סיבוב בביתן הגרמני בברצלונה של לודוויג מיס ון דר רוהה

שנת 1929 היא ככל הנראה השנה החשובה ביותר לארכיטקטורה בעת החדשה. לא בגלל שבאותה השנה הוקמה נתניה, התקיים טקס האוסקר הראשון או בגלל שנולד פרנק גרי. שנת 1929 חשובה הודות חנוכתן של שתי היצירות המשפיעות ביותר על האדריכלות מאז ועד היום: הראשונה וילה סבואה בשולי פריס שתוכננה על ידי האדריכל לה קורבוזיה (Le Corbusier) כבית נופש לסופי שבוע מחוץ לעיר הסואנת. היצירה השניה שבה אתמקד הפעם היא הביתן הגרמני בתערוכה העולמית שהתקיימה באותה השנה בברצלונה, ותכונן על ידי מי שמונה שנה לאחר מכן למנהל הבאוהאוס לודוויג מיס ואן דר רוה (Ludwig Mies van der Rohe).

.

.

לכבוד התערוכה העולמית שהתקיימה בשנת 1929 בברצלונה מונה האדריכל לודוויג מיס ואן דר רוה כאחראי על תכנון וליווי הנציגות של גרמניה שכונתה באותה  העת רפובליקת ויימאר. בתום התערוכה פורק המבנה וחלקיו נשלחו חזרה לגרמניה ועם השנים נעלמו. בשנות ה-80 הוחלט לשוב ולהקים את הביתן בשל חשיבותו ההיסטורית במיקומו המקורי בברצלונה. לצורך כך נאספו ונותחו מאות תצלומים של המבנה, וכך נערך תהליך שיחזור מדויק וקפדני שבסופו הוקם הביתן. למעט העמודים הקלאסיים שניצבו בחזיתו – שוחזר הביתן באופן מדויק.

אני חושב שמאד קשה לתאר את הביקור בביתן הזה בברצלונה. מדובר במבנה מופשט שכל מטרתו היא להרשים וכלן למעט מספר כיסאות ופסל דמות אשה שנועד להשלים את מרכיב התנועה ביחסי המסה והחלל של המבנה – אין בו כל ריהוט. הבניין הוא יצירת האמנות וככזה הוא מייצר חוויה שנדיר מאד לחוות אותה בלי מיני אפקטים של גודל וצבע. לכן, אני בוחר למעט בתיאור חשיבותו של המבנה ובכלל תיאור הביקור בו. מה שכן ניתן לסכם ולומר זה, שרק בשביל ביקור בביתן ברצלונה שווה להגיע לעיר.

ג'וספ קווטגלאס הוציא בשנת 2001 את הספר Fear of Glass שנראה לי מסכם ומנתח באופן הטוב ביותר את היצירה הזו, ואת זה הוא עושה בליווי של תצלומים היסטוריים לצד שרטוטים עכשוויים של המבנה. למרכיב הזה ישנה חשיבות, כי רק כך ניתן להבין את תהליך שיחזור המבנה שפורק במקור בתום התערוכה ועם התגברות הקולות לשחזר את המבנה בשנות ה-80, בוצע הפרויקט על סמך התצלומים הרבים שתיעדו את המבנה המקורי. אני חושב שבערך של הביתן בויקיפדיה האנגלית יש מספיק מידע היסטורי על המבנה, כך שאין צורך להאריך בנושא. כמו כן, יש פירוט על הפסל של גיאורג קולבה.

.

ביתן ברצלונה היה אחד מהמבנים המשפיעים ביותר על הארכיטקטורה, ואני לא יודע אם מה זה אומר בדיוק אבל עד היום ישנם סטודנטים שמתכננים פרויקטים בהשראתו. כך למשל, בסטודיו של שנה ג' שהתקיים למעלה מ-70 שנה לאחר שתכניות הביתן נהגו, תכנן שאול בלב תל אביב על חניון "דן" ברחוב ארלוזורוב שכונת מגורים שלימה בהשראת תכנית הביתן. יחידות המגורים התאפיינו בחלל זורם ומשוחרר, שנפתח אל החוץ באופן שאיפשר חדירה הדדית של המרחב הציבורי והמרחב הפרטי, בדיוק כמו שגל אוחובסקי אוהב.

אך המבנה הישראלי בו נראה שהייתה ההשפעה הבולטת ביותר של הביתן על המבנה, זהו 'בית יד לבנים' (בתמונה משמאל, מאוסף משפחת לוטן) השוכן בלב גן מרתק לא פחות מהבניין ברחוב פינקס בתל אביב. 'בית יד לבנים' תוכנן בשנת 1960 על ידי האדריכל ישראל לוטן (לו כתבתי ערך ראשוני בויקיפדיה). אגב, גם המבנה שתכנן בנוה זוהר האדר' שמואל מסטצ'קין (בוגר הבאוהאוס) שואב מהרוח המנשבת בביתן ברצלונה, והיום יותר מתמיד כשהמבנה ניצב ריק בלב המדבר – הנופח המופשט של המבנה מתעצם (ועל כך ניתן לקרוא ברשימה ניפרדת).

לצורך הבהרת חלק מהפרטים, בחרתי להציג כמה מהתצלומים ההיסטורים לצד אחת מהתכניות המשוחזרות שמציג הספר, בכדי שתוכלו להשוות בין העבר להווה. אגב, אפילו את העיניים בלוחות השיש הענקיים – שיחזרו באמצעות איתור עיניים דומות במחצבת השיש המקורית ממנה נחצבו הלוחות המקוריים.

.

כריכת הספר
מיס ניצב בחליפה בעת הקמת הביתן במרכז אתר הבניה
שיחזור תכנית על של הביתן הגרמני
הביתן במבט מהאוויר
העמודים כבר ניצבים בעוד שהביתן טרם הושלם. בעת שיחזור האתר בשנות ה-80 לא שוחזרו העמודים הקלאסיים
הריסת העמודים בשנת 1929
מיס ואן דר רוה משוחח באירוע הפתיחה של הביתן עם אלפונזו בורבון
פסלו של גיאורג קולבה "זריחה" מוצג בתערוכה בקלן בשנת 1925, בשנת 1929 השאיל מיס את הפסל לביתן
ביתן התעשיות הגרמניות שתכנן מיס לתערוכה העולמית ב-1929 בברצלונה, בנוסף לביתן המדובר

.

כבר ממרומי הר היהודים שאול לא הפסיק לבקש שאצלם אותו ליד כל פיסת נוף ודוכן נקניקיות ובאמת ברצלונה כמו לויקי כרסטינה היא מקום צבעוני, מרגש, רגוע ונעים. אף אחת לא הזמינה אותנו לטוס לצד השני של ספרד אבל ברצלונה היא אחלה מקום לכל גיל, כך שהביקור הוכתר בהצלחה. אפשר לכתוב מגילות שלימות על כל מקום ואתר בעיר, אבל אותי מה שעניין זה הביתן של מיס, והיות והוא מעל למה שמילים יכולות לתאר, אשאיר את המקום לתמונות לדבר במקום.

.

אם נחזור רגע לבניין יד לבנים ברחוב פנקס בתל אביב, שתוכנן על ידי ישראל לוטן בשנת 1962, ושהושפע מעיצובו של ביתן ברצלונה, ניתן לראות בתמונה כאן מעל שצולמה ה- 23.09.09 ומציגה את עמודי הפלדה החשופים בחזית המערבית של המבנה ברחוב פינקס – שהינם העתק כמעט מדויק לעמודי הצלב שתכנן מיס (רק שעכשיו הם "מעט" חלודים)
.

רק כדי לזרוק פירורים משאר המסלול, אז הנה עוד כמה תמונות מהעיר:

>  >  >

הרשימה מורכבת משילוב של תמונות שצילם שאול וצילמתי אני.

>  >  >

מבנה חשוב נוסף אך קצת נשכח ושלא בצדק, הוקם אף הוא בשנת 1929 וזהו בית לובל על חוף הים בלוס אנג'לס בתכנונו של ריצ'רד נטורה. בית לובל ניצב היום נטוש ופרוץ, ועל אף העובדה שניכנס כבר מזמן לרשימת השימור העירונית – המבנה מתפורר וללא כל השגחה. כל אחד והצרות שלו.

> > >

ולסיום: אנה בול!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • .  On 24/09/2009 at 10:00

    איך אתה חי בלי מרכיבי המזרח התיכון שחקוקים בחייך? קפוץ לאיזו מסעדה של מהגרים ערביים, נראה איך תרגיש שם – למרות שאני בטוח שתסתדר.

  • יפה עוזרי  On 29/09/2009 at 15:59

    איך אתה תמיד משיק לתחומי הענין שלי? במסגרת לימודי תואר 1 בתולדות האמנות עשיתי עבודה על בית לובל בהשוואה לבית וייצמן. אבל זה לא אותו
    בית אני עשיתי עבודה על
    lovel health house

  • מיכאל  On 29/09/2009 at 18:52

    זה אומנם לא אותו בית אך מדובר באותה משפחה שהיה לה בית קייט ובית מגורים. הבית עליו כתבת הוא מאד מפורסם והפך למרכז מבקרים וגם יצא עליו ספר שלם בשנת 2000. בית החוף של לובל הוא בניין מודרניסטי הרבה יותר מעניין ופורץ דרך.

  • ירון  On 12/10/2009 at 11:19

    לא לגמרי ברור לי מה ניתן להשוות בין בית ויצמן ברחובות לבית החוף של לובל. מאידך – הנה השוואה מוזרה: בשנות השמונים הלך והתבהר לארכיאולוגים שיש בית שמכונה "בית 4 המרחבים", שנבנה בהמון מקומות בארץ בדיוק בתקופה המשוערת של התישבות בני ישראל, הוא הופיע משומקום, ובנייתו מעידה על חובבנות. על מי שלא ממש צבר נסיון ארכיטקטוני קודם. הוא כונה, לפיכך, הבית הישראלי. התכנית הטיפוסית שלו זהה לזו של בית וייצמן.

  • רותי  On 15/02/2010 at 19:42

    אני סטודנטית לאדריכלות ועושה עבודה על ביתן ברצלונה של מיס ון וכו
    המידע והתמונות ממש מוצלחים!
    הם עומדים לקחת חלק נכבד בעבודה

  • מיכאל יעקובסון  On 15/02/2010 at 19:48

    ואשמח מאד לקבל במייל עותק של העבודה.

  • גדי  On 30/04/2011 at 20:22

    אני עומד להרצות בhit במסגרת לימודי עיצוב תעשייתי על מיס וכן התמונות שלך ממש עוזרות, בסיום העבודה אשמח לשלוח עותק, בברכה גדי לוינברג

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: