סיבוב בתיאטרון הנשכח באמצע שומקום

שינויים זה דבר מצוין ולמרות שאני מראה פה כל מיני דברים שלא כל כך השתנו העניין שמעסיק אותי באותם מקומות הוא דווקא השאלה למה הדברים לא זזים והעסק נותר תקוע. השאלה הזו על פי רב פותחת נושאים פולטיים, כלכליים וחברתיים שבאים לידי ביטוי בגיאוגרפיה ובארכיטקטורה.
אחרי הכל אני לא מבין איך ממשיכים לתת לאורנה דץ לעלות על הבמה, לג. יפית לפרסם פירסומות ולדן חלוץ להמשיך להסתובב חופשי – יש דברים שחייבים לשנות ומייד. אם כי פחות דחוף ממקרה דצה, יפית וחלוץ – כזה הוא גם המקרה של התיאטרון הנשכח באמצע שומקום.

ככה באמצע שומקום: אמפיתיאטרון (מבט מכיוון צפון)

לתיאטרון המוצג ברשימה זו נחשפתי לראשונה ברשימותיו של מתעד המקומות הנטושים הלאומי של ישראל – שרון רז. רשימתו "אמפיתאטרון בריטי" שפורסמה בדיוק לפני שנה קבעה אמנם בכותרת שמדובר באמפיתאטרון ועוד בריטי – אך ככל הנראה לא מדובר באתר בריטי ובטח לא באמפיתיאטרון (שהוא מבנה עגול), אך התמונות לא הותירו מקום לספק – שיש כאן מבנה מרהיב שחייבים לבקר בו ולראות למה וכיצד הוא נותר כך.

אז בדרך לכרם שלום עם טל, עצרנו בחצר המשק בקיבוץ גברעם וביקשנו מאחד החברים שיסביר לנו במדויק כיצד להגיע לאתר השוכן סמוך לקיבוץ.   

   

 

ההכוונה מחבר גברעם הייתה מצוינת וכך בין שדות הקיבוץ הגענו אל היעד שהותיר אותנו כדברי המחזאי הלאומי "פעורי פה". במקום הזה שילמו אנשים ממיטב כספם וזמנם, ישבו פה שעתיים בחושך וראו על הבמה עוד חושך. ככל הנראה לא התחוללה על הבמה כל הפתעה ולא הקימו את המת לתחייה או משהו כזה אלא בחרו להוריד את המסך ולתת לקהל ללכת הביתה. הקהל הלך והותיר את התיאטרון ריק ונטוש, …הרי אחרי הכל הצדק עם הקהל.  

שרון רז התעקש וטען שמדובר באתר שהוקם במקור על ידי הבריטים, ולאחר הקמת המדינה הפך לתיאטרון ששירת את תושבי קיבוץ גברעם והסביבה והמשיך לפעול (כמו מרבית בתי העם) עד לשנות ה-80. יחד עם זאת, לא היה בידו כל מידע נוסף או בסיס לדבריו ולכן פניתי למנהל מחוז הדרום של המועצה לשימור אתרים – עפר יוגב לגבי פרטי המקום. 

המקום הזה באמת נשכח היות וגם במועצה לא ידעו על כך דבר. יאמר לזכותו של יוגב הסקרן, שכבר למחרת שיחתנו פנה לבקר במקום והתרשם אף הוא, אך גם לאחר שיצר קשר עם המועצה המקומית ומזכיר קיבוץ גברעם, לא קיבל כל מידע נוסף. יוגב אמר שהמידע היחיד שקיבל הוא שמדובר בתיאטרון פתוח שהוקם על ידי המועצה המקומית בראשית ימי המדינה בכדי לחזק את המקום והתרבות. המרחק מהיישובים לא הפריע באותה עת ליוזמי הפרויקט, ולמקום הגיעו במכוניות, אוטובוסים וטרקטורים וראו בהגעה לתיאטרון חוויה מיוחדת. 

ממזכירות קיבוץ גברעם אמרו לי שהאתר אכן הוקם בשנות ה-50 ושירת את תושבי הסביבה עד נטישתו בשנת 1972. זהות האדריכל איננה ידועה, היות ובעת האחרונה נעשה חיפוש מסיבי לאיתור תכניות המבנה המקורי אך הן לא נמצאו. קצה חוט ניתן למצוא בעזבונו של מי שהיה חבר הקיבוץ וראש המועצה הראשון של חוף אשקלון (1956-1950) אברהם בר-מנחם, המצוי כיום בארכיון ההיסטורי של עיריית נתניה (יש גם ראיון עמו באתר המועצה). 

בקצה החוט הזה החלטתי למשוך. להפתעתי בר-מנחם בן ה-98 מתגורר עדיין בנתניה לשם עבר לאחר שעזב את הקיבוץ ככל הנראה בעקבות פניית מפא"י שביקשו שישמש בתפקיד ציבורי בנתניה. בר-מנחם הצליח לענות לי על מרבית שאלותי, על אף שחלפו קרוב ל-60 שנה להקמת התיאטרון.  מדבריו של בר-מנחם עולה כי המקום הוקם על ידי המועצה ולא על ידי הבריטים, ומטרתו המרכזית הייתה להוות כור היתוך לעולים החדשים שהתיישבו בתחומי המועצה ואף מחוצה לה.

אביא כאן את תמלול דבריו משיחתי עמו: "החלטנו במועצה להקים אמפיתאטרון שיוקצה ליישובים של המועצה וכן יישובים אחרים, במטרה שיבואו לראות הצגות ואמנים טובים מישראל. היו יישובים חדשים והיו כאלה ותיקים ורציתי לאפשר מפגש בין הצדדים השונים. במקום היו לא רק הצגות, אלא גם ריקודים שאורגנו על ידי חברי הקיבוצים הותיקים ואליהם הוזמנו התושבים החדשים בכדי להקל עליהם את הקליטה בארץ.  האמפיתאטרון מילא את תפקידו ופעל בצורה משביעת רצון החל מהקמתו בשנת 1951 או 1952. ביום הולדתי ה-90 ביקרתי בגברעם והצטערתי שהוא לאט לאט מתפרק. אין כל סיבה שמפגש עליות שונות יתקיים גם היום, צריך לעשות את זה כי גם היום יש מקום להקטנת מרחקים בין יישוב ליישוב".   

 

הסביבה העוטפת את האמפיתיאטרון

 

אכן, התיאטרון לא ממוקם צמוד לקיבוץ גברעם ואף אינו סמוך לכביש המחבר בין קיבוץ גברעם לכביש הראשי, אלא מרוחק כ-200 מטרים מכביש הגישה ובנוי על דופן גבעה ומנצל בכך את הטופוגרפיה הטבעית.

אולי רצו להקים אותו דווקא באמצע השדה, כדי להדגיש את מטרתו המרכזית להוות כור היתוך בין בני הארץ הותיקים לבין העולים החדשים והנוף, כפי שראש המועצה הראשון שיזם את הפרויקט טוען היום.

הכניסה לתיאטרון צומחת מתוך הקרקע הטבעית וללא שריד לחניון מוסדר. מספר מדרגות בעלות נופח מנומנטלי עולות ומובילות לרחבה מרוצפת כשמצידה האחד ניצב בוטק'ה למכירת כרטיסים ומנגד ממוסגר הנוף במסגרות בטון.  

התיאטרון עצמו נותר כשהיה, אמנם הכסאות שככל הנראה היו מעץ, נעקרו ונעלמו ולמקום פלשו מיני שיחים, אך כל השאר נותר כשהיה. בשיטוט ברשת, למעט הרשימה של רז, אין כל עדות לתיאטרון הזה. נדיר שלא מוצאים כל מידע לגבי אתר שכזה ברשת, וגם כל הנושא הבריטי לא מוזכר ולכן מבחינתי כל הנושא טעון חקירה ובירור, כך שאם יש בידיכם מידע אפילו קטן ביותר, ואם צפיתם כאן במחזה או סרט – אשמח שתגיבו ותספרו ואולי נצליח להשלים את החלקים ולקבל את תמונת המקום.  

בכל מקרה, מבירור קל מסתבר שבגברעם מתכוננים להפוך את התיאטרון לחלק מגן אירועים ובכך יזכה התיאטרון לתחיה מסוימת.  

 

אני!!! מבט מכיוון מזרח על מבנה הבמה וחלק מרחבת הכניסה (צילום: טל)

רחבת הכניסה עם המדרגות המנוצנטאליות המובילות מהאדמה והשדה הפתוח אל רחבת הכניסה המקשרת אל התיאטרון

המדרגות המובילות לרחבת הכניסה והקופה

פינת מרכיב ההצללה המגדיר למעשה את רחבת הכניסה לאתר

הקופה

מגדל הבמה מכיוון מזרח כשבחזיתו פס ההצללה המגדיר את רחבת הכניסה (ואני / צילום: טל)

ההתלהבות שלי התחלקה בפרויקט הזה שלני חלקים: רחבת הכניסה והתיאטרון עצמו. זה המבט מכיוון הרחבה אל נופי פלשת

בשפיים טרם ביקרתי אבל לא מוכר לי תיאטרון פתוח כזה גדול, מרשים ונטוש

אזור המושבים בו נותרו רק רצועות הבטון שנשאו את המושבים שאלא שרדו באתר

אנחנו

הבמה כבר מוסתרת בחלק מהמקומות באולם

חזית הבמה

חלק מאזור מושבי הצופים

ריצוף המעברים

אזור מושבי הצופים מכיוון עומק הבמה

פרטי במה שנותרו באתר

הקיר האחורי בבמה מחורר כדורים

אחד מחדרי השחקנים

חלון אחורי

חוץ מטיולי אופניים נהדרים שניתן לבצע באזור, אפשר גם פשוט לרדת מהרכב ישר לשדה החמניות ולהצטלם עם אחד מהזנים היותר חביבים עלי, ובטח כעת עם פרוץ עונת המונדיאל.

שדה חמניות

חמניה 01

חמניה 02

 

עדכון: בעקבות תגובתו שלא אחד מהקוראים הד"ר אוריאל אדיב, קבלתי תמונות של מיס קרי כפי שצולמו על ידי אימו וסביו בשנת 1942 במתחם של מיס קרי. כעת ניתן לראותם ברשימה המעודכנת  בליווי הסיפור האישי המסתתר מאחורי התמונות הללו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שולי  On 13/06/2010 at 14:25

    ככה זה במדינת "מהרגע להרגע" , כאילו אין לנו כוונה להישאר כאן דקה אחרי הבר מצוה.

  • אלון ברקאי  On 13/06/2010 at 20:52

    גם בעין חרוד (לא זוכר אם איחוד או מאוחד) יש איזה מבנה במה ישן שעומד עזוב, אבל דווקא מייד בכניסה לקיבוץ.
    אבל מה לעשות, גם בניינים כשלוקחים מהם את החיים- מתים.

    • מיכאל יעקובסון  On 15/06/2010 at 8:05

      בעין חרוד מצויה אכן במה המשותפת לקיבוצים עין חרוד ותל יוסף (על פי תכנית האב ליישובים שתכוננה על ידי ריכרד קאופמן), והתיאטרון הפתוח עצמו נחנך בשנת 1939 בהצגת "האנוסים" של תיאטרון הבימה. האתר תוכנן על ידי האדריכל בוגר ה"באוהאוס" אריה שרון. החל משנות ה-60 הפסיק האתר לשמש כתיאטרון והבמה נאטמה והוסבה לאולם ספורט סגור. כיום האתר נטוש ומתפורר.

  • רותי לבנה  On 13/06/2010 at 22:54

    וואו! הזכרת לי נשכחות. כבר עשרות שנים שלא ביקרתי באמפיתיאטרון הישן!
    למבנה הזה אין שום קשר לבריטים. כשהם עזבו הוא עדיין לא היה קיים. הוא אכן נבנה על ידי המועצה האזורית.
    היום אני יודעת שאמפיתיאטרון זה משהו אחר, אבל כך קראו לו אז, וכך לכל שאר התיאטרונים הפתוחים מסוגו מסוגו שנבנו ברחבי הארץ בשנות ה-50 וה-60. צריך לזכור, שבשנים ההן לא היה אולם מופעים סגור כמעט בשום ישוב כפרי, וגם לא בעיירות הפיתוח שזה עתה הוקמו. בניית ה"אמפיתיאטרון" היתה דרך זולה יחסית להביא תיאטרון ומופעים אחרים לפריפריה.

    בילדותי ובנעורי צפיתי בו במיטב ההצגות ומופעי הזמר והמחול. הוא היה בשימוש כמובן רק בקיץ. אם אינני טועה, חוברו לספסלי האבן ספסלי עץ, שהוסרו בחורף.

    אגב, האקוסטיקה בו מצויינת, ולא היה קושי לשמוע את דברי השחקנים אפילו בשורות האחרונות. אינני זוכרת עד מתי היה פעיל, אבל הוא איבד את בכורתו באזור כשנבנה בשער הנגב "אמפיתיאטרון" חדיש ומשוכלל יותר.

    אני מכירה אמפיתאטרון נטוש מאותה תקופה, שגם הוא שימש כתיאטרון אזורי, ליד קיבוץ עמיר בגליל העליון. לקבלת פרטים נוספים תוכל לפנות אל יהודה רוטשילד, חבר קיבוץ גברעם וראש המועצה האזורית חוף אשקלון במשך כעשרים שנה.

  • דפנה לוי  On 14/06/2010 at 10:14

    יש משהו מאוד פיוטי במבנים נטושים. הבריטים כבר היו מוצאים שם רוחות רפאים ראויות לאאאאאאאאאאוווווווווווו אוווווווו כזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: