סיבוב בתי ספר בישובי הבדואים בנגב

ראשית כל, אני ממליץ לקרוא את הכתבה שפורסמה הבוקר מאת נועם דביר ב"הארץ" על המעבדה באוניברסיטת תל אביב, שבמסגרתה אני עורך מחקר.

* * *

לפני מספר שבועות נסעתי עם רוני לעשות סיבוב על מספר בתי ספר בתחומי המועצה האזורית הבדואית אבו בסמה. זוהי מעוצה שכל תושביה הם בדואים, והיא עוטפת את העיר באר שבע ממזרח ומדרום. בסיבוב הזה כבר הייתי: לפני שנה וחצי בעת שאותם בתי ספר היו בשלבי בניה מתקדמים, הכנתי עליהם כתבה שפורסמה ב"הד החינוך" ואחר כך גם כאן.

כעת, לאחר שאוכלסו בתלמידים, בחרתי להמשיך ולעקוב אחר הנעשה בהם. רציתי לנסוך וללמוד על כוחו של בית הספר בכפר הבדואי, של מה שהיה עד לפני תקופה לא ארוכה פזורה לא מוכרת.

הכתבה שלפניכם פורסמה בכתב העת לחינוך "הד החינוך" (דצמבר 2010, עמ' 16-14) ובהזמדנות זו אני רוצה להודות לעורך ד"ר יורם הרפז ולעורכת המשנה ציפה קמפינסקי שנתנו לי את ההזדמנות לפרסם באופן חופשי על במה מכובדת זו, ובמיוחד לציפה על העריכה המעולה (הטקסט שכאן הוא המקורי וקדם לעריכה). כמו כן, אני מבקש להודות לנועם תמרי על העריכה הגרפית שכל פעם מצליחה להפתיע מחדש ביעילות והיצירתיות שבה. בכתבה הזו השתתפו ראש מינהל חינוך של המועצה האזורית אבו בסמה חנן אפוטה, מנהל בית הספר היסודי אלביאן סייד אל-סייד, מנהל תיכון אורט אום בטין עומר אבו-עסא ודובר המועצה נדב שטראוכלר ממשרד "תקשורת משולבת טל רבינא" שהצטרף לרוני ואלי גם לארוחת הצהריים ב"הודו הקטנה".

הכתבה בנויה מטקסט מבוא, ולאחר מכן בחרתי להעניק את הבמה לאנשי החינוך שדבריהם הובאו מתוך שיחות שערכתי עימם באותו יום. בכתבה פורסמו רק תריסר תמונות, אך כאן בחרתי להרחיב את היריעה ולהביא גם תמונות מארוחת הצהריים באחת מהמסעדות האהובות עלי בישראל בכלל ובבאר שבע בפרט – "הודו הקטנה".

 

בתי אום בטין הנשקפים מחלון תיכון אורט אום בטין

   

בשנה שעברה, רגע לפני שמאות תלמידים מכפרי המועצה האזורית אבו בסמה אכלסו את בתי הספר באזור, הצגנו כאן את המבנים ההולכים ונבנים של מוסדות החינוך החדשים. היום הם שוקקי חיים.

אבו במסה שוכנת ממערב ומדרום לבאר שבע ומאגדת בתוכה עשרה כפרים בדואים מוכרים. הילדים והנוער שבה מהווים למעלה מ-60% מכלל התושבים – כמעט פי שניים מהממוצע הארצי. זו מציאות שדורשת ממשרד החינוך להקים מוסדות חינוך בקצב מסחרר. במשך עשרות שנים בחרה ישראל להתעלם מהאוכלוסייה הבדואית ובעוד ששאר חלקי המדינה זכו לתקציבים לפיתוח, נותרו הבדואים בעיקר עם חוסר סדר וארגון וללא מתן הזדמנות להשתלבות בקידמה שאפיינה את החברה הישראלית המתפתחת. בשנים האחרונות, בעקבות החלטת ממשלה משנת 2005, הוקמו בתחומי המועצה מאות כיתות לימוד וגני ילדים. במקומות בהם לא היו כל תכניות פיתוח לחינוך, תחבורה ותשתיות הוחל על ידי הרשויות בהקמתם של דרכים, מערכות ביוב, מים וחשמל והסדרת תכניות מתאר.

על פי רב הקמתו של יישוב מתחילה עם סלילתם של כבישים, מדרכות, גינות ובתים. המיוחד בכפרים כדוגמת אום בטין ואל-סייד שבתחומי אבו בסמה, הוא שהפיתוח הראשוני שבוצע בהם היה הקמתם של מוסדות החינוך. רק לאחר השלמתם של מוסדות אלו, נכנסו המשאיות והדחפורים שהחלו בסלילת כבישים והקמת רשת חשמל, מים וביוב – כשהכביש הראשון שנסלל נועד לקשר את בית הספר עם הכביש הראשי. ניתן ללמוד מתוך כך על חשיבותו ומעמדו של בית הספר לא רק בהיבט החינוכי אלא אף בהיבט הקהילתי.

מוסדות החינוך באבו בסמה אינם רק מקומות לימוד לשכבת הגיל הצעירה ביישוב במחציתו הראשונה של היום, אלא הנם מבני הציבור הראשונים במקום ובכך הם מהווים מוקד חברתי, תרבותי וקהילתי לכלל תושבי היישוב. מתוך שיחות עם אנשי חינוך במועצה האזורית, אפשר לראות כיצד מוסד חינוכי הופך מ"סתם" בית ספר למקום כמעט קדוש המשמש מקור גאווה לקהילה שלימה.

    

סלילת כביש האספלט הראשון בכפר אל סייד. הכביש מחבר בין הכביש הבין-עירוני עם בית הספר.

  

מהו היתרון הייחודי שבהקמת בית הספר החדש באל-סייד? 

חנן אפוטה, ראש מינהל החינוך מ.א. אבו בסמה: באל-סייד כל היישוב הוא שבט אל-סייד בלבד ולכן בבית הספר כל התלמידים, כולל המנהל – לכלם שם משפחה אחד: אל-סייד. זה יתרון כי האקלים החינוכי הוא שקט ונעים, אין סכסוכים כי כולם משפחה אחת. 

סייד אל-סייד, מנהל בית הספר אלביאן: בית הספר תוכנן כך שיוכל לפעול גם מעבר לשעות הלימודים. הכשרנו מורה שילמד קריקט וזאת בשיתוף פעולה עם התאחדות הקריקט העולמית ובחצר בית הספר מתקיימים האימונים. נוסף לכך מתקיימים בין השאר חוגי טניס, קראטה ואופניים.

 

החזית הראשית של בית הספר היסודי אלביאן בכפר אל-סייד

 

רוני בדרך לבית ספר

 

שיעור בספריית בית הספר

 

ספרים על המדף בספריה

 

אחת מהכיתות המתקדמות בבית הספר (לוח ממוחשב)

 

על הקיר מול הכניסה

 

חלון אל המזרח התיכון

   

מה מעמדו של בית הספר בעיני התלמידים והוריהם? 

חנן אפוטה, ראש מינהל החינוך מ.א. אבו בסמה: כמעט ואין בכלל ונדליזם או אלימות, התלמידים והתושבים רואים בבית הספר דבר קדוש, כמעט כמו המסגד. הם מוכנים לתת אדמה היות וזה נותן פרנסה וכבוד. […] הבית ספר נשאר פתוח גם כשלא לומדים בו. ברגע שמסתיים בבית הספר יום הלימודים בשלוש וחצי, נכנסים לפעילות לא פורמאלית של חוגים. ישנם חוגים משותפים לילדים ולהורים כגון חוגי מחשבים. יש גם הרצאות בעיקר לנשים בנושאי בטיחות בבתים, זהירות בדרכים, תזונה ובריאות. 

סייד אל-סייד, מנהל בית הספר אלביאן: ההורים רואים עצמם כחלק מבית הספר. זה קל לעשות את השילוב בין בית הספר ובין הבית היות ומוצע כאן משהו חדש שההורים שמחים להשתתף בו דוגמת פרויקטים  שונים של לימוד משותף עם הילדים. נוסף לכך, מאחר והתלמידים הם בני היישוב הקשר קיים מאיליו, אבל אנחנו מחזקים את המורשת והשייכות; הפרויקט הזה למשל הוביל לכתיבתו של ספר היסטורי, גיאוגרפי וחברתי ראשון מסוגו על היישוב. 

עומר אבו-עסא, מנהל תיכון אורט אבו בסמה: בעבר לא היה בית ספר תיכון ביישוב והתלמידים היו נוסעים רחוק. עכשיו עם פתיחתו של התיכון הראשון נוצר שיתוף, התעניינות ואכפתיות גדולה מאד. יש כאן גאווה שהתושבים קבלו זכויות שהיו מאד חסרות להם, וזה אחד מהסימנים הבולטים ומוחשיים לכך שיש כאן יישוב קבע, ועכשיו אחרי בית הספר מגיעים לכאן גם הכבישים והחשמל. עצם זה שהתלמידים לומדים כעת ליד הבית יש בזה ממד של שיווין שלא היה עד עתה. המטרה שלנו היא שהתלמידים ישתלבו במרחב הנגב, בעבודה, באקדמיה. אנחנו חותרים להעניק להם אוריינטציה להשתלבות בחברה הישראלית. במקביל לזה אנחנו מקיימים פעילות בתחום המורשת והתרומה לקהילה. יש לנו עכשיו שתי תערוכות בתצוגה: הראשונה היא של תלמידים מכאן שצילמו את הכפר וחיי היום יום שלהם כאן. התערוכה השניה מסכמת שיתוף פעולה שלנו עם תשובי הכפר וסטודנטים לאדריכלות מבצלאל שביחד ניסינו לבנות מספר הצעות לתכנון היישוב. תלמידי מסלול ביולוגיה משתפים פעולה עם המרפאה המקומית בעריכת והפקת עלון בערבית בנושאי בריאות שרלוונטיים למקום כדי לסייע לאוכלוסיה. בהכנה נמצא גם עלון באנגלית שמציג את היישוב אום בטין אותו עורכים התלמידים בשיתוף עם שגרירות ארה"ב. חלק משיעורי הציור פתוחים גם להורים שבאים להתנסות. קיימת התנדבות שחלקה אפילו על בסיס יום-יומי של הורים שרוצים לתרום מזמנם ומכישרונם.

    

סייד אל-סייד מנהל בית הספר בחצר הפנימית של בניין בית הספר אלביאן

 

ילדי בית הספר נפרדים מאיתנו לשלום

 

אל-סייד: בניין חדש בזוית

 

אותו מבנה - בחזית

 

הפסקת תה בפרלמנט של הכפר

 

מוזג תה

 

איך השפיעה עליכם הקמתו של בית הספר החדש ביישוב? 

ג'אבר אבו קאיף – יו"ר ועד תושבי אום בטין: הילדים שלנו היו מפוזרים בהרבה בתי ספר מחוץ ליישוב שם הם הרגישו זרים והייתה נשירה גדולה. כאן הצטמצמה הנשירה, יש שייכות ויש גאווה. זה החלום של כולם שהתגשם. 

  

תה

 

תה

 

In Berlin, by the wall

 

יו"ר ועד תושבי הכפר אום בטין עם אחד מזקני הכפר שארחו אותנו

 

חזיתו הראשית של בית הספר התיכון אורט אום בטין - בכפר אום בטין

 

כיצד נבחר מיקומו של בית הספר? 

חנן אפוטה, ראש מינהל החינוך מ.א. אבו בסמה: חשוב היה לשבט המקומי שבית הספר יהיה ניצפה מכל מקום. זה המרכז שהם מתגאים בו וכל אישיות שבאה לבקר ביישוב, לוקחים אותה לבית הספר כי הוא למעשה מבנה הציבור החשוב ביותר היום במקום. 

עומר אבו-עסא, מנהל תיכון אורט אבו בסמה: המקום שנבחר להקמת בית הספר היה המיקום הטוב ביותר ביישוב – הוא צופה על כל המרחב ושוכן במרכזו.

  

מבט מבפנים

 

ציורי קיר המתארים את ארבעת העונות, סצנות מחיי הבדואים וסתם נוף שלא כאן

 

מה משמעותם של ציורי הקיר הגדולים המופיעים במסדרונות בית הספר?

עומר אבו-עסא, מנהל תיכון אורט אום בטין: את הציורים האלה הזמנו מצייר שציורים שלו ראיתי בהרבה בתי ספר תיכוניים של המיגזר. ביחד החלטנו מה יהיו הנושאים שיוצגו, ישנם ציורים שקשורים למסורת, יש של נוף ויש של עונות השנה. ציורי הנוף והעונות מציגים דברים שחסרים פה במדבר כמו מים ושלג והציורים שמתארים את המסורת כוללים את החיים המסורתיים, האוהל ובעלי החיים שיש כאן. יש גם ציורים שקשורים ללימודים והמאמץ שנדרש כדי ללמוד, הציורים מצאו חן בעיני התלמידים ויצרו התעניינות גדולה.

 

ציור 01

 

פרט מתוך ציור 01

 

ציור 02

 

ציור 03

 

ציור 04

 

פרט בציור 04

 

רוני משקיפה (לידה מנהל בית הספר)

הנוף מהחלון

רוני משקיפה מחלון אחר (יש לי עוד המון תמונות כאלה, אבל נחסוך לכם...)

תערוכת צילום שיצרו התלמידים ובהם מוצגים סצנות מחיי היום-יום באום בטין

תמונה 01

תמונה 02

תמונה 03 (הביוב שזורם בנחל חברון וחוצה את הכפר אום בטין)

 

תערוכת עבודות סטודנטים מהמחלקה לאדריכלות בבצלאל - במסגרתו תכננו הסטודנטים פרויקטים באבו בסמה לאחר תהליך תכנון ארוך בו שותפו גם תושבי הכפר

 

חלק מהלוח המציג את הפרויקט של בצלאל

 

תכניות בתערוכת בצלאל

 

מודל

 

"רחוב" באום בטין

* * *

צהריים חוזרים לבאר שבע לאכול ב"הודו הקטנה" והמעולה

 

רוני ונדב - דובר המועצה האזורית אבו בסמה ב"הודו הקטנה"

 

טאלי

 

* * *

 

המאמר כפי שפורסם במקור בכתב העת "הד החינוך" (עריכה גרפית: סטודיו נועם תמרי)

 

* * *
להנאתכם רשימות נוספות בתחום מוסדות החינוך בישראל
  
בהד החינוך הספקתי לפרסם עוד לא מעט כתבות – אך הן עסקו במוסדות חינוך בחו"ל – וזה לא קשור לחלון אחורי
* * *
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמנון  On 26/01/2011 at 10:00

    חבל שבמדינה הזאת צריכים מכורי הימורים בשביל להקים כזה דבר.

  • אסתר  On 26/01/2011 at 11:04

    גם בתי הספר בפזורה נהנים מיחס מכובד – הילדים לא מלכלכים ולא משחיתים את בתי הספר. המורות לא צורחות ולפעמים קשה להאמין שיש בבית הספר מאות תלמידים! באחת ה"פזורות" שבה אני עובדת, יש בתי ספר וגם שם יש ציורי קיר מהווי המדבר המתרחב והמסורת הנעלמת. בתי הספר החדשים מרשימים ביותר ואני מקווה שהילדים יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם.
    בניית בית הספר מיד עם הסדרת היישוב היא אסטרטגיה חדשה שאומצה על ידי הרשויות בישראל. קודם כל מקימים מבני ציבור טובים ואח"כ תשתיות כדי שהאוכלוסייה תאמין בתועלת שביישוב המוסדר. זאת בניגוד ליישובים הבדואים הוותיקים בהם היו תשתיות חלקיות במשך הרבה שנים, דבר שגרם עוגמת נפש לתושבים.
    תודה על הטיול.

  • DOT  On 27/01/2011 at 1:24

    להזדקף!
    הכתבה הזו מאפשרת להזדקף…
    ואולי להמשיך לשלם את המנוי למפעל הפייס.. בזכות הפרוייקט הזה..
    חוץ מזה גם אם בדרך עקיפה מתאפשר להרגיש את כוחו של החינוך …
    אז מה אם אני תופסת לעצמי טראמפ..
    א. גם אם אולי בזכות תלמידה אחת שליוויתי גם בתיכון ואחר כך בבצלאל זכיתי גם אני לישון יותר בשקט……
    ב. בזכות תלמיד אחד שחוקר ומדווח…
    אז מה יש להגיד על האדריכלות של המבנים האלה … אהה?
    מודעים?
    מונעים?
    מתחזים?
    אדישים?
    או
    שימור?
    ישר כוח לכולם.
    :-)))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: