סיבוב בקיבוץ רעים / חנן הברון ומיגון גני ילדים

בשעה בה התקיים בבית קברות קרית שאול אזכרה לרגל ה-30 לפטירתה של האדריכלית זיוה ארמוני (שרשימה לזכרה העליתי לכאן), ישבתי בליבו של קיבוץ רעים שבנגב המערבי בסלון דירתה של אילנה הברון – אלמנתו של האדריכל חנן הברון שותפה של ארמוני, שנפטר מן העולם לפני 10 שנים בדיוק.

הייתי צריך למסור לאילנה איזה מסמך ובגלל זה הגעתי אליה, ולקראת סיום הביקור כשהצצתי במדפי הספרים ליד, נחו עיניי על המדף שנשא את ספריה של הסופרת רנה הברון. הברון היא אשתו של אחיו של חנן ושניהם חברי קיבוץ בארי השכן (שם גם תכנן חנן את אולם המופעים). בחרתי באחד מספריה אותו אייר חנן וכל כך נהניתי מהרישומים המעולים, עד שמצאתי לנכון להקדיש לכך את הרשימה הזו + תמונות מבני החינוך בקיבוץ שעברו מיגון, אותם צילמתי בדרך חזרה למכונית להמשך מסעינו לאותו בוקר יום ששי.

כריכת הספר המלווה ברישום של האדריכל חנן הברון

מיגון (או שלא)

כמה מילים על הסופרת רנה הברון: רינה נולדה בשנת 1925 למורה הראשון לספורט בגמנסיה הרצליה בתל אביב צבי נשרי (שהיה גם הסבא של דודו גבע). הייתה חברה בפלמ"ח וממיסדות קיבוץ בארי – בו הייתה בהמשך מזכירת המשק ושם היא חברה כאמור עד היום.

לגבי הספר המצולם כאן: מדובר במהדורה משנת 1971 שאיגדה את שני ספריה הראשונים של הברון שהמשותף להם מעבר לעיניינים תוכניים, הייתה העובדה שאת שני הספרים ליוו איוריו של האדריכל חנן הברון.

למי שטרם ביקר ברשימה על קיבוץ גינוסר או אולם המופעים מרכז אשכול שם הצגתי את פועלו של הברון וגם כמה מרישומיו, אז הרי שמדובר באחד מהאדריכלים החשובים והמשפיעים ביותר על האדריכלות הישראלית. צניעותו הגדולה הן כאדם והן כיוצר קצת השכיחו אותו, שלא בצדק, מהשיח האדריכלי – ולכן אני מקווה שכאן אני מתקן במשהו את העוול.

הייתי באותו בוקר במסע משלי עם טל אל אזור כרם שלום, ובזמן שצילמתי את הרישומים מהספר על הדשא שמחוץ למטבח (למעשה כל הקיבוץ טובל בדשא), טל תפס את אילנה לשיחה על אדריכלות, אחרי הכל אישה של אדריכל היא כבר בעצמה יכולה להיות אדריכל.

מבנה מגורים טיפוסי בקיבוץ רעים, בתכנונו של חנן הברון

מדף ספרים 01

מדף ספרים 02

מדף ספרים 03 (ובהם ספריה של רנה הברון - מכאן צמחה הרשימה הזו שלפניכם)

יצאתי מהמטבח אל הדשא שטוף האור לצלם את רישומיו של הברון בין דפי הספר

הקרדיט להברון מופיע משום מה רק בעמוד האחרון של הספר

-01-

-02-

-03-

הברון היה רשם מעולה, ברב רישומיו לא תמצאו ארכיטקטורה, למרות שאני חושב שאצלו ניתן לאתר אותה בכל מקום, כך לדוגמא ברישום 03 אליו התגנב משום מקום קירוי למבנה. גם המראה הכללי המייצג קיבוץ חוזר ברישומיו לא מעט וכן הנופים העוטפים את הקיבוץ בו התגורר – רעים, כמו לדוגמא תל גמה הצמוד לקיבוץ ומופיע ברישום 06 כאן בהמשך.

חנן רשם הרבה מאד רישומים יפיפיים שאמנם בוצעו על גבי ניירות סקיצה קטנים, אך החיוניות, האופטימיות והנופים הניבטים בהם (של טבע, קיבוץ או ציוד מכני) משקפים גם את דרכו של חנן כאדם. ממה שהוברר לי, חנן החזיק ערימות של דפי סקיצה ובכל פגישה שגלשה קצת מהעיקר, היה שולף נייר ומצייר לעצמו.

לפני שנתיים השתוקקתי לערוך תערוכה על בית הקיבוץ המאוחד שהיה אז רגע לפני הריסתו, ובמסגרתה להציג מרישומיו – אך למרות שכבר קבלתי הסכמה עקרונית לאולם תצוגה במשכן לאמנות בקיבוץ עין חרוד מגליה בר-אור, בשל חוסר תקציב לא יצא הדבר אל הפועל. אולי בעתיד.

-04-

-05-

-06-

בזמן שאני צילמתי בחוץ, תפס טל את אילנה לשיחה על ארכיטקטורה+קיבוץ

"הבוט'קה" - חדר העבודה של חנן הברון בקיבוץ

סיור מקיף בקיבוץ רעים ערכתי כבר בעבר ואני לא מוצא עניין לדלות את התמונות שצילמתי אז. היות והפעם עברתי ליד "הבוט'קה" ששימשה את חנן הברון כמשרד תכנון בקיבוץ, אביא את שלושת התמונות שצילמתי מחוצה לה (וכאן תמונה של הפנים מאז):

עבודת אמנות בחזית הבוט'קה מעשה ידי חנן הברון

הסבר לצד הכניסה לבוט'קה, המשמשת כיום כחדר המספר את תולדות קיבוץ רעים

אני מתבייש לציין את העובדה שבמשך תקופה לא קצרה נטלתי חלק מאד פעיל במיגון מוסדות חינוך קיימים ביישובי עוטף עזה (בעיקר בשדרות ובקיבוץ סעד). זו הייתה עבודה בלתי נסבלת ומאד מעצבנת, אבל למזלי היו עוד עבודות עליהן שקדתי במשרד, כך שהיה איזון. בשלב מסויים נקעה נפשי מהעבודה הזו והפסקתי עם זה. מראה המבנים האלה מעורר בי שוב את אותה חלחלה:

-01-

-02-

-04-

-05-

-06-

ולסיום:

תמונה אחרונה לבנתיים מקיבוץ רעים של משהו שהיה ואיננו עוד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • bddaba  On 01/06/2010 at 9:51

    זה מאוד יפה מצידך, מחמם לב, שהקדשת זמן לרישומים הללו שמצאו חן בעיניך, והם אכן מעניינים, ועשית עוד הנצחה כזו מעבר לספר הישן. כנ"ל עם שלטי הבודקה שלו. המיגונים אכן נוראיים אבל כשאני רואה את זה אני חושב שיש בהם גם סוג של אדריכלות ירוקה, מעוותת משהו, במובן של לתת קירור למבנה, כך שקרני השמש לא מחממות אותו… אפשר אולי להתנחם בזה. לתכנן את זה ודאי היה סיוט. חלק מעבודת אדריכל היא סיוט.

  • דניאל ונטורה  On 01/06/2010 at 10:28

    מצטרף לדעה :"במובן של לתת קירור למבנה, כך שקרני השמש לא מחממות אותו… אפשר אולי להתנחם בזה…" בקרוב, אולי (לא אמשיך את הרהורי ליבי) – דני

  • מיכאל יעקובסון  On 01/06/2010 at 14:01

    מאיפה אתה מגיע למסקנה שהם דווקא מצננות את החלל עליו הן מגנות? דווקא יתכן והבטון הזה מתחמם באופן משמעותי ומחמם את החלל שמתחתיו. אני חותם לך: כאן לו היה יועץ אקוסטי, אקלים או כל דבר כזה. המיגון הזה הוא גיהנום ותוצאה של טיפשות ישראלית. אנחנו כבר 43 שנה תחת שלטון צבאי וחוץ מהמליארדים שזורמים למערכת הביטחון ככה אנחנו גם חיים.
    גדר ההפרדה / תיאטרון הבימה / פרויקט הולילנד / מיגון עוטף עזה – זה הכל משקף את רוח התקופה.

  • אמיתי ס  On 01/06/2010 at 14:44

    איורים טובים.

  • אורון  On 11/02/2012 at 16:33

    למיטב זכרוני, ספריה של רנה הברון יצאו כמעט עשור לפני 1971, במתכונת 2 הסיפורים המקובצים יחד, המופיע בתמונה, וגם הספר על יהודה וי-ם (הסגול הצמוד לו באיצטבה, תמונה 03). הם זכורים לי היטב מילדותי, אודות קלרגל הגמל והנער ממרמורק (כיום רחובות). ספרי מסע ברחבי הנגב המידברי שהיה אז רחוק מאד,מנוכר או מסתורי לרוב תושבי הארץ, ונעלמו לצערי מאז.

  • dot  On 29/04/2012 at 15:30

    דרס הבטון את מבנה המצומצם.. ניפח אותו , כמו חרק קטן שמשתמש בצדפה גדולה..
    כאילו רוצה לאמר .. אני גדול אני חזק….
    נעלמה הצניעות והפשטות של פעם… במיבנה אחד כמו במדינה שלמה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: