סקירה חדשית 1962/5

כשחלפתי אתמול בסמוך לכניסה לספריה במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה, מצאתי בתוך ארגז שהונח בפינה, ערימת כתבי עת מצהיבים. מאז שנכנס ספרן חדש לספרייה המיושנת והבלתי מזמינה, התחיל להיות שם סדר ורענון מדפים. אחד מתוצרי פעולה זו הוא פינויים של כל מיני כתבי עת ששכבו במהדורות כפולות על המדפים מעלי האבק.

"סקירה חדשית" שיצא לאור במשך עשרות שנים עד לשנות ה-90 בהוצאת המטכ"ל, ככתב עת לקציני צה"ל בענייני ביטחון, חינוך, חברה וכלכלה – הוא כתב עת שמהווה היום מסמך היסטורי מרתק. דרכו ניתן ללמוד כיצד ובמה "האכילו" את קציני הצבא הישראלי – עלינו, על שכנינו ועל בני בריתנו.

נשמע מעניין, אבל אותי זה פחות משך. אלא שכריכות החוברות הן אלה שריתקו אותי ובחרתי לקחת שלוש חוברות מתוך הערימה בהן נעשה שימוש באדריכלות ככלי להעברת מסר. להלן שלושה שערים של "סקירה חדשית":

 

1965

.

סקירה חדשית / מאי 1965: מבט מן האויר על העיר קרית גת ככל הנראה בימים הראשונים לאכלוסה. מבט נדיר על מקום שזה עתה נחנך. רגע לפני שהכבישים כולם נסללו ורוצפו, רגע לפני שבני האדם ערכו שינויים קטנים או גדולים באדריכלות המודרניסטית והנקייה שלא תמיד תאמה את פעילותם היום-יומית. הטייס צופה על העיר החדשה ומצלם קצת עקום את העיר שאמורה להוות מרכז עירוני בחבל לכיש.

"שיכוני יסקי" בולטים במרכז התצלום והצבתם האלכסונית באתר משתלבת היטב עם הטייתו של המטוס בעת הצילום. לפני כמה חודשים פרסמתי כאן רשימה על "שיכוני יסקי" שעל פי השמועה המקומית הובטח על ידי ראש העיר כי הם ייהרסו "אחרי החגים". מדיווח שקבלתי ביום ששי האחרון משמוליק המתגורר בסמוך – המבנים ניצבים עדיין על תילם.

התצלום מתייחס בגיליון למאמר "ההתיישבות האזורית – תכנון וביצוע, במלאות 10 שנים להקמת חבל לכיש". המאמר ניפתח בפסקה: "כאשר יחוגו בימים אלה ראשוני המתיישבים בחבל לכיש, שכיום מכונים הם 'ותיקיו', מלאות עשר שנים לעלייתם על הקרקע, יהיו שותפים רבים לשמחתם בארץ ומחוץ לגבולותיה, אך קודם כל, ומעל לכל, יהיה זה חגה של ההתיישבות החקלאית, עבורה מהווה חבל לכיש תמרור בעלייה לדרך המלך" (עמ' 13).

.

1962

.

סקירה חדשית / דצמבר 1962: בשנת 1960 נחנך "המרכז למחקר גרעיני שורק" – מכון מחקר לחקר הגרעין בסמוך לשפך נחל שורק. המקום שנתרם בחלקו על ידי ממשלת ארה"ב. הרוח החיה מאחורי הפרויקט היה מנכ"ל משרד הביטחון דאז שמעון פרס, שהיה גם זה שפנה אל אחד מגדולי האדריכלים במאה ה-20 פיליפ ג'ונסון לבא ולתכנן את המבנה.

ג'ונסון שניפטר לפני שנים ספורות בגיל 98, התפרסם לבד מהמבנים המעולים והמוכרים שתכנן, גם כאוצר התערוכה עם הנרי ראסל היצ'קוק ב-MOMA, שהציגה בשנת 1932 עבודות אדריכלות להן הוא טבע את המונח "אדריכלות בינלאומית", שהיה שמה של התערוכה.

בניין הכור המאופיין בבטון חשוף המשתלב היטב ברוח התקופה ששררה באותה העת בישראל, תוכנן אם כן על ידו, בשותפות האדריכלים הישראלים גדעון זיו שהתמחה בבנייה בבטון בארה"ב וידוע גם כמתכנן שותף ב"מגדל שלום" (עם פרשלטיין ולוי), וכן האדריכלים (הגיסים) יעקב רכטר ומשה זרחי.

למרות שהכור הפך לסמל ישראלי, לא מעט בעזרת העובדה שהמבנה התנוסס על שטר 5 לירות וגם על בול שיצא לכבוד חנוכת הבניין. למרות שנדמה שזה הבניין הכי שווה שתוכנן בישראל על ידי אחד מהאדריכלים החשובים בהיסטוריה, טרם ביקרתי בו. ניסיתי ולא נתנו לי.

בגיליון התצלום מתייחס למאמר "הטכנולוגיה הגרעינית – 20 שנה להפעלת הכור הראשון", אך מילה בו לא מזכירה את המתרחש בתחום בישראל הקטנה.

.

1962

.

סקירה חדשית / מאי 1962: חולית צינור בטון מונחת במקומה בעת הקמת פרויקט המים הגדול ביותר שידעה ישראל עד היום ונקרא "מוביל המים הארצי". החוליות המתועשות שיוצרו במפעל יובל גד שבאשקלון, הפכו לשם דבר וכל ילד ישראלי באותה העת הכיר את אותם אלמנטים אפורים. אל המוביל עצמו אני חש תמיד יחס אמביוולנטי, היות ומצד אחד הוא מצליח להשקות חבלי ארץ צחיחים ובכך לאפשר את יישובם ולהביא פרנסה למתיישבים המחיים את הארץ, אך מצד שני, המפעל הזה פוגע קשות הן בכנרת והן בנהר הירדן, שניים ממרחבי הטבע והמורשת החשובים ביותר באזור.

תצלום הצינור מתקשר למאמר "מוביל המים הארצי – מפעל הירדן ביצועו ותולדותיו" הסוקר את הפרויקט ההנדסי בעת שטרם הושלם שלב א' של המוביל. המאמר מתמקד בין השאר בעוינות ובחוסר שיתוף הפעולה מצד מדינות ערב השכנות לישראל בפרויקט (מעניין למה…).

מהמאמר עולה כי קודם להקמת המדינה הייתה כוונה להקים "רשות עמק הירדן" שתפקידה היה לטפל בכל נושאי המים למדינות הגובלות בירדן ובליטאני ובמקורותיהם. לטענת כותב המאמר האלמוני (למאמרים ב'סקירה חדשית' אין ציון שם הכותב או אף העורך) ישראל הסכימה על חלוקת מים שווה, אך "הליגה הערבית בישיבתה באוקטובר 1955 הטילה ווטו על התכנית, מכיוון שהיה בה משום שיתוף פעולה עם ישראל, ולו גם עקיף, ומשום שהיה בה ברכה גם למדינת ישראל" (עמ' 8).

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: