סיבוב בבוסתן כיאט / טבע והיסטוריה בלב חיפה / שיר אהבה מאחורי סורגי הפלדה

ביום ששי שעבר עמית התקשר אלי בשבע לפנות בבקר והעיר אותי מתוך עוד חלום פנטסטי, והציע לנצל את היום הנעים שעומד לעלות לטיול בחיק הטבע.

היות ואני לא מבין בטבע, אז הצעתי שנקפוץ לבוסתן כיאט שבלב חיפה. טרם ביקרתי באתר, וזה למרות שכבר לפני שנים רבות הוקסמתי מהתצלומים שהציג יצחק דנציגר בספרו מקום ועל הדברים שניכתבו שם על המקום. בעקבות ההחלטה, מיהרתי למחשב לבדוק מה מסתובב ברשת על המקום והופתעתי שאין כמעט בכלל חומר על המקום, ובקושי הצלחתי להבין איפה הוא נמצא.

בויקיפדיה העברית למשל הוא בכלל לא מוזכר – אין לו ערך משלו למרות שהוא בהחלט ראוי לכך, והוא אפילו לא מוזכר בערך של נחל שיח – שבו הוא שוכן. למזלי באתר החברה להגנת הטבע שהשתתפה במאבק על שימור פיסת הטבע העירונית הזו, מוצג הסבר על המקום ועל מיקומו – כך שתוך פחות משעה וחצי הגענו לבוסתן.

 

 

המקום פשוט מדהים ומזמין ומפתיעה אותי העובדה שלא ביקרתי במקום אף פעם, וזאת למרות שהבוסתן מאד נגיש וקרוב לכביש מספר 2 ולכניסה הדרומית לעיר. כשהגענו בבריכה הגדולה שחתה משפחה צעירה בעירום, ואיך שהופענו הם יצאו כולם מהמים, התלבשו ועברו לשבת בפינה מוצלת לארוחת בוקר. כמה דקות מאוחר יותר – עשינו כמוהם.

המקום הזה כל כך יפה, שאין לי מושג למה אין באינטרנט כמעט בכלל תמונות שלו, אז בכדי להשלים את החסר אני מעלה את התמונות שצילמתי ביום ששי לאתר, ובנוסף בכדי להבין את ממדיו וגם לשמוע – העליתי ליוטיוב סרטון קצר בן 2 דקות של סיבוב מהיר במקום.

לצורך התמונות המתנתי שלא יהיה איש בבריכות או לידן, כך שהמקום ייראה נטוש, אך למעשה היו באותה העת לא מעט אנשים. האתר אמנם היה נקי לגמרי, המעיין נראה טוב (הוא מופיע בתמונות שסוגרות את הרשימה) אך חוסר תחזוקת הטרסות ומערכת המים – גרמו לקריסת חלקים ניכבדים מהמערכת, דבר שהפך חלק מהאתר למקום מסוכן. אם אף אחד (והכוונה כמובן לעיריית חיפה) לא ייקח את בוסתן כיאט – אתר הטבע העירוני היפה והחשוב ביותר בו ניתקלתי בישראל, בידיים – המקום הזה יתפורר ויעלם תוך שנים ספורות.

מהסיבוב האחרון שלי בתחתית של חיפה, אני מבין שזה בדם של העירייה שלא לפתח ערכים קיימים, אבל אני חושב שהגיע הזמן להתבגר קצת, וגם מקומות שהזהות הלאומית שלנו מתנגשת בהם לפי חלק מהתפיסות המפגרות המתהלכות בינינו – צריך לבדוק מחדש מה הרווח ומה ההפסד של המקום. באתר של הצלם החיפאי יאיר גיל מצויין כי כיום האתר מצוי בבעלותה של עיריית חיפה, מה שמחזק את דעתי לגבי האסטרטגיה העירונית: חיפה כטאבולה ראסה. אבל על כך כבר אמר המשורר: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם".

וכעת קצת על סיפורו של המקום, שהוא למעשה סיפורה של הארץ הזו:

בוסתן כיאט קרוי על שמו של מי שהיה בעליו של המקום ומקימו בשנת 1936 – עזיז כיאט. באתר אין כל שילוט הכוונה או הסבר, אבל על דלת המבנה במרכז האתר כתב אלמוני כי הוא נבנה בשנות ה-20. הבוסתן כולו בנוי מבטון וכולל מערכת מים המורכבת מתעלות, בריכות נוי, בריכות אגירה (המשמשות גם לשחיה), מדרגות, טרסות ומשטחים רחבי ידיים שככל הנראה יועדו לפריסת שטיחים.

על פי כתבה באתר "מסע אחר" המקום לא נעזב בשל מלחמת 1948, אלא "הועבר" על ידי המשפחה לעירייה. אותי זה לא שיכנע. הנכבה היא כמובן לא רק אסון אנושי, אלא גם אסון פיסי שבוסתן כיאט שילם עליו מחיר כבד. אני מקוה שהארי הפנים את הדבר. בעבר אימץ את המקום יצחק דנציגר ולאחריו אימץ אותו בשיטה דומה מיכה אולמן, אבל הזמן עבר ועימו גם שני האמנים האלו, והדרדרותו של המקום הואצה.

בעשור הנוכחי קמו סוף סוף תושבים מהעיר והחלו להזיז עיניינים ולהלחם לשמירה ולטיפוח המקום: קשישים, צעירים, סטונדטים וחניכי צופים, משפחות ורווקים – כלם יחד פועלים לקידום המודעות למקום הנפלא הזה. במקום מתקיימות פעילויות קבועות לצד אירועים חד פעמיים, שכל מטרתם להעלות את המודעות ולהחיות את פיסת הטבע העירוני הזה (אפילו מתי שמואלוף שכני לאתר פירסם ברשימותיו אחד מהאירועים הללו).

מכל ההמולה הזו והטבע היפה, מעניין אותי דווקא לאן נעלם אותו אדם עמיד שפיתח את המקום, מהו סיפורו של עזיז כיאט ולאן הוא התגלגל? מישהו יודע?

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בוסתן כיאט שוכן ממש מול הכניסה לבית הקברות, ממזרח לכביש. בין הבוסתן לכביש מפרידים פחות מ-100 מטרים בהם מצויים כמה מבני שיכון ואתר של סוחר שיש (כנראה למצבות ולבניה). ההליכה לבוסתן חוצה את בתי השיכון האלה שאני מקוה מאד שלא יפנו אותם וישתמשו בהם לעתיד כחלק מפיתוח האתר.

אבל עכשיו נחה עלי הרוח, והשעון מתקתק ולכן שיר אהבה נוסף:

 

שיר אהבה מאחורי סורגי הפלדה

 

אהובתי לא יודעת שהלב תמיד זוכר

ועמוק בפנים באש האהבה הוא בוער.

יש רגעים שנראים לי טובים

כשאני יושב בבר עם כמה חברים.

אבל כיצד אשקוט עם כוס יין בבר

כשאת שוכבת עם גבר זר.

 

חוויות והרפתקאות אני עובר רבות

אך כל אלה הן אוסף של אשליות.

אהובתי בואי ותראי את דמעותיי

בואי וראי מה את עושה לרגשותיי.

את לא יודעת כמה עליך עוברות המחשבות

הן אותי תופסות, אוחזות ולא מרפות.

 

חולם שמלטף ומנשק את עורך הרך

ואני ואהבתי הם רק שלך.

אני רואה איך עליך גברים מסתכלים

הם יודעים שרק איתך הם יהיו מאושרים.

את הרי לא סתם ילדה

את כבר בשבילי ממש אגדה.

 

איתך ארצה לחיות כל ימיי

בואי ותהיי אשתי בחיי.

את ילדה ואת אשה

אבל אותי האהבה אליך מטישה.

הירשנזון נזרק מאחורי סורגי פלדה

ואותי סיבכת בתוך כבלי האהבה.

 

האם אני שמח האם אני מלנכולי

עזבי הכל ותתמסרי כבר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 08/09/2009 at 14:54

    צילומים מעניינים ויפים, תודה שהבאת
    אני טרם ביקרתי במקום אך ידידתי החיפאית מיכל קציר שלחה לי בזמנו צילומים שצילמה שם והם מופיעם באתרי, אדריכלות נעלמת, בתוך הארכיון האורבני שם, ב-חיפה, כבר מיוני 2008, הנה קישור לשם, עם קצת פחות צילומים ממה שאתה צילמת
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=10&area_id=50&sub_area_id=290

  • מיכאל יעקובסון  On 08/09/2009 at 15:03

    אהלן שרון – ביקרתי בתמונות שלך והן מקנות למקום את הפיוטיות שנעדרת בתצלומים שלי. אני ממליץ גם לשאר המבקרים לא לפסוח על הקישור לצילומים שלך.

  • טלי  On 08/09/2009 at 15:15

    לפי כמה חודשים התוודעתי אליו דרך הבלוג של כרמית רוזן http://www.notes.co.il/carmit/56508.asp

    וגם ביקרתי בהפנינג המדובר.

    אני לא יודעת מה עלה בגורל משפחת כיאט, אבל יודעת שבזמנו (שנות הארבעים-חמישים-שישים, אולי גם קודם), חוף הים הסמוך, חוף הכרמל שכיום מכונה "חוף הכאמל" כונה קיאט ביץ'- הכינוי הבריטי לחוף שהיה בבעלות משפחת כיאט.

    אני תוהה אם יש קשר למשפחה שמפעילה עד היום מסעדה בחוף הקדרים הסמוך, לא בטוחה.

    המקום מקסים ונעים, אבל מתגנבת ללב תחושה קולוניאליסטית חמוצה, כי זה היה שטח פרטי לחלוטין, אי אז…

  • עמוס  On 08/09/2009 at 15:51

    משפחת כיאט הפלסטינית (קתולית) חיה עדיין בחיפה. החוף, כמו הבוסתן, היו שייכים לה והועברו לידי המדינה כמו נכסי נפקדים-נוכחים אחרים

    רחוב כיאט בעיר נקרא על שם עזיז כיאט, שהיה איש עסקים ויזם בנייה. פרטים על מאבקים מקצועיים משותפים יהודים-פלסטינים כמגדו בספרה המצוין באנגלית של דבורה ברנשטיין (עוד חיפאית) על נושא מאבקי עובדים משותפים בימי המנדט

  • חיפאית  On 08/09/2009 at 17:20

    שעיריית חיפה, המופקדת על המקום, אינה "מוצאת את הכסף" .
    לשיקומו וטיפוחו
    האמן החיפאי אייל פרידלנדר לקח על עצמו כפרויקט את טיפוח המקום, וגם גייס גופים ופעילים נוספים למטרה זו ("הקואליציה למען בוסתן כיאט"), מדי פעם נערכים במקום אירועים, כדוגמת האירוע המקסים שנערך שם בראשית הקיץ ביוזמת אייל והקואליציה.
    יישר כוח ותודות לאייל על העשייה המקסימה לשימור הבוסתן, ובוז לעיריית חיפה שאינה מוכנה להזיז את התחת ולתת את ההשקעה המינימלית, במושגי העירייה, לשיקום המקום.

  • ניר  On 08/09/2009 at 19:05

    כקולוניאליסט חיפאי לשעבר, אולי תגלי לי טלי מי האימפריה שאת הקולוניה שלה אני מחזיק כאן? נדמה לי שהקלישאות חמוצות, לא התחושה.

  • .  On 08/09/2009 at 19:54

    האם הכל נעשה בתנועה סיבובית?

  • מיכאל יעקובסון  On 08/09/2009 at 20:24

    א. אני מסתובב במקומות, לפעמים באמת מסתובב לי הראש, ולפעמים לא. אני עדיין לא עומד במוקם ולא מתרווח על הכורסה מול המסך.
    ב. הכוונה שלי כאן בקולוניאליזם זה היחס אל הבניה הורנקולרית, תוך העדפת בניה כוחנית וזרה. אבל כמובן שזה נובע מאותו מקום שממנו פעלו כל אותם שלטונות שהובילו קולוניות שאבדו מן העולם.

  • הראל  On 15/11/2009 at 19:22

    לפי התמונות אחד במקומות המקסימים ביותר באזור אולי בכל זאת ימצא מישהו שיוכל להרים בחזרה פנינה נפלאה כזאת אולי אפשר שאיזו תנועת נוער תעשה מעשה בעזרת עירית חיפה

  • אבנר פינצ'ובר  On 03/05/2010 at 20:55

    יש אתר לקואליציה למען בוסתן כיאט:
    http://www.facebook.com/bustan.haifa

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: