סיבוב עם האדריכלים מן-שנער במודיעין וברעננה

אירוע קבוע ויפה שמתקיים בתחום האדריכלות בישראל הוא פרויקט "ארכי-תור" – סדרת סיורי אדריכלות. הסיורים האלה הם לא רק הזדמנות לצאת מהמשרד ולקבל הסברים בשטח מהמתכננים עצמם בתוך הפרויקט, אלא הזדמנות יחידה מסוגה למתכננים להיפגש, לשוחח, להסיק מסקנות ולהתרשם ממבחן התוצאה. עד היום לא הגעתי לאף סיור, אך כשעלה עניין הסיור למודיעין אז נרשמתי. הסיורים הבאים אגב, יהיו בשכונת התקווה (24.3) בראשון לציון בהדרכת האדר' דוד נופר והאמן יעקב אגם (14.5) ופארק מדרון יפו (עליו יש רשימה) ומרכז פרס (שגם עליו כבר כתבתי) בהדרכת אדריכלית הפארק ואדר' יואב מסר ששותף היה לתכנון מרכז פרס (4.6).

מודיעין הייתה אצלי מחוץ למסלולי הסיבובים, היות ונראה שיש גם לי קו אדום  ברמת העניין שהיישוב הזה יכול לעורר אצלי, ולכן השנה החלטתי שאני חייב לחצות גם את הגבול הזה. לאחד הקורסים באוניברסיטה בחוג לגיאוגרפיה בחרתי לכתוב יחד עם רוני עבודה סמינר מקיפה על מודיעין, וליתר דיוק על מודיעין שלב ב'. בעקבות הכנת העבודה הזו העליתי כבר לפני חודשיים רשימה ראשונה על מודיעין שעסקה בפרויקט האקוודוקט בו ביקרתי עם רוני. העיר מודיעין שמאכלסת כ-70,000 תושבים, היא רק חלק משלב א' שבנייתו טרם הושלמה  ובימים אלה שוקדים במשרד השיכון בשיתוף משרד ספדיה אדריכלים על המשך הרחבת העיר ל-250,000 תושבים, "מודיעין שלב ב'".

התכנית מתוכננת מתחת לרדאר בעיקר בגלל התנגדויותיהם של כל העולם – ועל אותם קונפליקטים סביבתיים שאותם העלו תכניות שלב ב' אנחנו כותבים בימים אלה את אותה עבודת סמינר. כך יצא לי בחדשים האחרונים להכיר את מודיעין לפני ולפנים ועד היום ערכנו ראיונות עם קרוב ל-20 בעלי עניין, כך שהצלחנו בזמן קצר לבנות תמונה מלאה יחסית של השחקנים והעמדות השונות הפועלים במקום ובסביבתו.

בכל מקרה, היום התכנסנו לסיור בין מספר  שכונות מגורים  שתכנן משרד האדריכלים מן-שנער (וזה רק קצה מעורבותם בעיר בה הם תכננו 15 שכונות). הנה הם כאן בתמונה למעלה שני האדריכלים אמיר מן ועמי שנער בתחילת הסיור כשהם אוחזים בתכנית היישוב. אמיר מן עבד במשרדו של האדריכל משה ספדיה בבוסטון, וכשחזרו לארץ גויס על ידי משרד השיכון לממש את הקמת העיר שתכנן הבוס שלו הקודם. לאחר שהצליח במשימה, חזר לשולחן השרטוט בשותפות עם עמי שנער ומאז תכננו השניים כאמור מספר מכובד של שכונות ביישוב, כשבמקביל לכך עיצבו והשפיעו באופן חסר תקדים על עיצובה של מודיעין.

את הסיור פתחאדר' יונתן גולני, מי ששימש בתפקיד ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בעת הקמתה עיר. גולני סיפר על הרקע להקמתה. את הרעיון להקים כאן יישוב, העלו כבר אחרי הקמת המדינה וזאת במטרה לחזק את ההתיישבות הישראלית בסמוך לגבול המזרחי של המדינה באותן שנים, אך ההצעה נדחתה. מאז עלתה וירדה ההצעה עד שהועלתה שוב השאלה מה עושים עם כל השטח שבין תל אביב לירושלים. הסוגיה הועלתה בעקבות התפתחותה של התיישבות בדואית לא מתכוננת באזור הזה שלא היה מיושב עד אותה עת. המטרה המרכזית הייתה ליצור ציר מערב-מזרח משמעותי בין תל אביב לבין ירושלים, כשהמחשבה שעמדה בבסיס ההחלטה על הקמת מודיעין כעיר הייתה יותר פוליטית מאשר תכנונית.

כך הוקמה לה מודיעין, כשהיא נוגסת את האוכלוסיה החזקה של ירושלים, לוד ורמלה. כדי להרגיע את אלה שזעקו על עובדה זו שהוכחה, הוציא משרד השיכון מחקר שהוכיח מצידו שאוכלוסיות אלה ממילא היו מהגרות מאותן ערים, ומודיעין שקמה באותה העת הייתה החלופה המועדפת עליהם בסך הכל. אגב, אדר' אורי שיטרית שיושב עכשיו במעצר הודות לחשדות העולים נגדו בפרויקט הולילנד על כך שקיבל שוחד בכדי לקדם את התכנית, שימש בשנות ה-90 עת תוכננה והוקמה העיר כמנהל משרדו של ספדיה בירושלים.

בכל מקרה, אם כבר מזכירים את רמלה – אז את היום פתחתי עם רוני בחומוס ח'ליל שהיה מצוין כמו תמיד.

 הייתי כל כך רעב לחומוס שלא התאפקתי ורק אחרי שכמעט וגמרתי את הפיתה הראשונה, התפניתי לראות מה יש בצלחת
הסיור החל על מדרגות בניין עיריית מודיעין-מכבים-רעות עם הצגת הרקע להחלטה על הקמת העיר – על ידי אדריכל יונתן גולני, כשבקרע ניבטים מגדלי האווקדוקט שעליהם כבר כתבתי רשימה נפרדת. חלק מהמידע שברשימה הזו, נלקח מתוך הסיכום שנכתב על ידי רוני בתמונה הזו.
.
כשעמדנו מול השכונה הראשונה שתכננו מן-שנער במודיעין, והוקמה בשנים 1998-1997 (144 יח"ד) על ידי חברת שיכון עובדים, סיפר עמי שנער שכאשר ניגשו לתכנן את השכונה השאלה המרכזית הייתה כיצד לעצב את השפה התכנונית לשכונה, היות וספדיה טרם הציג הנחיות לתכנון המפורט. כנראה שהנוף המקומי לא נתן להם שום השראה, ולכן בחרו השניים להביא את מה שהכירו מעת שהותם בארה"ב, אם זה טוב או רע היבוא האישי הזה – ניתן לכם להחליט, אבל כמובן רק אחרי שתבקרו במקום.
בהמשך סיפר שנער שמשיחות שהיו לו בנושא עם ספדיה עלה הרצון להקים משהו שיהיה אחר משכונות השיכונים שהיו השכונות הטיפוסיות בארץ ושאותן ככל הנראה הוא ממש לא סבל. הוא חיפש לדבריו "שפה נורמאלית" בניגוד לשפה השיכונית, ולכן נקבע כי יש להימנע מאחידות מופרזת ומבלוקים ארוכים וחזרתיים וכן להציב בכל פינת מגרש בניין שמתייחס למפגש הרחובות, תוך הדגשה באמצעות אלמנט פיסי בולט. הנחיות בסיסיות נוספות שהוגדרו היו שהמבנים ילוו את הטופוגרפיה, שתהיינה חצרות פנימיות ומרפסות, ו"יצירת דימוי של עיר 'זעיר בורגנית' במובן הטוב של המילה" (ציטוט מדברי שנער).
ספדיה ראה בעיני רוחו את מודיעין כ"עיר לבנה" הרבה יותר מתל אביב, ולכן רצה שהמבנים יטויחו בטיח לבן. לאחר זמן מה, נחה רוח הקודש על ספדיה שהגיע למסקנה שהיות ומודיעין שוכנת בין תל אביב "העיר הלבנה" לבין ירושלים "עיר הקודש", הרי שיש לחלק את ציפוי הבתים לשניים: בשדרות הראשיות, בעמקים ובמבני הציבור החיפוי יהיה באבן ירושלמית כדת משה וישראל וכל שאר המבנים יזכו ליד חופשית שתבוא לידי ביטוי בטיח. בתכלס הקבלנים הגיעו למסקנה שקהל הלקוחות הפוטנציאלי של מודיעין אוהב חיפוי אבן, והחליטו ללכת על האבן עד הסוף – מה שקבע את אופיה של העיר.
.
הנה דוגמה למבנה המוצב בפינת המגרש שזוכה לכתר בראשו ולפינה המתייחסת לרחוב ומשפיעה בתוך כל על תכנון הדירה.
מפינת הבניין המשכנו לסיור בלבו של הפרויקט: מגרש החניה השוכן בתוך מה שכונה "החצר המרכזית". שנער הצביע על מעקות המרפסות שפנו למגרש החניה וסיפר שהיום המעקות אמנם נראים לנו כפרטי בניין טיפוסיים, אך לפני 13 שנה האלמנט שעוצב בהשראת עיצוב תעשייתי נחשב היה לחדשני בתחומו
 מאותה שכונה ראשונה, עבר הסיור לשכונה שניה מבין אותן 15 שכונות שתכוננו על ידי מן-שנער במודיעין, שאף היא הייתה מהשכונות הראשוונת שתכננו ביישוב. גם כאן ניתן לראות את המרכיב המבליט את הבניין שבפינת המגרש.
אני משער שההשראה ליצור חצר מרכזית שסביבה ישנה חגורת מבני מגורים בגובה סביר – באה מהפרויקטים היותר מוצלחים שבוצעו בעיר הלבנה בשנות ה-30 וה-40 והם "מעונות עובדים". רק שכאן במקום מדשאה ישנו חניון. וגם כאן קבלנו הסברים על אותה "חצר מרכזית" של השכונה. למרות שהיו עוד כמה שכונות ודווקא נראה לי שהשכונות היותר חדשות וככל הנראה גם היותר טובות, המגרש חניה ועשרות המטרים של גדרות שעלו מכל מקום וכיוון עצבנו אותי, וביקשתי מרוני לחזור הביתה. רוני הסכימה ואף שמחה.
 מה עבר בראש של הבחור/ה שאייר/ה את הגרפיטי הזה על קיר הבניין הזה הפונה לחצר המרכזית/מגרש חניה?

בהתחלה התכוננתי לסיים את הרשימה בנקודה הזו, וכך שכבה לה הרשימה הזו כטיוטה במשך קרוב לחודשיים היות ולא הרגשתי בנוח עם מה שמוצג כאן. מאחר ואני חושב שבאמת מן-שנער הם מהאדריכלים היותר מוכשרים בארץ, ומאלה שמוכנים להשקיע בפרויקטים שיוצאים מתחת לידיהם הרבה יותר מאדריכלים אחרים ולכן זה אפילו יהיה חטא להציג את הדבר הזה, בחרתי להוציא מהמחסן חלק מרשימה אחרת שעוסקת בפרויקט מגורים אחר שתכננו מן-שנער, ובגלל עומס המקומות בהם ביקרתי באותו יום עם שאול (כפר קאסם, קיבוץ אייל, צור נתן וצור יצחק – זה היה השנה,  כמה ימים אחרי סוכות בחרתי בזמנו לוותר על החלק הזה – וכעת הנה הוא כאן.

השכונה החדשה (300 יח"ד) תוכננה על מן-שנער בראשית העשור במזרח רעננה ומשיקה לכביש 4, וכאן באמת ניתן לראות את איכות עבודתם הארכיטקטונית. פרויקט מגורים בעל אופי פרברי מובהק המורכב מחגורת מבני מגורים בני 6 קומות, שבמרכזם 4 מגדלים המתנשאים לגובה 16 קומות וגינה. מרחוק נראה המקום כמו מתחם של קהילה סגורה, אבל כשמתקרבים אליו רואים שפשוט חוץ מהצבת המבנים באתר אין פה שום דבר שיכול ליצור קהילה וכל אחד לעצמו.

אם נרד רגע מהנושא האסתטי שממנו ניתן להתרשם מהתמונות, מה שהפריע לי במיוחד זה העיצוב העירוני של מפלס הקרקע, ובכלל זה מפגש המבנים עם המרחב הציבורי, מפגש המתחם עם המרחב המשיק לו והעיצוב הכללי של המרחב הציבורי. כשביקרנו במקום הייתה שעת צהריים של יום ששי, ולכן לא ציפינו למצוא מישהו מסתובב לו להנאתו במרחב הציבורי, כי פה בטח כולם בנמל תל אביב או בארנה בהרצליה בשעה שכזו. אך למרות השעה והיום, מדובר במקום שאיו בו מה לעשות, וכל העיצוב הדקורטיבי שלו, הוא פתרון שיווקי ולא באמת בא להעניק סביבת מגורים וחיים לבני אדם.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אביעד  ביום 16/04/2010 בשעה 14:41

    די עצוב האמת הסיור הזה. נראה כמו שכונות שבדרך הבטוחה לפרבור והזנחה. הבניינים הגבוהים בסוף ממש נראים כמו קופסאות משונות ומזוויעות

  • דב  ביום 16/04/2010 בשעה 15:22

    מודיעין אינה עיר.
    וגם לא תהיה.
    בסוגריים ייאמר שאין עיר שצמחה יש מאיין והפכה לעיר מוצלחת.
    אפשר להגדירה כאיזור מלונות ענק ולא במיוחד אסתטי ובודאי לא הרמוני.
    אפשר להגדירה כמחנה עובדים לשלושת העשירונים האמצעיים.
    אפשר להגדירה כ-"מגה קומבינה נדלנית" על גבעות יפהפיות.
    אפשר להגדירה כמודל מקרטון
    אוסף אקלקטי מנייריסטי ונואל של בניינים מצופים ב-"אבן טבעית מרובעת ומסותתת" [יעני ירושלים]
    הכל על פי חזונו הנפתל של האדריכל
    ספדי, שזה עידו ועידנים כבר מוצב בהיכל התהילה המקצועית.
    הרבה "הצלחות" רשומות על שמו.
    עיר היא ריקמה אורגנית המתחילה כמעט מכלום, שחייבת לצמוח לאט לאט, עד שמתקבל "יצור חי ונושם".
    מנסים, מצליחים או שלא, טועים ומתקנים.
    מודיעין, כמו שצמחה בבת אחת, כך תהיה קמילתה.
    אוכלוסייתה תזדקן בבת אחת.
    מוסדות הציבור אשר בעמקים השטוחים [ירושלים בהפוכה, אמרנו?] יתרוקנו. חלקם יהפכו מן הסתם לבתי אבות והיתר לפילים לבנים בשדרות הירוקות.

  • דב  ביום 16/04/2010 בשעה 15:26

    בהמשך לתגובתי לעיל, נשמט פרט חשוב:
    מודיעין, בעצם הקמתה, מנעה את האפשרות
    לשיקום אמיתי [חברתי ופיזי] של לוד ורמלה
    הנמצאות בסמיכתה.

  • ערן  ביום 16/04/2010 בשעה 19:31

    כמה ערים שצמחו יש מאין, בתכנון מלמעלה ובזמן קצר:

    סנט פטרסבורג

    פריס של האוסמן

    ברצלונה של סדרה

    תל-אביב של גדס

    אגב לדעתי ההשפעה העיקרית על תכנון מודיעין היא פרוייקט ה- IBA בברלין שנבנה באמצע שנות ה-80.

  • ערן  ביום 27/02/2011 בשעה 16:46

    המצחיק\עצוב בכל הסיפור הזה, הוא שמשרד זה נחשב למשרד מהמובילים בארץ.
    מעניין איך הם ייעצו לעיריית רמלה לשפר את אופייה האדריכלי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: