סיבוב במרכז G בכפר-סבא החצר האחורית האמיתית שמשום מה קיבלה את הזכות לחזית הראשית

אחרי שהצלחתי להתאושש מהעובדה שמשה קצב הולך לשבת בכלא, בא רועי והציע לקפוץ ולראות את מרכז העסקים החדש של כפר סבא, ולכן ודאי שהסכמתי.

מה שמשך אותי היה השם שהוענק למרכז החדש: מרכז G. למה דווקא G – זה לא ממש עיניין אותי, היות ואצלי בתת-מודע כבר קפצה הנקודה החשובה, ומאחר וזו הנקודה שמעסיקה אותי מרבית שעות היום (והלילה), נמשכתי כבמטה קסם אל המקום.

מה רבה הייתה אכזבתי כשהגעתי לים של מכוניות העטופות באותן חנויות שכבר ראיתי מיליון פעם, ובפנים בשדרה של חנויות שראיתי אפילו יותר ממיליון ריחפו מספר כפר-סבאים עייפים. החלל הלבן והנקי שאפיין את המסדרון הגדול המשיק לחנויות – עמד בניגוד גמור לריחות והצבעים המובילים אותי כל פעם מחדש אל הנקודת G הנחשקת.

  

   

האמת, שהיינו חייבים לראות את המקום, היות ובפועל הוא מושך את הפעילות ברחוב ויצמן שהסתיים עד לאחרונה בפארק העירוני, הרחק מזרחה ויוצר למעשה שער מזרחי הן לרחוב הראשי של העיר והן לעיר כולה. זהו מוקד עירוני בעל משמעות גדולה, המושך אליו לא רק תושבים מכפר-סבא עצמה, אלא מהאזור כולו.

אחרי חמש דקות רועי הבין את הפרנציפ ורצה לנטוש, אבל אחרי שקניתי אותו בקיורטוש (כן, עכשיו לא רק בתל אביב), אז הוא הסכים להקדיש חמש דקות נוספות לביקור בדבר (זה בהחלט לא מקום) המיותר הזה.

אין שום קשר אם כן בין מרכז G לנקודה המפורסמת, היות והנקודה קרויה על שם ארנסט גרפנברג שהיה גניקולוג גרמני, בעוד שהמרכז הזה קרוי על שם חבורת יזמים בשם גזית גלוב. אגב, את משרד האדריכלים שתיכנן את המקום אני מכיר היטב, ושלא תהיינה אי הבנות הרי שמדובר במשרד גדול, איכותי ומצליח, אך מפאת כבודם ומפאת כבודו של המקצוע – לא אנקוב בשמם.

בעבר הלא רחוק שכן במקום מפעל משפחתי בשם "פקר פלדה", שהיווה לא רק את גאוותה של העיר כפר-סבא כבר בעשורים הראשונים להקמת המדינה, אלא היווה גאווה ישראלית הודות לתמיכתו הבלתי מתפשרת של שר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר (תושב העיר). בתמיכתו של ספיר הפף המפעל לספינת הדגל של התעשייה הישראלית – מונח שעדיין רלוונטי באתר הבית של החברה.

כיום לא נותר שריד לאותו מקור גאווה שהעניק תעסוקה למאות תושבי העיר והסביבה והעניק למפעל הבנייה הישראלי את הפלדה לה היה זקוק, אפילו שלט קטן לא שמו. את מקומו תופס מרחב בו מועסק עדר של מוכרות החיות משכר מינימום וממכירת גרביים, ובאותה הזדמנות מחסלים את מרכז העיר שכבר החל להראות סימני גסיסה מתקדמים, אפילו בקניון החדש והייחודי שבמרכזו.

לפני עשור ניהלה עיריית כפר-סבא, או בעצם האדריכל קולודני, קרב אדירים אל מול יזמי "קניון ערים", והצליחה לשבור את הקונספט המקובל של הקניון המתאפיין בחלל סגור, אטום ומנותק מהמרחב העירוני. כך נוצר לו קניון הפתוח (פחות או יותר) אל רחובות העיר, מעניק לעיר רחבה אזרחית (פחות או יותר) ומחזק (פחות או יותר) את מרכז העיר ולבטח מעניק לו פרשנות חדשה ונדרשת.

לסיכום: מרכז G הוא סתם עוד קניון, בו תמצאו את אותן חנויות שכבר אתם מכירים, עם אותן מוכרות מיואשות. יש כאן סיבה למסיבה מפני שהודות לחוסר ייחודיותו המשווע, החולשה הזו מעניקה לכפר-סבא את האפשרות לפרש מחדש את מתחם רחוב ויצמן, רחוב המסחר ההיסטורי הראשי שלה, ובכך לעקוף את אותו מרכז G המשוכפל, המשעמם והסינטטי.

עכשיו זו ההזדמנות; יש להשכיל שלא לאבד את ההזדמנות. כידוע מוקד עירוני חייב להתעדכן ולהתחדש מידי תקופה – וכעת, אם כי באיחור של כמה עשורים, הגיע הזמן לטפל ברחוב ויצמן – ליבה של כפר-סבא! אני מקוה שבכפר-סבא לא יטעו ויעשו כמו שעשו בהרצליה שלקחו את סוקולוב מבלי להסתכל על העיר כולה ולבסוף 75 מיליון ש"ח הפכו את "המרכז החדש" כפי שהוצג בלוגו לבדיחה שירדה לטימיון. רחוב סוקולוב הוא חלק ממתחם וחלק מעיר – זה הכל הולך יחד. יאללה לעבודה!!!!!!1

   

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיבוב בתערוכת חוצות על עתיד כפר-סבא ניתן למצוא כאן
 
* * *
 
ודבר אחרון ולא פחות חשוב
ביום שני הקרוב 22.03.10 יתקיים בחללית בירקון 70 ערב בנושא כתיבה ברשת על אדריכלות ותכנון. את הערב יערוך וינחה נועם דביר – שמעדכן כמעט מידי יום את קוראי גלריה בעיתון הארץ וגולשי עכבר העיר בנושאי אדריכלות ותכנון המרחב בו אנו חיים. בין האורחים שהוזמנו לערב ניתן יהיה למצוא את יואב לרמן שמפעיל כבר שלוש שנים תמימות בהצלחה אדירה את יומן הרשת שלו, וכן כותב שורות אלה שלא פיספס מעולם הרצאה בחללית. אם לא ביקרתם במקום עד היום אז זו ההזמדנות לראות כיצד חלל באחד מבתי הדירות המרשימים ביותר שתוכננו על ידי זאב רכטר באמצע שנות ה-30 – שוקם וחודש והפך לאחד מהמקומות המדליקים ביותר בעיר. הכניסה כרגיל תהיה חופשית ומומלצת 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נועם  On 02/07/2009 at 17:52

    כמו שכתבת בסיכום.
    אז למה להקדיש לו כל כך הרבה מקום?

  • שרון הר פז  On 03/07/2009 at 8:46

    יותר או פחות או יותר, קצת הבנתי את הנקודות החלשות. מה שלא הבנתי, מה הרבותא פה? קניון הוא קניון הוא קניון. כל מה שקניון צריך לעשות, זה לגרום לבני ישראל לבוא ולהוציא בו את מיטב כספם. חלק אולי גם יבלה שם, בעיקר בני הנוער.
    בשהייתי בלונדון ביקרתי בכמה קניונים והתמהיל כל כך דומה לזה הישראלי (או שמא להפך – זה הישראלי דומה לזה של חו"ל?), כך שהרגשתי בבית, מלבד השפה, כמובן, שבכל רגע ציפיתי שמישהו יפנה אלי בעברית וישאל למיקומה של חנות זו או אחרת 🙂
    אני מסוקרנת מאוד והייתי שמחה לקרוא את הצעותיך, את דעתך, לאיך כן צריך קניון להבנות ולהראות.

  • יעל  On 03/07/2009 at 21:42

    הקונספט של "קניון פתוח אל רחובות העיר" של קניון ערים יפה על הנייר, פחות פרקטי במציאות.

    אנו מתגוררים בישראל, מדינה שהקיץ בה נראה מדי שנה ארוך ומתיש יותר מבשנה שעברה. קניון ערים לא מספק מזגן, וכולו חשוף אל הלחות והחום. כשכבר יש חודש וקצת של חורף במדינתנו, ההליכה בו חשופה לקור לחלוטין.

    באשר למתחם G, מבחינת שופינג הוא די זהה לקניון ערים ולא ברור מה הצורך בכפילות הזו (בכל זאת, מרכז העיר נגיש יותר, בעיקר להולכי רגל) למעט המזגן בשיא הקיץ. נו, לפחות יש שם עדן מרקט והמבורגרים טעימים.

  • מיכאל  On 04/07/2009 at 21:25

    השאלה היא אם זה הביא באמת להתקדמות. כשמתבוננים בחללים המסחריים שהיו במזה"ת קודם לביאת היהודים ניתן למצוא כי המסחר העירוני התנהל ברחובות מקורים בעלי תאורה טבעית שתוכננו כך שהטמפרטורה במקום תהיה נמוכה והלחות לא תפגום בסחורה. עדיין ניתן לראות את זה בעכו בשוק הקצבים בעיר העתיקה בירושלים (שתוכנן באופן יוצא מן הכלל מהבחינה האקלימית)
    הרחובות המסחריים של הערים הישראליות הם העתק של השדרות המרכזיות באירופה – שאינן מתאימות לא לישראל ולא לתרבות המקומית בה כל רחוב ראשי הופך למוקד תנועה סואן רועש ומזהם. בהחלט צריך לשנות את הקונספט.

  • יעל  On 06/07/2009 at 13:29

    בעכו ובירושלים הרבה יותר קריר מבמרכז.
    כפר סבא לא רק סובלת מהחום והלחות האיומים שהם מנת חלקם של תל אביב, אלא שבניגוד אליה אין לה קרבה לים שתגרום למולקולות האוויר לזוז מפעם לפעם. האוויר עומד, ורק מעמידה של חמש דקות בתחנת אוטובוס בחודש אוגוסט אתה מייחל למותך או מזגן, מה שיגיע קודם.
    ועל כן, קניון ערים לא מספק את המפלט הרצוי ממזג האוויר.

  • שאול  On 13/09/2009 at 0:43

    בהחלט מעניין ה-גי הזה
    מיני גבעתים
    אותו גג אותם גשרים
    אפ עושים דיסני ממרחב צבורי לכאורה לפחות שיהיה מצחיק כמו במרינה בהרצליה

  • שרון רז  On 01/01/2010 at 23:31

    מודה שהייתי שם פעמיים שלוש
    בכל מקרה לא אתה ולא אני נצליח לשכנע את עם ישראל לקנות יותר ברחוב ויצמן ובמרכז העיר מאשר להגיע עכשיו בעיקר למתחם זה ולהוציא שם את הכספים
    בשטח עם ישראל אוהב קניונים, אוהב מרכזי קניות חדישים, אוהב חניה ואוהב לקנות במקומות חדשים
    זה עם עם בעיות, אבל זה המצב
    הפגיעה ברחובות של עירם החלה עוד עם הקניון הראשון הלוא הוא קניון איילון
    מעניין שכאן אפשר להסתכל כאילו על כל רחוב ויצמן כ-מול או כ-קניון בו רחוב אחד לא ממוזג, ויש שני עוגנים בשני הצדדים, עוגן קניון ערים ועוגם מזרחי שהוא מתחם ג'י זה
    אבל כמובן בעוד קניון עובד וגם מושך את קוניו לכל הצדדים ולכל האורך, כאן אנשים מעדיפים רק את העוגנים ולא את בשר הרחוב
    בכל אופן מפעל חשוב שפרנס משפחות הפך לקניון אמריקאי שעושק משפחות
    הנה צילומים שצילמתי את פירוק מפעל פקר פלדה במרץ 2007
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=1&area_id=10&sub_area_id=320

  • מיכאל  On 02/01/2010 at 17:52

    אין פה מה לשכנע: רחוב ויצמן הוא רחוב רועש, זקן ומתקלף שנראה יותר כאילו התייאשו ממנו כבר מזמן, ואני מקווה שבקרוב העניין הזה ישתנה. לגבי מרכז G: כמי שתמיד אוהב לספק את עצמו בנקודת G – גם אני אחרי הכל הותרתי במקום הזה כמה שקלים בעבור הקיורטוש, רק שבעוד שהקיורטוש תמיד מתקשר בתודעתי לחיים עירוניים תוססים היות ואני לקוח קבוע בסניף דיזינגוף ובוגרשוב, הרי שבכ"ס הוא שוכן בשממה של מרכז G. חבל שמתכנני המרכז החדש לא השכילו לעצב אותו ברוח המפעל ששכן כאן במשך עשרות שנים ובמקום זאת בחרו למחוק את הזיכרון המקומי, ואין כאן המקום לציין את חשיבותו העצומה של פקר פלדה לא רק לעיר כפר סבא אלא בכלל לתעשייה הישראלית.

  • יעל  On 03/01/2010 at 12:34

    עד כמה שידוע לי, למעט מתחם האוכל, קניון G עדיין מתקשה להתחרות בקניון ערים ובחנויות המרכז למרות הכל – בסופו של דבר, הוא מצריך נסיעה מיוחדת אליו. גם אם היא ניתנת בחינם, עדיין ניתן למצוא את אותן חנויות ברובן במרכז העיר, חמש דקות הליכה מהבית, ולחסוך את המאמץ. וזה הבדל מהותי מאוד, במיוחד כשמדובר בבני נוער נטולי רכב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: