סיבוב תיאורטי רדיקאלי במעונות ים / בת ים

אחד מהפרויקטים הבולטים שהתקיים, ולמעשה ממשיך, במסגרת הביאנלה הבינלאומית בבת ים לאדריכלות הנוף העירוני (אוצרות: סיגל בר ניר ויעל מוריה) היה הפרויקט של המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. רשימה על המעבדה פרסמתי כאן בעבר.

צוות הפרויקט הורכב מקבוצת סטודנטים לתארים מתקדמים בראשות פרופ' טובי פנסטר והביא רוח חדשה ומאתגרת גם לביאנלה וגם לשיטות העבודה של העירייה ובכלל של מערכת התכנון החטייארית הנהוגה בישראל.

רשימה זו מציגה בלשון פשוטה וקלה רעיון מורכב ורדיקלי שהנהיג הפרויקט הזה המצוי כאמור עדיין בתהליך. אני משער שבהמשך, פנסטר תערוך מאמר אקדמי, מובנה ושלם על הנושא אבל עד אז הטקסט הזה עומד לרשותכם.       

 
 

בת ימי גאה

 

הפרויקט ייחודי מפני שהוא לא רק משלב בין התיאוריה לפרקטיקה, ניסיוני ומבקש לקדם את תהליכי התכנון המסורתיים הנהוגים כאן ושיעלותם מוטלת בספק גדול, הוא גם הופך את הביאנלה מאירוע קצר שנמשך מספר ימים לאירוע מתמשך הנפרס על פני שנה שלימה. נוסף לכך, הפרויקט מבקש להחדיר לעירייה ומקבלי ההחלטות בה, מתודולוגית חשיבה ועבודה חדשנית אם כי ניסיונית ומתוכה לקדם מקום מאד מאתגר שכל דרך אחרת לא הצליחה להוכיח את עצמה.

כשרואים את כל מחזור הידע והשמרנות המונהגת כבר שנים את הפקולטה לתכנון ערים בטכניון, שתוקעת את כל התלמידים שם עם תפיסות מלפני אלפיים שנה – זה ברור שצריך להתקדם ולהעיז. הפרויקט המוצג כאן בבת ים פתוח אמנם לביקורת אותה כבר אפשר למצוא ברשימה עצמה, אך זהו פרויקט השואב את מקורותיו ממחקרים וניסיון עכשווי ועולמי ומציע אלטרנטיבה לשמרנות שלא הצליחה להוכיח הצלחה משמעותית מעבר למכבסה של מילים ולפחות אנקדוטה משעשעת אחת.

הטקסט שלפניכם הוא תוצר של שיחה שערכתי עם טובי פנסטר ושנים מחברי הצוות. הטקסט נכתב במקור לכתב העת של החללית בירקון שבעים שלצערי הרב לא יצא בסופו של הדבר לאור, אך אני מקווה שעוד יצא בעתיד בפורמט כזה או אחר. הטקסט עבר עריכה על ידי יוזמות ועורכות כתב העת דנה רייך והילה כהן-שניידרמן. התמונות צולמו על ידי הצלם גל דרן במהלך אחד מהמפגשים בין הצוות לתושבי שכונת מעונות ים ואני רוצה להודות לגל על ההיתר לעשות שימוש בתמונות וכן להילה ולדנה על העריכה.

 

מעונות ים

 

המשתתפים בשיחה: 

פרופ' טובי פנסטר – מייסדת ועומדת בראש המעבדה למחקרי תכנון סביבה וקהילה. שימשה כראש התכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב (2007–2009) פרסמה ספרים, מאמרים ועבודות בנושאי תכנון עם קהילות בדגש זהויות אתניות ומגדריות. ממייסדי עמותת 'במקום'. לשעבר חברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח בישראל (1994–1999).

ד"ר אפרת איזנברג – פסיכולוגית סביבתית ופוסט-דוקטורנטית במעבדה למחקרי תכנון סביבה וקהילה באוניברסיטת תל אביב. סיימה דוקטורט ב-NYU. חוקרת העצמה ומעורבות קהילתית ומחאה חברתית דרך המרחב. מרצה בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב.

חן משגב – דוקטורנט ואחראי המעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה. עבודת התזה שלו, שהגיש בטכניון, עסקה במרחב העירוני מנקודת מבט קווירית. עבודת הדוקטורט שלו חוקרת אקטיביזם וצדק מרחבי דרך בחינת המושגים זהות, גוף וזיכרון בסביבה העירונית.

 

מעונות ים

 

הזדמנות עירונית

מיכאל יעקובסון: במסגרת הביאנלה בבת-ים אתם יוצאים לפרויקט שנתתם לו את הכותרת "תושבים מתכננים את עצמם". אתם לא קבוצת אדריכלים, אמנים או מעצבים כפי שהייתי מצפה למצוא בכזה אירוע. אתם באים מהאקדמיה, מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. אתם יוצאים מתוך מעבדה ממוזגת ברמת אביב אל עבודת שטח מול קהילות מוחלשות בליבה של בת-ים.

טובי פנסטר: היציאה מהמעבדה היא חיפוש אחר 'כלי עבודה' או שיטות עבודה עם קהילות, שמתכנני ערים יוכלו להשתמש בהם בעתיד. אנחנו מתמקדים במרחב מצומצם, אך אין לי ספק שמהלך כזה יתרום בסופו של דבר לפיתוח מרחבים עירוניים צודקים ומקיימים יותר. יש לנו רצון ליצור מתודולוגיות חדשות ושונות מהמקובל של עבודה עם קהילות, שיובילו לשינויים חברתיים וליצירת סביבות חיים נוחות יותר.

אפרת אייזנברג: שכונת "מעונות ים" נמצאת במרכז העסקים הראשי של בת-ים. המתחם הוקם בסוף שנות הארבעים כשכונה זעירה שנועדה למגורי טייסים של אל-על. מדובר ב-16 מבנים המאכלסים 108 דירות קטנות מאוד שנרשמו כחברה בע"מ, ובשל כך לא ברור למי יש בעלות חוקית על הדירות. חוסר בהירות נוסף נוצר לגבי שטחים ציבוריים ושטחים משותפים, מה שעודד פלישות אל השטחים הפתוחים או לחלופין הזנחה. במשך שנים העירייה ניסתה לקדם את המתחם בכל מיני דרכים אך נתקלה בכל אותן בעיות בעלות שסיבכו אותה. הבנו שהכוח נמצא בידי התושבים והמטרה שלנו היא להיכנס לשכונה ולייצר את השיח של התושבים עם עצמם, כשאנו מנחים אותם לקראת גיבוש חזון משלהם לשכונה. לכן קראנו לפרויקט "תושבים מתכננים את עצמם".

מיכאל יעקובסון: הצבתם לעצמכם יעד מאוד שאפתני, לסייע לקהילה לפתח מודעות לסביבת החיים שלה. מאיפה הרעיון?

אפרת אייזנברג: אנחנו מתבססים על חומרים תיאורטיים קיימים של ארנסטו לקלאו (Laclau) ושנטל מוף (Mouffe), העוסקים במה שנוסח כ"דמוקרטיה רדיקלית". דמוקרטיה רדיקלית היא כזו המשתפת את האנשים בלי חשש מהתגובות האמוציונליות שלהם, ומוצאת בתגובותיהם, גם השליליות, חלק בלתי נפרד מהאמירה שלהם. זו דמוקרטיה שלא רק מחפשת את נקודות ההסכמה אלא גם את נקודות המחלוקת. טובי פנסטר לקחה את השיטה הזו ופיתחה אותה במטרה להביא לשינוי בדינמיקות החברתיות בתוך הקהילה ולעודד תהליכי העצמה של חלק מחברי הקהילה. הנחקר – שהוא התושב במקרה הזה – מתבקש לצייר שלוש "מפות מנטליות" של סביבתו, ובהן מתבטא הידע המקומי והסוביקטיבי שלו. התוצר של תהליך כזה הוא ליקוט הידע המקומי, ועם התכנים האלה אנחנו עובדים. בפרויקט מסוג כזה מדובר בעשייה קולקטיבית, מפני שלכל אחד מהתושבים יש את מטען החוויות האישי שלו, ויחד אנחנו מקווים ליצור תמונה של קהילה.

חן משגב: זו מעין התבוננות, מעין תיעוד. ומתוך ההתבוננות המשותפת עולות שאלות כמו מה קורה, מה היה, מה צריך. בתהליכים של תכנון מסורתי השלב הזה חסר. אין לנו תכנון מראש לכל שלב בפרויקט. באמצעות שיתוף התושבים ושימוש בידע המקומי ובפיתוחו אנחנו כל הזמן מסתכלים על התוצאות, וכך מתקדמים הלאה. ה"דמוקרטיה הרדיקלית" לא רואה במתכנן דמות שמציעה לחברי הקהילה הצעות, אלא המתכנן נמצא בעמדת המנחה המבקש לשלוף מתוך אנשי הקהילה את הידע הטמון בתוכם. זה החידוש כאן, עד כדי כך שניתן לומר שאנחנו באים לעבוד איתם, לא כמומחים מן החוץ, אלא כמתלמדים.

מיכאל יעקובסון: האם יהיה נכון לקרוא לזה במקום 'העצמה קהילתית', שהיא מונח נדוש, 'העצמה ערכית'. נראה לי שתוך כדי התהליך אתם עומדים לחשוף ערכים וידע חבויים, שהיו כאן תמיד ושהקהילה הזו עד היום לא הגדירה וניסחה אותם, ועכשיו אתם באים ומסייעים להם להאיר ולהצביע על כל אותה מערכת ערכים שמעצבת ומייצרת את המקום.

אפרת אייזנברג: אולי המונח 'העצמה ערכית' יותר מדויק, אבל בסופו של דבר אנחנו מבקשים ליצור ביטוי לסיפור האישי של כל אחד מבני הקהילה, ומתוכו לייצר חזון לשכונה. בביאנלה ניצור מעין 'מוזיאון קהילתי', שבו התושבים יציגו באופן מוחשי את התכנים שהם גילו על עצמם – את ה"מיפוי המנטלי", את הסיפור ההיסטורי של המקום ואיך הוא קשור ליומיום שלהם.

מיכאל יעקובסון: מה גבולות הזמן של הפרויקט?

חן משגב: הפרויקט יימשך כשנה וגבולותיו מצויים הרבה מעבר לאירועי הביאנלה. גם התוצר שיוצג באירוע יהיה תלוי תהליך. אסור לשכוח שהפרויקט הזה הוא ניסוי מתמשך של המעבדה שלנו, ונמשיך ללמוד ממנו כדי להפוך אותו למודל שיוכל להציע דרך אחרת לתפוס את יחסי הכוחות בתהליך התכנון של קהילה.

מיכאל יעקובסון: אחת מהבעיות הקשות שנוצרות בפרויקט שמעורבים בו צוות תכנון וקהילה מקומית יחד, היא הציפייה לשינוי שהדבר מעורר בקרב התושבים. ישנה סכנה שהפרויקט לא יוביל לתוצר ממשי, ובסופו של דבר היחסים בין התושבים לעירייה רק יפגעו. צריך המון רגישות כאן, לא?

חן משגב: כמובן שיש חשש ליצירת ציפיות מוגזמות. ש\אנחנו לא הולכים לתכנן להם את השכונה אלא באים לעבוד עם הקהילה, ולעורר שיח ציבורי במסגרת הביאנלה. אם העירייה תמצא לנכון להתחיל לעבוד שם בעקבות הפעולה שלנו – זה יהיה נהדר.

אפרת אייזנברג: נוצר כאן משולש שווה צלעות של "קהילה–עירייה–אקדמיה". באנו במטרה לצאת ממגדל השן האקדמי ולשתף בידע שלנו את הקהילה, ובסופו של דבר גם את העירייה. עיריית בת-ים הפגינה כאן פתיחות מחשבתית. נפתחה כאן דלת לכולנו להתנסות בתהליך שונה ממה שמקובל.

 

לקריאה נוספת:

לקלאו, א', וש' מוף, 2004. הגמוניה ואסטרטגיה סוציאליסטית: לקראת פוליטיקה דמוקרטית רדיקלית, בתרגום ע' שורר, תל-אביב: רסלינג. 

Fenster, T. (2009a) 'Planning from ‘Below’ in Israel: Reflections on the Public Interest', Geography Research Forum • Vol. 29 • 2009: 138-151  

Fenster, T. (2009b), Cognitive Temporal Mapping: The Three Steps Method in UrbanPlanning, Planning Theory & Practice, Vol. 10, No. 4, 479–498

 

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

סדק במעונות ים

 

קליינמנש במעונות ים

 

דיירת מרוצה (או שלא) במעונות ים

 

מפגש במסגרת התהליך החברתי 01 (מימין: טובי פנסטר)

 

מפגש 02 (מימין עומדת טובי פנסטר)

 

מעונות ים

 

מעונות ים

 

מה חן בוחן?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 02/12/2010 at 9:55

    מקומות עניים ומוזנחים מצטלמים היטב תמיד. נראה שהמקום הזה צמח כניסוי כלשהו ששווה תיעוד בפני עצמו. הבנתי שהתושבים יעברו תהליך אישי – נפשי – רוחני בפרויקט הזה ויחשפו את הערכים שלהם ובסוף ינסחו חזון משלהם. כדאי לקחת את התוצרים הלאה לעבודה קהילתית ולקשר עם הממסד ובכלל לדגדג קצת את העובדים בעירייה. אחרת הפרויקט ישרת את הביאנלה אך לא את התושבים.

  • חן משגב  On 02/12/2010 at 10:57

    חשוב להדגיש כי העיריה בבת ים בכלל, ומחלקת התכנון האסטרטגי בפרט היא שחקן מעורב בפרויקט, הן בתמיכה פיננסית והן במעורבות לכל אורך הדרך, כולל נציג ממחלקת התכנון שנוכח בכל המפגשים עם התושבים, פגישות עדכון שאנו מקיימים ביננו ורצון עז של העיריה לקדם את הפרויקט הזה לקראת שיפור ופיתוח בשכונה. אולי עובדה זו שפחות מודגשת בכתבה (ייתכן כי הסיבה היא דווקא לא רצון להמעיט בחלקה של העיריה אלא משום שזמן רב עבר מאז התחקיר ועד הפרסום ודברים התפתחו מאז) דווקא חשובה מאד לפן הפרקטי של הפרויקט והופכת אותו למשהו שיש סיכוי רב יותר שימומש בשטח.

  • אמיתי ס  On 02/12/2010 at 16:55

    מסקרן לשמוע עוד, בעיקר בצד הפרקטי של המגע עם התושבים.

  • regina  On 22/06/2011 at 14:16

    כמה חבל על התאוריות !

  • regina  On 22/06/2011 at 14:18

    כמה חבל על התאוריות!

  • שכן  On 26/06/2011 at 17:31

    חבל על התקוות שהפחתם בתושבים היה צפוי שלא יצא מזה כלום אנשים הם לא עכברי ניסוי ומן הראוי שאנשי האקדמיה כביכול ישארו באקדמיה ולא יתחפשו ליזמים וקבלנים הם לא מבינים בזה כלום וחבל על הזמן שבוזבז צריך לבחור שני וועדים שיקדמו פרוייקט פינוי בינוי וזהו אין פה נוסטלגיה ולא נעליים המקום נראה מעברה וגיפה להרוס ולבנות זאת התקווה היחידה לאנשים קשי היום הללו אזרח שצפה בתהליך מהצד

    • מיכאל יעקובסון  On 26/06/2011 at 17:33

      בשביל אנשי אקדמיה "האדם הפשוט" הוא עכבר מעבדה שאפשר לדרוך עליו בדרך לקבלת קידום אקדמי וגם תירוץ לחיבור בין התיאוריה לפרקטיקה. ככל הנראה אתה עוד אחד מהפראיירים. אכלת אותה!!!

  • ראובן  On 24/09/2011 at 11:45

    השכון הזה הוקם במהירות עם הקמת המדינה על ידי חברת רובישטיין כאשר ממזרח הוקמו מעברות
    אוהלים
    רק פינוי בינוי יפתור את הבעיה .חבל לבזבז כספים על דירות קטנטנות ומתפוררות.

    עם עירית בת-ים באמת רוצה לקדם את העיר ולא להנציח את בת ים כאחד הערים העניות בארץ
    מעונות ים צריכה להיות הראשונה בסדר העדיפיות לפינוי בינוי

  • ידידיה  On 26/02/2017 at 15:43

    אתה מכיר את הפרויקט הזה? http://www.archijob.co.il/archijob_projects/showProject.asp?projectId=ST477&projectFamilyId=3

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: