סיבוב ליד מרכזית טלפונים בים המלח

בשנות ה-60 ותחילת ה-70 היה האדריכל שמואל מסטצ'קין השריף של דרום ים המלח. מספר המבנים אותם תכנן וביצע באזור הוא נתון מרשים בכל קנה מידה, ולמעשה כמעט את כל המבנים במקום שהוקמו באותה העת תיכנן מסטצ'קין וכיום רובם המוחלט עדיין ניצבים על תילם, אם כי לצערי הם מצויים במצב של נטישה ושיכחה כזה או אחר.

הסיבה העיקרית שהשתוקקתי להגיע לדרום ים המלח היתה מרכזית הטלפונים המוצגת בשלוש התמונות הבאות (בהזדמנות זו, אני חוזר ומודה לאסף מדמוני שהנחה את דרכי במקום והקדיש לי מזמנו). לפני שנתיים יצא הספר "לבנות ולהבנות בה" שסיכם את פועלו של מסטצ'קין אך כמעט אך ורק התמקד בפרויטקים שתכנן עבור התנועה הקיבוצית. עקב כך, פרויקטים שמחוץ לגדרות הקיבוץ כמעט ולא הוצגו ולא זכו לפירוט והערכה טקסטואלים.

על עבודה אחת של מסטצ'קין באזור כבר פירסמתי כאן רשימה בתחילת הקיץ (בית היוצר בנוה זוהר), אך כאמור מדובר בלא מעט פרויקטים שתכנן באזור ובניין מרכזית הטלפונים הוא רק אחד מהם. יחד עם זאת, דוקא מבנה בעל פונקציה כל כך ברורה ובנאלית, זוכה תחת ידיו של מסטצ'קין בוגר ה"באוהאוס" לעבודה יפיפיה וכנה המורכבת מבטון ואבן מקומית ומשתלבת בנוף ומתקשרת אליו מחד באופן פשוט ביותר ומאידך באלגנטיות מעוררת השראה. לא סתם ציינה בפני דדי בן יהודה (אשתו השניה של מסטצ'קין) כי הפרויקטים על שפת ים המלח היו הפרויקטים האהובים על בעלה – עובדה שדרבנה אותי עוד יותר להגיע ולבקר בפרויקטים אלו.

באותו ספר שציינתי מתייחס צבי אפרת בקטע קצר שכתב לקראת סיום הספר (עמ' 189) על יחסו של מסטצ'קין אל הבניה בטבע. עם פסקה פיוטית זו, אסיים את הרשימה הקצרה ביותר שכתבתי עד כה:

"כציוני המאמין במקום רחש [מסט'צקין] כבוד עצום לטבע. לא כתפאורה לבנייניו אלא כמקום בו הבניינים צריכים לצמוח. הוא לא ביקש להפוך את בנייניו לקישוט, לסמל, אלא ביקש שדרך הבית יהיה חלון לנוף ולא יכבוש אותו. להיות בנוף ולא להתריס נגדו. כיבוש השממה היה עבורו תהליך של התאזרחות בנוף ולא של שבירתו. האוניברסליות של עשייתו עשתה אותו לישראלי בתכנונו".

   

 
 

***

הסיבה האמיתית לרשימה הקצרה הזו, היא שאתמול בערב פירסמתי כאן רשימה ארוכה ומפורטת שעסקה במתקני החוף שתכנן מסטצ'קין בעין בוקק ובכלל בפועלו באזור. בשונה מהרגיל, השקעתי ברשימה הזו זמן רב, ולכן לקח גם זמן עד שהעליתי אותה לרשת. 

בפתיחת אותה הרשימה כתבתי מספר פסקאות שלא מצאו חן בעיני אחת הקוראות, ולכן בחרתי להסיר לרגע את הרשימה ולערוך בה שינויים. לצערי הרב (זה קרה לי רק פעם אחת לפני חצי שנה) לאחר שהשלמתי את העריכה גיליתי שכל הרשימה כולה נמחקה ולמעט הכותרת – אין לה כל זכר. בכך אבדה לא רק עבודה בה השקעתי זמן ומחשבה אלא גם שיר אהבה. בכל מקרה, כל הנסיעה שלי לנאות הכיכר, סדום ועין בוקק הייתה בראשיתה רק כדי לחזות באותה מרכזית טלפונים ודווקא בה אני בוחר שלא להאריך.

אם אתם מתכוננים לשוב ולבקר במקום – הזהרו מהבולענים המקיפים את המרכזיה, יש כאלה לא מעט. ולסיום: שיר חדש של פלסיבו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: