סיבוב בגלריות גבעון, נלי אמן וגורדון (אביבה אורי, גיל מרקו שני, יעל קנרק) וגם ים וביקור בבית הכנסת

שבוע שעבר הייתי בטוח שבזה זה נגמר והים למחרת יהיה כבר קר ברמה כזו שאאלץ להמתין לקיץ הבא. אבל החשש היה מוקדם, והספקתי השבוע לרדת לחוף כמעט כל יום והיה לא רק נעים, אלא גם יותר נקי.

בכל מקרה, היות ושאול משפץ את דירת הוריו, אז דחינו את הביקור המתוכנן שלנו בבית העם בכפר שמואל, ואת הבוקר עשיתי לצד מירון.

בשעה שמונה ורבע כבר ניכנסנו לים יחד עם קשישי החוף, כשמעל משקיפה עלינו ציפור הבטון, שהציב במקום האדריכל אבא אלחנני עם האמן והסופר בנימין תמוז לזכר הטייסים שנפלו עם מטוסם בחוף ימה של העיר. מודל מתכת של הציפור, מוצג בימים אלה בתערוכה מומלצת לכולם בבית עמותת האדריכלים ביפו (ועל כך ברשימה נפרדת).

עד אתמול עוד התלבטתי עם לעלות לעיר הקודש לאירועי "בתים מבפנים" שמתקיימים בסופ"ש בכל חלקי ירושלים הישראלית, אבל בסוף העדפתי להשאר כאן. את ירושלים נשאיר לירושלמים.

שלוש גלריות היו על הכוונת: גבעון, נלי אמן וגורדון. שלושת הגלריות שוות ביקור ואתחיל דווקא מזו שאליה כדאי להגיע רק בשביל עבודה אחת. בגלריה גבעון מוצגות עבודות מאוסף הגלריה, אך העבודה המרשימה ונראה לי שגם המשמעותית ביותר היא של גיל מרקו-שני, שמקבל קיר שלם לעבודה גדולת מימדים בסגנון האופייני לו רק שהפעם זה ממש נראה כמו תפאורה להצגה. העבודה אופיינית לשני ובלי כל בשורה חדשה, ועדיף שכך כי אני מאד אוהב את הסגנון הגרפי שלו. בעבר הייתי מצפה לעיתון סוף השבוע רק כדי לראות את התצלום השבועי של מיקי קרצמן באזור הדמדומים, אבל בשנה האחרונה עיתון העיר תפס את הבכורה – ושם כל שבוע מחכה רישום עיפרון של שני שרק בשבילו כדאי לפתוח את העיתון.

בגלריה נלי אמן מציגה יעל קנרק שמשכה את תשומת ליבו של מירון (שדוקא הוא לא הצליח לפענח ולהבין את העבודה של שני). קנרק מציגה סדרת עבודות בשם "מלנחוליה" שכשמה כן היא, קנרק לקחה מילים וחיברה ביניהם בטכניקות וצורות שונות ויצרה טיפולגיות חדשות שמשכו מייד את תשומת ליבו של מירון – גרפיקאי בהכשרתו וארט דיירקטור במקצועו – מהטובים בשוק המקומי (כך אומרים…).

גלריה גורדון הפכה מבחינתי למקדש, הודות לציון 20 שנה לפטירתה של אביבה אורי שבעקבות כך העלתה הגלריה תערוכה מעבודותיה – ועבודות מעולות שמאד שווה לבקר ולהיחשף למסה הנדירה הזו.

מבן יהודה המשכנו לרחוב פרישמן, ובדרך חלפנו על פני מבנה ציבור שעל פי רוב כשאני חולף על פניו הוא סגור, אז היות והדלת הייתה פתוחה – אז ניכנסתי. בית הכנסת "בית אל" הוא אחד משני מבני הציבור המרכזיים שניצבו ב"שכונת נורדוי" שהוקמה כבר בשנות ה-20 בחולות שבצפון העיר דאז. בית הספר, הקרוי עדיין על שמה של השכונה שנשכח, היה המבנה הראשון שהוקם וכמה שנים לאחר מכן (1932) נבנה גם בית הכנסת הגדול והמפואר של השכונה שהחליף את צריף העץ ששימש עד אז לתפילה. ספר שלם על תולדותיה של השכונה, ניתן להוריד חינם בקישור הזה.

היות ומירון "הנאור" העדיף שלא להכנס למקום, נכינסתי לבד כשהוא נותר על מדרגות המבנה, מסתכל באנשים כשהם אינם יודעים שהוא בהם מסתכל.

אין לי מושג מי תכנן את הבניין הזה שנראה היום מרחוב פרישמן במצב של התפוררות, אבל מדובר כאן במבנה ציבור גדול  ומרשים שלא מצוי היום בשיאו. בחדרון הצדדי, ישב לו גבאי בית הכנסת שעמל על השלמת תעודה לבחור בר מצוה שהשבת יעלה במקום לתורה. הקשיש עשה טעות בכתיבה, והיות ולא נותרה לו תעודה שניה בהישג יד, הוא נאלץ למחוק בטיפקס בצורה לא מוצלחת את השגיאה. נאלצתי להרגיע אותו ולהגיד לו שזה נראה מצוין וכל הכבוד שמישהו עוד עושה כאן בר מצוה.

השעה כבר הייתה מאוחרת והבטן קירקרה, אבל זה כבר סיפור לרשימה אחרת. ובינתיים….

למעלה למעלה ישנן כמה תמונות של בית הקברות המוסלמי שמסתתר מאחורי שיחים וחומה, וכאן מעל מצולמת חזית "בית לייוויק" – מרכז היידיש, מוסד הזוכה לעדנה מסויימת בשנים האחרונות, ואותי דווקא מעניינת החזית שלו שככל הנראה עיצב אותה האמן בן קיבוץ העוגן שרגא וייל (שם יש עבודות קרמיקה דומות על בית התרבות ועל מבנים נוסופים בקיבוץ בו ביקרתי עם שאול לפני שנה).

אל מול מבנה זה, שוכן בניין עם חזית לא פחות מעניינת שבעברו הלא רחוק היה אולם אירועים וכיום משמש כשגרירות ניגריה. פעם יצאה מהבניין אשה ניגרית עם לבוש מסורתי המתאפיין בציבעוניות מטורפת, ושאול ואני מייד קפצנו עליה וביקשנו להצטלם איתה. כנראה שהפחדנו את הגברת, כי תוך שניה היא צעקה וכמה אנשי ביטחון ניטרו לעברנו והעיפו אותנו מהמקום בלי הרבה נימוס וכך הפסדנו תמונה עם מלכת זולו….

יעל קנרק בגלריה נלי אמן

והנה כמה תמונות מהתערוכה בגלריה גורדון של אביבה אורי:

מגדל המגורים הראשון בתל אביב, בתכנונו של אדריכל נחום זולוטוב. במקרה או שלא, השבת הייתה כתבה במקומון של אזור השרון מאת ג'ני אלעזרי, על אחת מדיירות הבניין הראשונות – אדריכלית הפנים תמר דה-שליט שנפטרה שבוע שעבר. בעקבות מגוריה בבניין, נוצר קשר בינה לבין זולוטוב שמשרדו פעל בקומה ה-9 של הבניין והודות לכך השניים עבדו יחד בשבעה פרויקטים (ובהם בית מרגוע יערות הכרמל, מלון הסלע האדום באילת, בית הכנסת של העדה העירקית בבאר שבע, מועדון הטייסת של רן פקר בבסיס חיל אוויר, בניין השב"כ ובית הזיכרון בניצנים)
ממש ממול הבניין של זולוטוב שוכן אחד מהמבנים המונולטיים בעיר, שבדומה לספריית סוראסקי לא נראה הכי נעים ומזמין – אבל הוא כאן ומייצג תקופה
חלון ראווה ברחוב בן יהודה
עבודה התלויה דרך קבע בחזית חנות ענתיקות ברחוב פרישמן מאת הצייר אהרון גלעדי
בניין בית הכנסת בית אל ברחוב פרישמן

>>>

ביום שלישי הקרוב (15.09.09, 20:00, רחוב הירקון 70 קומת הגג) ייערך ערב במסגרת סדרת 'פיגומים', בו יתארחו וירצו צמד האדריכלים הטורקי-גרמני איישן איפקצ'י וג'ם יורטסבר על הצעתם הזוכה לקמפוס בצלאל במרכז העיר ירושלים וכן על פרויקטים אחרים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יפה עוזרי  On 13/09/2009 at 11:29

    אני מאוד נהנית ממה שאתה כותב. מכיוון שברור לי שאתה חרוץ, אני מרשה לעצמי לבקש תעשה איזשהו סדר בתמונות כי ככה קשה להתמודד איתן. הצעות: כתוביות מתחת לכל תמונה, מספור התמונות וציון מספרים בגוף הטקסט (נראה לי הכי פחות מאמץ), או שיבוץ התמונות בתוך הטקסט. אני בניגוד לשרון לא מתלוננת על ריבוי התמונות, אלא נהנית ממנו. לדעתי הריבוי משאיר יותר מקום לקוראת לפרשנות משלה , ולכן התחושה היא שממש טיילתי איתך.

  • מיכאל  On 13/09/2009 at 12:18

    למרות שאני לא כל כך אוהב להפריע לתמונות, בכל זאת בעקבות הערתך שילבתי הסבר קצרצר להבנה בסיסית.

  • אמיתי סנדי  On 13/09/2009 at 13:58

    כיף לקרוא ולראות את התמונות, אבל הסבר קצרצר לכל תמונה (או בשיטת המספור והמקרא) מאוד יעזור.

  • רו  On 14/09/2009 at 1:59

    יופי שכתבת על יעל קנרק – עבודות שהרשימו אותי מאוד. היה כיף של ערב אוהבים אמנות

  • שאול  On 15/09/2009 at 22:23

    ערב טוב מיכאל
    אני רואה שאתה ממשיך את המסורת גם שאני עסוק

    בהחלט סדרה זו מראה את אחד המשבצות העירוניות האהובות עלנו
    כרגיל קשה לי לרדת לסוף דעתם של האומנים בכל אופן העבודה האחרונה של יעל קרנק על הקיר נראת עדינה ומעניינת למרות שצולמה מהצד

    אני הולך להיות השנה פעם ראשונה בת"א ופעם ראשונה בבהכ"ס ברחוב בן יהודה

    צריך לחשוף את הפנים שלו נראה שהאדריכל עשה מאמצים רבים בתכנון המבנה פנים וחןץ

    שאול

  • מיכאל יעקובסון  On 15/09/2009 at 22:58

    לפני שאתה שולח את התגובה תבדוק שכתבת נכון כל מילה. מילא אם היה מדובר במילה אחת או שתיים, אבל כל מילה שלישית …
    לא חראם?

  • שאול  On 20/09/2009 at 23:17

    מיכאל
    שנה טובה ושבוע טוב
    יצא לי להיות בבית כנסת איחוד שיבת ציון ברחוב בן יהודה, מול השופר סל
    בית הכנסת מהווה את אחד מיצירות המופת האדריכליות בארץ
    1)האולם הראשי בעל גאומטרי המלבנית טהורה
    2)הכניסה והגילוי
    3)עיצוב ארון הקודש והקיר ברקע
    שאול

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: