סיבוב בחללים התת-קרקעיים של מצודת הטגארט בנצרת

ביום חמישי יצא לי להרצות ביום עיון שערכה המועצה לשימור אתרים באתר משטרת נהלל, ובמסגרתו נערך סיור באחד מהאתרים המסקרנים ביותר שנחשפו לאחרונה בארץ, וזה מאגרי המים התת-קרקעיים מתחת למצודת הטגארט בנצרת, המשמשת כיום את פיקוד העורף של צה"ל.

זו הייתה מספיק סיבה טובה להגיע לצפון, להרצות ולנצל הזדמנות חד-פעמית (היות והאתר לא יהיה פתוח לקהל) ולרדת אל מתחת לפני האדמה. אגב, את היום שפתחתי עם הלול בקומות בקיבוץ מזרע (לרשימה על כך לחץ כאן) סיימתי בכנס שיתוף הציבור לתכנית המתאר הארצית לניצול תת-הקרקע – כך שהדברים מתחברים.

השקמתי קום כדי לבקר קודם בקיבוץ מזרע שם שוכן (עדיין) הלול בשלוש קומות שתכנן שמואל מסטצ'קין בשנות ה-50 ומיועד היום להריסה, ורק אחרי ביקור בשאר חלקי הקיבוץ המשכתי לתחנת המשטרה ההיסטורית הסמוכה לכפר הבדווי מנשייה זבדה (שגם הוא ראוי אולי בהמשך לרשימה בפני עצמה).

בניין משטרת נהלל הוקם בשנות ה-30 כחלק מדוקטורינה ביטחונית שהתבררה תוך זמן קצר ככושלת, ודגלה בתחנות משטרה קטנות שנראו היו יותר כמו וילות מודרניות ומטרתן הייתה לקבץ מידע מודיעיני מהאוכלוסיה המקומית. במסגרת זו הוקמו 116 תחנות משטרה קטנות: חלקן הוקמו כמבנים חדשים, חלקן הוקמו כצריפים וחלקן שוכנו במבנים קיימים במרכזי היישובים. הבריטים התמימים גילו עד מהרה שהשוטרים שלהם לא יכולים להתהלך בחופשיות בקרב אוכלוסיה שהייתה עוינת למערב, ובעקבות המרד הערבי והבאת צ'רלס טגארט לארץ, הוחלט לשנות את התפיסה הביטחונית ואת מקומן של הוילות הקטנות תפסו מצודות ענק.

אחת מהדוגמאות היפות לאותן מבני משטרה קטנים המאזכרים וילה כפרית – היא בניין משטרת נהלל ההיסטורית. הבניין עצמו תוכנן על ידי האדריכל אוסטן ביינט בארב הריסון – ששימש בין השנים 1937-1922 בתפקיד האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות של שלטונות המנדאט הבריטי בארץ ישראל. האדריכל ואיש קיבוץ בית העמק פרדי כהנא, ערך לקראת שיקומו של האתר בסוף שנות ה-80 מחקר על בניין המשטרה ומריבת המידע כאן באה בעקבות מחקר זה. כהנא מצא, כי את ההוראה לתכנון המבנה קיבל הריסון ערב נסיעתו לנופש בוילה שהועמדה לרשותו בסמוך לדמשק, ושם תוכננה התחנה.

בהתחלה ניצבה התחנה כוילה לצד הדרך, ללא חומה, ללא מגדל ביטחון וללא אורווה, אך עם שינוי הדוקטורינה נוספו מרכיבים אלה מסביב לוילה וכך נוצר המתחם המוכר לנו היום. הריסון היה אדריכל מחונן, והוכחה לדבר ניתן למצוא בפנינים שפיזר בעיקר בירושלים וסביבתה ובהם מוזיאון רוקפלר, ארמון הנציב, בניין הדואר המרכזי ברחו' יפו בירושלים וברחוב ירושלים ביפו, בית המדפיס הממשלתי וגם המקדש בלב מתחם מיס קרי (אתר מרתק הסגור אף הוא לקהל הרחב, אך עבר תהליך שיקום על ידי המועצה לשימור אתרים לפני שנים ספורות).

המרכיב המעניין ביותר בבניין המשטרה שתכנן הריסון בעת שהותו בוילה בדמשק, הייתה שילוב תפיסת עולמו של גדול אדריכלי הרנסאנס באיטליה אנדראה פאלדיו (1580-1508) שבנה את בתיו על פי עיקרון חתך הזהב (ניתוח תכנית התחנה על פי חתך הזהב, ניתן לראות ברקע המצגת בתמונה בהמשך הרשימה).  לבד מהרצאתו של אדר' פרדי כהנא, הרצו גם ד"ר גד קרויזר שהוא למעשה החוקר החשוב ביותר שערך מחקר מקיף על מצודות הטגארט ומאמריו המרתקים הם מאמרי חובה בתחום ידיעת הארץ. קרוזיר חידש לי שמבין 55 התחנות שהוקמו, רק 10 תחנות נבנו על ידי חברת "סולל בונה" ועוד 5 תחנות בישוף קבלן ערבי, וזאת בניגוד למסורת שחברת "סולל בונה" הקימה חלק נכיבד מהתחנות. וחידוש נוסף: במקור כונו בדו"חות ובמסמכים רשמיים מצודות הטיגרט בשם "Wilson Brown Buildings" על שמו של הקפטן שמימש את הפרויקט האדיר הזה, ולבסוף כידוע נקלט דווקא השם "מצודות טגארט" על שמו של הוגה הפרויקט. אדר' עופר מנור הציג את הסקר שהוא ערך לפני קרוב ל-15 שנה של חלק ממבני מצודות הטגארט, אדר' ליבנה שואף שמלווה את העיר רחובות בתחום השימור, דיווחה על הנעשה במצדוה הרחובותית העומדת בפני שינויים שנראו תמוהים ומגוכחים אצל משתתפי הכנס ולבסוף הצגתי אני משהו אחר.

וכעת לכמה תמונות מתחנת המשטרה ההיסטורית בנהלל:

מבנה ביטחון בפינת האתר שהוקם בשלב ב' כחלק משינוי תפיסת הביטחון הבריטית
צוהר במבנה הביטחון
"הוילה" – מבנה המשטרה המקורי
מבנה האורוות למשטרה שכיום משמש כמשרד, חלל תצוגה ואולם להרצאות. במתחם עדיין פועלת תחנת משטרה קטנה לצד מוצגי האתר ההיסטורי
מתוך המצגת של אדר' פרדי כהנא: תצלום האתר מהאויר בשנת 1987 בעת שניגש כהנא לחקור את האתר ערב שיקומו – המקום היה נטוש, מוזנח ומפורק בחלקו
אדריכל פרדי כהנא
מתוך המצגת של פרדי כהנא: ניתוח תכניות המבנה בתכנונו של הריסון על פי חתך הזהב

מצודות הטגארט תוכננו בפריסה רחבה בכל רחבי הארץ, ואחד מהמרכיבים המשמעותיים במיקומם במרחב היה העיקרון שהמצודה תמוקם מחוץ לשטחים המיושבים – לצד הדרך או במקום המשקיף היטב על היישוב או צומת הדרכים.

מצודת נצרת בדומה לשאר המצודות הוקמה אף היא מחוץ לנצרת, אך השנים חלפו וכיום המצודה שהוקמה בראש אחת הנקודות הגבוהות באזור נעלמה בין בתי נצרת שצמחו למרגלותיה מכיוון דרום, מערב וצפון, כשמצד מזרח הוקם בית ההבראה המפורסם שתכנן זאב רכטר – ופעול עד היום. אין שילוט למחנה פיקוד הערוף וכך יצא שהסתובבתי ולא מצאתי את התחנה, גם אמנון שעקב אחרי ברכבו לא ידע את הכיוון וסמך עלי אך יצא שהתברברתי לא מעט על הכבישים העמוסים והמתפתלים מסביב לגבעת המצודה, אך לבסוף המקום נמצא.

הסיפור הוא פשוט: כשהבריטים תכננו את המצודות, נלווה לתכנון פתרון להספקת מי שתיה ליושבי המצודה גם לעת שהות ארוכה בעת מצור וכדומה. הפתרונות היו מגוונים (על אחד הייחודיים שבהם כבר כתבתי כאן), ובמצודה בנצרת דאגו שכל מרזבי המים ימשיכו אל מתחת לקרקע, אל מערכת חללים ענקיים שנחפרו מתחת לחצר המרכזית של המבנה.

1,500 קוב מים יכולים המאגרים לאגור, ובעזרת משאבה ניתן לשאוב את המים. כשעזבו הבריטים וצה"ל נכנס למבנה, נשכחו המאגרים ואף אחד לא שאל את עצמו לאן המרזבים מזרימים את המים המתאפסים על גגות המצודה.

לפני כחצי שנה, בעת הסבת מבנה השוכן בלב החצר למטבח (ששימש במקור כמתקן מעצר בריטי) במטרה לשפר את השירות לחיילים המשרתים בבסיס, היה צורך לשלב מערכת ביוב נאותה ולצורך כך הוחדרו צינורות אל מתחת לרצפה הקיימת. היות ומתחת לרצפה הקיימת לא הייתה אדמה – כפי שחשבו הקבלן והבנאים, אלא חלל ענק בעומק של 5.5 מטרים, כמעט ונפלו כל החבורה עמוק אל תוך החשכה.

חשיפת האולמות וליווי המשך הקמת המטבח, נעשה בשיתוף פעולה מלא ומוצלח בין ענף הבינוי של צה"ל ובין המועצה לשימור אתרים. שני החללים שאותרו מוקפים בקירות בטון מזוין בעובי המגיע ל-80 ס"מ, כשבעקבות הרצון לעבור מחלל לחלל, ניסרו הפועלים משבצת בבטון והניחו אותה על הרצפה – כך שניתן לראות חתך יפה של הקיר (תמונה בהמשך). האולם הראשון דרכו ירדנו אל תת הקרקע הנו באורך 10 מטרים והאולם השני והמרשים יותר מגיע לאורך 30 מטרים כשהוא מחולק לשתי שורות עמודי בטון, המאזכרים מקדש קדום.

אין ספק שהבריטים עשו פה עבודה מדהימה, ורק חבל שלא ניתן (מסיבות ברורות) לפתוח את המקום לקהל הרחב…

.

העליתי סרטון קצר שצילמתי, ואולי באמצעותו ניתן קצת להבין את החוויה שבביקור במקום.

.

מגדל הביטחון של המצודה
פתח הכניסה הראשי למצודה עם שלט הקרמיקה המקורי בשלוש שפות
במפלס העליון של המצודה ישנו שילוב של חלונות מקושתים עם החלונות המלבניים המודרנסטים הטיפוסיים. על פי ד"ר גד קרויזר – מרכיב זה מעיד גם נעשה כאן שימוש במבנה קיים עליו "הלבישו" הבריטים את מצודת הטגארט
חלל קבלת הקהל של המצודה, שווה לראות כיצד נראה בדיוק אותו החלל במצודה בדר קדיס כשהוא מוזנח, חצי הרוס ושרוף
כניסה למדרגות המובילות למפלסים העליונים
מסדרון טיפוסי במבנה
החצר המרכזית כשמשאל מבנה בית המעצר המוסב בימים אלה למטבח
חצר המצודה כשמשמאל מבנה בית המעצר
חזית פנימית של הכנף הדרומית של מבנה המצודה
המטבח הקיים בעת שטיפת כלים
הפח
המרזבים
שיורדים למאגר התת-קרקעי
מימין: שמעון צפריר – מנהל מחוז הצפון של המועצה לשימור אתרים. באמצע: הקצין מאגף הבינוי האחראי על הפרויקט
המטבח שהיה מתקן מעצר
יורדים למאגרים
המשאבה
קובית הבטון המזוין שנוסרה מהקיר על מנת לאפשר מעבר מחלל לחלל
כדי לטעום מהחוויה במקום אני ממליץ לצפות בסרטון הקצר שצילמתי והעליתי לYouTube
איך שיצאנו מתת-הקרקע נפרדתי לשלום מנצרת, רצתי למכונית והמשכתי לכנס שיתוף הציבור לתכנית המתאר הארצית לניצול תת-הקרקע ומיגון שהתקיים בכפר-סבא ובו לקחתי חלק
האדריכלים שמואל שילה ויוסי פרחי מציגים את עקרונות התכנון
קבוצת מיקוד
קבוצה נוספת
ועוד קבוצה
…ועוד אחת, היו עוד כמה אבל אני אחסוך אותן מכם
***

לרשימות נוספות שעסקו במצודות טגארט ראה:

סיבוב במצדות דר קדיס

סיבוב במתקן המים הבריטי הנטוש ליד מעונה

בית הכנסת המרכזי בשיכון ה' בבני ברק

קריאה שניה לתערוכה: הצלם אביב נווה מציג את תערוכתו "סימנים של זהות" בגלריה חזי כהן שברחוב פרישמן 15 (נעילה: 2 לאפריל). נקודות האור בעולם האמנות המקומית מגיעות מכמה אמנים שמצליחים להציג יצירה מקורית המשלבת איכויות אסתטיות עם אמירה הטומנת בחובה רבדים עמוקים והתייחסות למרחב בו אנו חיים ופועלים. אביב נווה בוגר המחלקה לצילום בבצלאל וזוכה פרס הצילום הנבחר של סות'ביס – הוא אחד מאותם אמנים שבשבילם שווה לרוץ ולראות מה ואיך יש להם להגיד. והנה קישור עדכני לכתבה על התערוכה והצלם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: