סיבוב בשרידי מחנה ירדני בלב היישוב שבי שומרון ושרידי מבנים מיישוב שפונה

באופן טבעי בהתנחלות יש מתנחלות, אבל בשבי שומרון, מפתיע לגלות שיש גם מסגד.
כבר ביקרתי כאן עם שאול לפני שלוש או ארבע שנים וצילמתי אז תמונות לא רעות בכלל בעיקר הודות לשמיים בצבע כחול עמוק בשעת הבקר המוקדמת. כמה תמונות מאותו סיבוב העליתי בזמנו לערך שבי שומרון בויקיפדיה.
זה היה אז חלק מסדרת סיבובים שעשינו באזור השומרון, לא ראינו הכל אבל ראינו לא מעט וגם דחפנו את האף שלנו למקומות שגם היה סיכוי שלא נצא מהם שלימים, אבל מה שהיה היה ועכשיו לשבי שומרון הגעתי בדרך לא דרך וחשבתי שאם כבר אני בסביבה אז למה לא לשוב ולבקר בשרידי המחנה הירדני שנותרו ביישוב.
לא מדובר בסתם שרידי מחנה צבאי ירדני נשכח, כי אם במספר מרכיבים בעיקר בעלי ערכים אורבניים אך גם בעלי ערכי תרבות ומורשת שעל אף שהם מייצגים את הצד המפסיד ואולי גם את האויב, הם עדיין חלק מהמקום ואין לאיש את הזכות לפגוע בהם. ואכן ייאמר לזכותם של אנשי שבי שומרון שהם שומרים עליהם בדרכם שלהם. ועל כך ברשימה זו.

הצריח

 

מראה כללי של המסגד

 

בשנות השבעים המימשל הישראלי לא ידע כיצד לבלוע את התנופה החדשה שקיבלה התנועה הציונית שבאה לאחר שקיעתה של הציונות הראשונית. שאלת איכלוסם של אזרחים היתה בבחינת בעיה אל מול החוק הבינלאומי (הרי אחרי הכל מדובר היה בשטחים כבושים), ולכן הפתרון שנמצא ליישוב אותה אוכלוסיה אזרחית שהשתוקקה לשוב וליישב את רגבי אדמת ארץ האבות – הייתה ליישבם בתוך מחנות צבאיים.

במקרה של שבי שומרון, יושבה הקבוצה בתחומי "מחנה שומרון" ששימש את חיל התותחנים. במקום אם כן פעל עד לאמצע שנות התשעים מחנה טירונים של חיל התותחנים, קודם שעבר למחנה שבטה בנגב.

המחנה הירדני ששכן במקום, ולאחר 67' הפך למחנה ישראלי, שלט על מה שמכונה היום כביש 60 – אחד מצירי התנועה המרכזיים החודר עמוק לשומרון. אין ספק שהשומרון היה תמיד פסיבי. נוסף לכך, בסמוך למקום עברה אחת משלוחותיה של הרכבת החיג'אזית שאחת מתחנותיה, "תחנת סבסטיה" הסמוכה לכאן, הפכה לאבן דרך בתולדות ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון ורשימה על התחנה פרסמתי כאן בעבר.

ירדתי לספריית המפות של החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב וחיפשתי מפה ירדנית כדי לראות מה היה גודלו של המחנה ואולי גם מה היה שמו. לצערי, למרות כל המאמצים שגיל השקיע בחיפוש, לא הצלחתי למצוא מפה כזו. המפה שמצאתי הייתה מפה בריטית משנת 1942 בה ניתן לראות שהגבעה (המצוינת בנקודת גובה 360.4 מטרים מעל לפני הים) באותה העת לא הייתה מיושבת, למעט מטע של עצים בשוליה הדרומיים. עדות לכך ניתן למצוא היום בשטח היישוב בו קיים מטע עצים בבעלות ערבית, ולהם זכות להכנס ליישוב ולטפל במטע.

בעבר שבי שומרון לא היה יישוב המצוי בקצה שרשרת ההתנחלויות בשומרון, היות ואת הקצה השיארו לחומש ושא-נור שהיו שני יישובים ששכנו עד לפינויים ב'התנתקות' עוד כמה קילומטרים בעומק השומרון. מאז 2005 כאמור שבי שומרון הפכה ליישוב קצה.

שרידי המחנה כפי שהצלחתי לראות בדקות המעטות בהן שהיתי במקום היו:  (1) שדרת עצי ברוש מרשימה שבמקור הובילה משער המחנה (שנהרס לפני כמה שנים) במזרח הגבעה סמוך לכביש 60 אל מרכזו. שדרה זו היוותה גם את הכניסה ליישוב הישראלי, אך בעקבות שלל סיבות שונתה הכניסה למערב הגבעה.

(2) מסגד: מדובר בקופסה קטנה ולא הכי מעניינת, אך כמובן שהודות למגדל המואזין הצנוע הופך המבנה הפשוט ל"אטרקציה", כי אחרי הכל לא מוכר לי עוד מקרה שבלב יישוב ישראלי בו אין אוכלוסיה ערבית שוכן מסגד (למעט כמובן אשקלון ויהוד – שהן סיפור אחר). לא הצלחתי להכנס למבנה ועל פי סידור החלונות לא ברור לי אם יש בכלל מחראב במבנה ויתכן שמגדל המואזין הוא תוספת מאוחרת למבנה שלא תוכנן במקור כמסגד. כיום המבנה נעול אך אינו שמיש.

(3) גינת נוי ובניין מפקדה: הגינה היא למעשה מעגל של עצי ברוש שניטעו צמודים זה לזה ומקיפים חצר מבוטנת עם ספסל ארוך המשמש גם כגדר ובמרכז בריכת נוי ריקה כיום. בניין המפקדה משמש כבניין ישיבה גבוהה שתלמידיו היו בחופשה בעת הגעתי. לאחרונה הוחל בהקמתו של בית מדרש במבנה חדש בצמוד לבניין ההיסטורי. האדריכל לא טרח להמשיך את הקווים הנקיים והנאים של המבנה הירדני או לפחות להתייחס אליהם.

בין המסגד לבניין המפקדה שכן בעבר כאמור חלק מהמחנה הירדני ואחר כך המחנה הישראלי – מהם כאן לא נותר שריד, ואת מקומם תפסו אשקוביות (מבני מגורים מתועשים) שפונו מהתנחלויות בתהליך ההתנתקות, ככל הנראה מחומש. כשהייתי כאן עם שאול היו הרבה יותר מבנים והכתובות על הקירות היו מזעזעות – אבל הפעם נותרו כאן מעט מבנים וגם מהכתובות שמצאתי לא כל כך התרשמתי.  ממש ממולן הוקמה שכונת מגורים חדשה. מעניין איך זה לפתוח את החלון בבוקר ולראות את כל הסיפור הזה ממול? 

 

אזור שבי שומרון כפי שמופיע במפה בריטית משנת 1942

 

מתוך "וואלה מפות": מקיום שבי שומרון המופיעה מימין צמוד לכביש 60

שדרת עצי הברוש שהובילה אל מרכז המחנה הירדני

 

מבט על המסגד מכיוון מערב

מבט מכיוון דרום-מזרח

המדרגות המובילות לחצר שבחזית המסגד

הכניסה למסגד

ויש גם סרטון קצר עם סוף מזעזע:

 

החצר והצריח

הכניסה למדרגות בצריח

המדרגות במבט מהקצה העליון

נוף נשקף מבעד לצוהר בצריח

נוף מראש הצריח 01

נוף מראש הצריח 02: בניין בית הכנסת החדש

נוף מראש הצריח 03: חצר המסגד

נוף מראש הצריח 04: שרידי מבנים מתועשים שפונו מיישוב במהלך מבצע ההתנתקות

כביש ישן שלא נראה מתפקד ועובר בצמוד למסגד

"חווה" של מבנים מתועשים ונטושים בסמוך למסגד

המבנים כשברקע המסגד

המבנים הוצמדו אחד לשני ללא מרווח וכך נוצר ללא יד מכוונת או אדריכל מעין פרשנות דקטנטית לטיפוס ה"שטיח" שפותחה באדריכלות הישראלית בשנות החמישים והששים

...היו גם מבנים בודדים

חזית 01

חזית 02

פנים 01

חלון אחורי

פנים 03

פנים 04

פנים 05

פנים 06

פנים 07

דופן אחת של הרחוב מבנים נטושים וקרועים ומהעבר השני בתי קבע מאוכלסים

מהמסגד יוצא רחוב (בתמונה הקודמת) המוביל למעין גן המורכב ממעגל של עצי ברוש המקיף גדר עם בריכת מים ריקה במרכז - שריד נשכח נוסף מהמחנה הירדני

הגדר ובריכת הנוי הריקה במרכז

שלט הסבר המציג חלק מסיפורו של המקום

מראה גינת הנוי המבוטנת ממעלה המדרגות המובילות לכניסה הראשית של בניין המפקדה הירדנית שכיום משמשת כישיבה גבוהה

מראה כללי של בניין מפקדת המחנה הירדני: מבנה בן קומה אחת, בעל תכנית וחזית סימטרית, קוים ישירם ונקיים עם התייחסות לאקלים המקומי

מרכז החזית עם פתח הכניסה הראשי למבנה

המרפסת בחזית מבנה המפקדה (שימו לב לגגון שמעל לכניסה נפסק ומוגבה מעט)

אולם בבניין המפקדה הירדנית המשמש היום כחדר אוכל לבני הישיבה הגבוהה (שכרגע בחופשה)

בחלקו האחורי של המבנה "צמח" לו אגף חדש ולא גמור המיועד לבית מדרש

פנים האגף החדש: בית מדרש

בין היישוב לכביש 60 המשיק לו, הוקמה גדר בטון גבוהה ובכדי "להקל" על המבט נצבעה הגדר בציור נוף המשלב ארכיטקטורה לא מכאן (או שכן)

אחת מפינות החמד היפיפיות המעוצבות למשעי היא מעגל התנועה ובמרכזה עץ זית

ואסיים בשיר:

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 14/10/2010 at 8:53

    חבל שמבנה המפקדה הירדנית מאוייש ולא נותר נטוש ובמצב אותנטי גם בפנים. אני אוהב את בריכת הנוי, מעניין איך היתה נראית פעם, בשיאה, עם המים וכ"ו. ואהבתי את המשפט הזה:
    "…גם בעלי ערכי תרבות ומורשת שעל אף שהם מייצגים את הצד המפסיד ואולי גם את האויב, הם עדיין חלק מהמקום ואין לאיש את הזכות לפגוע בהם."

  • דניאל ונטורה  On 14/10/2010 at 9:49

    תאור יפה. יישר כוח

    כנראה, לא מצאתי סימוכין, המחנה יחד עם המחנה בקדום הוקמו על צירי התנועה ממדינת ישראל לשכם – אחרי פעולות התגמול, כאשר כוח ישראלי תפס עמדות מארב בעזון.

    המחנה בקדום נמצא בשנת 1967 כמעט חדש, אף הוא עם אותם מרכיבים: שדרות ברושים, מסגד, מפקדה ומבנה מגורים לקצינים (לא זוהה בשבי שומרון).

    מחנה צבאי שהפך לישוב אזרחי זהו חזון אחרית הימים

    דני

  • מיכאל יעקובסון  On 14/10/2010 at 9:52

    גם בקדום יש מסגד? יש לך אולי תמונות של המחנה הירדני בקדום?

  • אסתי  On 15/10/2010 at 16:17

    מרשים. מומלץ אצלי בפנאי
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/10/2110-1410.html

    שבת שלום

  • רונן וינשטוק  On 15/10/2010 at 20:04

    תעוד יפה אבל מעורר כמה שאלות:
    האם אתה סגור על זה שכל השנים זה היה מחנה ירדני?
    מחנה צבאי עם ברכת נוי זה נראאה לא נורמלי.
    אולי זה שימש שמשהו אחר בחלק מהזמן עד 1967?
    גם הצריך של המסגד נראה מוזר לחלוטין.הייתי בהרבה מדינות מוסלמיות וראיתי כל מיני צריחים של מסגדים וצורה של צריח מסגד שטוח ללא מרפסת זה מוזר.
    לי זה נראה יותר כמו מגדל תצפית כלשהו.
    אם זה אכן מסגד אז מישהו היה צריך להתפלל בו וזה אומר שהיה ישוב במקום האם זה נכון?
    גם המבנים לא נראים בריטיים טיפוסיים כמו למשל באזור פרדס חנה או ראש העין.
    האשקוביות זה ממש כיעור.

    • מיכאל יעקובסון  On 16/10/2010 at 19:11

      המחנות הירדנים היו בנויים על פי מודל שחזר על עצמו בשלל וריאציות. כיום למעלה מ-43 לאחר שיהודה ושומרון החליפה ידיים קשה כבר לראות את השרידים ובאמת מספר המחנות הירדנים שנותרו פחות או יותר שלימים הוא מזערי. בבה"ד 3 המוכר כמחנה חורון יש גם כן מסגד כזה. אולי זה לא נראה ב-100% צריח של מסגד, וזה מפני שחלק ממנו נהרס.
      המסגד שרת את חיילי המחנה הירדני בדיוק כמו שקיימים בתי כנסת במחנות צה"ל. על פי תגובה שקבלתי במייל הפרטי מדובר היה במחנה שהוקם בסמיכות ל-1967 ולא הושלם.
      המבנים לא נראים בריטים כי זה היה מחנה ירדני ובלי שום קשר לירדנים. זה סגנון בניה שונה.

  • אריאל  On 19/10/2010 at 12:41

    חבל שפספסת את החד השרידים הציוריים והיפים ביותר של הבסיס הירדני. ישנו בונקר שעבר שיפוץ בידי מפעל הפייס לפני אי אלו שנים וכיום הוא סגור ומשמש כארכיון הישן וזנוח של היישוב. אשתדל לשלוח תמונה בהמשך.
    דבר נוסף הוא שפע מערות הקבורה השומרוניים מהמאה החמישית שנמצאים בישוב וסביבתו.

    לצערי לא הצלחתי להיכנס פנימה, אבל עדיין לא התייאשתי מהרעיון.

    • מיכאל יעקובסון  On 19/10/2010 at 12:47

      את מבנה בונקר ראיתי אבל לא ידעתי שזה בונקר (אם כי חשבתי בכיוון היות והכיתוב של מפעל הפיס מציין המבנה שופץ והותאם), לא צילמתי אותו. על המערות לא ידעתי. תמיד זה טוב לדעת שיש עוד מה לראות – זה נותן סיבה לשוב ולגלות.

  • מערכת 'שבת'  On 11/05/2011 at 11:19

    מיכאל, אני עברתי טירונות תותחנים בבסיס הזה באחד משנותיו האחרונות (91-92). איכשהו בכל הכיתובים שלך אתה מדבר רק על מחנה ירדני, ו'מדלג' על השימוש העיקרי שהיה למבנים הללו – כולל המפקדה, הגינה וכו' – במה שהיה כנראה רוב שנות פעילותם…

    • מיכאל יעקובסון  On 11/05/2011 at 11:24

      אכן במקום פעל עד לתחילת שנות התשעים מחנה הטירונים של חיל התותחנים ואני מתפלא שלא הזכרתי את זה. בכל מקרה, תודה על האיזכור.

  • יעקב  On 31/01/2012 at 23:38

    שלום כמה הע/ארות:
    במסגד יש מאחרב, מערות הקבורה באזור מדהימות!!, למסגד היתה פעם כיפה כמו לכל מסגד אך היא היתה רעועה ומסוכנת לכן הוחלט להורסה, האשקוביות היום מדהימות ביופין אתה מוזמן לבקר בשנית, בניין המפקדה הירדנית שימש את בסיס התותחנים כחדר אוכל עם המשפט "הצבא צועד על קיבתו" מתנוסס בראש הבניין.
    אתה מוזמן לביקור, אנשים נחמדים רובם.

  • משה  On 03/10/2013 at 17:22

    תודה על התיאורים והתמונות. עברתי שם טירונות ב78 ולאחר מכן שירתתי תקופה קצרה ויפה כקצין במקום.
    זכורות לי השמירות באמצע הלילה בשער הראשי ( שאיננו כבר) , בחושך מצריים, לבד. נעים במיוחד זה לא היה, אבל זה חישל אותי לבאות. השדרה היתה גם אז יפה, מול רחב המסדרים , היה מרחב מקורה , שבו למדנו תכני טירונות.
    מאחורי בנין המפקדה , כ 5 מטר, היו משרדי מפקדי הפלוגות , ומאחוריהם היה מגרש ענק עם אוהלי הטירונים. במרכז המגרש היה תותח ישן.
    מול בנין המפקדה מעבר לכביש, בצלע ההר, כ 20 מטר למטה, היו מבני האפסנאות , הנשקיה והספר.

    הנוף ממול לבנין המפקדה היה מרהיב. בשעה 12 היה תחנת הרכבת הישנה ( במרחק של כמה קילומטר בודדים) ,
    המשך יבוא

  • נתנאל  On 16/12/2013 at 12:19

    גם במחנה בכפר עציון היה מסגד, אבל מיד אחרי ששת הימים העיפו את הצריח והיום המבנה נקרא מוזיאון האדם בהר והוא חלק מגן ההנצחה והבית ספר שדה.
    כדאי ללכת לכפר עציון גם בלי קשר, הבתים שנבנו שם עוד בשנות השבעים מעניינים מאוד למרות שעכשיו "חידשו" בסגנון אמנה את רובם.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: