סיבוב בבניין היפה ביותר באוניברסיטת תל אביב

ולמרות שאני מבלה לא מעט זמן באוניברסיטת תל אביב, כמעט ולא יוצא לי להסתובב ולבקר במבנים הפזורים בקמפוס שלחלקם הגדול ישנה חשיבות ארכיטקטונית לא מבוטלת. למעשה הקמפוס הנו גלריה לאדריכלות, ורק אם היה מדריך או שילוט היה ניתן לערוך ממש סיורים ארכיטקטונים במקום.  עד היום, כתבתי רשימה על בניין הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, כך שבמידה ויהיה מעניין אז אולי אספיק להציג כאן את שאר מבני הקמפוס.

אחד המבנים בקמפוס שמשך את תשומת ליבי כבר עם ביקורי הראשון בו, ועם הזמן נראה לי שמדובר באחד המבנים המרתקים והמיוחדים ביותר באוניברסיטה, הוא לא מבנה משפטים, הנדסה או רפואה, כי אם בניין התחזוקה. אדריכל המבנה משה הראל הצליח ליצור כאן בעזרת משחקי אור, חלל וחומר את אחד המבנים הטובים בארץ. המבנה מצליח לייצג את האופן בו ייעוד פשוט ויומיומי כמו תחזוקה יכול להפוך למבנה מרהיב, גם אם לא במבט ראשון, וזאת הודות לשימוש בערכים של צניעות, פשטות וכנות. אין כאן נוסטלגיה רומנטית, אלא כאן ישנם ערכים אסתטיים ואדריכלים שחשוב שהם יחזרו לאדריכלות העכשווית.

.

האולם המרכזי בבניין: משחק של אור, מסה וחומר

.

במשך שנים הסתקרנתי לדעת מי תכנן את מגדל המאיץ בקמפוס מכון ויצמן ברחובות. בספרו של אבא אלחנני "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית" הופיע המגדל ותחתיו הכיתוב "מ. הראל". רק אחרי שנים גיליתי את חשיבותו ויחד עם זאת צניעותו של האדריכל משה הראל, שהביאה בין השאר להעלמותו המוחלטת מהזיכרון – ולא בצדק.

מגדל המאיץ במכון ויצמן הוא המבנה המקורי והייחודי ביותר שתכנן הראל. גם בניין התחזוקה באוניברסיטת תל אביב שתוכנן ונבנה בשנות ה-70 בשולי הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב, מתאפיין ביצירתיות ואיכות עבודה גבוהה עם הבטון.

לפני שנה העליתי כאן את אחת מהרשימות שלי שהציגה סיבוב במכון ויצמן כללה אמנם בין השאר תמונות של פנים חללי מגדל המאיץ אך רק חומר ביוגרפי מועט על הראל ואני מקווה שבעתיד אעלה לכאן רשימה יותר מקיפה על פועלו של הראל שהיה בעל סיפור חיים לא רגיל. בינתיים, ניתן להתרשם מסרט שערך בנו בו מספר הראל על עבודותיו בישראל מאז שנות ה-50.

.

הפיצה שאכלתי בדרך לבניין: האוכל האיטלקי בקמפוס טעון שיפור

.

אז למה אני חושב שזה הבניין היפה ביותר באוניברסיטת תל אביב? קודם כל בגלל שזה הבלוג שלי ואני יכול להגיד כאן מה שאני רוצה. אבל עם קצת יותר רצינות, הבניין מייצג באופן מובהק את הברוטליזם. אין כאן התחכמות בטכניקת השימוש בבטון החשוף. העיבוד החומרי הוא מיזערי אך מבוצע באופן מקצועי ואיכותי. פרטי הבניין בהם נעשה כאן שימוש הם פשוטים ועמידים, ככל הנראה מהטעם שמדובר בבניין תחזוקה המשמש את עובדי התחזוקה של האוניברסיטה ולא את בני התשחורת המשכילים…

העיקר כאן הוא יחסי החלל והמסה שבשילוב שימוש בתאורה הטבעית יוצרים יחד יצירה שלימה שהצליחה לגרום לי לחוות את הבניין באופן (כמעט) דתי מבלי להקטין את האדם ביחס לבורא עולם כפי שנהוג לעשות בקתדרלה, אלא כאן הבורא מצוי בגובה העיניים. זוהי חוויה שקשה לנסח אותה במילים.

בשיחה שערכתי עם אדריכל האוניברסיטה המקפיד על פי רב לשמר את כל האוצרות הארכיטקטונים שהופקדו תחת ידיו, מסתבר שדווקא עובדי הבניין לא סובלים את האפור והגולמי שהמבנה מייצג ולוחצים עליו ללא הפסק לצבוע את קירות הבלוקים והבטון החשוף בצבע קצת יותר שמח. הבורות הזו לא מעסיקה את האדריכל, שמקפיד לשמור על חזות הבניין המקורית. גם מבנה הנדסה שתכנן אחד מגדולי אדריכלי המאה ה-20 לואי קאהן ניתקל בדרישה דומה מצד עובדי הבניין וכן בשלל טענות, מענות ובקשות – כמו למשל הרחבת פתחי החלונות לשיפור האוורור והתאורה הטבעית – דבר שיפגע בחזית המקורית ולכן נתקל בסירוב מוחלט.

יחד עם זאת החצר הפנימית של בניין תחזוקה, שבמקור החדירה הרבה יותר אור לחלל הפנימי, כמעט ונסגרה לחלוטין, בעקבות תוספת קומה של בנייה קלה. למרות זאת, לפי מה שאני ראיתי, הבניין מאד מרשים בזכות התאורה הטבעית, החומרים החשופים המייצגים צניעות, פשטות וכנות וגרמי המדרגות והמעברים המעניקים קשרי מבט ייחודיים.

בכל מקרה, אם תהיו בסביבת האוניברסיטה אז אני ממליץ בחום לקפוץ לסיבוב של עשר דקות בבניין ועד אז הנה כמה תמונות מהמקום:

.

חזית מערבית במבט מדרום
חזית מערבית – פרט
החיבור בין אגף חללי העובדה ובין אגף ארכיב האוניברסיטה
החזית המערבית במבט מצפון
פרט בחזית מערבית באגף הארכיב
פרט של קיר בלוקים
הכניסה לאגף הארכיב במבט לכיוון הבניין
ובמבט לכיוון החוץ
חזית דרומית – כניסה ראשית
מפלס הקרקע: המדרגות העולות למפלס העליון ומחלקות את החלל ומחדירות אור יום
חתר פנימית
גרם המדרגות מלמטה
גרם המדרגות במבט מלמטה
מפלס הקומה הראשונה
הנגרייה
מאיר בשעת פעולה – מסביר לי כיצד עובדים עם מסור סרט
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אבי  On 17/02/2010 at 21:45

    בנאדם אתה חייב לצאת קצת מהארץ. טייל בפראג ותראה מזו ארכיטקטורה מדהימה.

  • מיכאל יעקובסון  On 18/02/2010 at 8:19

    ברור שבשוויץ והאלפים יותר יפה, אבל כאן אני גר.

  • דני  On 18/02/2010 at 11:29

    אני עובר לידו הרבה ואין ספק שיש לו פוטנציאל. אבל הוא מוזנח מבפנים, וגם במידה רבה מבחוץ (לפחות בחזית המזרחית המשמשת כמגרש גרוטאות), כנראה בגלל ש"בני התשחורת" לא משתמשים בו

  • יפעת  On 18/02/2010 at 22:03

    כל כך נהנית לקרוא את הרשימות
    תודה

  • מוטי ב'ח  On 25/02/2010 at 9:06

    כן היפה ביותר -אבל התוספות של אנשי התחזוקה, הן השערוריה האופיינית. תזעק על כך.

  • ירון  On 17/03/2010 at 1:42

    אכן בניין מדהים, היופי בפשטות ,החללים הגדולים וגרמי המדרגות הדומיננטים, ברוטאליזם יפהיפה. אין צורך להשוות למבנים בשוויץ או בפראג זה בכלל לא לעניין…..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: