סיבוב בשני פרויקטים נשכחים של מסטצ'קין / באוהאוס בים המלח

רגע לפני הריסת מתקני החוף הוותיקים של ים המלח, הלכתי לראות אותם מהסיבה שתכנן אותם האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ומבכירי האדריכלים שתכננו בתנועה הקיבוצית. הקשר של מסטצ'קין לאזור הוא דרך קיבוץ עין גדי שהוא היישוב הגדול והחזק במועצה אזורית תמר ומסטצ'קין תכנן להם את חדר האוכל ואת בית התרבות. פרויקט נוסף שהתעכבתי בו הוא שכונת המגורים נוה זוהר שממוקמת מדרום למתקני החוף ואותה לעומת זאת אף אחד לא מתכונן להרוס.

ועל כך ברשימה זו.

.
.

זוהי רשימה שביעית ואחרונה העוסקת בסביבות ים המלח, וכולן הן תוצר של סיבוב ארוך שערכתי במקום עם אסף מדמוני, ועל כך אני שוב מבקש להודות לו על הזמן והרצון שהקדיש לי.

(1) נוה זוהר

לשכונת המגורים בנוה זוהר, יש סיפור ישן ועצוב: השכונה תוכננה ביוזמתה של המועצה האזורית תמר בכדי ליישב אזור תיירות שהיה חסר חיים של תושבי קבע. בכדי שאכן במקום תגור אוכלוסיה איכותית, והמקום לא ייהפך לאזור מעבר לאורחים פורחים, חויבו תושבים פוטנציאלים להיות בעלי משפחות ולהוכיח כי אחד מבני המשפחה בעל משרה קבועה. הדירות לא נמכרו לדיירים אלה הושכרו בשכר חודשי של 100 ל"י (ואולי כאן נעוץ שורש הבעיה…).

מי הדיירים שהגיעו למקום? שליח עיתון "לאשה" שנחת בשכונה בשנת 1971 סיכם את אופיים בפסקה אחת: "בסיור הכרנו אנשים, שהם "טיפוסים" אחד אחד. מי שאינו "טיפוס", אלא סתם בן תמותה רגיל, אינו מתקבל כנראה ל"מסדר הכבוד" של ים המוות, השוקק בימים אלה חיים".

אסף סיפר לי שבמקור תוכננה השכונה לקלוט את עובדי מפעלי ים המלח, אך הבנייה התעכבה והעובדים שהשתכנו זמנית בערד, בחרו להישאר בה וכך נותר הפרויקט חסר לקוחות. כיום על פי אסף מתגוררים במקום עובדים זרים ופועלים ערבים שעובדים בסביבה והמקום לא מתפקד עוד כשכונת מגורים. ככה זה גם נראה, השיכון נראה כחסר שיווי משקל – ישנן יחידות דיור מושקעות ומטופחות וצמוד להן מבנה הנראה כמעט נטוש.

השילוב של בטון עם אבן מקומית מחזיר אותי לציטוט של צבי אפרת שהבאתי ברשימה הקודמת על דרכו של מסטצ'קין: "כציוני המאמין במקום רחש כבוד עצום לטבע. לא כתפאורה לבנייניו אלא כמקום בו הבניינים צריכים לצמוח. הוא לא ביקש להפוך את בנייניו לקישוט, לסמל, אלא ביקש שדרך הבית יהיה חלון לנוף ולא יכבוש אותו. להיות בנוף ולא להתריס נגדו. כיבוש השממה היה עבורו תהליך של התאזרחות בנוף ולא של שבירתו. האוניברסליות של עשייתו עשתה אותו לישראלי בתכנונו" (לבנות ולהבנות בה, עמ' 189).

.
.
.
.
(2) החוף

הפרויקט השני של האדריכל שמואל מסטצ'קין שאציג הוא מבנה רב תכליתי על חוף ים המלח בעין בוקק הניצב כיום נטוש בין שורת המלונות שצמחו במקום בעשור הקודם. המבנה הוקם אי שם בראשית שנות ה-70 ושימש את באי החוף בעיקר כמסעדה. עם פתיחתם של המלונות, הדרדר המקום, החליף מספר ידיים ולבסוף ננטש ונותר מיותם בין המפלצות האדירות שהוקמו מצדדיו ומאחוריו מצטער, אין מילה אחרת לתאר את בתי המלון שהוקמו כאן ומהווים ניגוד לארכיטקטורה של מסטצ'קין – זו הצנועה, הפרופורציונאלית, המקומית והאנושית.

מסטצ'קין למד בבאוהאוס שעל פי רוב נתפס בישראל בעיקר כ"אדריכלות לבנה" המשלבת בין טיח לבן ובוהק, זכוכית ומתכת. אך למעשה חלק נכבד ממורי הבאוהאוס היו מיסטיקנים לא קטנים שהובילו בבית הספר כיתות שלמות שהפחידו בהדיקותן הדתית הן את ההנהלה והן את השלטונות שסגרו לבסוף את בית הספר. דווקא וולטר גרופיוס שייסד את הבאוהאוס וניהל אותו בשנותיו הראשונות, תכנן וביצע בשיתוף תלמידיו בית מגורים עבור אדולף זומרפלד שהיה אחד ממובילי שוק הבניה בגרמניה (וגם יהודי), ולו תכנן גרופיוס מבנה העשוי כולו עץ.

בית זומרפלד

מבנה העץ עוטר ביצירות של אמנים מובילים ששילבו בעבודותיהם אלמנטים דתיים, שלבטח לא מזכירים במאומה את מה שמכונה בתל אביב "בית באוהאוס". אז גם זה באוהאוס, ונדמה שבמבנה העץ הנטוש והייחודי שלחוף עין בוקק בים המלח יש שורשים אי שם בברלין.

.

.

(3) האדריכל שמואל מסטצ'קין

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) הוא מאבות האדריכלות בתנועה הקיבוצית. כמו האדריכל אריה שרון, גם מסטצ'קין היגר לארץ ישראל ממזרח אירופה בה נולד, ושב לאירופה לצורך לימודי אדריכלות כשהוא בוחר בבאוהאוס, אותו מוסד נועז ובולט ביותר שפעל אז בתחום העיצוב והאדריכלות והיה בשיאו. לארץ חזר מסטצ'קין בתום לימודיו והשתקע בתל אביב בה גר עד לפטירתו.

את המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר ייסד ב-1943 והתמנה לתפקיד אדריכל ראשי. מסטצ'קין היה מקובעי מדיניות התכנון של קיבוצי תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי, בעוד עמיתו האדריכל שמואל ביקלס קבע את מדיניות התכנון במחלקה המקבילה שפעלה בתנועת הקיבוץ המאוחד. במשך 40 שנה פעל במחלקה ובשנות ה-80 פרש.

ב-2008 פרסמו מוקי צור ויובל דניאלי את הספר "לבנות ולהבנות בה – ספר שמואל מסטצ'קין" (הקיבוץ המאוחד), שיותר משהיה מונוגרפיה מקצועית על יצירתו, עסק הספר בעקרונות התכנון בקיבוצים. כאן בבלוג פרסמתי עשרות רשימות על עבודותיו של מסטצ'קין כמו בית הנוער העובד והלומד בתל אביב, מבנה הספרייה ואולם גולן בקמפוס גבעת חביבה, בית מוסיקה בקיבוץ עין השופט, בית ברל בנען, בית ספר לא גמור בשדות ים, בריכת השחייה ואולם הכדורסל בקמפוס גבעת רם, "בית היוצר" בנווה זוהר וגם את "בית מנחם" בקיבוץ מעברות שהצלחתי לעורר את הציבור שלא להרוס אותו. חדרי אוכל שהוא תכנן וכתבתי עליהם: אדמית, כרמיה, יקום, נגבה, רוחמה, שער הגולן (עם החזית האהובה עלי), דן, בית ניר, חצור, כפר מנחם, רבדים, מגן, גבעת עוז, עין דור, ושובל. לאחרונה גם פרסמתי רשימה על הבניין שהיה הכי קרוב ללבו של מסטצ'קין – בית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב.

.

רשימות נוספות על סביבות ים המלח:

שיר אהבה של חושש מפרידה

לא עוד הרבה זמן ניפרד

ואז ליבי החם יכחד.

באת ונתת לי אהבה

שמשמיים נשלחה.

את אותי באהבה הורסת

את נפשי האמיצה שורפת.

לחשוב שעוד מעט אינך

זה הורג אותי ואני דועך.

כל פעם שרואה אותך ליבי ניפעם

רוצה לתת לך את כל העולם.

רקכ אתקשר ולא תעני לי

אבין ילדה שאת חסרה לי.

הולך ברחוב החשוך בודד

לקולי עונה רק ההד.

למעלה בשמיים רואה כוכב

אבל יודע ששנינו ביחד ניכאב.

רוצה איתך לחיות

ולפרוץ את כל הגבולות.

לא עוד הרבה זמן תהיי ממני רחוקה

ומזכרוני פנייך יהיו כמו בועה נמוגה.

רק אתמול ילדה היכרנו

ואחד לשני התמכרנו.

רוצה להשאר מכור לגופך

רוצה שתהיי שלי כולך.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: