סיבוב במתקן המים הבריטי הנטוש במעונה / הר הבטון

אני כבר לא זוכר איך עליתי על זה שיש מתקן מים ענק מבטון ונטוש ליד היישוב מעונה, אבל לקח לי כמה שנים עד שצצה היוזמה והצלחתי להגיע באמת לאתר עצמו. כמעט ואין חומר באינטרנט (התמונה עכשיו בויקיפדיה היא שלי), ואולי גם מפני שאין לאתר שם – אז בכלל קשה למצוא עליו פרטים. אבל בסוף נתקלתי באדריכלית הנוף נאוה כהן שמשרדה ממוקם במעונה, וכך ניצלתי את הקשרים וקבלתי הכוונה ישירה לאתר הנשכח והמדהים הזה המשלב מפעל טכנולוגי והנדסי עם שמורת טבע שקטה ויפה.

.

.

באתר תיירותי לגליל, עליו עליתי רק לאחר מעשה, מצאתי ניסוח מדליק למקום: "ברחתם מהבטון של העיר? קבלו אותה בהפוכה: הר בטון באמצע הטבע". ועד שלא רואים את זה, לא מבינים מה זה 5,000 מ"ר של בטון באמצע הטבע. את המכונית מחנים בתחילת שכונת ההרחבה של מעונה (אל תחפשו שילוט – כי אין), סוגרים את הרכב והולכים לשביל החודר אל הטבע. אחרי כ-200 מטרים מגיעים למתקן המוקף בשרידי גדר תיל ובקלות ניתן להיכנס לאתר השומם. מקום נקי ונהדר לבצע בו תחת העץ מנוחה מהמסע המפרך מהמרכז, פיקניק, או משגל רומנטי.

המתקן הוקם באתר הקרוי היום הר אגר, על ידי הבריטים בשלהי המרד הערבי, בעת ששלטונות המנדאט אולצו לפזר כוחות בכל חור ופינה במדינה ובעיקר במרכזי אוכלוסיה ערבית. במשטרת תרשיחא הוצב כח גדול אשר כלל כח פרשים, דבר שדרש הספקת כמויות מים גדולות מבלי להסתמך על מקורות המים המקובלים באזור.

לצורך זה, הזמינו הבריטים מהמחלקה לעבודות ציבוריות להקים להם מערכת מים במרחק קצר מבניין המשטרה, שהיא עצמה מצודת טיגארט המשרתת עד היום את המשטרה.

הפתרון, שככל הידוע ייחודי לארץ, הוקם בצורת משטח בטון אשר כל צלע שלו הינה באורך של 70 מ', והמשטח עצמו מורכב מ-7 מדרגות בטון (שהארוכה שבהן אורכה 100 מ') ושלוש תעלות – המנקזים מי גשמים למאגר מים המצוי בנקודה הנמוכה במתקן. מידות המאגר הינן 15 X 15 מ' ועומקה כ-5 מ' (סך הכל יכולת האגירה היא 1,250 קוב מים).

בריכת האגירה חוברה לצינור תת-קרקעי המוביל לאורך 950 מטרים את המים, הישר אל מאגר בפנים בניין המשטרה השוכן למרגלות הגבעה.

מהאוויר נראה האתר כמשבצת בטון, שכאשר ערב נסיעתי לצפון הראיתי את התצ"א בגוגל לד"ר משה, הוא מייד אמר שזהו מנחת מסוקים. אך לאחר שהוא מצא כי אין כל גישה לריבוע הלבן הנראה בתצ"א ומוקף בצמחיה טבעית, הוא הבין שמדובר במתקן הבריטי. מה שנראה בתצ"א כמישור לבן, נראה באתר עצמו כמערכת של שיפועים היורדים לכיוון צפון, ומלווים את המדרון הטבעי של הר אגר.

.

.

עמרם וייסמרק – בן קיבוץ געתון השכן לאתר, כתב על מפעל המים הבריטי מאמר קצר השופך אור באופן משמעותי על הפרויקט, וזאת הודות לנבירתו של וייסמרק בארכיונים ובפרוטוקולים שליוו את ביצוע הפרויקט: התכנון לאתר החל כבר בראשית שנת 1940, כשהפתרון הראשון שהוצע למים היה באמצעות שאיבה, אך הפתרון של תפישת מי הגשמים באמצעות משטח איסוף גבר על שאר ההצעות. תוך זמן קצר נערך ניסוי הנדסי באתר על חלקה קטנה, בכדי לבדוק את רמת הפתרון  ועם הצלחתו החלה העבודה לביצוע הפרויקט כולו. באותה העת, בהעדר מיכון מתקדם, נעשתה העבודה בידיים על ידי פועלים מהסביבה, תחת פיקוחו של מהנדס של המחלקה לעבודות ציבוריות שהיה יהודי והתגורר במהלך העבודה בכפר מעיליא הסמוך (שאגב, יש סרטון חדש ויפה על הכפר ב-YouTube שהוכן על ידי ג'ואד אבו חנא – צעירה תושבת הכפר).

בחורף 1941 כבר פעלה המערכת, ובמקביל החלו הבריטים לאתר ייעודים לעודפי המים הרבים שנצברו ממפעל המים הייחודי. תחנת המשטרה צרכה 1,825 קוב מים לשנה, כך שכל המים שנאגרו מעבר לצריכת התחנה, סופקו לתושבי הסביבה. בשנת 1954 חובר הכפר למפעל עין-זיו השואב את מימיו מנחל כזיב, ובכך בא על סיומו השימוש במתקן המים הבריטי. וייסמרק מסיים את מאמרו בערכים הקיימים במקום והוא חותם כי "המבקרים באתר יכולים לקבל ממנו השראה רבה, להפליג בדמיונם מעבר לגבולות הפרויקט, אפילו להבין טוב יותר את ההשפעה הבריטית על נופה של הארץ כמו גם על גורלה ההיסטורי".

.

ויש גם סרטון עם סוף מפתיע….:

.

.

****

קודם שאגיע למפעל המים הבריטי, הנה כמה תמונות של בית הכנסת ביישוב שתוכנן ככל הנראה בראשית שנות ה-70 על פי חתך הזהב, וכן תמונה של תחנת אוטובוס במעונה השוכנת ממש אל מול הבית כנסת.

.

.
אתמול נרשמה הכניסה ה-50,000 לרשימותי (חמישית מכמות הכניסות התבצעה ב-32 הימים האחרונים), ולכבוד האירוע העליתי סרטון קצר ממתקן המים הבריטי שבאמצעותו ניתן להבין יותר טוב את המקום
כמו כן, אני ממליץ בהזמדנות זו להאזין לשיר "חייל חזור הבייתה" של מני חן ושאדי ביטר המוקדש לשיחרורו של גלעד שליט שביתו מצוי לא רחוק מאתר מתקן המים
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דן  On 08/10/2009 at 13:25

    האם לדעתך ניתן להשמיש אותו? או להפוך אותו לאתר פונקציונאי לצורך אחר?

  • מיכאל  On 08/10/2009 at 13:31

    תודה דן על תגובתך.
    קשה מאד להשחית את הבטון, אך באתר כבר נגרם נזק ונדליסטי (אותו בחרתי שלא להציג כאן). בטון שאינו מתוחזק באקלים המקומי נהרס אט אט ולמרות רמת הביצוע המעולה של הפרויקט – הזמן הוא האויב הגדול ביותר של המקום.
    אני לא חושב שצריך להפוך את האתר לאיזו אטרקציה אלא כדאי להותיר אותו כפי שהוא, אך יש ללות אותו ולתחזק אותו במקומות הדרושים והייתי מוסיף שלט הסבר מפורט באתר עצמו.
    יש משהו מרהיב בפלא הטכנולוגי הזה בלב הטבע הפראי.

  • משה הרפז  On 08/10/2009 at 13:41

    אין ספק שלמדתי משהו…

  • שרון רז  On 08/10/2009 at 19:42

    זה נראה כמו הכלאה בין 75% העיר הלבנה של דני קרוון בגבעתיים עם 20% בונקר ו-5% סוזן דלל עם תעלות המים, והכל באפור צרוב
    מעניין
    כמו כן אני מעוניין להמליץ על מבנה קצת דומה ומאוד מעניין ומסתורי, סוג של בריכת בטון, גם היא נראית בריטית, שמצאתי פעם, במרץ 2007, ליד גבעת כ"ח, הנה הלינק
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=5&area_id=109&sub_area_id=331&index=0

  • esamaha  On 11/11/2009 at 11:34

    הבריטים היו אשפי התשתיות!
    הקדימו את הזמן בפלסטינה א"י ב 50 שנה לפחות!
    פרוייקטים שהם הרימו בשקידה ומתוך תכנון מסודר ובלי רעש מיותר כבר בשנות ה40, מדינת ישראל מצליחה להרים בקושי רב רק בשנות ה 2000.
    חבל שהם לא הספיקו לתכנן ובצע עוד כמה פרוייקטים לפני סיום המנדט. רכבת תחתית לגוש דן למשל???

  • אמנון שרון  On 15/12/2009 at 7:58

    נהניתי מאד מתאור הר הבטון וסביבתו כמו כן מהתמונות וההסברים כל הכבוד

  • עדו  On 19/10/2012 at 20:44

    לגבי בית הכנסת – יש סיכוי שהתוכנית היא שטאנץ שבוצע פעמים רבות במושבים שונים – למיטב זיכרוני בית הכנסת במושב היוגב נראה בדיוק אותו דבר.

  • אמנון גופר  On 12/02/2013 at 10:22

    יופי. …יופי של תמונות.. אוהב אני אנשים אוהבי ארץ…
    ממליץ לך לקרוא כמה כתבות שלי בנושא הר אגר ומתקני בטון אחרים בגליל
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3707200,00.html
    או בספרי "סודות גליליים" (2006) ו"חמש דקות מהצימר" (2012) שבהם אני ממליץ על טיול לאתר
    שא ברכה,
    אמנון גופר

  • רוחלה שפרן  On 04/05/2014 at 17:57

    קשה להאמין שאתר בגודל זה

  • חוה רחמן  On 11/02/2016 at 13:41

    אתר מעניין. יש לי תמונה נחמדה מהביקור במקום, ואשמח אם אוכל לצרף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: