סיבוב על הצעה לחידוש מקורי של מגדל המים ברחוב החשמל

מגדלי מים תמיד רתקו אותי. אם תכנסו לערך מגדל מים בויקיפדיה אז כמעט את כל תצלומי מגדלי המים שמופיעים שם בגלריה – אני צלמתי, אם כי צלמתי הרבה יותר ממה שיש שם אלא שבשלב מסויים נמאס לי להעלות לשם את המגדלים.

כשהוכרזה התחרות על מגדלי המים חשבתי לגשת, אבל יותר מידי עיסוקים מנעו ממני את הדבר ולכן נאלצתי לעמוד מהצד ולהסתפק בלצפות בהצעות שהוגשו. אחת מאותן הצעות שזכו בקטגורית הסטודנטים בפרס מאוניברסיטת ברקלי, הייתה של הצמד טל יהוד ורועי דרבקין מהמכון הטכנולוגי בחולון ונקראה "פרויקט אור עליון". זה בהחלט ראוי להציג את ההצעה הזו כאן ועל כך ברשימה זו.

 

הצעה זוכה לייעוד מחודש למגדל מים ברחוב החשמל - טל יהוד + רועי דרבקין

 

החיבה הזו למגדלי מים שלא רק אני נגוע בה נובעת ממספר סיבות, אבל לדעתי הסיבה שבאמת הופכת את אותם מגדלים לנושא משמעותי – הוא הנצפות הגבוהה שלהם. הם נמצאים כמעט בכל ישוב, לפעמים יותר מאחד. בהקמתם השקיעו אדריכלים ומהנדסים יצירתיות לא מבוטלת, דבר שהפך אותם ליצירות פיסוליות במרחב הציבורי.

בישראל מקבלים מגדלי המים חשיבות נוספת, היות ויש להם ערך לאומי: ההתישבות הציונית משחר ימיה עלתה על הרעיון ובאופן מודע עשתה שימוש במגדלי המים לא רק לסימון נוכחות אלא גם לצרכי ביטחון: הוקמו עמדות שמירה ותצפית בראשי מגדלי הבטון המוגנים, ובמקומות מסויימים הפכו אותן עמדות גם לעמדות איתות. אחרי שהנוכחות הישראלית התחזקה ובכל מקום הוקם יישוב, איבדו מגדלי המים מחשיבותם, אל אף שכפונקציה ייעודית למערך המים המשיכו המגדלים בפעילותם – הרי שחשיבותם הסימבולית ירדה ובעקבות זאת נזנחו.

סיפור "עליתם ונפילתם של מגדלי המים" הוא סיפור שאינו ייחודי לישראל בלבד אלא הוא קיים גם במקומות אחרים בעולם (אם כי בישראל העליה והנפילה היו יותר חזקים מסיבות מרחביות ופוליטיות). כך למשל, בגרמניה ישנה פעילות עניפה של חוקרים וחובבים המרוכזת כיום על ידי אגודה הפועלת באופן מופתי. האגודה לא רק מרכזת מידע, אלא גם עורכת ימי עיון וכנסים בנושא מגדלי המים וכן פועלת לשימור המגדלים והגברת המודעות לחשיבותם. אחת מהפעולות המקוריות בה תומכת האגודה, היא מכירת ורכישת מגדלי מים בהם אין עוד שימוש (כרגע למשל ישנם ששה מגדלים למכירה).

אחד מהנושאים שאני מוצא שמצליח להגביר את המודעות למעשה בכל תחום – הוא הגברת השיח. פעולה נקודתית לא תמיד עוזרת, אלא יש צורך ביצירתו של דיון. האגודה הגרמנית למגדלי מים מעודדת את הוצאתם לאור של ספרים על מגדלי מים, ומדובר שם בקצב של ספר עד שלושה ספרים בשנה, כשניתן לראות שבשנים האחרונות קצב הוצאת הספרים בתחום הולך וגובר – דבר המעיד על התגברות המודעות.

 

כריכת הספר העוסקת במגדלי מים בבאדן-וירטמברג שבגרמניה, 2009

 

המקרה של גרמניה הוא לא ייחודי ואגודות שכאלה פועלות בכל רחבי העולם, ואם לא הן אז הודות לפעילותם של "משוגעים לדבר" מתקיימת פעילות לא מבוטלת שמגבירה את המודעות לחשיבותם וערכם התרבותי והנופי של מגדלי המים. מי שמתעניין ורוצה להרחיב קצת את אופקיו גם מעבר לים, אז הנה מספר קישורים לאתרי מגדלי מים במדינות שונות: ארה"ב, קנדה, יפן, בלגיה, שוודיה, רומניה, הולנד וישנם ברשת עוד רבים…. 

מודעות זו, היא שהביאה למשל יזמים בהולנד להפוך מגדל מים משנת 1932 שפעילותו פסקה – לבית מלון מפואר (וליתר דיוק אחד מהמלונות היוקרתיים בהולנד כולה). בפריס הגלריה הראשונה לצילום Chateau D'eau שהוקמה בשנת 1974, ממוקמת אף היא במגדל מים ישן. גם בארץ יש מקרים שהפכו מגדל מים לבר או גלריה אבל אין בארץ עדיין מודעות מספיקה לנושא – אם כי יש התחלה.

 

בית המלון במגדל המים, הולנד (מקור: thenetworkclub-arnhem.com)

 

המסעדה שבראש בית המלון/מגדל מים (מקור: lekkerweg.nl)

 

זהו צעד חשוב שלאחרונה נערכה תחרות פתוחה לקהל לעיצוב וחידוש מגדלי מים קיימים. התחרות היא יוזמה משותפת של המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, המועצה לשימור אתרים, איקומוס ישראל, קרן פרסים של אוניברסיטת ברקלי והצלמניה. רבים וטובים ניגשו לתחרות וכאמור את אחת ההצעות אני רוצה להביא כאן. חוץ מההצעות הרבות שהוגשו לתחרות, הרי שאתר התחרות – הוא כבר התחלה לשיח כך שהוא מצטרף לרשימת האתרים העוסקים במגדלי מים בעולם דבר חשוב לכשעצמו.

  

לוגו התחרות

 

מגדל המים ברחוב החשמל הוקם בשנת 1925 כמגדל המשרת את מערכת המים של חברת החשמל. במהלך השנים מילא כמה פונקציות בלתי צפויות כמו בית קירור, מגדל תצפית במלחמת העצמאות, בית מלאכה, מכולת שכונתית ולאחרונה משמש הוא כבית כנסת. יחד עם זאת, מאז חנוכת מגדל המים ממשיך גם היום המגדל לשמש את מערכת המים המקומית.

בין הניגשים לתחרות היו גם כאמור צמד הסטודנטים מהמכון הטכנולוגי בחולון הלומדים במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנתם האחרונה. מטרתם המרכזית של טל ורועי הייתה לשלב את המבנה בהתחדשות העירונית הכללית השוטפת את מתחם רחוב החשמל מאז אמצע העשור הקודם, ויחד עם זאת לשמור על ייעודיו של המבנה (מגדל מים + בית כנסת) ולחזק את נוכחותו בשכונה: "להפוך אותו למונומנט רומנטי ומקום עלייה לרגל של הסובבים בשכונה ומחוצה לה. כוונתנו להפוך את המבנה למקור אור שיפיח בשכונה ובמגדל עצמו חיים, רוח ושמחה טהורה" (מתוך הטקסט הנילווה להצעה).

נימוקי השופטים: "הצעה יצירתית ומלהיבה המצביעה על מעוף רב. הוצאת מנורת השולחן הסטנדרטית מפרופורציה מעלה הקשרים של יצירות אמנות מוכרות ומשרתת צרכים נחוצים כמו צל למתפללים ותאורת לילה. הקישור הרעיוני למתחם החשמל והייחודיות העיצובית צפויה למשוך את העוברים והשבים. בתחום השימור, פעולה כזו הינה עדינה בהיבטי התערבות מבנית ויישומה עשוי לשמור על המגדל מפני מפגעים והזנחה עתידיים. ההצעה לא מתייחסת לצרכים קהילתיים העולים ברמה האורבנית ואף בסביבה המיידית של המגדל כמו החניון, הבאר וקיר ההפרדה בין המגדל ורח' מנחם בגין. עם זאת, יישום ההצעה בפועל עשוי לגרור פעולות חיוביות שיפתרו את הבעיות הללו".

התפלאתי כשראיתי ברשימת הזוכים שטל זכה, היות ובעוד שביום חמישי בזמנו היה התאריך האחרון להגשת ההצעות, אז ביום שני הוא סיפר לי על ההתלבטות שלו אם בכלל כדאי לגשת. אני תמיד בעד, והוא באמת ניגש וזכה. אחרי הזכיה הרמתי לו טלפון כדי לדבר על הזכיה שבאה בהפתעה:

מיכאל יעקובסון (מ.י.): מתי הספקת לעבוד על ההצעה, הרי יומיים וחצי לפני ההגשה עוד התלבטת?

טל יהוד (ט.י.): יום לפני שנסגרה ההרשמה קבלתי דרך חבר שאחיו לומד בבצלאל את ההודעה על התחרות. היה לי רעיון ישן על גוף תאורה עירוני גדול וכאן היתה לי הזדמנות לשלב אותו עם מגדל המים וכך נולדה ההצעה אליה הצטרף גם חבר שלי רועי דרבקין. בהתחלה עשיתי הדמיה קטנה ואחרי שראינו שזה מתאים, אז עבדנו כמעט שלושה ימים על תיק התיעוד וההדמיה ואת זה הגשנו.

מ.י.: כמה ניגשו לתחרות?

ט.י.: לפי מה שידוע לי נרשמו לתחרות 400 איש, ולבסוף 40 הגישו הצעה. חצי מתוך ה-40 הציגו בתערוכה שהתקיימה בבית האדריכל אחרי ההודעה על הזכיה.

מ.י.: איך בחרת דוקא את מגדל המים הזה ברחוב החשמל בתל אביב?

ט.י.: חפשתי מגדל איקוני שרק מלראות אותו תהיה חוויה. המגדל ברחוב החשמל הוא נעלם מן העין וכשעברתי על ידו לא שמתי אליו כמעט לב. הופתעתי מהיופי שלו ורציתי לתת לו יותר. היופי שלו הוא בסיס עיצובי מצוין ומעניין שניתן לפתח ורציתי שהמגדל בהצעה יהיה כמו רגל של מנורת שולחן. כבר בשלב ראשוני של בחירת המגדל להצעה, חיפשתי מגדל כזה שיראה כמו רגל של מנורת שולחן כי חשבתי כבר איך אהפוך אותו בהמשך למנורת שולחן בצורת מגדל מים שאפשר יהיה לייצר ולקנות. 

* * *

ההצעה הזו יכולה להעניק למתחם החשמל מוקד חדש-ישן ומצוין. אמנם, כעת כשהשניים מבקשים גם לממש את הרעיון בפועל – יש ללוות את התהליך במחקר כזה שיוכיח שמנורת הענק לא תהפוך למוקד בלתי צפוי של כל הג'וקים והיתושים של תל אביב. נוסף לכך, גוף התאורה הענק יכול להפוך למיטרד לשכנים – וגם בזה צריך לטפל וישנם דרכים. יתכן שהכל שם זה משרדים ואם יש מגורים אז יש להגיע להסכמה ולהימנע כמה שיותר מהתנגדויות שרק יביאו לנסיגה של העירייה והגופים המממנים.

מדובר בהצעה מקורית, חדשנית ורק נותר לקוות שהיא גם תתממש, כי פרויקט דומה שבוצע למשך כמה ימים בביאנלה האחרונה של בת ים הפך לאטרקציה המרכזית ולדעתי גם המוצלחת ביותר. מרתק יהיה לראות מה יפיקו השניים לאחר שיסיימו את לימודיהם והאם ימשיכו להתייחס למרחב הסובב אותנו כפי שעשו זאת בהצעתם לתחרות למגדלי המים.

  

מראה כללי

מגדל המים מתפקד היום בחלקו התחתון כבית כנסת. לעפמים המתפללים אוהבים לשאת את תפילתם מחוץ למגדל

עם רדת ליל

פנים בית הכנסת

פנים מיכל המים

על גג המגדל

תכנית, חזית והדמיה של המגדל

הדמיה

הדמיה עם כובע

  

מתוך הטקסט שניסחו טל ורועי ללוות את הצעתם:

"[…] מטרת הפרויקט היא להפיח אור וחיים באחד מסמלי השכונה שהוא מגדל המים. הפרויקט נועד להמשיך עם השלב הנוכחי של המגדל שכיום משמש כבית כנסת קטן לתפילה של תושבי השכונה. השימוש באייקון מוכר לכולם של מנורת שולחן עם האהיל הקוני הטיפוסי שמעניק למגדל המים זהות חדשה שמטרתה להאיר אותו לסובבים. האהיל הענקי שימוקם בקצהו של המגדל יואר בשעות הדמדומים ולתוך הערב ויתן מעיין נקודת ציון אליה יוכלו האנשים באזור להגיע, לראות, להכיר, להתחבר ואפילו לשאת תפילה שאור עליון פשוט ואין סופי ימלא גם את חייהם. השימוש באייקון משווה למגדל פן חדש, קליל יותר שיעלה חיוך על פניהם של המבקרים, זאת כדי להזכיר להם את הפן החיובי, הממלא, המרתק והרלוונטי של  הדת, פן שקל מאוד לשכוח אותו בימינו, ושמטרת הדת  היא ליצור מכנה משותף עליון לאחד בין כולם ולהראות שכולנו שווים".

  

ושוב: ההצעה הזוכה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלון  On 02/01/2011 at 10:08

    הצעה מזעזעת.
    נראה כמו משהו שיצא מביתילי. רע רע רע.

  • שרון רז  On 02/01/2011 at 11:00

    הפוסט התחיל טוב ונגמר פחות טוב. מגדלי מים הם דבר נהדר. נחמד שבאירופה הם גדולים ועם נפחים שיכולים להיהפך למלון קטן או לגלריה. תודה על זה ועל התרומה שאתה תורם לויקיפדיה. בסוף הפוסט- ההצעה הספציפית הזו מקורית, חדשנית, לא מצחיקה ודי מביכה. נקווה שלא תתממש.

  • yoel  On 02/01/2011 at 11:03

    נראה כלוקה בחוסר טעם, חוסר פרופורציה, מסתיר את יופיו של המגדל. לדעתי כל המוסיף גורע ואולי לחשוב בכוון של שיפוץ סביבתו הקרובה של המגדל ולא לגעת בו כלל.

  • DOT  On 02/01/2011 at 14:25

    קונפליקט.
    א. מצד אחד מדובר בשני תלמידים שלי לשעבר מקורס תאורה לעיצוב תעשייתי.. ועצם האומץ להתמודד בשדה אחר.שאפו!
    ב. ההצעה משאירה את מגדל המיים כאובייקט ולטעמי זו התמודדות חסרה.
    ג. כמעצבת תאורה אדריכלית היה כבר נסיון שלי ושל כמה אחרים במסגרת תחרות ה100 בתל אביב להתמודד עם מגדל מים. היריעה רחבה יותר מלהפוך אותו לאובייקט.מאחר גם בצורתו הוא אייקון נראה מדוייק יותר שאם מאירים אותו יש לעשות זאת תוך כדי חיזוק האייקון בכול המשמעויות שלו.

  • אסתר  On 02/01/2011 at 16:10

    אני מבינה את הרצון לקשר בין המגדל לחשמל ולאור. אולם העיצוב החדש מסתיר את המגדל ולדעתי שימור צריך לשמר לפחות את המעטפת. השימוש של בית הכנסת מפתיע. נדמה לי שבמגדל המים בנווה שאנן בחיפה היה ניסיון להקים בית קפה. בנתיבות מאירים את מגדל המים בלילות והוא באמת מגדל אור.

  • אמיתי ס  On 02/01/2011 at 17:25

    פוסט מעניין כרגיל, ההצעה גרועה. זה כמו אלה בשנה א ארכיטקטורה שמעצבים שדה תעופה בצורת מטוס.

  • roy  On 03/01/2011 at 17:33

    לכל אומרי הלא והמפקפקים.
    לטעמי מטרת ההצעה היא להאיר למסתכלים את המגדל, להאיר להם את העובדה שיש שם מגדל אולי לגרום להם להתעניין טיפה בהיסטוריה של המקום ולעשות זאת באופן בידורי מהנה ובאופן מסויים גם מגוחך.
    לא צריך לקחת הכל כל כך ברצינות וזה עצוב שלפעמים אנשים לא יודעים לקחת את עצמם בצחוק.
    הסיבה שההצעה הזאת זכתה בדיוק במקום שהיא זכתה היא בגלל שלעם האדריכלים חסר חוש הומור ביחס לעצמו וביחס לאחרים וכאן בא התיקון הקטן של צוות השופטים.
    זה ברור שלהצעה יש המון בעיות אבל אם תסתכלו על ההצעות הנוספות שזכו כולל את ההצעה הזוכה של המנצחים בקטגוריית האדריכלים תגלו שגם בהן יש מגוון שלם של בעיות.
    בסופו של יום זו הצעה קונספטואלית שיכולה להיות ממומשת אם ירצו ואין שום סיבה לממשה בוודאי לא לאורך זמן רב.
    במקרה והיא תמומש לפרק זמן קצר היא יכולה לתרום הרבה ולהביא מבקרים וצופים לאתר ולגרום להם להכיר את המקום מחדש ויחד איתו את מגדל המים.
    קחו את החיים בקלות.

  • שמיל החתול  On 03/01/2011 at 18:20

    אני לא מבין על מה המהומה… יצא לי לעבור לייד המגדל לאחרונה ואני חושב שזה רק יעשה לו טוב, הוא יפיפה.. אבל כמעט בלתי נראה בנוף העירוני. האיקוניות של מנורת השולחן תמשוך תשומת לב אליו ואל רחוב החשמל אשר זכה לכל כך הרבה השקעה וטיפוח בשנים האחרונות.
    זה ששמים עליו אהיל לא מבטל את היותו מונומנט הסטורי אלא רק מאפשר לו להיות גם משהו אחר לזמן מה, אף אחד מכם לא ישב פעם על מזוודה?

    ולכל אלה שדואגים לגבי הסתרת המגדל .. לאנשים בגובה 16 מטר יש בעיות גדולות הרבה יותר מאהילים בקו האופק … כמו לקנות נעליים לדוגמא…

  • נתנאל  On 19/03/2014 at 23:09

    יכול להיות נחמד אם יהיה זמני, כמו עטיפת מבנים מרכזיים ומפרוסמים, ואם ילווה בחידוש קטן ופתיחת קפה ברחוב ובסיבת המגדל – מה טוב, אבל לא כמשהו קבוע. למקום הזה יש פוטנציאל גדול בגלל בית הכנסת שבפנים, ואם יוצבו ספסלים ותחודש סביבתו הקרובה – מדרכות, תאורה ודו' – הוא יכול להפוך למרכז שכונתי מצליח.
    וגם – אם כבר לחדש מגדל מים, לכו על המכוערים, לא על אלה שכבר משתלבים בנוף ורק לא זוכים למספיק חשיפה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: