

בתחומי השטח מצויים מספר רב של אתרים, כשהמרכזיים שבהם הינם:

א. ח'רבת באר טל: המכונה גם גבעת הברושים ומתנשאת מעל לסביבתה, כוללת שרידי התיישבות קדומה נמצאה כבעלת ערכיות מרבית.

ב. ח'רבת חדת: האתר משוער כיישוב 'חדשה' בו זכה יהודה המכבי באחד מניצחונותיו המזהירים על היוונים. אתר בעל שרידי התיישבות, ובכלל זה שרידיה של כנסיה ביזנטית עם רצפת פסיפס שכוסתה על ידי חופרים, וכוללת ציטוט מספר תהילים. על גבעה נמצאה כבעלת ערכיות גבוהה מאוד.

ג. ח'רבת בארית: שרידי התיישבות צפופה על ראש כיפה לצד צמחיית בוסתן וצומח טבעי נמצא בעל ערכיות מרבית. האתר עשיר בשרידי העבר, בצומח (בוסתנים ואתר פריחה) וגם מהווה מוקד שוקק חיים לפעילות בעלי חיים. במקום מצויה באר המים העתיקה והיחידה המוכרת בגבעות מודיעין.

ד. 'אבני חמשת המלכים': אתר גיאולוגי המורכב ממקבץ של סלעי צור גדולים המהווים חלק משורת מחשופי צור הממוקמים לאורך הדופן התוחמת את קצהו הצפון-מערבי של עמק איילון. על פי המסורת מקושר לאתר זה סיפור לכידתם של חמשת מלכי האמורי על ידי יהושע ועם ישראל.

ה. 'דרך הפטרולים': גבעות אלו נכבשו בעת 'מבצע דני' במלחמת השחרור, ובכדי להמשיך ולהחזיק בשטח ולהגן על היאחזות נח"ל מבוא מודיעין, נסללה דרך ששימשה את לוחמי משמר הגבול לפעילות ביטחון שוטף בגבול ירדן באזור עמק אילון. הדרך מתחילה בסמוך לקברי המכבים, חוצה את הגבעות וממשיכה לקיבוץ שעלבים. דרך זו, מהווה ציר מרכזי בתחום גן לאומי מכבים המתוכנן.

ו. עמקי בארית: אתר המתאפיין בריכוזי פריחה נמצא בעל ערכיות מרבית.

ז. ח'רבת קנובה: שרידי התיישבות צפופה על ראש כיפה לצד צמחיית בוסתן וצומח טבעי. האתר עשיר בשרידי העבר, בצומח וגם מהווה מוקד שוקק חיים לפעילות בעלי חיים. נמצא בעל ערכיות מרבית.

ח. ח'רבת עג'לג'ל: שרידי בית חווה מהתקופה הממלוכית החצוב בחלקו בסלע, שרידי טרסות וחלקות חקלאיות, שרידים ארכיאולוגים החל מהתקופה הכנענית ועד לתקופת המנדאט הבריטי.

ט. ח'רבת שייך סולימן: שרידי מבנה חקלאי, בורות מים וטרסות חקלאיות המצויים על גבעה נישאת הבולטת במיקומה הגבוהה ובעלת נצפות גבוהה בסביבה וכן מהווה נקודת תצפית היקפית מרשימה.

י. המצוק המזרחי: מדרון המשתפל בתלילות לכיוון נחל בית חורון ונחל איילון וכולל בראשו מספר שרידי התיישבות קדומה נמצא בעל ערכיות מרבית.

יא. נ"ט 274 מדרון צפוני: מדרונות הפונים לעבר מודיעין ומצויים בקרבת לעיר מופר ועשיר בצומח בתה ונמצא בעל ערכיות גבוהה מאד (4). המדרון הדרומי בעל התצפית נוף היחידות נמצא בעל ערכיות מרבית.

יב. גבעות דרום-מזרחיות: שטח עשיר בצומח בתה ובריכוזים של עצי ליבנה רפואי ושרידי התיישבות נמצא בעל ערכיות מרבית.

יג. המדרון הדרומי: המדרון המשתפל לעבר עמק איילון מכיל שרידי התיישבות קדומים ומהווה את הדופן החזותי של עמק איילון ומתוך כל בעל נצפות גבוהה ותצפיות לעמק איילון והרי ירושלים. האתר נמצא כבעל ערכיות מרבית.

יד. בשטח מצויים אתרים נוספים ובהם נ"ג 242, וכן חורבות נוספות, מאורות בעלי חיים, נקודות תצפית, מחצבות קדומות, גתות, דרך הבנויה מאבני גוויל וגזית, בוסתי שזיפים, מערות קבורה, בורות מים ומרבדי פריחה.

תשתיות ומפגעים

קיימים ביחידה מספר תשתיות ומפגעים, שעל אף ההפרות הנקודתיות ברובן, חלקן הגדול ניתן לשיקום: דרכי עפר החוצות את היחידה על קו הרכס ובתוואי הערוצים. קווי מתח וקו מתח גבוה. אנטנות ומתקנים הנדסיים תומכים. שרידי בסיס צבאי עם שרידי מחפורות.

ערכי נוף, תרבות וטבע ייחודיים

על פי סקר שנערך באתר נמצא כי יחידת הגבעות הדרומיות הינה היחידה הערכית והרגישה ביותר מבין היחידות שנסקרו בסקר זה (נספח 16); בכללותה היחידה הינה יחידת נוף המשקפת בצורה מיטבית את הנוף הטבעי של מרחב מודיעין ההולך ונעלם תחת בינוי מאסיבי. הסקר מוצא כי "ייחודה הוא בשילוב איכותי ומייצג של נוף, טבע ומרושת".

מהאתר קיימת נצפות גבוהה אל הרי ירושלים, עמק איילון ורכס לטרון, וכן קיימת נצפות גבוהה אל הגבעות מכיוון עמק איילון. האתר מהווה חלק משמעותי מהאגן החזותי של עמק איילון, ומייצג את חזית השפלה באזור. בשל הנצפות הגבוהה, כל בינוי או פגיעה אחרת באזור – תראה ממרחק.

לבד מתצפיות נופיות, מהווה הנוף מייצג לנופם של אירועים היסטורים אשר עיצבו את התהוותו של עם ישראל: מלחמת יהושע במלכי האמורי, מלחמות היוונים בעת העתיקה וכן קרבות לטרון בעת מלחמת העצמאות. ברחבי האתר שרידים למתקנים צבאיים (בסיס צבאי ודרך הפטרולים) אשר שימשו את כוחות הביטחון עד 1967, עת עבר במקום הגבול בין ישראל לממלכה הירדנית.

באתר שרידים להתיישבות האדם במקום לאורך דורות. עדות לכך ניתן למצוא בעדויות הרבות הפזורות: מבנים, חצרות, מערות, בורות מים, גדרות אבן, טרסות, מתקנים חקלאיים, מערות קבורה וכדומה.

באתר מגוון גבוה של מיני צומח המשתלבים בצומח הטבעי האופייני ובצמחיית בוסתנים הסמוכים לחורבות.

 

שני השחקנים הראשיים שנאבקים למען תכנית המתאר שתכבוש את גבעת מודיעין הם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון

 

שלט בכניסה לגבעות מכיוון מודיעין

 

הגבעות 01

 

צומח בגבעות

 

שרידי בוסתנים

 

מתחם בוכמן הולך ומושלם במבט מהגבעות

 

רוני ואני

 

פתח לבור מים

 

שביל מסומן

 

נוף הגבעות כולל בוסתנים, אתרי עתיקות וחורבות מהעבר הקרוב

 

רוני מצלמת 01

 

מקום עם עבר אבל (ככל הנראה) בלי עתיד

 

רוני מצלמת 02

 

מודיעין במבט מלב הגבעות

 

ומה יבוא על חשבון אותן גבעות הכוללות כל כך הרבה ערכים: ערכי טבע, ערכי תרבות, ערכי מורשת? הינה מקבץ תמונות שצילמתי באותו יום בעיר מודיעין:

 

עומס תנועה קבוע בסמוך לקניון עזריאלי במרכז מודיעין

 

מגדלים

 

אקרשטיין + חניונים

 

רוני מצלמת 03

 

חלון אחורי המפנה מבט לגבעות שעתידים להעלם

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 03/03/2011 at 8:45

    Raja Shehadeh narrates excerpts from his book: Palestinian Walks, Notes on a Vanishing Landscape. London, Profile Books, 2007

  • אזרח.  On 03/03/2011 at 8:46

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1151510.html

    נער הגבעות | על הספר "טיולים בפלסטין, רשימות על נוף הולך ונעלם" מאת רג'א שחאדה

  • אסתר  On 03/03/2011 at 14:08

    עבודה דומה הכנתי לפני כעשרים שנה על אזור בית שמש לפני שהוא נהרס לטובת הרחבת העיר. היו שם גבעות ירוקות ופורחות עם ערוצי מים קטנים, בוסתנים וחורבות. אמרו שאני לא מבינה כלום ושאני מונעת מבית שמש לגדול ולהתפתח. לא קיבלו את ההתנגדות, בבית שמש גרים חרדים לרוב ואני מקווה שהתושבים קיבלו את מה שהם רצו.
    אילו היו משקיעים את הכסף ברמלה ולוד, שיש בהן פנינים אורבניות, אז היו נחסכות מאתנו מפלצות הבטון של מודיעין ותושבי הערים הנ"ל לא היו נאלצים לנוס על נפשם לעיר החדשה. פותרים בעיה על ידי יצירת עוד בעיה… שום דבר לא השתנה. תמשיכו ואל תוותרו.

  • jgfk  On 23/06/2011 at 11:42

    נכון, הסביבה חשובה אבל כך גם צרכי התושבים במדינת ישראל.
    כתושבים שכירים בעיר איננו יכולים להרשות לעצמנו לקנות בה דירה ומחכים בקוצר רוח להרחבת הבנייה.
    פחות שרידי בוסתן, יותר פתרונות דיור, אם אפשר בניה ירוקה ומרווחת, אולי אפילו כפרית, שתשתלב בסביבה.
    שהעשירים יעברו לפרברי מודיעין וישאירו לנו, הצעירים התפרנים, את המרכזים האורבניים שיהפכו להיות זולים יותר.

    • מיכאל יעקובסון  On 23/06/2011 at 11:48

      אני מסכים איתך בהחלט: צרכי התושבים חשובים. אך אסור לבחון את המציאות בטווח הקצר ולפעול לטובת התושבים עכשיו, אלא להסתכל גם בטווח הארוך. לדורות הבאים שיבואו אחרינו. כמו כן יש להתייחס להיבטים פוליטיים וכלכליים ולא באופן רכרוכי נטול כל היבט מקצועי. ולכן יש לבחון את הפגיעה של המשך פיתוח מודיעין ביחס לערים כמו לוד ורמלה ואפילו נצרת עילית וכרמיאל. בפתרונות דיור אין הכוונה דירת חמישה חדרים עם חניה, אלא הדבר נדרש למורכבות גדולה יותר שאיתה האדריכלים ומקבלי ההחלטות אינם מעוניינים להתמודד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: