סיבוב בארכיון אדריכלות ישראל

כבר שנים מדברים על הקמתו של ארכיון ראוי לשמו שיכיל את כל אותם חומרים הקשורים לתכנון בישראל. התחלה לארכיון הייתה לפני שנים בטכניון וגוועה וכעת בלב תל אביב במרתפי מגדל שלום, במקום בו ניצבה בעבר אחת מיצירות האדריכלות המרתקות – גימנסיה הרצליה, שוכן לו היום הארכיון לאדריכלות ישראל.

הגעתי לארכיון מספר פעמים וברשימה הזו ישנן שתי קבוצות תמונות אותן ערבבתי. חלקן צולמו קודם לשיפוץ וההרחבה שעבר הארכיון וחלקן לאחר מכן, זה לא באמת משנה מי קודם ומי אחרי, זו פשוט הזדמנות להכיר ולדעת שכזה דבר נמצא בסביבה. בינתיים מדובר ביוזמה פרטית שלא נהנית מתמיכה קבועה ורצינית, אלא בשיגעון של אדם אחד לדבר – האדר' צבי אלחייני. נקווה שמישהו כבר ישלוף את הכפפה ויאפשר לארכיון להתקיים באופן מכובד ואף להרחיבו לחללי תצוגה ראויים – כפי שהאדריכלות הישראלית ראויה לה. ועד אז: סיבוב+ראיון עם צבי אלחייני+בקשה קטנה לסיום.

.

על הקיר של הארכיון: שיכון לדוגמא ברמת אביב, רם כרמי, מודל מוקדם של כיכר המדינה, שיכונים ותמונת מחזור של ישיבת נחלים

.

מיכאל יעקובסון (מ.י.): הייתי אצלך בארכיון ששכן בזמנו עוד בסלון דירתך והוא תפס שני קירות [קיר אחד לתיקיות האדריכלים וקיר אחד לספרים], כעת חמש שנים מאוחר יותר הוא תופס כבר שני חדרים ועשרות מדפים. כיצד כל זה התחיל?

צבי אלחייני (צ.א.): הארכיון התחיל עם ארבעה קלסרים כשהייתי סטודנט לאדריכלות בבצלאל. הייתי באותה תקופה גם עיתונאי של המקומון "כל העיר" וניסיתי להקים לעצמי בבית מאגר על אדריכלות ישראלית שמאד היה חסר לי.

מ.י.: מה כולל היום האוסף?

צ.א.: האוסף כולל כבר מאות אלפי פריטים, אבל השאלה הנשאלת כאן היא מה אתה מגדיר כפריט. מבחינתי כל מאמר, סקיצה ומודל הוא פריט. כל הפריטים כולם מקוטלגים על פי נושאים.

מ.י.: אתה חקרת במשך תקופה ארוכה את כל הנושא הזה של ארכיונים, איך בחרת לקטלג את החומרים בארכיון הזה?

צ.א.: לצד הקיטלוג המסורתי החומרים מחולקים על פי נושאים – אסון, פרס, בול, אש, יער, כנס, אות, גדר, ים, אבן – אלה דוגמאות רק על קצה המזלג לקיטלוג התמטי של הארכיון. זה אמנם פועל יוצא של החלוקה האינדקסיאלית שהחלה ב"פרויקט הישראלי", אבל אם אז היו בתערוכה בקושי שלושים ערכים, אז היום הארכיון מקיף מאות רבות של נושאים שסביבם מתפתחות כמעט מעצמן תיזות רוחב ועומק על תימות באדריכלות ישראל.

מ.י.: חוץ מרומנטיקה, מה מטרתו של ארכיון שכזה ומה יכולה להיות תרומתו לתכנון בהווה?

צ.א.: ארכיון כזה יכול לשחרר את השיח על אדריכלות ישראלית, שיח שהוא מאד לוקה בחסר. כל כך מעט עבודות נכתבו על העשיה הרחבה הזו. ההכרה שמחקר אדריכלי הוא היום הרבה מעבר למסמכים אדריכליים מסורתיים והוא כיום משיק להרבה דסיפלינות אחרות – כלכליות, חברתיות, תרבותיות ופולטיות. ככל שחולף הזמן אני לומד להבין שאין כאן ארכיון במובן המסורתי שלו, אלא יש פה אוסף שמאתגר את ההגדרה של ארכיון אדריכלות. המטרה פה היא לתת קישורים ומידע, וזה מעבר לסיפוק מידע מיידי שנותן לך את שם האדריכל, שנה וכו'. כאן אתה מקבל מבט רחב יותר וזאת דרך סוגיות תרבותיות שהשתנו ונמחקו. קישורים לקולנוע, ספרות, אופנה. תיעוד אדריכלי בא לידי ביטוי בהרבה מעבר לפורמטים הצפויים, זה לא דבר שמובן מאליו. כך למשל, באלבומים משפחתיים מסתתר התיעוד האדריכלי האמיתי. אם ניקח לדוגמא את התצלומים המשפחתיים ששלחת לי ממשפחות שחיו ב"שיכון הארבעים" של יסקי-אלכסנדרוני בבאר-שבע, אתה רואה בזמן אמת את ההתנגדות האזרחית למודרניזם – הם ייחדו את השכונה המשוכפלת ומקימים גדרות מקושטות שבאו בניגוד למודרניזם, דבר שאדריכל שהיה בא עם צלם לא היה רוצה לצלם את זה, כשהתושבים מתחילים לפגוע ולהתנגד למודרניזם.

מ.י.: זה מוזר לי שאין בשום מקום ארכיון נורמאלי לאדריכלות ישראלית. זה הארכיון הראשון או שהיו ניסיונות כאלה בעבר?

צ.א.: זה נכון שבאמת אין ארכיון אדריכלות בארץ. אבל כבר בכתבי העת בתחום שיצאו בשנות הארבעים הופיעו קריאות להקמתו של ארכיון, אבל זה לא קרה. אפשר לפרש את זה בכך שמעצם העשייה האינטנסיבית, שמים בצד את התיעוד והמחקר ולא עוצרים, באופן טבעי, לתעד ולחקור. זה לא קרה רק כאן אלא זה קרה גם במדינות מערביות אחרות – כמו הולנד למשל, ששם עם כל המודעות למורשת האדריכלית והעיצובית רק בשנות התשעים הקימו ארכיון אדריכלות שנחשב למתקדם באירופה, וזה אחרי שקולות להקמתו עלו 100 שנה קודם לכן. הטכניון בשנות השבעים התחילו להעניק דוקטוראטים בארכיטקטורה על מחקר והיסטוריה, וגילברט הרברט הקים את המרכז למורשת הארכיטקטורה בטכניון. המרכז החל לתעד עבודות של אדריכלים והוציא שורה של פרסומים. הרברט יצא עם סטודנטים והחל לתעד לראשונה אדריכלות בישראל, הם הכינו ממש תיקי תיעוד, חוץ מזה כאמור הוא הוציא פירסומים כדוגמת ערי הגנים, על תחנות כח וכדומה. הייתה שם פעילות עניפה שנמשכה עשר שנים ואז המכון החל לשקוע וניזוק מזה. המכון בטכניון מחזיק ארכיונים של אדריכלים, לוחות זכוכית של צלמים וכמובן שאת ארכיון האדריכל אלכסנדר ברוולד – מתכנן הטכניון. היום המכון פעיל עם פעילות מינימלית של יום בשבוע. זה היה הניסיון הראשון אם כן להקים ארכיון לאדריכלות בישראל, אבל מעבר לזה הוא לא הוקם.

מ.י.: מהי תרומתו של הארכיון עכשיו?

צ.א.: לארכיון ישנו רזומה של השתתפות ותמיכה במחקרים, מסמכים סטטוטורים של תכניות שימור עירוניות, מאמרי עיתונות וגיליונות אדריכלות מיוחדים כמו אלה שיצאו במסגרת 'סטודיו' ו-'The Marker', סרטים תיעודיים, ספרי אדריכלות, קטלוגים של תערוכות וכן תערוכות ממש – כמו זו על אבא אלחנני, הביאנלה בוונציא האחרונה, והתערוכה שתפתח עוד מעט בגלריה האוניברסיטאית על מיקלוט בישראל.

מ.י.: מה המצב של הארכיון היום?

צ.א.: כרגע הארכיון מחפש בית, כי כאן במגדל שלום הוא מתקיים ללא תמיכה למעט העזרה שלך והתמיכה מחברת "כיכר הרצל" בכך שהיא נותנת את המקום במגדל שלום.

מ.י.: לסיום, במבט היסטורי רחב, כיצד דווקא עכשיו הצליח לקום ארכיון שכזה?

צ.א.: תיעוד ושימור צומחים במקביל באותה תקופה, זה חלק ממה שמתרחש עכשיו גם בהיבט של הכתיבה כמו מאמריו של נועם דביר בהארץ והכתיבה שלך בבלוג. אבל במקביל, אחת הסיבות למצבם העגום של המבנים שחלק מהם את מציג ברשימות הוא בשל העדרו של ארכיון.

מ.י.: תודה רבה לך.

.

אאי = ארכיון אדריכלות ישראל

.

הארכיון פונה למסדרון פנימי במרתף מגדל שלום

.

ההולכים במסדרון ל"עסקה טובה" או למכון הכושר יכולים להציץ על הדרך בארכיון ובנעשה בו

.

צבי

.

בנתיים עבר הארכיון כמה שינויים, הרחבה, סידור וחידוש וכעת מדפי הארכיון הגדושים תופסים חלל גדול בהרבה

.

וכעת מי שהולך במסדרון של מגדל שלום יכול ממש להשקיף על החומרים שבארכיון

.

ויש גם שני סרטונים! (א) אחד מלפני השיפוץ ואני חושב שהוא יותר נחמד, ו-(ב) השני צולם אחרי:

.

.

.

הארכיון מהכניסה אליו כשבחזית התמונה מונח מודל בית הנשיא בתכנון האדר' אבא אלחנני

.

מודל בית הנשיא (הוא הוצג בתערוכה על אבא אלחנני עליה כבר כתבתי רשימה לפני שנה פלוס)

.

על הקיר פרספקטיבה בצבעי מים של משכן נשיאי ישראל מעיזבון האדריכל אבא אלחנני ומעליה צלחן מסדרה מיוחדת לרגל הקמת העיר ימית בחבל שלמה שבחצי האי סיני

.

ארון המדפים מברזל שעליו מונח מודל מגדל שלום היה שייך במקור למשורר והגנן ע. הלל ז"ל שהוריש אותו לאדריכל מיכאל בונה ז"ל שהוריש אותו לצבי

.

המודל ההיסטורי של מגדל שלום

.

מגדל שלום 02

.

מגדל שלום 03

.

צבי על המחשב מאתר חומרים על אדריכל הנוף צבי דקל

.

על שולחן העבודה של צבי

.

נובר

.

אלבום תצלומים ממשרדו של האדריכל שלמה גלעד מחיפה: שכונת יזרעליה

.

ארגז מעיזבונה של האדריכלית זיוה ארמוני המחכה למיון וכולל בין השאר חומרים על הספרייה הלאומית, בית הקיבוץ המאוחד בסוטין ובית הארחה בקיבוץ גנוסר

.

אוסף הגלויות של צבי שבקרוב יזכה לבמה משל עצמו

.

מדפי הארכיון (קודם לשיפוץ)

.

ארונות הארכיון מקוטלגים על פי נושאים, ערים, פרויקטים, כתבי עת, אדריכלים ועוד

.

גם לנועם דביר – כתב האדריכלות היחיד הפועל כיום בעיתונות היומית יש תיק בארכיון המונח בין האדריכלים גלעד דובשני וארתור גליקסון

.

למשפחת כרמי יש מדף שלם

.

אדריכלים

.

פרויקטים על מדף תל אביב

.

נושאים כלליים

.

מראה כללי של מרכז הארכיון רגע לפני השיפוץ וההרחבה

.

על השולחן העגול מודל של דני קרוון, גיליון סטודיו שנערך על ידי צבי ותצלומים היסטורים

.

גלויה: בניין תיאטרון הבימה

.

צבי על המחשב

.

על שולחן העבודה 01

.

על שולחן העבודה 02

.

משוחח

.

כוננית ספרים מעץ

.

ספרים

.

ספרים

.

צבי וספרים

.

עובר למדף אחר

.

מעיין בספר שהוציא דני קרוון על השלום 01

.

מעיין בספר שהוציא דני קרוון על השלום 02

.

מעיין בספר שהוציא דני קרוון על השלום 03

.

מבט נוסף מהמסדרון על הארכיון השוכן מעברה השני של הויטרינה

.

ארכיון אדריכלות ישראל

.

בדרך חזרה אחרי שיצאתי ממגדל שלום, חציתי את שדרות רוטשילד ושם נתקלתי בסצנה הזו:

.

רגע של כיבוש ברוטשילד

.

קוראים וקוראות יקרים!

אני פונה אליכם לצרף את חתימתכם לעצומה של האדריכלים הצעירים בישראל המוחים (ואני בתוכם) על בחינת מעבר הנדרשת מעתה מכל בוגר בית ספר לאדריכלות המבקש להיות אדריכל רשוי. ניתן לחלוק על השאלה האם יש באמת צורך בבחינה שכזו בה קשה לשקף את יכולות האדריכל, אך באופן עקבי הבחינות הנערכות בשנה וחצי האחרונות מבוצעות באופן חובבני, ללא שקיפות ועם שלל פגמים.זהו צעד נוסף בניסיון של האדריכלים המבוגרים לחסום ולמנוע כל עצמאות מהאדריכלים הצעירים. חתימתכם חשובה גם אם אינכם אדריכלים!

אנא חיתמו: http://www.atzuma.co.il/archexam

תודה!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלון  On 30/12/2010 at 11:06

    וואו, הפרוייקט הזה של צבי אלחייני מעורר הערצה. חוץ מזה הוא גם כותב מבריק ויש לו כמה מאמרים מעולים באתר של בבל הוצאה לאור.

    בקשר לבחינה, שהיה לי העונג המפוקפק לעשות אותה לאחרונה, אני חייב לומר שאני בעדה. לא איך שהיא נערכה והוגשה אלא עצם הבחינה. אני אישית למדתי המון מההתכוננות לבחינה, דברים שלא הייתי טורח לבדוק וללמוד קודם, ואני מרגיש שקפצתי מדרגה בזכות מה שנדרשתי לעשות. בחינה כזו יש כמעט בכל מקום בעולם, ולרוב בגרסאות הרבה הרבה יותר קשות מזו שלנו. סה"כ לדרוש מאדריכל רשוי להכיר את החוק זו דרישה חיובית ומוצדקת.
    בנוגע לאיך שהיא הוגשה- מסכים לגמרי, חובבני ומחופף. ניסוחים רב משמעיים, צילומים ועריכה גרפית של החומרים בצורה פשוט חפיפניקית. יש עוד הרבה מה לשפר, ובגלל זה גם אני חתמתי על העצומה.

    ושוב תודה לצבי וגם לך על התיעוד והאהבה למקצוע.

  • שרון רז  On 30/12/2010 at 13:47

    תודה לך מיכאל על הפוסט הזה ותודה לצבי אלחייני על ההשקעה והסיזיפיות שבעבודתו החשובה בעיניי מאוד. מכיר את עניין הסיזיפיות וחוסר התמיכה מכיווני שלי. המשפט הזה חשוב:
    "…שמים בצד את התיעוד והמחקר ולא עוצרים, באופן טבעי, לתעד ולחקור."
    מכיר רק שני אנשים שעצרו הכל, עצרו גם את הקריירה האדריכלית שלהם והחליטו להתעסק בתיעוד, כל אחד מכיוונו הוא. ואכן, אני מעט מופתע ששמי לא הוזכר או עלה בפוסט. ברור שאין מקום להשוואה, אלו דברים שונים, כאן אתה מציג את אלחייני בונה ארכיון מסודר של חומרים מהעבר, ראוי וחשוב ביותר. לי יש ארכיון אורבני דיגיטאלי, באתר "אדריכלות נעלמת" שהתחיל להיבנות ב-2004 ומכיל כיום כתריסר אלף צילומים של מבנים ותיקים ובעיקר נטושים מרחבי ישראל, צילום מצב של ישראל בשנות האלפיים, ואיך היא מזניחה ומעלימה עין מנכסי המורשת הבנויה שלה הכוללת בתי קולנוע, בתי הבראה, מפעלים, בתי קירור, מוסדות, מגדלי מים, בניינים, בתים, פרטים וכ"ו. סוגים שונים של ארכיונים. לכל אחד צריך לתת את הכבוד המגיע לו. שוב תודה לך ותודה לצבי אלחייני על ההקרבה והנחישות שלו.
    שרון רז, בלוג "נטוש"

  • אמיתי ס  On 30/12/2010 at 15:49

    כבוד לאלחייני, אהבתי את הלוגו.

  • חנן זוסמן  On 30/12/2010 at 23:38

    תשואות לאדריכל אלחייני על המפעל הכביר הזה. תודה מיכאל על הפרסום. מדובר בעבודה שאין חשובה ממנה. מלאכת קודש של ממש שנעשית כפי שניתן להתרשם בצניעות ובאהבה רבה. יש דבר מה יפה בסמליות שבמיקומו של הארכיון במרתפו של בנין שנבנה על חורבות הבנין ההיסטורי של הגמנסיה. כעין תיקון.

  • אסתר  On 01/01/2011 at 20:57

    הבנתי מהכתבה שהיו נסיונות להקים ארכיון לאדריכלות בטכניון אם הם גוועו. מה אפשר את הקמתם ושגשוגם הקצר? האם זו דמות דומיננטית שנשאה על כתפיה את הפרויקט ללא יכולת להדביק אחרים? מאחלת לכם שתשמרו את הלהט לתעד לאורך זמן ותטפחו ידידים לארכיון.
    בינתיים מסתובב לו חומר אדריכלי בכל מיני פינות שכוחות אל – בכל משרד או ארגון שיש לו אגף בנייה מסתובבים חומרים כאלה. כפרי נוער, מושבים, רשויות מקומיות כמובן, מוסדות להשכלה גבוהה, משרדי ממשלה וכו'. היקף החומר דימיוני כמעט ואני לא יודעת אם בכלל יש מדיניות של גניזה ולמי מעבירים את החומר. בקיצור, מובטחת לכם עבודה רבה. בהצלחה.

  • קורא  On 02/01/2011 at 1:22

    מתי ניתן לבקר בארכיון?

  • ליליק זקס  On 12/05/2011 at 6:04

    גם אני ארכיונאית ואני מחפשת מפה של מבנה בית העם בצופית שנבנה בשנים 1937 – 1939.
    הבנין תוכנן ע"י האדריכל באופמן שתכנן רבים מבנייי ההתיישבות העובדת באותן שנים. חיפושי הובילו אותי לרשימה זו ואני מצדיעה ליוזמה. אני חוששת שהמפה המבוקשת אינננה בארכיון זה אבל אשמח לקבל מידע רלוונטי.
    בתודה מראש לכל מידע שיכול לעזור

  • איריס  On 29/05/2011 at 19:49

    תיעוד ושימור נעשים לצערי בעיקר על ידי משוגעים לדבר.
    העבודה מבורכת!!!

  • Shaul Rind  On 12/09/2016 at 22:50

    וואו איזה הבדל….בין 2011 להיום….צבי כל הכבוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: