סיבוב בגלריה גרוס וסתם ככה בתל אביב

"בניגוד להכרה השומרת את האדם במצב של שלווה סבילה, התשוקה פורעת את שלוותו ודוחפת אותו לפעולה", אלכסנדר קוז'ב

היו לנו כמה משימות לבצע ביום ששי בבקר: 1. העברת ספה מהאחות לאמא של שאול 2. לתדלק ולקבל עיתון 3. חומוס אצל אבו חסן 4. ים 5. לבקר בתעורכה של עדי סנד לפני שסוגרים – בכלן עמדנו אבל היו פצועים:

תדלקנו אבל לא היה עיתון, הובלנו את הספה לדירה של אמא של שאול בבן יהודה וכמעט חטפנו דו"ח, החומוס היה חלש, הים היה מלוכלך, שאול הוציא 115 ש"ח על שני ספרים ישנים באדריכלות – אבל לזמלנו גלריה גרוס הציגה מספר עבודות יפות וטובות שרק בשבילן היה שווה ללכת את כל בוגרשוב.

בשביל עיתון חינם שאול מוכן לחצות את כל תל אביב, מה שבאמת התרחש גם היום, אך מה גדולה הייתה המפלה – כאשר עלוות האורנים מכסה את ערוות היערנים וכל העיתונים אזלו כבר בשמונה בבקר מהתחנה! בכל מקרה בזמן ששאול תדלק בשיטה הייחודית שלו, שלטענתו היא חוסכת כסף, פניתי אני אל הבניין הנטוש הסמוך לתחנת התדלוק. אני מתאר לעצמי שאין כאן מישהו אחד שלא חלף על מבנה הבטון הזה על דרך השלום, אבל לא נראה לי שמישהו יודע שהמבנה הזה הוא מבנה לשימ ור, ובשל כך מכל המבנים ששכנו במפעל הכימי של משרד הביטחון הוא היחיד שנותר. מדובר בבניין משרדים שתוכנן על ידי צמד האדריכלים בנימין אידלסון זוכה פרס ישראל וגרשון צפור יקיר העיר תל אביב.

כשממשיכים על אותו הכביש מערבה אל רחוב קפלן בתל אביב, אז חולפים על ידי בניין נוסף בתכנונו של אידלסון מתקופה מעט מוקדמת יותר בניין הסוכנות שכיום הוא מבנה משרדים בו שוכן בין השאר משרדה של האדריכלית זוכת פרס ישראל עדה כרמי. הבניין תוכנן כחלק מהשותפות ההיסטורית של אידלסון עם אריה שרון, כשאת הקומה העליונה שנוספה לבניין ברגע האחרון תכנן אחד מהאדריכלים הצעירים במשרד – גרשון צפור.

המשכנו למאפו והורדנו את הספה אצל אמא של שאול. משם המשכנו ליפו לפתוח סוף סוף את היום עם חומוס, ומשם המשכנו לים המזוהם.

לגלריה גרוס הגענו בגלל התערוכה של עדי סנד שמציג במקום. סנד מוזכר אצלי בשלוש רשימות: הרשימה הראשונה מציגה קיר שסנד התחראה עליו ברחוב הס, הרשימה השניה נרשמה בעקבות ביקור בממלכה שלו, ורשימה שלישית היא למעשה שיר המבוסס בחלקו על שיחה איתו.

ההפתעה במקום היא דווקא של האמנית שמציגה בצמוד – רוני ריבר (שתיים מהתמונות בסדרה מופיעות באחת מהתמונות כאן למטה). אם היו לי כמה שקלים פנויים אז לא הייתי מהסס לרכוש את אחת מעבודותיה שכלן היו מוצלחות והרבה זמן לא ראיתי עבודה מוצלחת שעוסקת בבושה ובמיניות. שאול כמובן שהתלהב מהקופסונים, אבל אני נשארתי מאחור עם הגוף של רוני.

סנד מציג לצד עבודות הגרפיטי המוכרות שלו שמופיעות כאן על גבי לוחות של קופסות מחשב, גם עבודות מפושטות יותר ופסלים – כאלה שניתן גם לראות ברשימה שכתבתי בעת הביקור אצלו באטילייה.

הגלריה עצמה היא מקום תל אביבי טיפוסי, בשונה מכל הסטריליזציה שמתקיימת בחללי הגלריות המוכרים הפזורים בעיר. כבר בחדר המדרגות מוצגות עבודות של אמנים ספק חובבנים ספק מקצועיים, ואת דלת הגלריה המצויה בקומה השלישית של הבניין – עוצר ספרו של תום שגב "1967". בעלת הגלריה ישובה לצד שוחלן בחדר המיועד למטבח הדירה, וכל שלושת התערוכות מתחלקות בשלושת חדרי הדירה, כשסנד קיבל את המרפסת הסגורה (שמשום מה הרשימה את שאול שיטת הסגירה בה).

אז לפני שהתערוכה סגרת, אני ממליץ לקפוץ ולבקר בה. היא רעננה, צעירה ומתאימה לימים האחרונים של הקיץ.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נועם  On 06/09/2009 at 12:25

    מלבד חומוס….?

  • שרון רז  On 06/09/2009 at 13:29

    הוא מתדלק עם הסלולרי ביד/באוזן, שאול? טוב שלא עף לו הראש באיזה פיצוץ
    חומוס חלש? לא הייתי שם הרבה זמן אבל מסופקני אם הוא חלש
    לפי הצילום אתה מזמין חומוס. החומוס שם טוב אבל זוהי המסבחה שאלוהית ומעיפה את הראש לטובה, ושאול רק טעם ממנה כי הוא עם המשולשת
    בפעם הבאה תיקח מסבחה, אם אתה כבר טוחן חומוס כל הזמן…
    אומרים שיש הרבה רעלים באדמה שם, ליד בניין הבטון הזה, זה היה של התעשייה הצבאית משהו

  • רוני ריבר  On 06/09/2009 at 15:41

    תודה רבה על הפירגון שמחה שאהבת
    🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: