סיבוב במרכז רוחני בית אלכסנדר ביקנעם

ביום חמישי הייתי ביקנעם, ובעוד אני נוסע מכיוון הכניסה המערבית אל מרכז העיר, נתפס מבטי על בניין יחסית חדש שהתנוסס על צלע הגבעה בלב היישוב ובלט יותר מכל מבנה אחר במקום. כשסיימתי את עיסוקי בעיר, בדרך חזרה למשרד, עצרתי לראות על מה הצעקה. ועל כך ברשימה זו.

.

מבט מכיוון דרום-מערב על הבניין

.

המבנה שלפניכם הוא מרכז רוחני הקרוי "בית אלכסנדר" על שמו של הנדבן שהעמיד את הבניין. המרכז פועל מזה מספר שנים ביקנעם ולבד מסידור תפילות קבוע, מפעיל מערכת ענפה העונה על צרכיו של ציבור רחב בעיר וסביבתה. כך לדוגמה, בשעה בה הגעתי למקום היו מספר מבוגרים שלמדו בחלל הגדול והמרכזי המשמש לסירוגין כבית כנסת וכבית מדרש. נוסף להם התקבצה לה בפינה קבוצת ילדים שלמה עם מורה צעיר. אם מתייחסים לעובדה שעכשיו החופש הגדול והילדים האלה במקום להישלח לקיטנה בברכה או לשרוץ מול הטלויזיה בחרו או נשלחו ללמוד תורה אצל מורה – זה דבר מעורר מחשבה.

הילדים היו ממושמעים באופן שלא זכור לי שראיתי, ואני מרבה לבקר בבתי ספר במסגרת עבודתי. אמנם הביקור היה קצר אך הצלחתי להתרשם שחזות הבניין צעקנית באופן מוגזם, אך מצדיקה את הפעילות המתרחשת בו ומהווה מוקד חי ותוסס בלב יקנעם.

זה הסיבוב השני שלי ביקנעם (לחץ כאן לרשימה הראשונה) ואני מודה שמבחינה ארכיטקטונית אין הרבה מה לראות בה, אם כי מבחינה אורבנית המתכנן של היישוב הצליח ברב המקרים ליצור תכנית היושבת היטב על הטופוגרפיה וידידותית כמה שניתן למשתמש. "בית אלכסנדר" אם כן הוא המוצר הארכיטקטוני הבולט ביותר שניתן לומר עליו שהוא שווה עצירה ובדיקה.

יקנעם החלה כעיירת עולים אשר התבססה על הטיפולוגיה הקבועה של עיירות הפיתוח: מרכז עירוני המוקף בשיכונים ממספר סוגים הכל על טהרת המודרניזם ומעין גלגול מקומי לעיר הגנים של איבנעזר הווארד. באמצע שנות התשעים חל מפנה בעיר והישראלים התחילו להבין את חשיבות מיקומה של העיר במפה, והחלו לנהור לשכונות החדשות שמו בחלקה המערבי. התהליך הזה טרם הושלם והוא ממשיך למשוך תושבים חדשים הבאים לאכלס את השכונות החדשות המוקמות בימים אלה דרומית ליישוב (ועל כך תבוא רשימה נפרדת בהמשך).

אני לא בא לבקר את הערכים האסתטיים של "בית אלכסנדר" היות וזה כבר עניין של טעם ויש בטוח כאלה שיאהבו ויש כאלה שפחות, אך כשמתבוננים על בתי הכנסת שהוקמו בישראל בעיקר בעבר, אם כי גם היום, אז אל מול הצניעות, הפשטות והכנות שאותם מבנים ייצגו – ניצב לו הבניין הזה בצד השני של הסקאלה: ראוותני, מורכב ומסתתר מאחורי מסכות של קשתות וציפויים מלאכותיים. האם זו הדת שמוכרים כאן? אני מאמין – שלא. יחד עם זאת, נדמה שלימוד הערכים האסתטיים בחלקים מסוימים של עם ישראל לוקה בחסר, דבר המוביל לעיוותים.

היהודים בגלות היו תושבים ארעיים ולכן הנושא האסתטי לא העסיק אותם, אך כעת עם שוב האומה אל ארצה הנושא חייב לעלות בכל הסקטורים הישראלים לסדר היום – ובעיקר באותם חלקים בחברה הממשיכים להזניח את התחום על אף שהם נדרשים לו כדגומת המקרה הזה ביקנעם.

משיטוט קל באינטרנט מצאתי את מאמרו של הרב ישעיהו שטיינברגר על אסתטיקה במשנת המהר"ל, משם אני מבקש להביא את הפסקה הבאה:

בספר "גבורות ה'" (פרק נא) דן המהר"ל במשמעות "לחם עוני" שבמצה. כדרכו, הוא מציג שאלות נוקבות: הן המצה מסמלת את הגאולה – את העשירות, ואילו את העוני והשעבוד אמור לסמל המרור; לחם עוני זה, המצה, לא נאכל במצרים אלא דווקא בצאתם משם.  ועוד הוא מגיע למסקנה שאמנם המצה  עצמה היא ענייה יחסית ללחם הרגיל, החמץ, אך דווקא בשל כך היא המזון של העשירים – העם ככל שדבר גשמי מצטיין בפשטות, כך הוא הנגאל ויוצא ממצרים! וכאן מנסח המהר"ל כלל, לאמור: לכן דווקא בן החורין, היוצא משעבוד מטיב לבטא את חרות האדם מהשעבוד לחומריות המסבכת. לגאולה, מסוגל לאכול מצה שנאפתה בחיפזון ונאכלת כ"אוכל מוכן" חיש מהר. העבד במצרים, שאין לו בעולמו אלא הנאת האוכל, לא יסתפק בלחם כזה. העם היה משועבד גם ברוחניותו – לצרכיו ולמאכלו. העבדים, עבדי החומר, נזקקים ללחם המסורבל התופח, לחם החמץ שאין בו יתר על המצה בחומרי התזונה הנחוצים אלא בחללים אווריריים חסרי ממשות. כי על כן ה"פשטות" היא השורש של הדבר הקמאי "נטו", ובה טמונה החרות מסרבול, מהסתבכות, ולבסוף מהתמכרות טוטאלית של האדם לצרכי גופו בעולם הזה. לשון אחרת: הפשוט מסמן את הטהור, האמיתי והמשוחרר, ואילו המסובך לצורכי גופו בעולם הזה. והמסורבל והמסולסל – את המשועבד.                                     – סוף ציטוט.

בכל מקרה, כמה מילים על המקום:

את היזומה להקמת המבנה יזמן האחים למשפחת סירי ילידי המושב אליקים הסמוך ליקנעם. האחד מהם משמש כסגן ראש העיר והשני משמש כראש העמותה "שובה אלי" ורב המוסד. המוסד בעיקרו נועד להוות מטרייה למפעלם של השניים לחזרה בתשובה, אך המקום פתוח לכל ללא הבדל עדה או עמדה. העמותה מפעילה גני ילדים, מעונות יום, בית מדרש ובסך הכל משרתת קהילה של כ-300 משפחות.

גולת הכותרת של המפעל הוא "בית אלכסנדר" שמימושו החל בשנת 2006 וטרם הושלם בשל מחסור בתקציב. המבנה בן שלוש הקומות כולל בשלב זה בית כנסת שהוא גם בית מדרש השוכנים בקומה העליונה. בקומת הביניים מתוכננת ישיבה קטנה ובקומה התחתונה אולם אירועים וכנסים שכבר פועל אף הוא. הבניין תוכנן על ידי האדריכל אהרון צורף, אדריכל חרדי תושב רכסים בעל ניסיון עשיר בתכנון מבני דת ועוד. וכעת ניתן לתמונות לדבר:

 .

מראה הבניין מהכביש הראשי של היישוב דבר ההופך אותו לנקודת ציון בנוף העירוני

חזיתו הדרומית של הבניין

קשתות בחזית הדרומית

חלק מהחזית המערבית

חצי גמור

הנוף מהבניין לכיוון השכונה עם הגגות הירוקים – עליה תבוא רשימה נפרדת

צהוב-ורוד-אפור עם זכוכית אטומה

תקריב על מפגש חומרים בחזית הבניין

חזית צפונית: גישה מהרחוב העליון אל מפלס אולם בית הכנסת

אותה חזית מזוית אחרת

בהתאם לתכנית בניין העיר המבנה ממוקם במרחק מסוים מקו המיגרש, ובעקבות ניצול הטופוגרפיה מתקשר הבניין לרחוב באמצעות גשר

שלט המנציח בחלל המבואה את התורמים להקמתו של הבניין

פנים בית הכנסת המשמש גם כבית מדרש

ארון הקודש, הבמה ותלמיד בשעת לימודו

פרט מהבמה

פנים אולם בית הכנסת מואר בין השאר באמצעות 12 חלונות המסמלים את 12 שבטי ישראל

תינוקות של בית רבן שוקדים על לימודם

שאר אגפי הבניין המצויים במפלסים הנמוכים יותר טרם הושלמו בשל בעיות תקציב ונותרו במצב שלד

לוח המודעות בכניסה לבניין הוא מהדברים המרתקים וממנו ניתן ללמוד על המתרחש במקום

מודעה נוספת

לפני שנעזוב את יקנעם ונשוב אל המישור והים, אני מבקש לבצע עצירה קצרצרה נוספת עוד לפני שאפילו חזרתי למכונית. צמוד למרכז הרוחני בית אלכסנדר שוכן מרכז מסחרי קטן ומנומנם. החזות של המבנה מייצגת את שנות התשעים המוקדמות "במיטבן" ומאכלסת מספרה (המכונה "מעצב שיער"), מכולת (המכונה "סופר") ותחנת מוניות.

המבנה שבדומה למרכז הרוחני הסמוך אליו שוכן בין שני רחובות מקבילים על טופוגרפיה קשה, מנצל היטב את הבדלי הגבהים ומייצר שתי חזיתות שכל חזית פונה אל רחוב אחר. מה שריתק אותי בבניין הזה היו החלונות שהזכירו לי את אלה בבניין בצלאל בהר הצופים. ואולי לא.

צמוד לבניין שוכן מרכז מסחרי קטן (משמאל) שתוכנן ככל הנראה בתחילת שנות התשעים ומשך את תשומת ליבי

המבנה מנצל את הטופוגרפיה ומכיל שני מפלסים כשכל מפלס פונה לרחוב מקביל אחר. חזית דרומית.

פתח לתאורה בחזית הדרומית

למי שלא מכיר אז הנה אחד מהחלונות בחזית הצפונית שתכנן האדריכל גרשון צפור לבניין בצלאל בהר הצופים (צולם ב-8/07)

למי שלא מכיר אז הנה אחד מהחלונות בחזית הצפונית שתכנן האדריכל גרשון צפור לבניין בצלאל בהר הצופים (צולם ב-8/07)

החזית הצפונית הפונה למפלס העליון.

* * *

* * * * * *

😉

וכעת לכמה המלצות לימים החמים והקרובים: תערוכה, הרצאה והצגה!

> תערוכה:

ההיכרות עם ציפה התחילה בחללית בירקון שבעים בתערוכה שמאד אהבתי שהציגה שם לפני שנה וחצי. ביום חמישי הקרוב תשוב ציפה לאותו חלל לפתוח תערוכה חדשה ומסקרנת. זו תהיה הזדמנות לפגוש בה.

הנה ההזמנה הכוללת שלל אירועים נוספים שילוו את התערוכה בחללית:

הזמנה לפתיחת התערוכה של ציפה קמפינסקי בחללית בירקון שבעים (ושאר אירועים במסגרתה)

 0-:

> > הרצאה:

למעשה מדובר ב-5 הרצאות שיתייקמו כולן תוך פחות משעה בעוד כמעט שבועיים, אבל כבר עכשיו כדאי לדעת על זה כי זה הולך להיות מסקרן ומבטיח בעיקר מהמגוון שנבחר להציג באותו ערב.

אדריכלות ועיצוב במהירות הקול

[-;

בתי כנסת נוספים שכתבתי עליהם:

בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

בית הכנסת לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

בית הכנסת בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

בית הכנסת בתיכון אמית בפתח תקוה בתכנון מרדכי בן חורין

בית הכנסת הראשון והיחיד בהר עיבל

בית הכנסת במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

….

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון  On 03/08/2010 at 13:56

    "אך כשמתבוננים על בתי הכנסת שהוקמו בישראל בעיקר בעבר, אם כי גם היום, אז אל מול הצניעות, הפשטות והכנות שאותם מבנים ייצגו – ניצב לו הבניין הזה בצד השני של הסקאלה: ראוותני, מורכב ומסתתר מאחורי מסכות של קשתות וציפויים מלאכותיים."

    לא יודע מה לומר על זה, רק שאני צריך שקית הקאה.
    קשה לי, מאוד, עם מבנים כאלה. הכל בהם. ההתבלטות, הצורות, הגדלים, הצבעוניות, החומרים, הפרטים, התכנון, הכל. במיוחד צבע האפרסק…

  • אנונימית  On 07/05/2013 at 15:36

    כתושבת המקום אין לי מילים להודות לרב עודד סירי על המקום היפיפה מכל הבחינות ועל העזרה והסיוע שאני והמון מכרים שלי הסתייעו במוסדות ובגמחים השונים ללא כל פרסום או יח"צ יישר כח ושירבו אנשים כמוך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: