סיבוב על חמוצים בקיבוץ יבנה ופיתות בגדרה, מצודת משטרה נטושה וגם רחובות ההולנדית

את יום ששי האחרון פתחנו בקניית זיתים ומלפפונים חמוצים בחנות המפעל של קבוצת יבנה, המשכנו לגדרה לקנות במאפיה פיתות תימניות טריות, חצינו את הכביש למצודת הטיגארט הנטושה, ביקרנו במה שנותר מהכפר קובייבה שמאז 1948 נקרא כפר גבירול והיום זה חלק מרחובות ולבסוף סיימנו בשטח הציבורי הפתוח של שכונה בה כבר ביקרתי (אך לא בשצ"פ שלה): רחובות ההולנדית. קצת עמוס אבל שווה.

יש כאן קיבוצניקים דתיים, אופים תימנים, שוטרים בריטים, בתים ערבים, צעירים ישראלים בפרברים והעיקר פיתות טובות עם חמוצים וחילבה – הכל כאן אז אפשר לצאת לדרך > > >

 

מתקן משחק המשמש גם כנקודת ציון למרכז המכירות של שכונת "רחובות ההולנדית" השוכן על הציר המרכזי בשכונה

 

זוהי למעשה רשימת השלמה למשהו שהרגשתי שהוא חסר. מדובר בכמה מקומות שכבר עברתי לידם אבל לא ביקרתי בהם והרגשתי שצריך לשוב ולראותם. אז פתחנו את היום בקבוצת יבנה כדי להצטייד בחמוצים. קבוצת יבנה מייצרת קופסאות שימורים של כל מיני חמוצים ועוד.

שאול חולה על חמוצים ומסתבר שהוא מחסל מידי שבוע כמה קופסאות, אני לא יודע מה זה אומר על הרמה הקולינרית אליה הוא מורגל, אבל זו בהחלט הייתה סיבה טובה לעצור ולהכיר את חנות המפעל של קבוצת יבנה, שם הם מוכרים בהנחה ניכרת את המוצרים שלהם וכן כאלה שלא נמכרים בכל מקום כמו הזיתים בצנצנות או שמני הזית.

קיבוץ יבנה הוא לא רק קיבוץ עשיר, אלא הוא גם מקום שידע כבר מראשית דרכו להעריך אדריכלות טובה ולכן ברחבי הקיבוץ ישנם פנינים של ממש: בית הכנסת המחודש, חדר האוכל והספריה. כמו כן, בתחומי הקיבוץ שוכנת גם ישיבת כרם ביבנה שמורכבת כולה ממבנים בעלי ערך אדריכלי גבוה. בעבר כבר ביקרתי בה עם שאול, ואולי בהזדמנות אעלה לכאן תמונות מאותו ביקור, אבל עד אז אם אתם בסביבה ורוצים להיות מופתעים מאדריכלות מעולה – אז זה המקום. ומי שיצליח לתקשר עם אחד התלמידים, אז אולי הוא גם יוכל לראות את החדר בו התגורר במשך שנה רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר שלמד כאן תקופה קצרה. אין כמו לנשנש מלפפון חמוץ בעת שיושבים קצת לנוח על המיטה של יגאל.

התחנה הבאה הייתה המשך ישיר להצטידותנו במזון לארוחת בוקר, מאפית צנעני שבגדרה. על המאפיה הזו כבר כתבתי ברשימה האהובה עלי "המומלצים" לצד מקומות טובים נוספים לצד הדרך – ושם תוכלו לקרוא על המקום ביתר פירוט. שאול טוען שהמחירים שם מוגזמים אבל אני חושב שהמאפים שלהם מיוחדים ומעולים ושווים את המחיר.

היום כבר בטח רבים לא יודעים, אבל צפונית למושבה גדרה ההיסטורית וכיום בתחומי היישוב שכן עד 1948 כפר ערבי בשם קטרה (Qatra) שבעקבותיו נקראה גם מצודת הטיגארט הבריטית שהוקמה ב-1941 בצמוד לכפר לצד דרך קדומה שעד היום מהווה דרך מרכזית בישראל (כביש 40).

על מצודות טיגארט כתבתי וצילמתי בעבר מספר רשימות: מערכת המים של מצודת תרשיחא, מצודת נצרת עם בורות המים התת-קרקעיים, מצודת דיר קדיס ובטח היו עוד כמה שאני כרגע לא זוכר. המצודה מול גדרה נטושה ומאד מוזנחת אבל לאחרונה נערך תיק תיעוד לתחנה כך שיתכן שיש למישהו מחשבה לעשות עם הבניין המרשים הזה משהו. 

מצודות הטיגארט כבר בנות 70 שנה, אך עד היום למרות הדפוס הכמעט זהה של תכנונן, לא נמצאת כל התייחסות רצינית לגבי עתידן במאה העשרים ואחת, אבל זה מה שיש במדינה שנשלטת על ידי עורכי דין וכרישים שמוכנים לדרוס את אמא שלהם בשביל כמה שקלים, כשאיתם משתפים פעולה כל מיני אדריכלים חטייארים בוגרי טכניון עם יצירתיות של פקיד בנק.

מהמצודה העזובה המשכנו למקום שנעזב אף הוא ב-48 אך מייד אוכלס מחדש וגם שינה את שמו: מכפר קובייבה הוא הפך לכפר גבירול. הכפר ש"זכה" בעבר לא סתם לתדמית שלילית ביותר, עובר היום שינויים מרחיקי לכת. מדרום לו הוקם לאחרונה כביש רוחב המנגיש את המקום  באופן משמעותי עם כבישים ארציים, ומכל שאר הרוחות מוקמות שכונות מגורים המשווקות למשפחות צעירות ממעמד חברתי כלכלי טוב יחסית.

כבר היום במרכז הכפר מוקם מגדל מגורים הניצב כמו זין אחד גדול בין השיכונים המתפוררים, ושכונת "רחובות ההולנדית" עם הפארק שבמרכזה והספורטק שממזרחה משפרים את מצב השטחים הירוקים שלא היו לכפר גבירול שהיה מוקף בפרדסים עד לפני עשור בלבד אך נחסכו ממנו שצ"פים עירוניים.

רצינו להגיע מתוך כפר גבירול ל"רחובות ההולנדית" המשיקה לכפר, אך מסתבר שאין כל נגישות וכל הרחובות שהיו אמורים לקשר – חסומים. הלבן לא תמיד רוצה שהשחור יסתובב לו בין הרגליים ולכן דאגו פה למדר סקטור מסוים.

אחרי שעשינו את כל הסיבוב הגענו לחניון הענק והבלתי נגמר המקיף מעגל של מגדלי מגורים המשיקים לפארק ליניארי המהווה את פסגת השכונה "רחובות ההולנדית". בעבר פרסמתי כאן רשימה על חלק מהשכונה הכוללת בתים צמודי קרקע שנמכרו כולם לאנשי צבא, אז הפעם אני מציג את החלק המרכזי של השכונה המורכב מבנייני מגורים בני 16-6 קומות ובמרכז פארק ליניארי.

שאול הביא לסיבוב הזה את פארוק הקטן והשמנמן שכבר היה עייף ונרדם ולכן לא יכול היה להגיד לנו אם הוא אוהב או שמא לא – את הפארק הליניארי של "רחובות ההולנדית". הוא אומנם עדיין לא מדבר עברית, אבל היה מעניין לראות כיצד הוא מגיב למקום: מצד אחד גן ליניארי, מאורגן ומסודר באופן שמעטים הגנים בקנה מידה שכזה בישראל מתוכננים ומבוצעים עד לפרט האחרון. מצד שני אולי התכנון המוגזם של המרחב הזה מעקר ממנו את העיניין. זה פשוט לא מקום מעניין. ניסינו, חיפשנו, התאמצנו – אבל מה שיש כאן הוא מרחב משעמם שלא מפתח דימיון במרחב.

"הופתענו" לגלות כי ברחובות ההולנדית אין הולנדים! לא ברור לי למה העניקו את השם הזה למקום ואיך בכלל הגיעו דווקא להולנדים. היות ו'רחובות הולנדים' אין פה, אלא אם כן אתם קוראים 'רחוב הולנדי' לחניון עילי שמרוצף באקרשטיין ורוד שהשחיר משמן מנועים, אבל זה לא נראה לי המקור לשם. אבל אולי כן…

הולנד מסתתרת דווקא בגן הליניאירי שבמרכז השכונה: הגן מתחיל ממה ששרד מרכס הכורכר הטבעי שנחצב מכל עבר, נחרב ונהרס. מאותו קטע ששרד, יורד קיר תמך עשוי אבן מלאכותית שבשעות מסוימות או שלא – יורדים עליו גם מים וכך הוא הופך למפל עם ברכה זעירה בתחתית. מבריכה זו יוצא שביל ארוך וישר החוצה את השכונה לאורכה ומסתיים בשום מקום. במרכז השביל ישנו פס מפותל של קרמיקה בצבע תכלת – כאן הרמז להולנד!!! הפס מדמה תעלת מים כדוגמת התעלות הרבות החוצות את הערים והכפרים בהולנד המישורית.

ברחובות ההולנדית אין הולנדים, יש נראה לי בעיקר יוצאי מדינות ערב ורוסיה. כולם כמובן יהודים (אולי חוץ מכמה רוסיות). הולנדים אין פה בטוח, בקושי רחובות. בעצם זה לא מקום בכלל, אבל ככה כל מקום נראה אז זה לא הכי משנה. הפרויקט של רחובות ההולנדית תוכנן כבר בראשית שנות התשעים על ידי אחד מהמשרדים הטובים והמקצועיים בישראל – לרמן אדריכלים. מתיאור הפרויקט המופיע באתר שלהם מסתבר שהם גם אלה שביצעו את התכנון המפורט, כך שהפרויקט הזה הוא מא' ועד ת' יציר כפיו של משרד אחד (חוץ כנראה ממבני ציבור וכדומה) מה שמאפשר להתבונן על יצירה שלימה ולא חלקית כפי שעל פי רב מתרחש.

זה נפלא שילדים יכולים לרדת לגינה בלי לדאוג. המכונית והכביש המסוכן הוצא החוצה מהשכונה ונותר כטבעת היקפית וכך החיים הוענקו כאן לתושבים. זה מעניק ביטחון, חופש, בריאות ומעל הכל – אפשרות לחיזוק האינטרקציה בין השכנים. זה לא דבר פשוט כל כך, אם ניקח את השכונה החדשה (ועל כך יש רשימה שלימה) שתוכננה ממש במקביל לתכנית הזו בגבעת שמואל על ידי האדריכל סלו הרשמן, העסק שם הפוך לגמרי: הפארק המרכזי מבודד ממבני המגורים באמצעות אוטוסטראדה היקפית שאף אמא לא תעיז לתת לילד שלה לחצות אותה לבד, וגם האמא בעצמה תסתכל כמה פעמים ימינה שמאלה לפני שהיא תחצה את ארבעת הנתיבים החוצצים בין הבית לגינה.

למרות שאפשר לצחוק על תהליך שיווק השכונה כהולנדית, אני חושב שפרויקט "רחובות ההולנדית" הוא פרויקט שיש וצריך ללמוד ממנו, ויש הרבה מה ללמוד. חבל שהלרמנים לא תכננו שכונות נוספות אחרי השכונה הזו (לפחות לא פרסמו אותן באתר שלהם), כי זה מעניין מאד לראות לאן זה המשיך להתפתח. אני בטוח שאנשים אוהבים את השכונה הזאת.

ועכשיו עם תום הפטפטת נעבור לתמונות:

 

קבוצת יבנה: שלט פירסום בכניסה לחנות שיווק החמוצים של קיבוץ יבנה

 

מראה כללי של החנות

 

שאול בוחן סחורה. בסוף הוא מילא ארגז שלם של חמוצים.

 

חמוצים

 

קרוב קרוב: זיתים ירוקים נובו ענק

 

שאול טועם (בניגוד לנהלים במקום)

 

גדרה: שלט הכוונה למאפית פיתות צנעני

 

התנור 01

 

התנור 02

 

הקמח

 

שאול רוכש פיתות ושאר מאפים

 

גדרה: מצודת טיגארט בריטית הניצבת נטושה מול העיר

 

החזית המערבית המתאפיינת בחלון סרט ארוך המקרין פתיחות אל מול סגירותה של המצודה

 

קטע מהחזית המערבית

 

הנוף הנשקף מהמסדרון הפתוח באגף המערבי

 

המסדרון הארוך באגף המערבי

 

סולם העולה אל מגדל השמירה בקצה הדרום-מערבי של המצודה

 

חצר המצודה: במקור הייתה החצר הבריטית מטופחת ביותר וכללה גינות פרחים ומדשאות

 

מסדרון באגף המערבי הפונה אל החצר הפנימית של המצודה

 

אלמוני יצר שרטוט חובבני של המצודה על אחד מהקירות

 

חדר טיפוסי במבנה

 

מדרגות נוספות המובילות אל מיגדל הביטחון בפינה הדרום-מערבית של המצודה

 

המפלס התחתון של מגדל הביטחון מלא בזבל

 

פתחי ירי שלימים במגדל הביטחון

 

פתחי הירי במבט מן החוץ

 

פתחי ירי שנהרסו ונפרצו

 

פתחי ירי שלימים ופרוצים במגדל שמימין

 

מגדל הביטחון וחלק מהחזית המערבית של המצודה

 

פינת מגדל הביטחון

 

מבנה אסבסט בחצר המקיפה את המצודה - שריד למשטרת ישראל שאיכלסה את המקום בעבר

 

מבנה השמירה המקורי בכניסה למתחם התחנה: חזית מזרחית

 

חזית צפונית

 

פנים החזית הדרומית

 

כפר גבירול (כיום שכונה בדרום רחובות): מהשרידים האחרונים לכפר קובייבה ששכן במקום עד למלחמה ב-1948

 

כפר גבירול - כביש ללא מוצא: בכדי למנוע ככל הניתן קשר בין "השחורים" ל"לבנים" - אין כל כביש גישה בין כפר גבירול ל"רחובות ההולנדית"

 

שלט הכוונה לפרויקטי הבניה ב"מערב רחובות", שלמעשה מדובר בדרום רחובות

 

שלט סמוך למרכז המכירות על הציר המרכזי בשכונה

 

תכנית השכונה (מקור: מינהל מקרקעי ישראל)

 

הטבעת העוטפת את המבנים המשיקים לשטח הירוק שבמרכז השכונה היא טבעת של מגרשי חניה עיליים בהם שולט אקרשטיין ורדרד

 

רחובות ההולנדית: מגדל + קצת שמים

 

מגדל + הרבה שמים

 

עוד בניין בשכונה

 

הציר המרכזי החוצה את השכונה - צילום ממה שנותר מרכס הכורכר שהושחת ברובו עד היסוד

 

צילום מעובד שנראה כמו הדמיה (מקור: לרמן אדריכלים lerman.co.il)

 

מבט למה שנותר מרכס הכורכר המכוסה היום במזרקה ומפל אבן מלאכותית שאינם פעילים

 

הריצוף

 

הריצוף הוא העדות היחידה להולנד בכך שהוא מדמה תעלת מים כזו שניתן למצוא בלא מעט מערי הולנד

 

לאורך הציר עם התעלה פזורים מקומות שהייה לא בטוח שנראים כמוצלחים, אבל אין ברירה וכאן אנו עוצרים

 

אז כאן אכלנו את הפיתות השונות והמטבלים מגדרה עם החמוצים מקבוצת יבנה

 

מושבים על הציר

 

מקומות למשחק שולחן

מקומות למשחק שולחן

 

גיאומטריה +שאול

 

תכנית פיתוח נוף לשכונה (מקור: לרמן אדריכלים lerman.co.il)

 

במרכז הציר רחבה כשבכל אחת משלושת פינותיה גני ילדים כעורים במיוחד (אחד מהם בתמונה), בפינה הרביעית מרכז המכירות

 

הקשר בין הציר המרכזי לצירים המזינים אותו הבאים ממבני המגורים הוא סטנדרטי ולא מפותח

 

אפילו מאיים, אבל ניתן לתיקון באופן קל יחסית

 

לוגו הפרויקט

 

הדמית מבני מגורים בשכונת "רחובות ההולנדית" מתוך חוברת פירסום

 

מתוך חוברת פירסום לשכונה 01

 

מתוך חוברת פירסום לשכונה 02

 

מתוך חוברת פירסום לשכונה 03

 

מתוך חוברת פירסום לשכונה 04

 

***

שני אנשים יקרים ניפטרו בחטף מן העולם ביום שני ולסיום הרשימה ברצוני להזכיר אותם:

הראשון הוא אדר' אריה סיון. אריה היה מורה שלי בבצלאל בשנה ב' בסטודיו ובקורס נוסף על חומרי בניה. הוא היה אחד מהמרצים היותר נעימים, ועל אף הוותק הרב שצבר בבצלאל הרי שהאגו היה ממנו והלאה וזאת בדומה למרצים מהדור הקודם כדוגמת זאב דרוקמן ומייק טרנר, הוא היה אדם ישר וכנה. הוא לא העריך אותי כל כך בעיקר מפני שבשנה ב' הבאתי חרא של עבודות ועד שעברתי סדרת חינוך אצל שרון רוטברד הייתי למעשה סתום בלום. חוסר הערכה הזה לא הפריע לי ולאחר שסיימתי את הלימודים ועברתי לפרקטיקה, דאגתי להזמין אותו להצטרף לפרויקט מסוים כיועץ חיצוני, וזאת מתוך הערכה אמיתית לניסיון והידע העשיר שצבר במהלך השנים וכן הודות לנוחות והנעימות שהייתה לעבוד איתו (לבסוף לצערי הרב הפרויקט לא יצא אל הפועל כך שגם לא יצא לי לעבוד לצידו בפועל). בעקבות מותו בחרתי להעלות לויקיפדיה ערך על שמו.

השני הוא עמית בן שלום שניפטר אף הוא. עמית היה חוקר מסילות הברזל בארץ ישראל החשוב ביותר ואולי אף היחיד, בלהט ובשקידה הזו לא נראה לי שהיו לו מתחרים בתחום המרתק הזה כך שלא רק מדובר באבידה גדולה של אדם יקר, אלא גם באבידה למחקר של הרכבות. עמית האיר את עיני והקפיד על דיוקם של דברים בכמה מרשימותי כאן שהתרכזו בתחום שהיה כה קרוב אל ליבו, ובראשן הרשימה על  סיבוב במה שנותר מתחנת רכבת אחיטוב. מנהל ארכיון הרכבת חן מלינג הספיד אותו בכמה משפטים קולעים, אותם אני מוצא לנכון להביא כאן חלק מהם: "עמית הוביל את המחקר והגילוי בתחום הרכבות התעשייתיות בארץ בשנים האחרונות, במיוחד מאז לכתו של פול קוטרל ז"ל, איתו היה בקשר ידידות קרוב בשנותיו האחרונות של פול. הוא פרסם מספר מאמרים בנושא במגזין 'הרכבת' ובעיתונות המקומית, חשף וגילה מגוון ממצאים חדשים ומרתקים, גם מבחינה ארכיונית וגם בשטח וסייע ופעל לטובת שימור והפעלה של ציוד. יהיה זכרו ברוך".

***

בששי הבא (3.12.10, 09:00)  במסגרת מיזם אלף מילים של ויקיפדיה אני עורך סיור בבני ברק. למעוניינים: נא לשלוח מייל (הכתובת ב"אודות"). אתם מוזמנים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 24/11/2010 at 9:37

    יפה שנתת כבוד בסוף הפוסט לשני האנשים שנפטרו. גם אני היכרתי את סיוון כאדם נחמד ובעל ידע רב, אפילו יצא לי לעבוד במשרד שלו ושל הורציו שוורץ בת"א, ב-97. אני לא אוהב זיתים אבל האם יש שם מבנים ותיקים במפעל קבוצת יבנה? או רק האנגרים חדשים? אוהב את מצודת הטיגארט הזו, שגם לי יצא לצלם בעבר, מבנה לבן, נטוש עם הסטוריה. רחובות ההולנדית – להזדעזע מחדש. בני ברק? על מה יהיה הסיור?

  • דניאל ונטורה  On 24/11/2010 at 9:41

    הערות אחדות

    1. משטרת גדרה לא שימשה את משטרת ישראל. אם תמצא אחד שהיה שם לפני שהפכה למרכז קליטה יהיה מעניין לשמוע.
    2. בקבוצת יבנה יש ארון קודש עתיק מאיטליה אחד הראשונים שהובאו ארצה. כן יש מפעל ליצור שעונים – אולי היחידי בארץ. וכן המדגרה הגדולה ביותר בארץ. יש גם הישיבה שהייתה הבסיס להתחדשות היהדות הציונית. ראשיה והוגי הדעות שלה למדו בה.
    3.רחובות אשר סגורים בסופם נמצאים בעוד ישובים בארץ. ואכן המטרה היא למנוע קשר בין שני מקומות.

    מכל מקום, מאוד מעניין
    דני

    • מיכאל יעקובסון  On 24/11/2010 at 9:44

      במקום יש שילוט של המשטרה. על פי הבנתי הנכס הוא של המשטרה והיא גם זו שהזמינה את 'תיק התיעוד' שנערך על המקום לאחרונה (אבל בשבילו אני נזקק לרשימה נפרדת ולכן הוא לא הוזכר פה). קבוצת יבנה היא מקום מרתק. תודה.

  • קורא  On 24/11/2010 at 14:53

    שישי הבא זה 3/12, אפשר יותר פרטים על הסיור?

    • מיכאל יעקובסון  On 24/11/2010 at 15:00

      אכן 3.12.
      שעת המפגש: 9:00
      משך הסיור: כ-3 שעות
      למעוניינים נא לשלוח לי מייל (הכתובת נמצאת ב"אודות")

  • dot  On 24/11/2010 at 18:00

    א. מעניין ביותר.
    ב. אריה סיוון היה האחראי לכך שהתחלתי ללמד בבצלאל. אחרי שפגש בי במכללה למנהל שבה לימדנו שנינו ב96 ,הזמין אותי לתת הרצאה חד פעמית במחלקה לאדריכלות..
    זו התארכה, השתנתה מספר פעמים ואחרי שהפכה לקורס חובה לשתי כיתות במחלקה לאדריכלות, הצטמצמה. כיום זהו קורס בחירה רב מחלקתי! בסמסטר ב' בשם "נגיעות באור".
    את אריה פגשתי פעם אחרונה בכנס שימור במגזר הערבי שהתקיים באוניברסיטת חיפה.. יומיים קודם פגשתי אותו בביקור נדיר שלי במכללה למנהל.. אז הודיע לי על כך שהוא פורש מהעבודה.. לרגע לא הזכיר את הסיבה! כך שמותו היה הפתעה גמורה.. היה איש צנוע וחברותי… ידיעה עצובה.
    ג. יש בקיום הסיור מהמפתה . נראה..
    דורית

  • רונן וינשטוק  On 24/11/2010 at 18:07

    מצודה שלמה זה ממש יפה
    מקום כזה ראוי שישומר.
    נדמה לי שקראתי פעם על המקום שהצבא התאמן בו.
    מעניין למה בארץ כל המגדלים נראים אותו דבר עם אותו חיפוי וכזה אני רואה גם מחלון העבודה שלי בצומת רעננה.
    בסוף עוד יקראו לזה "סגנון בניה ישראלי"

  • דפנה לוי  On 24/11/2010 at 21:25

    אם כבר היית בסביבה, איך לא ביקרת בישוב הנפלא שהמציא קובי אוז, מעלה אבק?

  • משה לרמן  On 29/11/2010 at 9:47

    שוב המבקר המזדמן מגיע לרחובות ההולנדית ושוב מלבד כמה אבחנות אובייקטיביות בנושא התיכנון הוא מצליח להפגין גם בורות והשערות מופרכות מהן נודף ריח רע של זיזלזול והתנשאות.

    המבקר "שכח לציין" שיש שתי דרכי גישה ישירות בין כפר גבירול לרחובות ההולנדית, שדי במספר דקות לצידן כדי להתרשם מנפח התנועה והזיקה הכלכלית והחברתית בין שתי השכונות.
    המבקר המזדמן , שגם בא, אכל, והשאיר ליכלוך אצלינו בפארק, משתמש במונח מזלזל פוגע וגיזעני כלפי תושבי השכונה שכלל אינו מכיר או כלשונו , תושבי השכונה הינם :
    " בעיקר יוצאי מדינות ערב ורוסיה"

    אינני כתושב השכונה מצפה להתנצלות, מכיוון שהכותב למרות המיזם היפה של האתר, מקפיד באופן עיכבי לשדר נימה מזלזלת ומתנשאת שכזו גם כלפי קהילות נוספות בארץ, וכל הכחשותיו לגבי מהות כוונותיו מתנפצות למול המשתקף מכתבותיו.

    • מיכאל יעקובסון  On 29/11/2010 at 10:02

      (א) המבקר המזדמן לא מזלזל ולא מתנשא. (ב) דרכי הגישה היו נסתרות והמבקר המזדמן לא הצליח למצוא את דרכו מה שמצביע על תכנון מתארי שאינו מעודד קשרים בין שתי השכונות ולבטח לא אקראיים. המבקר המזדמן כמעט הלך לאיבוד. (ג) המבקר המזדמן לא השאיר ליכלוך, אלא לקח עימו את האשפה והפריד אותה למיחזור במקום בו ניתן הדבר לביצוע. את השיירים האורגנים הטמין בקומפוסט שבגינה הסמוכה למקום מגוריו.(ד) מפקד האוכלוסין 2008 שכעת נגיש באינטרנט (גם ברזולוציה של שכונה) וכן שיחה בין המבקר המזדמן לתושב אקראי העניקו תמונה חברתית בסיסית. (ה) המבקר המזדמן כותב בלוג שפירושו בעברית "יומן רשת". הדברים נכתבים על דעתו האישית ואינם מתיימרים להיות אוביקטיבים. (ו) המבקר המזדמן מעוניין לדעת מתי תוקם (אם בכלל) "רחובות העירקית"?

      • תושבת השכונה  On 26/05/2012 at 14:28

        במקרה נתקלתי ברשומה שלך (ובאיחור קל של שנתיים)
        וכקודמי אני חייבת להגיד לך שאתה טועה – שני צירי התנועה העיקרים בין השכונות מחוברים. החיבור הוא רחוק מלהיות נסתר היות ויש רק רחוב ראשי אחד בכל שכונה. וגם יש חיבור ישיר בין החלק ה"שחור" של כפר גבירול לרחובות ההולנדית. אז אל תגיד שרוצים להפריד את השחורים והלבנים. להפך, מהתמונות שלך ניכר כי הגעת לאחד הרחובות "הלבנים" בכפר גבירול ואין ממנו מעבר לרחובות ההולנדית, מהסיבה הפשוטה שדיירי הבתים הפרטיים בגבירול לא רצו שתהיה להם תנועה ערה מתחת לבית. (ואם היה שם חיבור, אכן הייתה שם תנועה ערה בגלל הקרבה של הרחובות ההם לכביש 411…)

  • משה פלאם  On 18/11/2012 at 16:54

    האם לעמית בן שלום יש ממשיך?

    האם כתב ספרים ומאמרים, האם נמצאים באינטרנט? האם העביר את ידיעותיו / ספרייתו למישהו?

    בסיור שעשיתי ליד הכניסה הישנה לרמלה ומסעף הרכבת הישן, מצאתי בשדה סמוך לערמות זבל ושרידי המסילה התורכית והבריטית עמוד ברזל נמוך עליו הכיתוב 1903. התקשרתי למוזיאון הרכבת בחיפה, ונעניתי בגסות על כך שזה לא מעניין אותם.

    • מיכאל יעקובסון  On 23/11/2012 at 13:32

      לא ידוע לי על המשך או היכן נמצא ארכיונו. אני מבין את המוזיאון – הם אכן לא מחזיקים מחסן ובו הם שומרים את כל חלקי הרכבת מהעבר. שמור לעצמך ותלה בסלון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: