סיבוב בקיבוץ גזר / שיר אהבה לכוכב של מחוז דן

ביום ששי האחרון בדרך מחומוס חליל ברמלה לביקור בבית העם הנטוש בכפר שמואל (אחר כך עוד המשכנו לקיבוץ שעלבים), עצרתי עם שאול בקיבוץ גזר השוכן לצד הדרך בה נסענו.

23 שנים חלפו מאז שיאצק ביקר לאחרונה בקיבוץ גזר, וזה עדיין משעשע לצפות בפינה ההיסטורית של נאיביות על סף הטמטום בה מוצגת ארץ ישראל הישנה והטובה שמעולם לא הייתה. זה ברור שבלי שלמה בר אבא אף אחד לא היה חוזר וצופה בקטע הזה, אך יחד עם זאת ניתן ללמוד ממנה איך לא להציג מקום. הפינה הזו לא מפתה לבא ולבקר בגזר וזו טעות העומדת ביסוד כל אותם קטעים קצרים שכיום מחליפות אותן תכניות הממפות את ישראל על פי המטבחים המקומיים שבהם. כמו אז כך היום, אין כל ניסיון להביא את הקהל להיבטים שונים במרחב ובכלל זה מבנים ויצירות אמנות המבטאות באופן יוצא מן הכלל את רוח הזמן אז והיום, ואת זה לא חייבים לעשות במילים גבוהות. כאן ובשאר הרשימות שאני מעלה, אני מבקש להחליף את יאצק, רק שהפעם בלי השפם והאקורדיון ואצלי שאול מחליף את תפקיד פיצי הרובוט.

.

.

כשנחתנו בגזר, כמו תמיד פנינו מהר לכיוון חדר האוכל – כי על פי מצבו ניתן להבין מיד גם את מצבו של הקיבוץ וגם מדובר במבנה הציבור בו הושקעו מיטב המשאבים המקומיים ובו ניתן לראות מבנה ארכיטקטוני מונומנטלי רב רושם – ואת זה אני אוהב. אך הפעם הלכנו הפוך, ושוב גילינו שהקטן, הצנוע והפשוט גובר על הענק, המפואר והמורכב.

בדרך כשאנו רצים באמוק לעבר חדר האוכל, נתקלנו באחד מחברי הקיבוץ עמו פתחנו בשיחה שבסופה התעניינו על מבנים בעלי חשיבות ארכיטקטונית לדעתו בקיבוץ. החבר לא היסס והצביע מזרחה ואמר ש-100 מטרים מאיתנו ניצב מבנה משק נטוש אך מעניין. בעקבות דבריו, דחינו את ביקורינו בחדר האוכל בכמה דקות לטובת המבנה המדובר.

ברטרוספקטיבה שערכה הגלריה באוניברסיטת תל אביב לאדריכל דוד רזניק, הוצג סרט דוקומנטרי על רזניק. במהלך הסרט נשאל האדריכל הקשיש זוכה פרס ישראל מהי הארכיטקטורה הטובה ביותר שהוא מכיר בישראל. בתגובה לקח רזניק את הבמאי לבית אריזה גדול וישן, השוכן נטוש ועזוב לצד הכביש שבין חדרה לעמק יזרעאל ושם הוא פרט לפני המצלמה: הפונקציונאליות הטהורה, העמדת המבנה ביחס נכון לאקלים המקומי ולתאורה הטבעית, השימוש הנכון בחומרים – כל אלה יחדיו יצרו את הארכיטקטורה הטובה ביותר בישראל.

הסצנה הזו חזרה אלי ברגע שנחשפנו למבנה הזה. שאול העצלן בחר להישאר מאחור ולא להתקדם למבנה ולהיכנס אליו. אני דווקא נכנסתי תוך שאני מבריח ברעש צעדי חתול בר נבהל, והתאהבתי בו מהרגע הראשון. שאול נדנד בחוץ שאצא כבר, כי הזמן דחק בו ומשם המשכנו לחדר האוכל של הקיבוץ שאינו כבר פעיל. ביקשתי משאול שייתן לי כמה דקות של שקט ונשכבתי על הדשא במדשאה שבחזית חדר האוכל. חשבתי על הארכיטקטורה היפה שנעזבה לנפשה (לא ידעתי עוד מה מצפה לי בכפר שמואל חצי שעה מאוחר יותר), חשבתי על הפרחים, על השמש שעטפו את המדשאה, ובסוף חשבתי על מה שאני הכי פחות אוהב לחשוב עליו – האהבה. כי כמו שאמר אהוד בנאי: מנהר ירקון ועד סמבטיון, מגליל ועד לראש שטן, לא תמצא תמה כמו אותה עלמה, היא הכוכב של מחוז דן…

.

 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .

.

וכעת לחדר האוכל:

 .
 .
 .
 .
 .
 .
.

ואחרי שקצת חשבתי והדשא דקר בגב, אז הנה עוד שיר אהבה (ותודה לליאור נרקיס על החרוזים):

שיר אהבה לכוכב של מחוז דן

את לא הכי יפה אבל את כן הכי מקסימה.

את לא הכי מרשימה אבל את כן הכי חכמה.

את לא הכי שקטה אבל את כן הכי חמודה.

את לא הכי פשוטה אבל האם את מרגישה?

את כל זאת אני לא שוכח

אבל ממך אני כבר רוצה לברוח.

כי מתוקה שלי לא יכול בלעדיך

וכל הזמן רק חושב עליך.

אותך כל הזמן רוצה לראות

ומה שנותר לי זה נשיקתך בחלומות.

כל הלילה לא נרדם

מה אכפת לך זה קל.

הלב שלי אליך כמו אש

הוא בוער ומתרגש.

רוצה להתקרב אליך

רוצה להצמד לשפתיך.

מזה דבר כבר לא יצא

למרות שאני מאד רוצה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  On 27/10/2009 at 14:38

    מיכאל היקר,
    קיבלתי את הקישור למאמר הזה דרך חבר יקר שידע שיהיה לי הרבה עניין בו. אני גרה בקיבוץ גזר וגם לומדת אדריכלות בבצלאל. רק להרחיב על העניין- המבנה הנטוש שהוקסמת ממנו שימש יונקיה עד לפני 15-20 שנה, נראה לי שהוא נבנה בשנות הארבעים ואני חושבת שהוא מקום לשמור, כנראה שעוד כמה שנים הוא ייהרס בלי סנטימנטים לטובת ההרחבות הבאות אלינו במרוצה.
    לחדר האוכל יש לי עוד יותר קשר ריגשי, א. מפני שהתחתנתי על הדשא ממולו ב. מפני שגם עליי המבנה שלו הילך קסמים עוד כילדה ונערה, אולי זו המונומנטאליות שלו, אולי זה איך שהזריחה עולה מאחוריו כאילו הרכיבו את הקומפוזיציה הזו במיוחד לפוסטר משנות החמישים למען השתדלנות הציונית, בכל מקרה, מאוד אהבתי לקרוא על הבית שלי דרך העיניים שלך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: