סיבוב בספרית המפות של החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב

החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב הוא שוכן במקום זקן ואפרורי שרק הודות לכמה אנשים שמנערים ממנו היטב את האבק, לא קברו אותו בבית הקברות הסמוך של שיח' מוניס. אחד מאותם אנשים הוא ספרן ספריית המפות של המחלקה – ירון בלסלב, סטודנט לתואר שני באוניברסיטה שנכנס לתפקיד לפני כשנה וכבר הפך אותה למקום שהוא חלק בלתי נפרד מהאקדמיה (במובן האקדמי של המילה…).

לא שעד עכשיו הספריה הייתה חלק ניפרד, אך הבלגן הטיפוסי ששרר בה וחוסר הארגון האקדמי ושיכלולה הפכו אותה מגוף מוביל לגוף נגרר. מאחר ואני מבלה חלק נכבד מהחלונות שלי בספריה, החלטתי לברר כמה פרטים שהעסיקו אותי לא מעט לגבי הספריה וזה העומד בחזיתה.

איך בעצם הגעת לשמש כספרן בספרית המפות של החוג?

לאחר שצביקה מדניק ז"ל ששימש בתפקיד הספרן במשך שנים ניפטר בפתאומיות והספריה נותרה ללא ספרן, הוצע לי למלא את מקומו וזה מפני שכסטודנט אני מצוי ולומד רבות בספרית המפות.

כסטודנט בחוג, במה עוסקת עבודת התיזה שלך?

בתואר השני אני עוסק בגיאוגרפיה היסטורית מזוית סביבתית במסגרת בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. עבודת התיזה שלי מתמקדת בהיבטים סביבתיים בהתפתחותה של העיר תל אביב בין השנים 1949-1909, כשעיקר העבודה הוא הנושא הגיאוגרפי-היסטורי בהיבט סביבתי וככזה אני עובד רבות עם מפות ועם תצלומי אוויר.

מהי ההיסטוריה של ספרית המפות?

ספרית המפות באוניברסיטת תל אביב החלה כאוסף קטן עם הקמתו של החוג לגיאוגרפיה בראשית שנות ה-70. באמצע העשור הפכה הספריה למפעל הנצחה למיכה גרניט שנפל בעת מלחמת יום הכיפורים ואביו אל"מ ישראל גרניט (שהיה בין השאר מושל עזה וצפון סיני אחרי 67') גייס ותרם אוסף מפות גדול לספרייה. ישראל גרניט היה תלמיד פה במחלקה והכיר רבים מהמרצים וכך נוצר הקשר. האוסף המשיך להתפתח הודות לתרומות נוספות שהוענקו על ידי המרצים עצמם, צה"ל, משרד השיכון, מרכז מיפוי וכן שלל אוספים פרטיים כגון אוסף פיליפ וג'ינה קפלן שתרמו מפות עתיקות של ארץ ישראל מן המאה ה-16, אוסף וילי בלוך שתרם מפות עתיקות של המזרח התיכון ועוד. חוץ מזה, הספריה ממשיכה להתעדכן באופן שוטף ועקבי באמצעות מרכז מיפוי ישראל ולאחרונה ישראל גרניט תרם מפות שלל מצריות שהחזיק מאז מלחמת יום כיפור.

כמה מפות אוצרת הספריה?

ידוע לי שבשנות ה-80 העריכו שמספר המפות השמורות בספריה עומד על כ-80,000 מפות, כך שאני מעריך שכיום עשרים שנה לאחר מכן המספר עומד על כ-90,000. אך אל תשכח שבזה לא מסתיים הסיפור והספריה גם מחזיקה באוסף תצלומי אוויר גדול ומקיף המכיל אלפי פריטים.

מאיזו שנה המפה העתיקה ביותר המצויה בספריה?

אני לא כל כך יודע כי הספריה עדיין מצויה בעיצומו של תהליך קיטלוג, אך ככל הידוע לי המפה הקדומה ביותר היא מהמאה ה-16 ומציגה את ירושלים. זו לא ממש מפה, אלא יותר תיאור ציורי של העיר.

מהי המפה הנדירה ביותר בספריה?

אני לא בטוח… צריך בשביל זה להזמין מומחה.

יש מפה אהובה עליך במיוחד?

יש, אבל לאו דוקא מפה בודדת אלא יותר סדרות כמו אוסף ה-.P.E.F שיצרו הבריטים, וכן המיפוי שביצעו הבריטים לתל אביב בשנת 1937 שאני גם משתמש בה רבות. אני גם מאד אוהב את סדרת המפות העתיקות של המזרח התיכון מהמאה ה-18, את עבודות הקרטוגרף הממלכתי הצרפתי ובכלל את המפות הבריטיות.

מהי המפה המוזרה ביותר שנתקלת בה בספריה?

המפות המוזרות ביותר הן המפות שהוצאו בעת תהליך הייצור, כלומר מפות שבמהלך הדפסתן נשלפו ממכונות הדפוס כך שמופיעות עליהן רק חלק מהשכבות. מדובר במפות משנות ה-60 שפרופ' משה בראוור ביקש לשמור בספריה כדי ללמד על תהליך ייצור המפות. מפות נוספות שהן יותר מיוחדות מאשר מוזרות, הן מפות חיל האוויר האמריקאי ממלחמת העולם השניה, מפות אוקינוגרפיות של הימים בעולם כולל הקטבים וגם מפות שלל שנלקחו ממצרים ומסוריה.

תודה רבה.

(הראיון נערך בספרית המפות בתאריך 18.01.10)

 

 

 

 

ספרית המפות של אוניברסיטת תל אביב שוכנת בבניין יד אבנר שבשכונת אפקה, כמאתיים מטרים מגדר הקמפוס. על בניין המחלקה ארחיב בתיאור ודברים ברשימה אחרת, אך לא לחינם זכתה דווקא ספרית המפות בחלל הנעים והמזמין ביותר בבניין: כזה הצופה לכיוון צפון, מואר בשורת חלונות רציפה, ובכלל חלל נעים בפרופורציות שלו. אחרי הכל מחלקה לגיאוגרפיה חייבת להשען על המפות – שהן כלי העבודה החשוב ביותר לגיאוגרף.

בימים אלה מתכוננת המחלקה לפנות אחרי 40 שנה את המקום לטובת ייעוד אחר, ואת ספריית המפות להעביר בצמוד לספרית המחלקה השוכנת בקומה מעל בחלל אפל ומנותק מהעולם החיצון שנראה יותר כמו מחסן. האשמה בדבר איננה בספרנים, אלא בחלל הפיסי והמתקנים במקום – שלא טופלו עשרות שנים, בשל כך אני לא סובל בלשון המעטה את חלל הספריה במחלקה וזו גם אחת מהסיבות שכף רגלי כמעט ולא דורכת בה, חבל שכעת גם ספרית המפות תדחק לכוך קר ומנוכר. ואם כבר היא תעבור, אז על האוניבריסטה לבצע חידוש כללי לכל חלל הספריה ולהתאימו למאה ה-21.

ולסיום: שיר שיהיה לכולנו בוקר טוב!

ואסיים בהזמנה לכם – קוראים יקרים:

אם גם אתם סקרנים ללמוד ולהכיר פנים נוספות במצודות הטיגארט הפרוסים בכל רחבי ארצינו הקדושה (שעל שתיים מהן כתבתי כאן רשימות, זו הנטושה בדיר קדיס ומערכת המים של המצודה בתרשיחא), אז המועצה לשימור אתרים תקיים ביום חמישי 11.02.10 בבניין משטרת נהלל ההיסטורית יום עיון בנושא "מצודות טיגארט – ההשפעה האדריכלית על המרחב והנוף הארצישראלי".

בין הדוברים ביום העיון תוכלו למצוא את המומחה מספר 1 למצודות אלה הד"ר גד קרויזר, את אדר' פרדי כהנא שירצה על ההיבטים האדריכליים של משטרת נהלל ואנוכי גם – שארצה על חותמו של צ'ארלס טיגארט על המרחב הישראלי באמצעות מקרה מבחן של בניין חביב בו ניתקלתי באחד מהסיבובים שלי. גולת הכותרת של האירוע תהיה ביקור במצודת טיגארט בנצרת המשמש כיום את פיקוד העורף ולאחרונה נתגלה באקראי מאגר המים ותשתיות לעת חירום בתת-הקרקע של המצודה. לכן יש להרשם מראש בכדי שניתן יהיה להצטרף לסיור (מספר המקומות כמובן שמוגבל ויש להרשם מראש בגלל התיאום לכניסת מבקרים למתקן צבאי). לקישור להזמנה לחץ כאן. אז יש מצב שתבואו?

*
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בלעם  On 19/01/2010 at 9:14

    אני הכי אוהב את כפרים ערביים A-I.

  • מיכאל  On 19/01/2010 at 9:43

    כפריות ערביות, זה עניין של העדפה…

  • דניאל ונטורה  On 19/01/2010 at 11:26

    מדהים

    אוצר יקר ביותר

    הלוואי וישמרו עליו

    דני

  • יגאל חמיש  On 19/01/2010 at 13:20

    תודה.
    ייתכן בהחלט שאגיע ליום העיון.
    כל טוב
    י ג א ל

  • שירה  On 19/01/2010 at 22:26

    כתבתי תגובה ארוכה, שזה עתה נמחקה לי. אני רואה זאת כסימן מלמעלה, ולכן אביא את עיקרי הדברים:
    שמחתי לגלות ספריית מפות נוספת. נוספת, שכן כבוגרת החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ליוותה אותנו לכל אורך התואר ספריית המפות המהוללת (בידי הנחתום) של החוג. המרצים שלנו טוענים שזו ספריית המפות הגדולה בארץ ובפרט בכל הקשור למיפוי היסטורי של המרחב הארצישראלי וירושלים בפרט (למשל, תצלומי אוויר גרמניים ממלחמת העולם הראשונה). זה גם די הגיוני שכן בעבר היה התחום של גיאוגרפיה היסטורית חזק מאד בחוג. כיום הוא 'יובש' לחלוטין, זה סיפור די עגום שגם קצת קרוב ללבי. על כל פנים, למרות שהספרייה עברה שיפוץ לאחרונה, אני מבטיחה ניחוח חזק של דפים מצהיבים לכל מי שיפקוד אותה. ושווה. היא מגניבה מאד. הנה, יצא ארוך בכל זאת.

  • גיל גרטי  On 20/01/2010 at 20:53

    אני ואנשים נוספים עושים מאמצים רבים כדי שהספרייה לא תהיה "כוך" כפי שתארת במלים קודרות
    ספרייה מנותקת מהעולם החיצון – אלו דברי הבל
    סטודנטים שכף רגלם לא דורכת בספרייה לא יכולים להיות סטודנטים טובים
    למעבר ספריית המפות אל תוך הספרייה מספר יתרונות:
    קיטלוג – מיחשוב אוסף המפות
    הנגשת האוסף לקהל רחב משום שהקיטלוג הוא באינטרנט
    פתיחת הספרייה יותר שעות (יועסקו בה שני ספרנים ולא אחד
    שיפור השירות
    התמקצעות בעבודת צוות

  • זיזי  On 21/01/2010 at 1:01

    מצאתי אותן בגליל קרטון, מהודקות, כשפיניתי את הבויידם לעומקו. מפות מראשית ההתיישבות בארץ. מעט ישובים. משנות ה40. שמות הישובים נכתבו באותיות תנכיות.
    המפות היו מחוררות מעט, עש או משהו אחר סעד בהם קלות. נקודה חסרה פה, ונקודה חסרה שם.
    התלבטתי מה לעשות איתן. בערך 5 מפות גדולות בצבעים קלושים שהרכיבו ביחד את הארץ. זה עצוב לי להיזכר, זרקתי אותן. לפני 8 שנים וחצי. לא ידעתי שיש מקום כזה באוניברסיטה. מעניין אם היו מקבלים אותן עם קצת חורים

  • חן משגב  On 01/02/2010 at 21:08

    קראתי את דבריך הנחרצים לגבי ספריית החוג לגיאוגרפיה וגם את תגובתו הנעלבת (ובצדק יש לומר…)של גיל הספרן. האמת שכבן של ספרנית כמעט נעלבתי במקומו, אמנם החלל ל הספריה מיושן כמו כל החוג שזקוק לשיפוץ דחוף. יש גם בעיה שהספריה פתוחה מעט מאד שעות אך בכך לא אשם גיל אלא תקציבי האוניברסיטה המתקצצים כל העת, וזה גם המחיר של ספריה חוגית קטנה שקשה לאוניברסיטה להחזיקה כלכלית.
    יש לומר לזכות הספריה כי בעוד שבספריות האחרות באוניברסיטה כמעט ולא מתעדכנים בספרים חדשים, דווקא אצלנו בחוג רוכשים ספרים חדשים, ואני יודע לפחות שמנחת הדוקטורט שלי מעבירה רשימות פרים חדשים ואלו מוזמנים ועומדים לרשות הסטודנטים ובימינו זה לא מעט!
    אני גם מסכים עם גיל כי סטודנט טוב חייב להיכנס לא מעט לספריה ואי אפשר להיות סטודנט מוצלח , ובוודאי לא חוקר טוב בלי לנהל יחסי אהבה עמוקים עם הספריה…
    נקווה שמצב האוניברסיטה ישתפר וימצאו מימון לשיפוץ פיסי של החלל, לכיסאות נוחים ועמדות מחשב ומדפסות שלא מתקלקלות אחרי שני דפים ועד אז ניאלץ להערך את עבודתם של אלו המנסים באמצעים העומדים לרשותם לשפר את הספריה.

  • מיכאל  On 01/02/2010 at 21:26

    איפה הייתם בשיעור הבנת הנקרא בתיכון??? ציינתי מפורשות שלמרות מאמציהם של הספרנים של המחלקה, החלל הפיסי של הספריה הוא בעייתי. האשמה היא לא בהם אלא בבניין. על פי מה שראיתי בגג ניתן להחדיר לאולם אור טבעי ולא ישיר דרך פתחים שתוכננו לכך ונאטמו במהלך השנים.

  • שחר  On 28/02/2010 at 14:45

    האם הבניין החדש " בית הספר למדעי הסביבה ע"ש פורטר "
    יחליף את בניין " יד אבנר " ?…..

    הבניין החדש יהיה בעצם הפקולטה לגאוגרפיה של האוניברסיטה.

  • מיכאל  On 28/02/2010 at 16:22

    אני לא דובר האוניברסיטה ולפי מה שלמדתי אז הכל יכול לקרות, אבל ככל הידוע לי פורטר יישאר בפורטר וגיאוגרפיה תשאר ביד אבנר. אני חושב שזה עדיף לחוג לגיאוגרפיה לשמור קצת מרחק מפורטר.

  • שחר  On 03/03/2010 at 15:26

    חוץ מזה נידמה לי ש-" יד אבנר " נמצא ממש מימול הבניין החדש של פורטר.
    ואילו החוג ללמודי גאוגרפיה נמצא בכלל בתוך הפקולטה של מדעי הרוח.
    אז סביר להניח שזה הגיוני יהיה להעביר את כל חוגי הגאוגרפיה לתוך בניין אחד חדש

  • מיכאל יעקובסון  On 03/03/2010 at 15:37

    פורטר שם את הסביבה (עם ראיה אקולוגית) בראש סדר העדיפויות ובגיאוגרפיה מציבים גלריה של תחומים כשאחד המשמעותיים הוא האדם. למעשה, אין מקום לפורטר אלא הוא תוצר של תרומה, ואם היה הגיון בריא אז מדובר היה בתכנית לימודים בחוג לגיאוגרפיה. ככל הידוע לי הבניין החדש של פורטר יקום בשטח המשקיף על מה שהיה פעם הדרייב אין, וגיאוגרפיה יושבים עמוד באפקה – מרחק של כמה מאות מטרים טובים… גיאוגרפיה באמת ראויים לבניין חדיש יותר, אז או שישפצו את הבניין או שיאכלסו אותו בבניין קיים אחר בתוך הקמפוס שנמצא במצב טוב יותר. אגב, לגבי פורטר מה שמעניין זה שהמוטו של הבית ספר זה השמירה על הסביבה וכל החארטה הזאת, ואז הם באים ובונים על שטח פתוח בניין חדש…

  • שחר  On 04/03/2010 at 9:17

    הספריה של חוג גיאוגרפיה נמצאת בתוך בניין יד אבנר שהוא סתם בניין שהיה פעם המתנ"ס של שכונת אפקה ובכלל נמצא כמה מאות מטרים מהאוניברסיטה,
    ואילו החוג לגאוגרפיה יושב בכלל בתוך הפקולטה של מדעי הרוח.
    באמת למה לא בונים בניין חדש שיאכלס את כל חוגי הגאוגרפיה ……..
    והבניין החדש של פורטר יושב על שטח שאמור להיות " גן ציבורי " בכלל .
    יכלו להקים אותו בשטח של שכונת שייח' מונס במקום השטח של עכשיו

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: