סיבוב במיצב האדריכלי בבית כהנא שברמת גן

אחד מהבתים המוצלחים ביותר שהוקמו בישראל, ולדעתי נכנס בקלות לחמישיה הפותחת, הוא "בית כהנא" שתוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר (2001-1924) עבור האמן אהרן כהנא בפאתי רמת גן על גדות הירקון.

זהו למעשה הבית הפרטי היחיד מבין הבתים שתוכננו על ידי רכטר – שניתן לבקר בו במחיר סמלי של כמה שקלים בודדים ולהתרשם מאיכויותיו וזאת מבלי שעבר שינויים מרחיקי לכת בחלוף השנים. כעת, בחצר הבית הוקם על ידי מוזיאון רמת גן ובתכנונו של אדריכל אחר – ביתן המבקש לייצג את עתיד המגורים….#%&!%%%1^&…..

המיצב במבט מהחצר הפנימית של בית כהנא

 

לפני 6 שנים בעת לימודי בבצלאל, במסגרת הסטודיו שהעבירו שרון רוטברד יחד ודן חסון, נתבקש כל אחד מהסטודנטים להציג בית אחר שתוכנן במאה ה-20 והפך לחלק מהקאנון. כל הוילות שהוצאו על ידי רוטברד היו מעבר לים, ואני העדפתי להציג משהו מכאן. בתגובה קבלתי את בית כהנא אותו לא הכרתי קודם לכן. מדובר בבית מגורים עם סטודיו שהוקם במיוחד עבור כהנא, כחלק ממדיניותו של ראש עיריית רמת גן המיתולוגי אברהם קריניצי שביקש למשוך לעירו אמנים ואנשי רוח שירימו קצת את רמת גן לרמה אחרת.

לפני עידן ועידנים, במקום ללכת ליועצי תדמית ואנשי תקשורת היו ראשי הערים בעצמם מזמינים אנשי רוח שיהיו חלק מהחברה העירונית ויפתחו את ביתם לציבור התושבים. במסגרת זו, בפינת שיכון ותיקים שבצפונה של העיר השתכנו הפסלים יוסף קונסטנט ונתן רפופורט שקבלו כל אחד מבנה סטודיו עם חצר קטנה וכן אהרן כהנא שזכה וקיבל מגרש ענק שבמרכזו הוקם מבנה ייחודי בתכנונו של האדריכל הצעיר יעקב רכטר. אגב, עיריית רמת גן המונהגת היום על ידי מישהו שככל הידוע לי יושב עכשיו במעצר בגלל חשד לשוחד, עדיין מתנהלת ברוח דומה. השנה שוכנה במבנה המיתולוגי של מפעל עלית המחלקה לאמנות של בית הספר שנקר – בכניסה והשער לעיר. אני לא מכיר עוד עיר שהביאה לכך שבמקום שיכנסו לתחומה דרך איזו מזרקה צולעת או מדשאה שבמרכזה פסל בצבעי זרחן, הדבר הראשון שרואים הוא ארכיטקטורה המאכלסת בית ספר לאמנות. ועל זה מגיע להם לפחות 10 נקודות.

הבית שתכנן רכטר משקף אל כל אותם ערכים שנשא אותו הדור: צניעות, פשטות, כנות והרבה מקוריות. ברור שרכטר לא המציא כאן את הגלגל ולמעשה ההשראה למבנה באה לו מבית שתוכנן זמן קצר קודם לכן על ידי האדריכל הנערץ לואי קאהן. במצגת שהכנתי בזמנו ושליוותה את הצגת הוילה בפני שאר הסטודנטים, הצגתי ניתוח של תכנית, חתך וחזיתות המבנה והדגשתי את קווי הדימיון וההשראה שקיבל רכטר מקאהן.

עשיתי עכשיו חיפוש אחרי אותה מצגת ומסמכים ולצערי לא הצלחתי למצוא לא את המצגת ולא את המבנה ברשת. לבית  של קאהן היה חתך שהיווה תרגיל מקדים לחתך שהופיע מאוחר יותר במוזאיון קימבל שתכנן קאהן בשנות ה-60 בטקסס. חתך זה, מתאפיין בתקרת קליפת בטון קמור שבאמצעות משיכת פתחים צרים בחיבור שבין הגג לקירות המבנה, החדיר אור טבעי לחלל הפנימי. אבל אני חושב שרכטר הצעיר, הצליח כאן ליצור יצירה ייחודית ושלימה וזאת באמצעות הבחירה בצורת והצבת המסות זו על גבי זו, כך שהוא יצר מעין משחק של מכולות המונחות לצד הדרך. השימוש בחומרים פשוטים כגון בלוקים ובטון מבלי לטייח אותם ולהשאירם במצבם הגולמי, ייצגו את הכנות שאפיינה את הצבר הישראלי. את אותו דבר עשו ממש עכשיו משרד האדריכלים Herzog & de Meuron עבור חברת הריהוט Vitra במרכז של החברה בגרמניה. הפרויקט בו הוצבו כאילו באקראי מבנים זה על גבי זה, הופיע בגיליון החודש של כתב העת The Architectural Review ואף תכנית המבנה התנוססה על עמוד השער.

שער גיליון החודש (אפריל 2010) המציג את תכניתם של Herzog & de Meuron

Herzog & de Meuron: Vitra Haus / מקור ותמונות גם של פנים המבנה: http://www.coolhunting.com/design/herzog-de-meuro.php

מעטים המבנים בארץ שהאדריכלים בהם יכלו לפעול בחופש פעולה שכזה, ולכן קיימים לא מעט קווי דימיון בין "בית כהנא" ל"ביתן הגרמני" של מיס ון דר רוה בברצלונה. וכל פעם שאני מבקר מאז בבית כהנא אני מודה לאבינו שבשמיים שהיזמים עדיין לא הצליחו לשים את ידם על המגרש הזה, או שאיזה חטייאר במחלקת התרבות של עיריית רמת גן לא החליט "לשפץ" את הבניין (על אף שהבניין נצבע לא לפני הרבה זמן ופגע בגולמיות החומרים, אבל זה נזק הפיך ולכן אינו מדאיג).

בית בשיטת רמט, 1943: לפני ואחרי ההקמה (מתוך: הפרויקט הישראלי, 2004: עמ' 639)

 

       הצביעה כאמור אינה מקורית        

בשנות ה-80 נתבקש רכטר על ידי מוזיאון רמת גן להרחיב את המבנה, ולמרות כל החרא שהוא ייצר באותו עשור חזר הניצוץ וכך לא ניתן ממש לזהות את התוספת (הזיהוי היחיד הוא באמצעות התפרים והריצוף שהיה באיכות נמוכה יותר, אבל מי שם לב).

   עבודה של כהנא על הקיר החיצוני בכניסה לבית  למעלה: התוספת המאוחרת שלא רק שאינה פוגעת במבנה אלא אף משביחה את איכויותיו וכאילו הייתה שם מתמיד חלל המפלס העליון (אני מקווה שבכל זאת אמצא בקרוב את התכניות המקוריות וכך ניתן יהיה להציג כאן את ייעודי הבית המקוריים, על גבי התכנית)

אז אחרי שסיימתי להתלהב מהפסל שיצר כאן יעקב רכטר לפני 53 שנים, נפנה את מבטינו למה שהציב בסמוך אליו לפני חודש בלבד משרד האדריכלים קנפו-כלימור. אז מה יש לנו פה? ניסוי שבא לידי ביטוי במיצב.

איזה מין מגורים הם בחרו להציג לנו כעתיד? מול "בית כהנא" ניצב מגדל המגורים החדש הצמוד למגדלי בסר שתוכנן על ידי "כהנא אדריכלים" (אני מאמין שאין כל קשר), בני הדור של כנפו-כלימור. מכהנא ניצלנו – לפחות הוא כבר לא יתכנן יותר.

                      

סדנת האמן נתן רפופורט המשמש כיום כחלל תצוגה למבחר מעבודותיו

לפני הסוף אני רוצה לסכם: הביקור בבית כהנא הוא חובה, בשביל המיצב שהוצב שם כעת אין סיבה לרוץ אבל אם כבר אז אולי כדאי רק לראות לאן הזקנים האלה מובילים אותנו. אני לא מבין את הנהלת מוזיאון רמת גן – כל הכבוד להם שהחליטו לצאת לפרויקט הזה, אבל למה לא לתת לדור העתיד לתכנן את העתיד?

100 מטרים בלבד מפרידים בין בית כהנא לסטודיו של הפסל רפופורט שהוסב אף הוא לחלל תצוגה, קצת אינפנטילי ומיושן – אבל ככל הנראה שהנהלת מוזיאון רמת גן אוהבת לחיות בישראל של שנות ה-80 אז זה מתאים לאווירה. הכניסה כלולה במחיר הכניסה לשאר מוזיאוני רמת גן, אך כאן הסתיים הסיבוב שלי.

  

יאללה צ'ארלי, יש לך על מה לזרוק את הרימון?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שולי  On 27/04/2010 at 23:53

    אתה בטח שרכטר לבדו תכנן את בית כהנא? זכור לי במעורפל שאולי גם דב כרמי מעורב. או שלא.
    יש סיפורים מפולפלים על כהנא ואשתו, שחיה כמה שנים טובות אחריו. היה נחמד מאד לשמוע את הסיפורים האלה מטר מחדר השינה של הזוג, על כוס משקה וכיבוד קל, במהלך הפתיחה של ביתן הקיץ. הרמת-גנים האלה יודעים הכל, אפילו מפעם.

  • מיכאל יעקובסון  On 28/04/2010 at 6:16

    רכטר לבדו תכנן את המבנה ואכן היו סיפורים על אשתו אבל זה לא נראה לי כל כך קשור לפה… (-;

  • תרצה  On 28/04/2010 at 23:36

    תודה. אני מבקרת בתערוכות בבית כהנא מדי פעם ותמיד תהיתי לגבי הבניין עצמו – מי תכנן אותו ומדוע.
    אני מסכימה איתך לגבי הסטודיו של הפסל רפופורט.
    כתושבת רמת גן שגרה לא רחוק משם תרמת לי הרבה ברשימה זו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: