סיבוב בערב נטוש על גג החללית בירקון שבעים

אתמול בערב התקיים בחללית בירקון שבעים האירוע החודשי של סדרת הארכיטקטורה "פיגומים", אליו הגיעו כמאה אורחים שבאו להאזין למספר הרצאות קצרות שעסקו כולן בצדדים שונים של המקום הנטוש.

יחד עם כרם הלברכט, שתכנן ומפעיל את החללית כבר כמה שנים יפות, בנינו את הערב ונוצר מצב בו אני גם קבלתי את תפקיד המנחה. הכנתי הרצאה שלימה שהייתה מתוכננת לפתוח את הערב ולהתייחס למקומו של המרחב הנטוש דרך מחקרים שנערכו בתחום התכנון, הסוציולוגיה והפילוסופיה, אבל ברגע שהמיקרופון ניפתח, חששתי כי דבר כזה יכול להכביד יתר על המידה על אוזני המאזינים בשעת ערב כה מאוחרת ולכן החלטתי לחתוך ורק להציג את האורחים ולקשור באופן זריז את ההרצאות לחבילה אחת.

אני רוצה להודות לכרם על הארגון המשותף, ולאורחים גילי, יואב, אופיר ושרון (וגם לחן שהביא בפני את מאמרו של ד"ר טים אדנסור ולמיכל). ברשימה הזו אציג לצד תמונות שצילמו כרם וגילי, את הטקסט הקצרצר שכתבתי לעצמי ואותו התכוננתי לפתח בעל פה.

 

מאזינים

 

התכנון המודרני כפי שמוכר לכולנו, החל את צעדיו הראשונים יחד עם המהפיכה התעשייתית שהביאה איתה התפתחות טכנולוגית ונאורות במדע. נוסף לכך, החל תהליך עיור מואץ ובו העיר התפתחה לממדים שטרם היו קודם לכן, צפיפות המגורים גברה והביאה עימה התפשטות של מחלות ומוות לא רצוי. כך הדרדר מעמד הפועלים לרמת חיים נמוכה באופן חמור, מה שהביא את השלטונות באותה העת לקדם תכנון כזה שיתייחס גם לשכבות אחרות באוכלוסיה שאינן חלק מהמלוכה, אצולה וכדומה.

העיקרון המרכזי של התכנון היה אם כן ליצור סדר והגיון וכן לבטא במרחב את יחסי הכוחות הפולטיים. היות וגישת התכנון המסורתית נשענת על הידע המקצועי בלבד ותפיסתה המרחבית היא תפיסה אבסולוטית – הופך המקום הנטוש לניגוד החריף ביותר למרחב המתוכנן.

התיאולוג הצרפתי מישל דה סרטו שספרו משנת 1984 "הפרקטיקות של חיי היום-יום" (The Practice of Everyday Life) הפך לאחת היצירות החשובות ביותר שנכתבו במאה העשרים (והוא גם מונח דרך קבע למשל על שולחן העבודה של רוני), מתייחס למקום הנטוש כחלק מהמקום בו אנו חיים. דה סרטו, שבדומה ללקאן מושפע מהלכי המחשבה של זיגמונד פרויד, מוצא במקומות הנטושים – מרחבים הנרדפים על ידי רוחות שונות שניתן להעירן או לא, וזאת משום שמקומות רדופים הם המקומות היחידים בהם בני אדם יכולים לחיות.

הפילוסוף האמריקאי מרשל ברמן הוסיף את הנדבך שלו לדיון על המקום הנטוש וטען כי הפוליטיקה של הזיכרון המרחבי מעוררת את המתח הקיים בין מספר תשוקות מודרניות סותרות: הכמיהה לסדר מחד והכמיהה הבו-זמנית לאי סדר וחריגות מאידך. העיר המודרנית לא תוכל לעולם להיות מוסדרת ומווסתת לגמרי, וזאת מפני שהיא רדופה על ידי זכרונות העבר הזנוחים והמדוכאים. כך, נוצרים להם מקומות נטושים השוברים את התכנון המיוצג באמצעות הסדר והארגון, מה שאדוארד קייסי ניסח כ"מטריקס הזיכרון".

מתוך כך בנינו את הערב "נטוש" על בסיס של שלושה חלקים החלק הראשון התמקד בצד הרומנטי של המקום הנטוש בו הדובר היה שרון רז. מבחינתו הנטוש הוא המקום האחר אליו ישנה כמיהה העומדת בניגוד לכמיהה לסדר וארגון ולכן אין כמו שרון רז שידבר על כך. ואכן, הוא הוכיח מהר מאד עד כמה המשיכה הזו קשורה לדחפים פסיכולוגים עמוקים, אותם קשה היה לו (וגם לא היה צורך) להסביר. שרון הקים מפעל חיים של תיעוד מקומות נטושים ברחבי ישראל שכולל היום באתר שלו "אדריכלות נעלמת" למעלה מ-12,000 תצלומים. שרון הוא אדריכל בהכשרתו שיצא מהפרקטיקה של המקצוע ועובד בתחום אחר, והמקומות הנטושים הם למעשה הבריחה שלו חזרה לאדריכלות. הנעלמת.

בחלק השני שהיתמקד בצד הפרקטי גלובאלי, גילי קרז'בסקי הציגה פרויקטים שעצם קיומם זר למתכנן ומקבל ההחלטות הישראלי. גילי הציגה מספר עבודות שייצגו שותפויות קצרות וארוכות טווח באירופה וארה"ב בהם השתתפו יזמים, קרנות ועמותות ללא מטרות רווח, רשויות מקומיות וועדי שכונות על תושביהן. הפרויקטים הוצגו על קצה המזלג ואני משער שכל אחד מהם ראוי היה להרצאה ניפרדת, אך בשל קוצר הזמן מה שחשוב היה להציג צורת עבודה שחשוב שגם בישראל יכירו אותה.

בחלק השלישי שהתמקד בצד הפרקטי הלוקאלי תפסו את הבמה אדר' אופיר זינטי (שלמד אדריכלות שנתיים מעלי בבצלאל ופרויקט הגמר שהגיש בשנה החמישית יחד עם כרם – נחשב היה לאחד מהפרויקטים הבולטים והמקוריים שנעשו באותה תקופה במחלקה לאדריכלות בבצלאל) וחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מסיעת "עיר לכולנו" יואב גולדרינג. זינטי וגולרינג פועלים במשותף לקידום השמשתם של למעלה מ-1,500 נכסים ברחבי העיר תל אביב-יפו העומדים נטושים, חלקם אף בבעלות עירונית. זינטי פועל בתחום התכנוני בעוד גולדרינג מקדם את הנושא התחוקתי – היות ובלי לשנות את חוק הארנונה המקומות האלה יישארו נטושים עוד זמן רב. השניים הציגו את הפרויקט שהם מובילים ובא לגאול חלק מהמקומות הנטושים בעיר. ניצול הנכסים הנטושים והשבתם לחיים – תפתור לפחות חלק מבעיות הדיור בעיר, וגם תפתור בעיית מפגעים בכל פינה בעיר.

 

יואב מדבר (ברקע: בניין שגרירות ארה"ב)

 

מאזינים ליואב

 

שרון מתאר

 

את הנפש

 

שרון מציג דוגמאות (כאן: תיאטרון פתוח בקיבוץ שפיים)

 

ממתינה

 

אופיר

 

ממשיכים להאזין

 

לבסוף הגיעו למעלה ממאה איש לאירוע שהתקיים על גג החללית ואני חושב שהיה מאד מוצלח. אני בכל אופן נהניתי. בחודש הבא תתקיים ההרצאה הבאה בסדרה, שתציג סיכום לאחד מהפרויקטים הייחודיים והניסיוניים ביותר שבוצעו בישראל בשנים האחרונות "פרויקט 72 שעות".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אהוד  On 03/11/2010 at 10:09

    למה אין לחללית אתר אינטרנט יותר מוצלח? רשימת תפוצה לאירועים?

  • שרון  On 03/11/2010 at 13:19

    תודה. הטקסט הקצר שלך קולע ומעניין. גם הניתוח שלך לגביי ולגבי מה שהיה קולע. היה ערב מוצלח. אגב, זה לא התיאטרון הפתוח ליד גברעם אלא אמפי שפיים כאן בצילום, באמת קל לטעות. לגבי גילי, יהיה מעניין לראות איך היא לוקחת את מה שלמדה ובחנה כמקרים בחו"ל וללמוד או לחקור או לנסות וליישם בארץ.

  • sened  On 04/11/2010 at 3:52

    נטוש בזמן מורחב , מרחב וזואלי לטבע מתחדש…

  • רונן וינשטוק  On 04/11/2010 at 23:46

    היה אכן מאוד נחמד,בשבילי זו היתה פעם ראשונה בחללית.
    לא מסכים עם פתרונות רדיקלים שעלו לגבי מבנים נטושים כמו פלישה לתוכם.
    צריך פשוט לתת יותר כוח לגוף כמו המועצה לשימור אתרים.
    יש מבנים שממש יהיה כואב הלב אם יהרסו כמו קולנוע רמה בגבעתיים.

  • איתן שועלי  On 07/11/2010 at 21:51

    לא זכור לי שעלו פתרונות רדיקלים כמו לפלוש לתוכם !!!!!!!!!!!
    לא על זה היה הדיון

  • מיכאל יעקובסון  On 07/11/2010 at 22:21

    אהוד: אתה צודק, אני משער שהמעמסה על נוסעי החללית היא הוגרם המרכזי לכך, כל שכן כשמדובר בהתנדבות.
    שרון: תודה לך!
    sened: דיבוק דורקמן?
    רונן: רדילקי? פולשים?
    איתן: היה דיון?

  • אהוד  On 08/11/2010 at 8:11

    אפשר להתחיל מלפתוח בלוג בוורדפרס ולשים שם את ההזמנות לאירועים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: