סיבוב במה שנותר מישיבת טלז-סטון בקרית יערים וחומוס באבו גוש

סיפור הקמתה של קרית יערים המוכרת גם בשם טלז-סטון, יכול בקלות רבה להופך לספר קומי-טראגי. היות וקומדיות בישראל זה בדרך כלל מתקשר עם ההומור הזול של ערוץ 2 וטראגדיות יש כאן בשפע, בחרתי שלא להכנס יותר מידי לסיפור הזה אלא רק לתת כאן מעין נקודת התחלה להכרה.

למרות ההסתייגות בכל זאת אספר איך הכל התחיל מעסק קטן לכרטיסי ברכה בצד השני של העולם…

 

בניין בית המדרש הלא גמור

 

יצא לי לחלוף על פני קרית יערים כבר אלפי פעמים בדרכי אל או חזרה מירושלים אך מעולם לא נכנסתי אליה. בשנת 2007 קבלתי לתכנן בית-ספר פרטי וכך יצאה אל הפועל ההזדמנות לבקר ביישוב הזה שעבורי היה כל כך נגיש במבט אך לא נגיש פיסית. קרית יערים שוכנת מעל כביש 1 – בין האולפנים הענקיים של רמת אילן עם פונדק אלביס לבין אבו גוש והחומוסיות המעולות הפזורות שם לרוב.

שלוש מהתמונות ברשימה זו הן משנת 2007 וכל השאר הן מסיבוב שעשיתי בחמש דקות אתמול בשעות הצהריים המאוחרות עם רועי, בדרכנו חזרה מביקור בפרויקט שנמצא בחיתוליו.

הסיפור בקצרה:

ישיבת טלז הייתה ישיבה מהוללה שפעלה החל משנות השבעים של המאה התשע-עשרה בליטא. בין תלמידיה ניתן היה למצוא את אלה שלימים היו חברים בכנסת ישראל ואף שר החינוך הראשון למד בה. הישיבה פעלה עד לשנת 1941 עת נסגרה בשל קשיים שהערים השלטון הקומוניסטי על הישיבה. בעקבות זאת, התפזרו התלמידים בסביבת טלז והקשר בין התלמידים לרבנים נמשך באמצעות שיעורים שהועברו במרוכז. באותה שנה נכנסו הגרמנים לאזור ורצחו את כלם. שניים מראשי הישיבה עזבו ברגע האחרון לקליבלנד אוהיו שבארה"ב והקימו שם מעין המשך לישיבה המקורית.

להבדיל ממרבית הישיבות בארה"ב מדובר בישיבה רצינית ובמהלך שנות הששים החליטו קברניטי הישיבה, לבצע עליה ולהעביר את הישיבה לארץ הקודש. הגשמת החלום הופקדה בידיהם של שני אנשים: תורם ואדריכל.

התורם היה בעל עסק לכרטיסי ברכה, עסק שהתחיל בקטן והפך לאימפריה אדירה הקיימת עד היום וממשיכה לגלגל מיליונים. אירוינג סטון (לא הסופר הידוע) היה פילנטרופ ובעליה של חברת "אמריקן גריטינגס" שהוקמה על ידי אביו בשנת 1906 והפכה יחד איתו לחברה הגדולה בעולם לכרטיסי ברכה (מידע נוסף בויקיפדיה). סטון תרם כספים רבים לרכישת הקרקע ולקידום תכניות הפיתוח.

התכנית הייתה להקים על שטח של 220 דונם, יישוב שעיקרו יתבסס על בני הישיבה, המורים ומשפחותיהם. על פי תכנית האדריכל יעקב אלון שאושרה בשנת 1970, תוכנן היישוב מסביב לשתי גבעות, כשבראש הגבעה המערבית תוכנן לקום בית הבראה ולצידו בית כנסת מרכזי ובראש הגבעה המזרחית תוכננה לקום "קרית טלז אירוינג סטון".

ביצוע הפרויקט חולק לששה שלבים שתוכננו להתפרס על פני תקופה של עשר שנים. בשלב הראשון תוכנן להשלים את קרית הישיבה עם כל המבנים הנלווים לה (מגורים, גני ילדים, מסחר, תשתיות וכדומה). בית ההבראה תוכנן לקום בשלב הששי והאחרון.

התכנית אושרה והחלו העבודות באתר: בראש הגבעה המזרחית החלה הקריה לרקום עור וגידים: בניין הפנימיות הראשון הושלם, בניין בית המדרש הוקם וחזיתותיו הושלמו, כל תשתיות הגן רחב הידיים שבמרכז הקריה הוקם לתפארת וכן בריכות השחיה בשולי המתחם.

ריבים וסכסוכים כמו בכל מקום החלו לצוץ והפרויקט לא הושלם מעולם. ישיבת טלז נותרה בקליבלנד, הבניה הופסקה ובית המדרש שנראה גמור אמנם – לא זכה לעבודות גמר בפנים וכך גם לא הושלמו מרבית מבני הקריה שתוכננו.

היישוב אוכלס על ידי אוכלוסיה חרדית אנגלוסכסית והפך ליישוב החרדי המצליח והיוקרתי ביותר. הגבעה המערבית עליה תוכנן לקום בית הכנסת המרכזי ובית ההבראה נותרה כשטח ירוק עד היום ושטח הקריה נותר אף הוא גולמי ופרוץ – שריד מוזר ומעט נטוש לחלום גדול שנגוז. עם השנים החלו לנצל את המתחם והמקום החליף ידיים, כעת הוא מאוכלס על ידי בחורים אמריקאים שבאו להתחזק ולהנות בארץ היהודים.

בית הספר שתכננתי על פיסה מהשטח לא הוקם מעולם, וכך גם הופסקה בנייתה של ישיבה שהוחל בבנייתה בחלק אחר מהמתחם.

בריכות השיחה הריקות הם אטרקציה בפני עצמה: בכדי לנצל את השטח שהושכר לישיבה אחת, הונחו קורות מעל לבריכות ועליהם הוצבו קרוואנים למגורי התלמידים. בבית המדרש העצום בגודלו שנותר בפנים במצב גולמי, הוקמו מבנים קטנים שחלק מהם משמשים ללימוד וחלק לאיכלוס שולחן ביליארד ופינג פונג…

כזה סיפור אני לא מכיר בתולדות ישראל: הקמת יישוב שלם עבור קרית ישיבה ענקית ומפוארת כל כך שאמורה הייתה לעלות כולה מחוץ לארץ, אין ספק שסיפורה של קרית יערים זה באמת משהו מיוחד. משהו. קרית יערים זה משהו משהו. מיסטר טי זה משהו. סמנטה פוקס זה משהו משהו.

 

תכנית מי/106 לקרית יערים (אדריכל יעקב אלון, 1970 / מקור: ממ"י)

הגבעה המזרחית עליה תוכננה לקום קרית הישיבה טלז-סטון

 

את מרבית היום העברתי עם רועי כמה עשרות קילומטרים מקרית יערים, אך היא הייתה על הדרך חזרה אז עצרנו בה לכמה דקות. קודם לכן, עצרנו לחומוס אצל "חומוס אבו שוקרי המקורי מס' 1 באבו גוש ולפניכם התמונות. רועי גם התעקש לטבול ידיים במעיין הקדוש ולבקר במינזר שהיה למזלי סגור.

 

חומוס אבו שוקרי: שימו לב - כל פעם מחיר אחר לארוחה

לפני

אחרי

רועי מעל לצלחת חומוס

המסגד שמעל למעיין

רועי טובל ידיו במעיין

ויש גם סרטון:

 

 

מראה גרם המדרגות המנומנטאלי המוביל למתחם שבפסגת היישוב

שרידיו של שלט בכניסה למתחם המציין את ייעודו המקורי של המקום

הריצוף

עולים

מבט על בניין בית המדרש מכיוון המדרגות

בריכות השחיה הלא גמורות ומעליהן חדרי מגורים

מבט כללי על החזית הראשית של בניין בית המדרש

עמודי החזית התומכים בתקרת המתיחה המקרה את הבניין

רועי נהנה מהבריזה הטובה בחלל המקדים

מבט מהחלל המקדים לכיוון הרחבה הגדולה שבחזית הבניין שתוכננה כגן רחב ידיים

ריצוף הרחבה שבחזית בניין בית המדרש

אולם בית המדרש הלא גמור

רועי מתרשם

האולם כל כך ענק שמאכלסי הבניין הנוכחים בנו בתוכו מבנים קטנים לשימושם

באחד מהמבנים ניצבים שולחן פינג פונג ובליארד

בפינת אולם בית המדרש הלא גמור ניצב תנור אפיה, ייתכן שנועד לאפיית מצות

מבט באולם לכיוון 'עזרת הנשים' שנאטמה והפכה לבית מדרש

בית המדרש הפועל בחלל עזרת הנשים ומשמש את הישיבה הפועלת במקום

מודעה בכניסה לבניין 01

מודעה בכניסה לבניין 02

וגם כאן יש סרטון שבאמצעותו ניתן להבין היכן הדברים ממוקמים ומה גודלם:

 

 

... והנה 'בחור הישיבה' מהסרטון

חזית מזרחית של הבניין - הפונה לירושלים

שלט המודיע על הקמת ישיבה חדשה בשולי המתחם

כנראה שהמשבר הכלכלי לא פסח על תומכי הישיבה - כי כאן כרגע לא נבנה כלום

בשולי מתחם הקריה הוקמה אנדרטה לזכרו של האלוף דוד (מיקי) מרכוס ששימש בתפקידו האחרון כראש חזית ירושלים במלחמת העצמאות, ונהרג בשוגג על ידי חייל צה"ל.

המפקדה של מרכוס פעלה באבו גוש ושם הוא נהרג. אצלי תמיד זכרו של מרכוס ייקשר לקירק דגלאס ששיחק אותו בסרט "הטל צל ענק" שתיאר את מסכת חייו ושודר בטלויזיה החינוכית כל שני וחמישי בשנות השמונים. עכשיו כל שנותר לנו הוא להתפלל כולנו להחלמתו המהירה והשלימה של הבן – מייקל, שימשיך להפיק ולשחק בעוד סרטים רבים וטובים.

 

האנדרטה הסמוכה למתחם לזכרו של אלוף דוד מרכוס שנהרג בסמוך בשנת 1948

שלט הסבר בכניסה לאתר האנדרטה

לזכר

לוח אבן על גבי האנדרטה

אחד משני הבחורים הערבים שניקו את האתר מערימות של זבל שהותירו מטיילים אלמונים, ביקש שאצלם אותו יושב על הספסל

האנדרטה והגן (הבחור שצולם מקודם עדיין יושב על הספסל משמאל)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דב  On 11/10/2010 at 12:53

    אתה הולך ומסתמן כמתעד
    מהשורה הראשונה
    בארכיטקטורה.
    אין ספק שהחומר שנצבר עד כה
    ראוי להתייחסות מעמיקה
    והאם שקלת ספר?

    • מיכאל יעקובסון  On 11/10/2010 at 13:01

      תודה דב. נראה לי שהספר הוא פורמט חצי מת למרות שכמובן שאני מאד אוהב להחזיק ספר ולדפדף, אך אי אפשר להתחרות עם רשימה ברשת בעלת תפוצה בלתי מוגבלת, הניתנת לתרגום בקליק, לא מוגבלת מבחינת שטח וניתנת לשינויים בכל עת. מה אתה אומר?

      • דב  On 13/10/2010 at 19:40

        אתה צודק.
        לפחות בכל הנוגע לתפוצה.
        אם כי ברוב המקרים התפוצה אינה
        ביטוי המתייחס למהות.
        אבל – ספר הוא ספר הוא ספר
        ועיון בו בכל מקרה יותר רציני.

      • מיכאל יעקובסון  On 27/10/2010 at 13:23

        אם תבוא הצעה רצינית, אשכול זאת.

  • רונן וינשטוק  On 11/10/2010 at 17:45

    סיפור מענין.
    יש הרבה ישובים שאתה עובר לידים ולא נכנס אף פעם ופתאום בפעם הראשונה אתה מגלה דברים מענינים בפנים.

    אם אתה מכיר את האזור אז אחרי הכפר עין רפפא יש מבנה ענק של בית הבראה שנבנה לפי השלט בשנות ה80 וננטש ממש לפני ההפעלה.
    מה ההסטוריה שלו? מישהו שפך שם המון.

    • מיכאל יעקובסון  On 11/10/2010 at 17:51

      טרם ביקרתי בעין ראפה (ידעת שהאדריכל אברהם יסקי תכנן שם לא מעט מבנים בשנות הזוהר של האדריכלות הישראלית?). באמת שיש הרבה מאד מה לראות…

  • אודי  On 27/10/2010 at 12:49

    "קריית יערים רוצה להפוך לעיר על חשבון שמורות הטבע שמסביב לה" / צפריר רינת, הארץ 26.10.10
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1195332.html

  • מוטי  On 24/12/2011 at 20:39

    וואלה,אני אישית למדתי במוסדות בקרית יערים[טלזסטון] וחבל מאד שהמקום לא הושלם נכון להיום,,,הכתבה והתמונות מחזירות אותי לשנים הטובות.

  • חברים לדרך  On 24/12/2011 at 20:44

    שווה לבקר במתחם הנ"ל,מדובר במקום מיוחד מאד!!!!

  • עודד אלישר  On 16/01/2012 at 10:45

    למען השלמות: קרקעות קרית יערים עליהם יושבת טלז סטון, נגאלו בשנות השלושים על ידי מנשה ח. אלישר – נצר למשפחה ספרדית ירושלמית ותיקה. השטח כולו כ-440 דונם, נמכר לקבלן הירושלמי הותיק מר אברהם טרגר בתחילת שנות השישים של המאה שעברה לאחר שנעשתה בו חלוקה, נסללו כבישים פנימיים וניטעו אלפי עצים. טרגר הוא שמכר את השטח לאנשי טלז סטון. גאולת הקרקע על ידי מנשה אלישר, נמשכה בזמן המנדט הבריטי כמה שנים כאשר סיכסוכים עם הבעלים הערביים של הקרקעות הצריכו משפטים רבים בהם הופיע, מטעם חברת קריית יערים שבשמה נרכשו השטחים – עו"ד אליעש המנוח, שהיה שגרירה הראשון של ישראל בבריטניה. מחקר של יד בן צבי על הקמת קרית יערים ורכישות אדמותיה מצוי בארכיון עיריית ירושלים (יש בו טעות: משה אלישר במקום "מנשה" אלישר).

  • TKNUBH  On 17/12/2013 at 19:48

    יש לציין שנכון להיום 17/12/13 בנין בית המדרש שופץ ואוכלס ע"י ישיבת באר יצחק השוכנת בסמוך במימון הנגיד רבי דוד דרויש שליט"א סיום השיפוץ היה בערב ראש השנה תשע"ד (2013)כאשר תפילות החג התקיימו במבנה המחודש לרווחת הלומדים ומתפללים מהאזור.

  • Yossi Zeivald  On 17/07/2015 at 17:05

    בתור ילד הורי עברו לגור בשכונה החדשה שהוקמה שם במעלה הגבעה (נוף הרים)
    גרנו שם כמה שנים עד שהחלטנו לחזור לירושלים .
    איזה נוסטלגיה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: